פסקי דין על טרהטק סוכנויות בע"מ | פסקי דין על ע. אלחי דאוד עבודות עפר ופיתוח | פסקי דין על מוהנד שתיווי |

14720-03/12 הפ     29/03/2012




הפ 14720-03/12 טרהטק סוכנויות בע"מ נ' ע. אלחי דאוד עבודות עפר ופיתוח בע"מ, מוהנד שתיווי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ה"פ 14720-03-12 טרהטק סוכנויות בע"מ
נ' שתיווי ואח'
תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
1

בפני

כב' השופט
מרדכי בן-חיים


המבקשת:

טרהטק סוכנויות בע"מ


נגד


המשיבים:

1. ע. אלחי דאוד עבודות עפר ופיתוח בע"מ
2. מוהנד שתיווי


החלטה

א.
הבקשה וטענות המבקשת

1.
המבקשת הגישה נגד המשיבים תובענה בדרך של המרצת פתיחה למתן

פסק דין
הצהרתי לפיה היא רשאית להירשם כבעלים של כלי הנדסי מסוג מחפר זחלי מתוצרת
case
מספר רישוי 7203-8 (להלן: "המחפר") ולהורות על הסרת העיקול שנרשם על המחפר על ידי המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב")

בד בבד עם התובענה האמורה, הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד למניעת עשיית כל דיספוזיציה לגבי המחפר הנ"ל.

2.
במסגרת הבקשה נטען כי המבקשת חתמה ביום 5.8.11 עם המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") על הסכם מכירה (להלן: "ההסכם") שהיווה למעשה עסקת מכר חוזר לפיו רכשה המבקשת מן המשיבה את המחפר שהמבקשת מכרה בסוף שנת 2009 – למשיבה.

3.
המבקשת טוענת כי שילמה למשיבה את מלוא התמורה בגין רכישת המחפר וכי שעה שביקשה להעביר את הבעלות בו לשמה הסתבר לה שלא זו בלבד שהשיעבוד שהיה רשום לגביו לטובת בנק הפועלים (להלן: "השיעבוד") - לא בוטל בניגוד להסכם, אלא שביום 15.8.11 הוטל על ידי המשיב עיקול על המחפר המונע את רישום הבעלות בו.

4.
הן בתובענה והן בבקשה לצו המניעה הזמני טענה המבקשת כי במועד הטלת העיקול על ידי המשיב זכות הבעלות בו היתה מוקנית למבקשת אשר שילמה למשיבה את מלוא התמורה בגינו ומשכך, למבקשת זכות שביושר במחפר וככזו, גוברת זכותה על העיקול שהטיל המשיב.

בעקבות בקשת המבקשת לכב' ראש ההוצאה לפועל לביטול העיקול הורה זה למבקשת לפנות לבית המשפט.

5.
ביום 14.3.12 נתתי צו ארעי כמבוקש בעתירה והוריתי כי תוקפו הוא עד לדיון בבקשה במעמד בעלי הדין, דיון אשר נקבע ליום 21.3.12.

בסיום הדיון ביום 21.3.12 קבעתי כי החלטתי תישלח לצדדים וכי בשלב זה צו המניעה נותר על כנו.

ב.
דיון וממצאים
1.
במהלך הדיון שהתקיים בפני
ביום 21.3.12 נחקר מר דני נודלמן (להלן: "נודלמן") המצהיר מטעם המבקשת על תצהירו ואישר כי המבקשת רכשה את המחפר בחזרה מהמשיבה (עמ' 1 שורה 29 לפרטוקול).

במסגרת חקירתו הוצג לנודלמן מסמך מיום 30.3.11 שכותרתו; סיכום פגישה שנערכה בין המשיבה ובין המבקשת (נ/1) שם נקבע בין היתר כי המבקשת תתקן את המחפר, תפעל להארכת האחריות לגביו וכדומה.

2.
נודלמן השיב בחקירתו כי הוא אינו חתום על המסמך אך הוא מכיר אותו (עמ' 2 שורה 26 לפרוטוקול).


תוכנו של המסמך נ/1 פועל לכאורה נגד המבקשת שכן על פי האמור בו הסכימו המבקשת והמשיבה כי המחפר יישאר בבעלות המשיבה.

