פסקי דין על אלי לוי | פסקי דין על נוריאל חנניה | פסקי דין על עליאן אבו מחארב ואח' |

11084-05/11 פ     28/03/2012




פ 11084-05/11 מדינת ישראל נ' אלי לוי, נוריאל חנניה, עליאן אבו מחארב ואח'




המאשימה
מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים

נגד

הנאשמים
1. אלי לוי
(במעצר)
ע"י ב"כ עו"ד ר' שרעבי

2. נוריאל חנניה
(במעצר)
ע"י ב"כ עו"ד מ' עירוני

3. עליאן אבו מחארב – משפטו הסתיים
4. מחמד מחארב – האישום נגדו בוטל
5. עידן אברג'ל
נאשם 5 ע"י ב"כ עו"ד ש' עזרא
גזר-דין (בעניינם של נאשמים 1 ו-2)

1. נאשמים 1 ו-2 הורשעו, על-פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון, כדלהלן. שני הנאשמים הורשעו בעבירת סיוע לסחר בסם מסוכן – לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן – הפקודה), בשילוב עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), בגין האירועים שיוחסו להם באישום הראשון בכתב-האישום המתוקן שהוגש נגד כל אחד מהם. נאשם 1 הורשע בעבירה נוספת של סיוע לסחר בסם מסוכן, הנדונה באישום השני בכתב-האישום המתוקן שהוגש נגדו.

2. יצוין, כי בתיק זה הוגשו כתבי-אישום מתוקנים נגד חמישה נאשמים. האישום נגד נאשם 4, מוחמד מחרב (להלן – מוחמד), בוטל ביום 23.11.11, לאחר שהמאשימה חזרה בה מהאישום. עניינו של נאשם 3 הסתיים במסגרת הסדר טיעון, וביום 10.1.12 נגזר-דינו לשבעה-עשר חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו ולהפעלת מאסרים על-תנאי בחופף למאסר המוטל. נאשם 5 הורשע ביום 11.12.11, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע לסחר בסם מסוכן, ועל-יסוד המלצת שירות המבחן נדחה המשך הדיון בעניינו, בפרשת גזר-הדין, לחודש יולי, לשם קבלת תסקיר משלים.

3. להלן עובדות האישום הראשון, המשותף לשני הנאשמים.

ביום 21.4.11, לאחר תיאום מוקדם בין נאשם 1 לבין אדם אחר, קרוב משפחתם של נאשמים 3 ו-4 (להלן – האחר), יצאו נאשם 3 ומוחמד מהיישוב לקייה לכיוון ירושלים, ברכבו של נאשם 3, שברשות נאשם 3 שקית ובה קוקאין במשקל 49.89 גרם נטו (להלן – הסמים). בדרכו, שוחח נאשם 3 עם נאשם 1, ובהמשך – אף עם נאשם 2, אשר הדריכו כיצד להגיע לרחוב מעלה שמחה בירושלים, סמוך לבית הוריו של נאשם 2. עם הגעתם של נאשם 3 ומוחמד לרחוב מעלה שמחה, התקרב אליהם נאשם 2, רכן לתוך הרכב, ונאשם 3 מסר לו את הסמים. נאשם 2 התרחק מהרכב מספר צעדים. הוא הניח את הסמים בקרבת פח אשפה, חזר לרכב, רכן לתוכו ונפרד מנאשם 3, בהבטיחו להעביר את הכסף לאחר מכן. נאשם 2 נטל את הסמים מקרבת פח האשפה והתרחק מהמקום. בגין המעשים המתוארים, הורשעו הנאשמים 1 ו-2 בעבירה של סיוע לסחר בסם מסוכן.

4. ומכאן לעובדות האישום השני בכתב-האישום המתוקן, בעניינו של נאשם 1.

ביום 3.4.11, בעקבות תיאום מוקדם בין נאשם 1 לבין אדם אלמוני שפרטיו אינם ידועים למאשימה, נסע נאשם 5 מביתו בירושלים לדימונה, יחד עם קטין פלוני, במטרה לרכוש סם מסוכן מסוג חשיש מהאלמוני הנ"ל. השניים לא רכשו את הסמים מאותו אלמוני. בהמשך היום עזב נאשם 5 את דימונה, ועל-פי תיאום טלפוני עם נאשם 1, רכש בבאר-שבע מאדם אחר סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 298.8 גרם, תמורת 5,000 ₪. על-פי הסדר-הטיעון, בגין האירועים האמורים, הורשע נאשם 1 בעבירת סיוע לסחר בסם מסוכן.

