פסקי דין על לירן סבן

25875-03/12 מת     02/04/2012




מת 25875-03/12 מדינת ישראל נ' לירן סבן










בית המשפט המחוזי מרכז

מ"ת 25875-03-12
מדינת ישראל
נ' סבן(עציר)



02 אפריל 2012




לפני
כב' השופט
ד"ר אחיקם סטולר


מבקשת



מדינת ישראל


ע"י עו"ד מפרקליטות מחוז מרכז


נגד


משיב


לירן סבן
(עציר)

ע"י עו"ד יוסי זילברברג




החלטה



בפני
בקשה למעצר של המשיב עד תום ההליכים המשפטים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). המשיב נעצר בתאריך 2.3.12 ומעצרו הוארך מעת לעת על ידי בית משפט השלום עד לתאריך 15.3.12.


הרקע

1.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום בתפ"ח 25875-03-12 המייחס לו ביצוע עבירות של הצתה, עבירה לפי סעיף 448 בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ייצור נשק, עבירה לפי סעיף 144 (ב2) בחוק, נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144 (ב) בחוק, שינוי זהות של רכב, עבירה לפי סעיף 413ט בחוק וחבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה בחוק.
2.

על פי עובדות כתב האישום, עובר לתאריך 2.3.12 שעה 04:37, במועד ובמקום שאינם ידועים במדויק למאשימה, מילא הנאשם בעצמו, או באמצעות אחר מטעמו, בקבוק זכוכית ריק בבנזין וסגר אותו באמצעות נייר (להלן: "בקבוק התבערה").

3.
בהמשך למתואר לעיל, טשטש הנאשם, או אחר מטעמו, את לוחית הזיהוי האחורית והקדמית של מכונית מסוג מאזדה מ.ר. 4253469 (להלן: "המאזדה"), כך שהספרה "3" הוסתרה באמצעות נייר.

4.
בתאריך 2.3.12, בשעה 04:37 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר"), כשהוא נושא את בקבוק התבערה, במאזדה, לרח' רבי אליעזר בן הורקנוס 30 בלוד, בסמוך לביתו של מוחמד אזברגה (להלן: "אזברגה"), שם חנתה מכוניתו של אזברגה מסוג
b.m.w
מ.ר. 6387116 (להלן: "ה-
b.m.w
")
.

5.
בהמשך למתואר לעיל, יצא הנאשם או האחר מהמאזדה, לאחר שהדליק את בקבוק
התבערה, שבר את החלון האחורי ימני של ה-
b.m.w
והשליך לתוכו את בקבוק
התבערה.

6.
כתוצאה מהמתואר לעיל, נגרם נזק למושב האחורי של ה-
b.m.w
.

7.
במעשיו המתוארים לעיל, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, ייצר הנאשם נשק בלא רשות על פי דין לייצרו, נשא נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו, טשטש סימני זיהוי של הרכב, הרס במזיד חלק מרכב ושילח אש במזיד בדבר לא לו.

ראיות המבקשת וטענותיה

8.
המבקשת טוענת שבידיה ראיות נסיבתיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית של
המשיב, בין השאר כדלקמן:

א.
עדותו של המשיב כי רכב המאזדה היה ברשותו בזמנים הרלבנטיים לכתב
האישום.
ב.
עדות אמו של המשיב, כי רכב המאזדה היה ברשותו של המשיב בזמנים
הרלבנטיים לכתב האישום.
ג.
צילומי מצלמות אבטחה מביתו של אזברגה, המתעדות את רכבו של המשיב נעצר ליד רכבו של אזברגה, כאשר ספרה מלוחית הזיכוי מוסתרת, מתוכו יוצא המשיב או האחר, שובר את חלון רכבו של אזברגה ומשליך לתוכו את בקבוק התבערה המוצת.
ד.
רכבו של המשיב אשר נתפס כאשר מעל ללוחית הזיהוי הקדמית והאחורית
נמצא נייר חתוך, הממוקם מעל הספרה שהוסתרה.

