פסקי דין על יוסף הנדי | פסקי דין על יאסין עלי מחמוד ואח'

881/07 א     27/03/2012




א 881/07 יוסף הנדי נ' יאסין עלי מחמוד ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



ת"א 881-07 הנדי ואח' נ' עלי מחמוד ואח'




בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובע/נתבע שכנגד
יוסף הנדי


נגד

נתבע/תובע שכנגד
יאסין עלי מחמוד




נגד

הצד השלישי
מ. דוכי יבוא ושיווק (1975), ע.מ. 020974499




פסק דין


הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, כאשר התקרה לפסיקתי הועמדה על סך של 25,000 ₪ כסכום הכולל גם הוצאות בגין חוות דעת מומחים.

תביעת התובע הינה תביעה כספית על סך 51,324 ₪ וזאת בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מכך שהנתבע סיפק לו בסוף שנת 2005 מרצפות קרמיקה לריצוף דירתו בגוון בלתי אחיד. לטענת התובע הפגם במרצפות התגלה רק לאחר השלמת הריצוף ושטיפת המרצפות, וכי הנתבע שהגיע לביתו אישר את קיום הפגמים, אולם טען כי יש להזמין את נציג היצרן. על אף שגם נציג היצרן נוכח בשוני בגוון האריחים, לא נענה הנתבע לדרישת התובע לפיצויו בגין הפגם, ומשכך זימן שמאי מטעמו אשר קבע כי יש לבצע ריצוף מחדש של הדירה (138 מ"ר) בעלות כוללת של 29,324 ₪. בנוסף לכך תבע התובע פיצוי בגין עלות חוות הדעת וכן 10,000 ₪ בגין אי ניצול הדירה עקב הפסקת העבודות לבקשת הנתבע (לאחר שנוכח בפגם), ו-10,000 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש וטרדה.

הנתבע בהגנתו הכחיש את כל טענות התובע וטען כי אלו באו לעולם רק לאחר שהנתבע דרש מהתובע לשלם את יתרת החוב שהוא חב לו בסך של 2,054 ₪, וזאת באמצע שנת 2006 כאשר אספקת המרצפות היתה זמן רב קודם לכן. הנתבע מוסיף וטוען כי הזמנת המרצפות נעשתה על ידי קבלן בשם זידאן אשר ביצע את העבודות בדירת התובע, וכי בתחילה ביקש להזמין 160 מ"ר, אולם משהתברר כי ברשות הנתבע רק 138 מ"ר מהסוג המבוקש, הסתפק הקבלן בכך וציין כי יסתדר עם ריצוף ישן שקיים בדירה.
הנתבע מודה כי ביקר בדירה וראה שוני בגוונים בחלק מהחדרים, אולם התובע לא הצליח לשכנעו כי כל המרצפות נקנו מעסקו. על אף זאת, ועל מנת לשמר את יחסיו העסקיים עם הקבלן הציע הנתבע לתובע הסדר נדיב שכלל מחיקת יתרת החוב ואספקת ריצוף חוץ בשטח של 80 מ"ר, אולם התובע סרב להצעה זו.
הנתבע הוסיף וטען כי יש לזקוף את נזקי התובע למחדלים מצידו ו/או מצד הרצף מטעמו אשר לא פעל בהתאם להוראות התקן הישראלי הרלבנטי ולא בדק את המרצפות קודם להנחתן ו/או לא עצר את הנחתן משנוכח כי קיים שוני בגוונים.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד לתשלום יתרת החוב, בצירוף פיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין הפגיעה בשמו הטוב כתוצאה מהגשת התביעה כנגדו ועוגמת הנפש הכרוכה בכך.
בהודעה לצד ג' טען הנתבע כי ככל שיקבע כי היה פגם במרצפות, הרי שהאחריות לכך רובצת לפתחו של הצד השלישי שהוא יצרן ו/או ספק המרצפות.