5. נאשם 1 הִנו בן 35. לחובתו הרשעות קודמות בעבירות רבות, שעליהן נתן את הדין בשישה משפטים, ובין-השאר – 7 עבירות של סחר בסם מסוכן, עבירת תיווך בסם מסוכן, ועבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. במשפטו האחרון, בת"פ 2605/07 בבית-משפט השלום בירושלים, נידון נאשם 1 ל-35 חודשי מאסר בפועל, במצטבר למאסר שריצה באותה עת, וכן למאסר על-תנאי של תשעה חודשים. בעת ביצוע העבירות הנדונות היה נאשם 1 אסיר ברישיון בעניין תקופת מאסרו האחרונה; ועל-כן, בעקבות ההרשעה דנן, תקופת הרישיון הממושכת צפויה להיות מופקעת בקרוב.

ב"כ נאשם 1 לא ביקש להזמין תסקיר משירות המבחן בכל הנוגע למרשו, ותיאר את נסיבותיו האישיות בפרשת גזר-הדין. כעולה מטיעוני הסנגור, עבד נאשם 1 בנערותו בבנק ישראל, בהמשך שירת שירות מלא בצה"ל, ולאחר מכן עבד בחברת תנובה ובבנק ישראל. לדברי הסנגור, הסתבכותו של נאשם 1 בהימורים, וכפועל יוצא בשוק האפור, הובילו אותו לעולם העבריינות והסמים. עוד ציין ב"כ נאשם 1, כי הנאשם לא עבר הליך טיפולי כלשהו בעבר, וכי הוא מעוניין לקבל טיפול שיקומי, הן בין כותלי הכלא, והן בקהילה לאחר שחרורו, שכן ברצונו לתקן דרכיו ולהינשא לבת-זוגו.

6. נאשם 2, הִנו רווק בן 31 ואב לשלושה ילדים אשר נולדו במסגרת קשריו עם שתי נשים, ללא נישואין. עובר למעצרו הנוכחי התגורר בבית הוריו בירושלים, לא עבד והיה משולב בטיפול במרכז יום לנגמלים מסמים. לחובתו הרשעות קודמות רבות, שעליהן נתן את הדין עד היום בכעשרה משפטים, וביניהן עבירות רכוש, עבירות אלימות, וכן עבירות סמים – 10 עבירות של סחר בסם מסוכן, 4 עבירות של הספקת סם מסוכן, 4 עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירת גידול סם מסוכן ועבירות רבות של החזקת סם לשימוש עצמי. הוא נידון בעבר למספר מאסרים בפועל.

אסקור את שתי הרשעותיו האחרונות של נאשם 2. בת"פ 9900/08 נגזר-דינו של נאשם 2 ביום 17.2.10 ל-14 חודשי מאסר בפועל, ולהפעלה במצטבר של 6 חודשי מאסר על-תנאי, זאת בגין 9 עבירות של סחר בסם מסוכן ו-4 עבירות של הספקת סם מסוכן. ערעור המדינה על גזר-הדין, שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתיק עפ"ג 1473/04 נתקבל ביום 9.5.10, ותקופת המאסר הכוללת הועמדה על 26 חודשים. את העבירות הנדונות בתיק הנוכחי ביצע כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי בר-הפעלה בן 6 חודשים, שהוטל עליו בת"פ 9900/08 בבית-משפט השלום בירושלים. ביום 5.6.11 נגזר-דינו של נאשם 2 בת"פ 8156/08 בבית-משפט השלום בירושלים לשנתיים מאסר בפועל, ולהפעלת 7 חודשי מאסר על-תנאי במצטבר, בגין עבירות סמים. על גזר-הדין האחרון תלוי ועומד כיום ערעור בבית-המשפט המחוזי.