9.
המבקשת טוענת שכנגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) עם סעיף 35(ב)(1) בחוק המעצרים. קרי, חזקה כי המשיב יסכן את בטחונו של אדם או את בטחון הציבור.

10.
לטעמה של המדינה, יש לראות את המשיב כאילו ביצע לכאורה עבירות בנשק. בית המשפט העליון כבר קבע, כי הכלל בעניינו של המבצע עבירות בנשק – להיעצר עד תום ההליכים. בעניין זה ראו בש"פ רג'בי נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, 12.8.09):

"עבירת הנשק המיוחסת לעוררים לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977
היא עבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 35(ב)(1) לחוק המעצרים ומשום כך היא מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק. בית משפט זה עמד לא פעם על כך שרק במקרים חריגים ניתן יהיה לשלול חזקה זו ולהצדיק שחרורו של מי הנאשם בעבירות
ממין זה לחלופת מעצר"

11.
עוד טוענת המדינה שכנגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) בחוק
המעצרים.

12.
המדינה טוענת שבאשר לביצוע עבירת הצתה כבר נקבע כי:

"עבירת הצתה הינה מן החמורות שבעבירות – שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה, ומי שמתיר לעצמו לסכן בדרך זו רכוש וחיים – ובעניינו, כאמור, בשל דבר של מה בכך – עשוי להוסיף, לסכן את זולתו גם בנסיבות אחרות"
(ר' בש"פ 6526/02 אלענמי נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם, 30.7.02).

13.
למשיב עבר פלילי הכולל אי הרשעה מיום 4.1.12 בעבירה של החזקת סם לשימוש
עצמי והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

14.
המדינה טוענת אפוא שבנסיבות דנן אין כל חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות
המעצר ולכן יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

טענות המשיב
15.
לשיטת המשיב, כל שיש בראיות התביעה הינו סרט ממצלמת אבטחה בביתו של אזברגה שבו רואים רכב מסוג מאזדה. הרכב מסוג "מאזדה 3" נראה כסוף/ אפור, כאשר רואים מספר ששתי ספרות חסרות בו. זה הצילום עליו מבוסס התיק. לטעמו של המשיב, אין ראיות נסיבתיות אחרות, כגון ראיות פורנזיות, ראיות של עדי ראייה, טביעת אצבע,
dna
, איכוני טלפון ואין חומר דליק על הבגדים. אין דבר וחצי דבר שקושר את המשיב לביצוע העבירה.

16.
בסרט רואים מספר רכב שחסרות בו 2 ספרות. אין חוות דעת על הדרך בה הוסתרו שתי הספרות. לטעמו של ב"כ המשיב אין כל משמעות לעובדה שנמצאה פיסת נייר דבק על מספר הרכב במקום שמעל הספרה שהוסתרה. אין דו"ח בתיק החקירה על דרך ההסתרה האם מדובר בבד, או נייר או כל דבר אחר. לכן המדינה אינה יכולה לטעון שהנייר או הדבק או הבד או העץ ששאריותיו נמצאו מודבקים על מספר הרכב, הוא שהסתיר את הספרה.

17. טענת המדינה היא שהאדם שביצע את העבירה ויצא מהרכב היה לבוש בבגדים כהים. כשהמשיב נעצר, נרשם בדו"ח שהוא לובש בגדים בצבע טורקיז לבן ומכנסי ג'ינס. התיאור לא מתאים לאדם הלובש בבגדים כהים.

18.
עוד טוען ב"כ המשיב כי אין להוציא מכלל אפשרות שלוחית הזיהוי של הרכב הוחלפה או זויפה באופן שמספר הרישוי של רכבו של המשיב נרשמה בלוחית המזויפת של הרכב שבאמצעותו בוצעה העבירה.