3.
עם זאת בהמשך חקירתו נשאל נודלמן אם המבקשת הסכימה לרכוש את המחפר חזרה מן המשיבה בשל הבעיות שלגביהן העיד בחקירתו וטען כי המשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה, העלתה טענות מטענות שונות ולכן "קיימנו ישיבה ובמסגרתה סיכמנו על רכישתו החוזרת של המחפר על ידי המבקשת" (עמ' 3 שורה 9 לפרוטוקול).

4.
הגם שבמהלך חקירתו של נודלמן הסתבר כי אין בידי המבקשת את המקור של ההסכם לא נסתרה בפני
גירסתו לפיה ההסכם נחתם על ידי המשיבה (עמ' 3 שורות 10-14 לפרוטוקול).

5.
יתר על כן, בהמשך חקירתו הוסיף נודלמן וטען כי המבקשת רכשה בחזרה את המחפר מידי המשיבה בסכום של 640,000 ₪ ואף הציג קבלה הנחזית להיות חתומה על ידי המשיבה והמתעדת את מושא המכירה תוך תיאורו של המחפר והסכום ששולם בגינו על ידי המבקשת (ת/1).

6.
בסעיף 5 לתצהירו טען נולדמן כי המבקשת שילמה את התמורה ביום 5.8.11 וטען כי צירף את תדפיסי הבנק המעידים על כך. לעומת זאת, בחקירתו טען נודלמן כי התמורה שולמה למשיבה בשני תשלומים ולכן המחפר נמסר למבקשת פיזית קודם לחתימת ההסכם (עמ' 4 שורות 12-14).

7.
המשיבים לא הגישו תצהירי תשובה. בא כוחו של המשיב אף טען כי לא היה צורך בהגשת תצהיר תשובה מטעם המשיב והוסיף וטען כי תפס את המחפר במסגרת עיקול ברישום (עמ' 4 שורות 26-28).


8.
ב"כ המשיב טען כי יש לבטל את צו המניעה שכן, לא הוצג ההסכם המקורי וכי לנודלמן לא היה מידע על פרטיו.

ב"כ המשיב הוסיף וטען כי צו העיקול ניתן ביום 24.7.11 בעוד שעסקת המכר הנטענת על ידי המבקשת הושלמה רק ב-5.8.11.

9.
ב"כ המבקשת טענה בסיכומיה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת שכן, שוויו של המחפר עולה כדי כפל מסכום העיקול וכי אין סיכוי ששוויו של המחפר יפחת מתחת לסכום העיקול גם עד למועד פסק הדין (עמ' 5 שורות 9-15 לפרוטוקול).

10.
ב"כ המשיבה טען כי לא הוכח שמרשתו חתמה על ההסכם וכן כי המבקשת לא עמדה בחובה המוטלת עליה, לגלות בבקשתה את מלוא העובדות ובכלל זה את מסמך סיכום הפגישה.

ג.
הכרעה
לאחר שנתתי את דעתי לטענות בעלי הדין ולהלכה הפסוקה, אני פוסק כדלקמן:

1.
עסקינן בבקשה למתן צו מניעה זמני אשר נועד להבטיח את זכותה של המבקשת להירשם כבעלים של המחפר אשר לגירסתה רכשה מהמשיבה בתמורה מלאה אשר שולמה.

2.
באין חולק כי החזקה במחפר נמצאת בידי המבקשת ובהעדר הוראה אחרת בהסכם בדבר הקניית הבעלות בו למבקשת הרי שמכח הוראת סעיף 33 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 עברה אליה הבעלות במחפר עם מסירתו לידי המבקשת.

3.
לא זו אף זו; בשלב זה של הדיון ומשהוצג צילום מן ההסכם ובהעדר גירסה לסתור מטעם המשיבה,
יש להניח כי ההסכם האמור נחתם בין המבקשת למשיבה וכי הוא משקף נאמנה את המוסכם ביניהן מה גם שהחשבונית ת/1 מגבה את טענתה של המבקשת לפיה זו שילמה למשיבה את מלוא התמורה בגין המחפר ומשכך, היא זכאית לקבלו לבעלותה.

4.
אשר לזכויות המשיב-המעקל, הלכה פסוקה היא כי:
"הטלת עיקול לכשעצמה אינה מקנה זכות מהותית בנכס המעוקל...והזוכה אינו רוכש כל זכויות בנכס המעוקל, העיקול מהווה רק שימת יד של בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל על נכס מסוים..."
(ראו; דברי המחבר בר אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות כפי שצוטטו בהסכמה ב-ע.א. 189/95 בנק אוצר החיל בע"מ נ' אהרונוב (פ"ד נ"ג (4) 199 - להלן: "פרשת אהרונוב").