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי נאשם 2 נחשף לשימוש בסמים עוד מתקופת נערותו על-רקע קשיים כלכליים ומשפחתיים, כי לאורך השנים התמכרותו לסמים העמיקה והחריפה, וכי ניסיונות לשיקומו באמצעות שירות המבחן לא צלחו במהלך השנים, על-רקע נטייתו לטשטש חלקים בעייתיים באישיותו. עוד צוין בתסקיר, כי לאחר שחרורו של נאשם 2 ממאסרו האחרון בחודש דצמבר 2010, עבר הנאשם שינוי-מה בתפיסת חייו, הכיר בבעיית התמכרותו לסמים והביע נכונות לעבור טיפול משמעותי. הוא נקלט לטיפול במרכז יום, אך בתקופה שבה נבחנה האפשרות לשלבו בקהילה טיפולית סגורה, נידון למאסר ממושך בת"פ 8156/08, כאמור. שירות המבחן התרשם, כי ניכר פער בין הרצון שמבטא נאשם 2 לערוך שינוי במצבו לבין יכולותיו בפועל להתמודד עם אתגרי החיים ולהפסיק את השימוש בסם, ועל-רקע זה נכשלו בעבר הניסיונות לשיקומו. לאור האמור, ולנוכח העובדה שנאשם 2 מרצה כיום עונש מאסר, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית. יחד-עם-זאת המליץ, כי נאשם 2 ישולב בתוכנית שיקומית במסגרת הכלא.
7. ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירה של סיוע בסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 49 גרם שבוצעה על-ידי שני הנאשמים, ואת חומרת העבירה הנוספת, בעניינו של נאשם 1, של סיוע לסחר בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 298 גרם. הוא עתר להטלת מאסר בפועל לתקופה ממושכת על שני הנאשמים, וכן ביקש להפעיל את המאסרים על-תנאי התלויים ועומדים נגדם – 9 חודשים בעניינו של נאשם 1 ו-6 חודשים לגבי נאשם 2. עוד ציין, כי העונש של 17 חודשי מאסר בפועל, שהוטל על נאשם 3 כעונש מוסכם במסגרת הסדר טיעון אינו אמור לשקף את עונשם של הנאשמים 1 ו-2, שכן לחובת נאשם 3 הייתה עבירה אחת של אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ועבירה של הסעת תושב זר ללא היתר, זאת בשונה מנאשמים 1 ו-2 שלחובתם הרשעות קודמות רבות, בין-השאר בעבירות סמים, ואשר ריצו בעבר עונשי מאסר בפועל לתקופה ממושכת.

8. ב"כ נאשם 1 ביקש להקל בדינו של מרשו, ולהסתפק בהטלת מאסר שיחפוף את תקופת מעצרו מיום 21.4.11, ולהורות על הפעלת המאסר על-תנאי של 9 חודשי בחופף למאסר המוטל. הוא ביקש להסתפק בתקופת המאסר הקצרה האמורה, זאת בהתחשב בעונש שנגזר על נאשם 3, אשר הורשע אף בעבירות נוספות, וכן לנוכח העובדה שנאשם 1 צפוי להפקעת תקופת רישיון האסיר בת 13 החודשים בתיק הקודם.

במסגרת דבריו האחרונים לעניין העונש, הביע נאשם 1 חרטה על מעשיו, וביקש כי תינתן לו הזדמנות להשתלב בהליך שיקומי.

9. ב"כ נאשם 2 גורס, כי יש להטיל על מרשו מחצית מהעונש שהוטל על נאשם 3, שכן לגרסתו, חלקו של נאשם 3 בעסקת הסמים רב יותר מאשר זה של נאשם 2. עוד הפנה הסניגור לנסיבותיו האישיות של נאשם 2 שפורטו בתסקיר שירות המבחן, וטען כי השינוי שחל בנאשם בתקופה האחרונה, עת נטל אחריות על מעשיו והביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי ממושך, הצדיק ענישה בעלת רכיב שיקומי טיפולי, ואולם אפשרות זו סוכלה, לדבריו, לנוכח המאסר הממושך שהוטל על נאשם 2 לאחרונה בבית-משפט השלום בירושלים. הוא סבר, כי הטלת מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, כולל הפעלת המאסר על-תנאי, תהא בנסיבות העניין מידתית וראויה.