19.
עוד מלין ב"כ המשיב על כשלי חקירה כגון העובדה שהמשיב כלל לא נשאל בחקירה במשטרה ולא התבקש להסביר את הימצאותם של שיירי נייר הדבק באזור הספרה המוסתרת כפי שנצפתה. על מנת להגיע לנייר, היה צריך לפרק את לוחות הרישוי, ז"א, מי שהדביק, אף פירק לוחות רישוי לפני זה. למרות זאת עניין זה לא נחקר. כך גם אמו של המשיב – בעלת הרכב לא נשאלה דבר לגבי שירידי נייר הדבק.

20.
המשטרה גבתה עדות מאדם בשם דיפסי טופיק - מתדלק בתחנת דלק. מר טופיק נשאל מי מילא דלק בתוך הבקבוק. דיפסי מסר עדות שהיה מישהו עם מאזדה שמילא
דלק בשעה 03:50. דיפסי נקב בשמו של אדם שהוא לא שמו של המשיב.

21.
ברכב נמצא סריג וכובע גרב. על הכובע גרב היה סמל עם כתובית לבנה ולא רואים את את הסמל זה בסרט. לגבי הסריג, הוא סריג של האמא והיא מסרה גרסה במשטרה לגבי העניין הזה.

22.
לאחר מעצרו תוחקר המשיב בדבר מעשיו עובר למעצר. המשיב התנהג בחופשיות ומסר גרסה מלאה היכן הוא היה משעות הערב. לגירסתו היה בחתונה ואחר כך אצל חברים. המשיב מודה שהרכב היה איתו כל הזמן. לטענת ב"כ המשיב יתכן שמדובר בזיוף של מספר הרכב שבמקרה הולם את מספר הרכב בו עשה המשיב שימוש.
החברים שהיו עם המשיב נחקרו ואישרו שהוא עזב בשעה ארבע חמש או שש
כאשר האירוע היה מוקדם ב - 3:50.

23.
נלקחו מעתקים מבקבוקים שנתפסו בתוך רכב
bmw
שאותו ניסו להצית. על הבקבוקים לא נמצאו טביעות אצבע של המשיב. כך גם לא נמצאו שרידי חומר בעירה על הבגדים אותם לבשו המשיב והאחר בעת שנעצרו.

24.
אליבא דב"כ המשיב לא נעשתה חקירה רצינית, נוכח מספרי הרכב האפשריים בדבר
האפשרויות שרכב אחר היה מעורב באירוע.

25.
אין למשיב כל מניע לבצע את המעשה. מסתבר שהמתלונן קשור לקבוצת הכדורגל "בני לוד" שניצחה את קבוצת כדור הרגל של בית"ר ירושלים, והועלתה השערה שמדובר במעשה של אוהדי בית"ר ירושלים. הסתבר שלמשיב אין מנוי למשחקי הקבוצה והוא לא מתעניין בכדור-רגל כלל ועיקר. כך, לא בדקו אם המשיב צופה באמצעות הכבלים במשחקי כדור-רגל. ויש להביא בחשבון את דברי חבריו של המשיב,לפיהם הוא לא אוהד של שום קבוצה ולא צופה במשחקי כדור-רגל. אין למשיב עניין עם בית"ר ירושלים ועם כל קבוצה אחרת בכדורגל וזה עולה כחוט השני מתוך התיק הזה.

26. לסיכום, טוען ב"כ המשיב שבתיק אין ראיות נסיבתיות שיוצרות תמונה. כל שיש הוא ראיה אחת והיא צילום האבטחה שבו לא רואים דבר. אין מספר ראיות נסיבתיות שביחד מובילות לפסיפס ולתמונה אחת. לכן בנסיבות העניין אין ראיות לכאורה. אם בית המשפט יסבור שצילום האבטחה הינו בעל ערך, כי אז עוצמתו כל כך קלושה ורחוקה ולא צריכה לעשות אבחנה בינו לבין האחר ששוחרר בלא תנאי. המדובר בבחור צעיר בן 21 ללא עבר פלילי כלל ועיקר, אשר אין לו כל מניע לעשות את המעשים הנטענים.