ההליך בפני
התנהל בעצלתיים כאשר התובע נעדר ממספר ישיבות שנקבעו, החליף את ב"כ ונמנע במשך תקופה ארוכה מלהפקיד את הסכום שנקבע להפקדה לצורך תשלום שכ"ט מומחה שהחלטתי שיש צורך במינויו, וההחלטות הרבות שניתנו בתיק מדברות בעד עצמן.

חוות דעת מומחה בית המשפט
בסופו של דבר, לאחר מספר החלטות בענין, מונה כמומחה מטעם בית המשפט מר משה חיים ראש ענף מוצרי שלד וגימור במכון התקנים הישראלי.

בחוות דעתו מיום 28.7.10 קבע המומחה כי אכן מצא אריחים בגוון בהיר יותר משאר הריצוף בפיזור בסלון, במבואה ובמטבח של הדירה. לעומת זאת בחדרים האחרים ציין כי בשל עוצמת אור נמוכה לא ניתן היה להבחין בשוני בגוונים.

לאור המחלוקת באשר להיקף הריצוף שסופק על ידי הנתבע, ערך המומחה הערכה של שטח הריצוף (ללא ריצוף תחת ארונות המטבח) וקבע כי רוצף שטח של 107.5 מ"ר (ולא 138 כנטען על ידי התובע).
המומחה הוסיף וקבע כי לאור פיזור המרצפות בעלות הגוון הבהיר, הוא מסיק כי מקורן במספר אריזות של גוון בהיר יותר אשר נכללו בכמות האריחים הכהים יותר שסופקה, וכי אריזות אלו נפתחו והונחו תוך כדי העבודה, אריזה לאחר אריזה.

המומחה קבע כי מצב זה יכול להיווצר בסבירות גבוהה משתי סיבות:
האחת
, כי קיים פגם בייצור כאשר תוכנן גוון מקורי למרצפות וחלקן יצאו בהירות יותר.
השניה
, כי המפעל מייצר שני גוונים שונים לאותו דגם.

בכל מקרה המומחה בחוות דעתו מחווה דעה כי הרצף מטעם התובע צריך היה להבחין בשוני בגוונים במהלך ביצוע הנחת הריצוף ולעצור את העבודה, למיין את האריחים ורק אז להמשיך בה כסדרה, וזאת בהתאם להוראות התקן הרלנטי להנחת ריצוף. משכך, קובע המומחה כי גם באם חל פגם בייצור (שכן לא יכולה להיות מחלוקת שבאם האריחים היו נבדקים במכון התקנים קודם להנחתם הם היו נמצאים בלתי מתאימים לדגם אחד) או שסופקו בטעות שני גוונים שונים של אותו הדגם, הרי "שחלה על המשתמש הסופי במקרה זה התובע או בא כוחו לעצור ולהתריע מבעוד מועד על קיומה של בעיה או פגם במוצר שסופק לו, וזאת לפני תחילת השימוש בו, דהיינו לפני תחילת עבודת הריצוף, או תוך כדי השימוש בו, דהיינו תוך כדי עבודת הריצוף".

טענות הצדדים בסיכומיהם
התובע
טוען כי המומחה חרג מסמכותו בכך שהתיחס לשאלת חלוקת האחריות, שכן הוא מונה לצורך קביעה באם קיים ליקוי במרצפות ומקורו, ולא מעבר לכך. התובע מוסיף כי יישום התקן על ידי המומחה נעשה בדרך של ספקולציה, שכן אין באפשרותו לקבוע באם אכן ניתן היה להבחין בשוני בגוון בעת הנחת המרצפות, וזאת כאשר טענת התובע, הנתמכת בתצהיר הקבלן מטעמו, הינה כי השוני בגוון התגלה רק לאחר סיום הריצוף ושטיפת המרצפות.
התובע מוסיף וטוען כי ברי כי במוקדם או במאוחר יצטרך להחליף את הריצוף כולו, ואין לזקוף לחובתו את סירובו לאפשר לנתבע לעשות כן, לאור המחלוקות בין הצדדים.
התובע טוען כי יש לפסוק לטובתו את מלוא הסכום שנקבע כרף עליון לפסיקת בית המשפט בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מנגד, יש לדחות את תביעת הנתבע שהוגשה רק על מנת לשמש "משקל נגד" לתביעת התובע וללא בסיס.