בדבריו האחרונים בפרשת גזר-הדין הביע נאשם 2 משאלתו להשתלב באגף שיקומי בבית הכלא, ולנהל אורח חיים נורמטיבי לאחר שחרורו מהמאסר.

10. העבירות שבהן הורשעו נאשמים 1 ו-2 חמורות בטיבן ובנסיבותיהן. מדובר, כאמור, בעבירה של סיוע בסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-49 גרם שבוצעה על-ידי שני הנאשמים, ועבירה נוספת, של סיוע לסחר בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כ-298 גרם, אשר נעברה על-ידי נאשם 1. חומרת העבירות נלמדת מהכמות הניכרת יחסית של הסמים, וממהות הסם באישום הראשון – קוקאין. בכל הנוגע לעבירות סמים, כבר נפסק, כי מדובר בנגע של ממש שפשֹה במקומותינו כמגיפה, בכל רבדי החברה, ובין-השאר בקרב צעירים ובני נוער. אין צורך להרחיב, הן בדבר הנזק הכבד שמסב השימוש בסמים למשתמשים עצמם ולחברה בכללותה, והן בעניין הסיכון הנשקף לבטחון הציבור מהפעילות העבריינית הכרוכה בהפצת הסמים ובמימון רכישתם. לנוכח מלחמת החורמה בעבריינות בסמים, יש להשית ענישה מחמירה ומרתיעה על כל מי שנוטל חלק בשרשרת הפצת הסמים, בין כמבצע עיקרי, ובין אם מדובר במי שמסייע לביצוע העבירות – כמו הנאשמים 1 ו-2 בענייננו. בעניינם של שני הנאשמים יש לזקוף לחומרה את הרשעותיהם הקודמות – בכלל, ובעבירות סמים – בפרט, ואת כישלון ההרתעה בעונשי המאסר בפועל והמאסר על-תנאי שהוטלו עליהם בעבר. כישלון חמור שבעתיים היה לנאשם 1, אשר ביצע את שתי העבירות כאשר היה אסיר ברישיון. העונש שהוטל על נאשם 3, של 17 חודשי מאסר בפועל, על-פי הסכמת הצדדים במסגרת הסדר טיעון, אינו אמור לשקף את רף הענישה העליון בעניינם של נאשמים 1 ו-2, זאת הן לנוכח העבר הפלילי השונה של הנאשמים, כמפורט לעיל, והן בשל העובדה שנאשם 1 הורשע בשתי עבירות של סיוע לסחר בסם מסוכן.

11. על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשמים כדלהלן:

נאשם 1 –
א. ל-26 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו, 21.4.11.
ב. להפעלת המאסר על-תנאי של 9 חודשים שהוטל על נאשם 1 בת"פ 2605/07 בבית-משפט השלום בירושלים. 5 חודשים מהמאסר על-תנאי המופעל ירוצו בחופף למאסר המוטל, והיתרה – 4 חודשים – במצטבר לו.
ג. ל-8 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת סמים מסוג פשע.

בסך הכל ייאסר נאשם 1 לתקופה של 30 חודשים, מיום מעצרו 21.4.11.

נאשם 2 –
א. ל-20 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו – 21.4.11.
ב. להפעלת המאסר על-תנאי של 6 חודשים שהוטל על נאשם 2 בת"פ 9900/08, באופן שחודשיים ירוצו בחופף למאסר המוטל, ו-4 חודשים במצטבר לו.
ג. ל-8 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת סמים מסוג פשע.

בסך הכל ייאסר נאשם 2 לתקופה של 24 חודשים, מיום מעצרו 21.4.11.

זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

לשלוח עותק מגזר-הדין לשירות המבחן (אשר הכין, כאמור, תסקיר בעניינו של נאשם 2).
יורם נועם, שופט
ניתן היום, ה' בניסן תשע"ב, 28 במארס 2012, במעמד ב"כ המאשימה, נאשמים 1 ו-2 ועו"ד עירוני (גם בשם עו"ד שרעבי).
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט י' נועם
ת"פ 11084-05-11 מדינת ישראל
נ' אלי לוי
ואח'

1









פ בית משפט מחוזי 11084-05/11 מדינת ישראל נ' אלי לוי, נוריאל חנניה, עליאן אבו מחארב ואח' (פורסם ב-ֽ 28/03/2012)