דיון והכרעה
סקירת עיקר הראיות בתיק

27.
מהודעתו של המתלונן - מוחמד אזברגה הוא אבו סובחי, בעליה של קבוצת בני לוד, מיום 2.3.12, עולה כי הוא החנה את רכבו ביום האירוע בשעה 03:30 בסמוך לביתו. בשעה 04:37 לפנות בוקר העיר אותו השכן ואמר לו שכיבה שריפה ברכב שלו. בעדותו סיפר אבו סובחי שבמצלמות האבטחה של הבית שלו ראה רכב מאזדה 3 בצבע אפור עכבר כשעל חלק מלוחית הרישוי יש דבק לבן כשמישהו יוצא מהרכב הזה ומגיע לרכב שלו שובר חלון עם פטיש וזורק בקבוק לתוך הרכב.

28.
אמו של המשיב מאשרת שרכב מאזדה אפור עכבר שבבעלות המשפחה שמספרו

42-534-69 היה אצל המשיב מיום חמישי בשעה 19:00 ועד יום שישי בשעה 07:00.

29.
מדו"ח הפעולה של השוטר רן בטט מיום 2.3.12 עולה שהגיע לזירה, הבחין ברכב
b.m.w

x
6 בצבע לבן –הרכב של המתלונן, הבחין שהחלון האחורי מצד ימין מנופץ ובתוך הרכב ישנו בקבוק תבערה שהושלך פנימה אך לא התלקח. רן בטט נכנס לביתו של המתלונן המכונה אבו סובחי כשהוא מבקש לצפות במצלמות האבטחה שמתעדות את מקום חניית הרכב. רן בטאט כותב שבסרט נראה בבירור רכב מסוג מאזדה, 3 דגם חדש בצבע אפור עכבר, מגיע ברחוב בן אליעזר מכיוון דרום לצפון, עוצר סמוך לרכב
b.m.w
, מהדלת שליד הנהג יורד אדם לבוש כהה, נעליים כהות כשעל ראשו כובע גרב. בטרם ירידתו נראה האדם מדליק את בקבוק התבערה, נראה יורד עם הבקבוק כאשר הבקבוק דולק, מנפץ באמצעות דבר מה את החלון האחורי של רכב ה
b.m.w
ומשליך את הבקבוק פנימה. הרכב נמלט מזירת האירוע לכיוון צפון. השוטר רן ממשיך וכותב שבמבט נוסף ובהילוך איטי הבחין במס' הרכב (לוחית רישוי קדמית) שמספרו

4-69 * * - 42. עוד מציין השוטר בטאט שהבחין שהספרה האמצעית מכוסה בדבר מה.

30.
רן בטאט הזעיק חוקר שיתעד את הזירה וכן הזעיק מחסומי אזעקה מרחביים. כאשר סיים את הטיפול בזירה והתחיל בנסיעה לכיוון תחנת המשטרה, הבחין ברחוב סן מרטין ברכב שנוסע מכיוון רחוב הציונות לכיוון רחוב גבריאל, כשהרכב היה עם אורות גבוהים, דבר שמשך את תשומת ליבו. כאשר הרכב חלף אותו, הבחין שמדובר במאזדה 3 בצבע אפור עכבר, ביצע פניית פרסה והתחיל לעקוב אחרי הרכב. רן בטאט כותב שכאשר הקטין את המרחק בינו לבין רכב המאזדה, הבחין שמספר הרכב הוא 534-69- 42, המספר תאם חמש מתוך שבע הספרות שראה במצלמות המעקב.

31. הרכב נעצר ומסתבר שהיו בו המשיב עם אדם נוסף. ברכב נתפס כובע גרב שחור
ומעיל שחור וחומר שחשוד כסם מסוכן.