הנתבע והצד השלישי
מבקשים כי בית המשפט יאמץ את חוות הדעת במלואה ויקבע כי דין התביעה להדחות מאחר והאחריות לכך שהמרצפות הונחו, על אף אי ההתאמה ביניהם, מונחת לפתחו של התובע במלואה.
הנתבע מבקש כי בית המשפט יתן משקל לאי ההתאמות בגרסאות של התובע, ולכך שבסופו של יום, ככל שיש צורך בהחלפת ריצוף, הרי שמדובר בשטח קטן בהרבה מזה שטען לו התובע, ולאור קביעת המומחה מדובר בלא יותר מ-63 מ"ר (לאחר הפחתת שטח החדרים מ-107.5 מ"ר שהעריך המומחה כשטח הדירה כולה).
במישור היחסים שבין הנתבע לצד השלישי, טוען הנתבע כי ככל שבית המשפט יקבל את התביעה ולו בחלקה, יש להטיל על האחריות לכך על הצד השלישי שהוא יבואן ומשווק המרצפות, ולפיכך בא בנעלי היצרן, זאת בהתבסס על קביעות כב' השופט כהן בת.א. (חי'י) 137/01 אייזנברג יעקב וטובי חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ נ' ישראל מנדלסון הספקה טענית והנדסית בע"מ


(2006).
הצד השלישי
טוען לעומתו כי לעומת קביעתו הנחרצת של המומחה ביחס לאחריות התובע, הרי שקביעותיו בנוגע לפגם בייצור פחות נחרצות, שכן הוא רק קבע "בסבירות גבוהה" מה הן הסיבות האפשריות שהביאו לעירבוב בין גווני המרצפות, אולם לא קבע נחרצות כי מדובר בפגם בייצור. מוסיף הצד השלישי וטוען כי שמשהועברו המרצפות לידי הנתבע האחריות לשיווקן מוטלת עליו בלבד ואין בינו לבין הצד השלישי כל הסכם במפורש או מכללא המטיל על הצד השלישי אחריות לפגמים בממכר, ככל שיקבע כי היו כאלה.
לאחר שקילת כל טיעוני הצדדים ועיון מדוקדק בחוות דעת המומחה, ולאור ההסדר הדיוני, אני קובעת כדלקמן:
הנתבע ישלם לתובע, באמצעות ב"כ, את הסך של 11,630 ₪ בצירוף הוצאות משפט בגין אגרה (חלקית) בסך של 500 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,750 ₪, וזאת בתוך 30 יום.
הצד השלישי ישפה את הנתבע במחצית מהסכום הכולל שישלם הנתבע לתובע כאמור לעיל, דהיינו בסך של 6,940 ש"ח, וזאת בתוך 30 יום מהמועד שהנתבע יציג בפני
ו מסמך המעיד על ביצוע התשלום בפועל לתובע. אינני פוסקת לטובת הנתבע/המודיע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהודעה לצד ג', שכן מצאתי לנכון לקזז, כנגד ההוצאות שהיה בכוונתי לפסוק, את סכום ההוצאות שנפסקו בגין הישיבה מיום 13.7.08.
מעבר לכך כל צד יישא בהוצאותיו.
לאור ההסדר הדיוני פטורים הצדדים מתשלום המחצית השניה של האגרה הן בתביעה העיקרית והן בהודעה לצד השלישי.

ניתן היום,
ד' ניסן תשע"ב, 27 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 881/07 יוסף הנדי נ' יאסין עלי מחמוד ואח' (פורסם ב-ֽ 27/03/2012)