וכן השוו; ל-ע"א 542/85 המועצה הישראלית לייצור ושיווק כותנה בע"מ נ. אתא חברה לטקסטיל בע"מ (פ"ד מ"ב (4) בעמ' 564).

5.
לא זו אף זו; בפרשת אהרונוב הנ"ל נקבע:
"כאשר מוכר מתחייב להקנות בעלות במקרקעין או במיטלטלין לקונה, משתכללת אצל הקונה זכות שביושר. זכות זו, בטרם נרשמה, היא זכות 'מעין קניינית', היא פועלת
כלפי צדדים שלישיים. כתוצאה מכך נשלל מנושה, בין נושה מכח עיסקה נוגדת ובין נושה מכח נשייה שאינה קשורה כלל לנכס, הכח לממש את זכותו כלפי החייב המוכר באמצעות הנכס הנמכר. על כן מתגבר הקונה על נושה של המוכר המטיל עיקול על הנכס"
(עמ' 240 פיסקאות א-ג – ההדגשות שלי-מ.ב.ח).

כב' הנשיא ברק קבע באותה פרשה:
"אם הקונה השני אינו יכול לעקל את הנכס שבידי המוכר, פשיטא שנושה 'סתם' – אשר כלפיו לא התחייב המוכר כלל למכור לו את הנכס ואשר אינו יכול לגבור על הקניין שביושר של הקונה הראשון – אינו יכול לעקל את הנכס שבידי המוכר. ברור הוא כי זכותו של נושה סתם לעקל הנכס שבידי המוכר אינה יכולה להיות גדולה מזכותו של הקונה השני עצמו שכן זאת יש לזכור; הקונה השני הוא נושה של המוכר..."
(עמ' 246 פיסקה 16).

6.
נמצאנו למדים כי המבקשת רכשה מכח ההסכם קניין שביושר לגבי המחפר ומשכך היא זכאית לכאורה לרישום בעלותה בו. משכך, זכותו של המשיב אשר לא התקשר עם המשיבה בעסקה נוגדת כלשהי לגבי המחפר – נסוגה מפני זכותה של המבקשת ולעניין זה אין נפקא מינא גם אם יוכח שחלק מן התשלום בגין המחפר שולם בפועל לאחר הטלת העיקול.

7.
אשר למאזן הנוחות; בעניין זה יש ליתן את הדעת לעובדה כי בעוד שלמבקשת יש אינטרס מובהק ברישום זכות הבעלות במחפר הרי שלמשיב אין אינטרס ספציפי במחפר להבדיל מזכות הנשיה שלו כלפי המשיבה 2 מכאן שנזקה הצפוי של המבקשת מביטול צו המניעה רב יותר ומשכך, נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקשת (ראו; פרשת אהרונוב הנ"ל בפיסקה 32 בעמ' 235).

8.
על יסוד המקובץ לעיל, אני פוסק כי צו המניעה הארעי שניתן על ידי ביום 14.3.12 יעמוד על כנו עד למתן

פסק דין
בתובענה.

9.
עם זאת, לאור הטענות שהושמעו במהלך הדיון באשר לעצם קיומו של ההסכם ו/או בחתימתה של המשיבה עליו ובהינתן כי המבקשת לא הציגה את ההסכם במקורו באופן שניתן לראות ממנו בבירור כי המשיבה חתמה עליו – אני מחייב את המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית אוטונומית לטובת המשיב על סך של 15,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כדין וזאת להבטחת הנזקים של המשיב ככל שיהיו היה והתובענה תידחה.

הערבות האמורה תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 30.4.12 שאם לא כן, יבוטל צו המניעה מאליו וללא צורך בהגשת בקשה נוספת.

נקבע לקד"מ בתובענה
ליום 27.6.12 שעה -8:30.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ב, 29 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.








הפ בית משפט שלום 14720-03/12 טרהטק סוכנויות בע"מ נ' ע. אלחי דאוד עבודות עפר ופיתוח בע"מ, מוהנד שתיווי (פורסם ב-ֽ 29/03/2012)