32.
מדו"ח הפעולה של השוטר דוד מורנו מיום 2.3.12 שהתלווה לשוטר רן בטאט. מתוארים הדברים שאותם תיאר השוטר רן בטאט ובנוסף לכך כותב מורנו שלאחר שהרכב נעצר, הוא הבחין יחד עם הקצין תורן, כי במסגרת של לוחית הרישוי הקדמית מעל המספר הרביעי תפוס סוג של נייר אשר נקרע מכיוון שהיה תלוי במקום ולוחית רישוי אחורית מלוכלכת מאוד, אך המספר הרביעי נקי, ככל הנראה מכיוון שהיה עליו דבר מה.

33.
מצפייה בסרט הוידיאו ובתמונות שהומצאו לעיוני עולה כי ניתן להבחין, על נקלה, בחמש מתוך שבע הספרות. ספרה אחת, הרביעית, מוסתרת והספרה השלישית משמאל מוסתרת בחלקה. למרות זאת יש רגליים לסברה שעל פי הצורה של הקצה השמאלי של הספרה השלישית משמאל המדובר בספרה "5". עולה מהמקובץ כי יש התאמה לכאורה בין רכבו של המשיב לרכב שנצפה בסרט הוידאו בשש מתוך 7 הספרות.

בצילומי רכב המאזדה שבו היה המשיב, נראה שבלוחית הרישוי הקדמית יש שיריי נייר דבק מעל הספרה "3: היא הספרה הרביעית. בלוחית הזיהוי האחורית הספרות 34 (הספרות השלישית והרביעית משמאל בהתאמה) יש קטע בהיר יותר וכן מעל הספרה 3 יש חתיכת נייר דבק.

34.
ניתן לסבור לכאורה שחלק מספרות לוח הרישוי הקדמי והאחורי היו מוסתרות על ידי
נייר דבק שהוסר בשלב כלשהו. מאחר והסיפרה האמצעית הוסתרה, ערכה המשטרה בדיקה על מנת לשלול מצב שמדובר ברכב אחר. בדיקה של המשטרה מעלה כי למעשה יש עוד 9 אופציות, מאפס ועד 9. הספרה 3 באמצע הייתה מוסתרת ולכן רצו לבדוק שלא מדובר ברכב אחר. בדקו את כל הרכבים שמספרם 469*425 וגילו שיש 3 רכבים מסוג מאזדה 3 בצבע אפור עכבר, חקרו את כל שלושת בעלי הרכבים וגילו שלאף אחד מהם אין זיקה לעיר לוד ואף אחד מהם לא שהה בתחומי העיר לוד בסמוך לפני האירוע או לאחריו.

35.
בתיק ישנה חוו"ד מומחה שקובעת שהבקבוק שנזרק לתוך מכוניתו של המתלונן הינו
בקבוק תבערה שעלול להדליק אדם או חפץ.

36.
מהודעתו של המשיב שנגבתה ביום 7.3 עולה שהוא מודה שנהג ברכב ביום חמישי ושהרכב הזה היה באותן שעות בחזקתו. המשיב מספר שבשעה 20:30 ביום ה' נסע לאירוע חתונה של חבר שלו באולמי לפאייט בלוד. לא זוכר אם אחרי האירוע הוא נסע למושב גינתון או לרחובות. הוא זוכר שיחד עם חבר נוסף בשם שחר נסע לאסוף את בת זוגו של שחר והיה בביתם עד לפנות בוקר. המשיב מודה שיצא מביתם של שחר ובת זוגו בשעה ארבע חמש או שש בבוקר. מעבר לדברים אלה בחר המשיב לשמור על זכות השתיקה ולא ענה יותר לשאלות החוקרים.

37. שחר, חברו של המשיב, העיד שהיה עם המשיב באירוע באולם "לפאייט" עד השעה 23:00. שחר ובת זוגו רווית העידו שהמשיב היה אצלם ביום ה' ועזב ביום שישי לפנות בוקר עד השעה 4, 5 או 6.

38. עולה מהמקובץ שניתן להסיק לכאורה שמאן דהוא הסתיר חלק מהספרות של לוחיות הרישוי של הרכב באמצעות נייר בעת ביצוע העבירה. נייר הדבק הוסר באופן חלקי בשלב כלשהו שבין הביצוע למעצר. לאור הזיקה שבין המשיב לרכב ניתן לומר בהחלט שיש לכאורה ראיות נסיבתיות לכך שהמשיב או מי מטעמו ביצע את המעשים הנטענים בכתב האישום.

39.
עיקר החומר הראייתי בתיק זה אכן מבוסס על ראיות נסיבתיות. הראיה הנסיבתית מוכיחה את הנסיבות ולא את העובדה הטעונה הוכחה, ואילו הליך קביעת הממצא העובדתי נעשה על דרך הסקת מסקנה הגיונית מן הנסיבות שהוכחו בראיה ישירה (ע"פ 9372/03 וייזל נ' מדינת ישראל
, פ"ד נט(1) 745, 753 (2004)). לפיכך "רק אם המסקנה המפלילה המוסקת מן הראיות הנסיבתיות גוברת באופן ברור והחלטי על כל תזה עובדתית חלופית אחרת, כי אז ניתן לומר שהיא הוכחה מעל לספק סביר. עליה להיות המסקנה ההגיונית היחידה שניתן להסיק בנסיבות העניין, ודי באפשרות קיומה של מסקנה אפשרית אחרת שאינה רחוקה ודמיונית כדי להקים ספק סביר שדי בו לזיכויו של נאשם..." (
ע"פ 6167/99
בן שלוש נ' מדינת ישראל
, פ"ד נז
(6)
577, 588-586 (2003)).

40.
ההלכה היא כידוע שבית המשפט אינו נדרש בשלב זה לבחינת הראיות על-פי מבחנים ראייתיים חלוטים ונוקשים. הראיות נבחנות בכללותן על-פי אמות מידה של הסתברות, הגיון ושכל ישר, וכל אלה מובילים למסקנה כי יש בידי התביעה תשתית ראייתית לכאורית מספקת לצורך המעצר (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ(2) 133, 145 (1996); בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל
([פורסם בנבו], 10.4.05); בש"פ 8534/07 איבגי נ' מדינת ישראל
([פורסם בנבו], 23.10.2007); בש"פ 3556/08 סבן נ' מדינת ישראל
([פורסם בנבו], 1.5.2008); בש"פ 4811/97 משה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נא(3) 817 (1997)).

41.
בשלב דיוני זה נדרש בית המשפט לבחון רק האם קיים סיכוי סביר, שהפוטנציאל הראייתי הגלום בחומר החקירה יוביל להוכחת האשמה, לאור הראיות השונות ויכולתן להשתלב אלו באלו. בתיק העוסק בראיות נסיבתיות, דרישת הסיכוי הסביר להרשעה משמעותה כי בראיות שהוצגו קיים פוטנציאל המקים סיכוי סביר לכך שהראיות הנסיבתיות ישתלבו זו בזו, בדרך שמשקלן המצטבר לא יאפשר כל הסבר סביר אחר, פרט לזה המפליל את העורר. מבחן זה מתקיים בענייננו. כנגד העורר מצויות ראיות נסיבתיות בעלות משקל משמעותי. ובעיקר הזיקה שלו לרכב שממנו נצפה יורד מבצע העבירה.

42.
התוצאה היא שאני קובע שיש בתיק ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב במעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

ניתן היום,
י' ניסן תשע"ב, 02 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.









מת בית משפט מחוזי 25875-03/12 מדינת ישראל נ' לירן סבן (פורסם ב-ֽ 02/04/2012)