פסקי דין על רן אביטל | פסקי דין על מוחמד (בן כמאל) הזימה | פסקי דין על כמאל (בן מוחמד) הזימה |

40493-03/10 א     05/04/2012




א 40493-03/10 רן אביטל נ' מוחמד (בן כמאל) הזימה, כמאל (בן מוחמד) הזימה








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 40493-03-10
רן אביטל
נ' מוחמד הזימה ואח'



5.4.2012





לפני השופט יצחק כהן







רן אביטל



ע"י ב"כ עו"ד דניאל איתן

התובע


נגד



1. מוחמד
(בן כמאל) הזימה
ת"ז 039248000
2. כמאל (בן מוחמד) הזימה
ת"ז 050778729



ע"י ב"כ עו"ד ביסאן סאמר


הנתבעים


פסק דין

א. ההליך


1.
בכתב התביעה שלפני עותר התובע לכך, שהנתבעים יחוייבו לשלם לו סך 2,696,303 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. לטענת התובע, הסכום הנתבע מגיע לו מאת הנתבעים בתורת החזר הלוואה שנתן להם לצורך רכישת קרקעות במשותף.


לצד הסעד העיקרי, עותר התובע לכך, שימונה כונס נכסים על זכויות במקרקעין, הרשומות על שם הנתבע מס' 1, לשם מכירת המקרקעין לצורך פירעון ההלוואה.

ב. רקע כללי


2.
התובע תושב הגליל, ובתביעתו מציג הוא את עצמו כאדם העוסק ביזמות, ובעיקר בפרוייקטים לבניה באזורים שונים בארץ, ובאיתור קרקעות לבניה. הנתבעים הם בן ואביו (הנתבע מס' 2 הוא האב).


אציין, כי הנתבע מס' 1 (הבן) הוא חייל בשירות קבע בצה"ל, והדמות הדומיננטית מצדם של הנתבעים הוא הנתבע מס' 2. הנתבע מס' 2 ייקרא להלן, לשם הקיצור "כמאל".


3.
מהראיות שהונחו לפני עולה, כי בין התובע וכמאל נקשר חוזה לרכישת קרקעות באזור שפרעם. התוכנית הייתה לרכוש קרקעות במימון התובע, לרשום את הקרקעות הנרכשות על שם הצדדים בחלקים שווים, ולאחר מכן להחליף עם חברת "הימנותא" את הקרקעות שנרכשו בקרקעות אחרות. את הקרקעות שתתקבלנה מחברת "הימנותא" תכננו הצדדים למכור, ולהתחלק בתמורה שתתקבל.


4.
טענת התובע היא, שבין הצדדים הוסכם, שכל הסכומים הדרושים למיזם העסקי המתואר לעיל יושקעו על ידו, ואולם, מחצית מהסכומים יחשבו כהלוואה לנתבעים והם התחייבו להחזירה לו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.


לעומת טענות התובע, טוענים הנתבעים, כי כבר בתחילת המיזם העריכו הצדדים שעבור רכישת הקרקעות יהיה על התובע לשלם סכום השווה ל- 910,200 דולר, ובנוסף לכך סכום של 45,800 דולר כמס רכישה, כך שההשקעה הכללית עליה דובר הגיעה לסכום של 956,000 דולר. הנתבעים מוסיפים, כי מחצית הסכום הנ"ל, דהיינו הסך 478,000 דולר, ניתן להם בהלוואה, ואולם, סכום זה הוחזר על ידם לתובע באופן מלא, ואפילו ביתר.


5.
להשלמת התמונה אציין, כי התובע טוען, שמכיוון שכמאל מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי (דבר שכמאל הודה בו (עמ' 54 שורה 11 לפרוטוקול), ביקש כמאל שהמקרקעין שירכשו ירשמו על שם בנו, הנתבע מס' 1, וכך היה.


ג. הקרקעות שנרכשו ועסקת החליפין


6.
תחילה מבקש אני לפרט את העסקאות שנעשו במסגרת ההסכם בין הצדדים.


7.
בשלב הראשון רכשו הצדדים ארבע חלקות מקרקעין, כמפורט להלן:

גוש
חלקה
חלקים
תמורה
10316

27

448/2700

173,400 $
10320

8

8/27

225,800 $
10320

7

552/2700

351,600 $
10483

2

8/27

160,200 $


8.
לטענת התובע, בעבור רכישת המקרקעין שולמו על ידו סכומי הכסף הבאים:

(א)
עבור רכישת הקרקעות שולם למוכרים סך
3,619,070
₪
(ב)
עבור שכר טרחת עו"ד אמאל קויקס
(הוא חתנו של כמאל)
30,000
₪
(ג)
עבור מס רכישה שולם הסך
211,998
₪

---------------

סך הכל שולם בעת רכישת הקרקעות
3,861,068
₪


9.
לאחר שהקרקעות נרכשו, כרתו התובע והנתבע מס' 1 הסכם חליפין עם הימנותא. לפי הסכם החליפין, כל החלקות שנרכשו, הועברו להימנותא תמורת קבלת החלקות הבאות מהימנותא:

גוש
חלקה
18888

10
18795

11, 15 , 30, 23, 26



חלקות 10, 15 ו- 11 מהחלקות שלעיל תזכינה להתייחסות נוספת בהמשך הדברים, והן תיקראנה כך.


10.
לטענת התובע, לצורך ביצוע עסקת החליפין עם הימנותא, הוצאו על ידו סכומי הכסף הבאים:

(א)
תשלומי איזון ששולמו ל"הימנותא"
175,603
₪
(ב)
מס שבח מקרקעין ששולם במכירת מקרקעין שהועברו להימנותא
101,275
₪
(ג)
מס רכישה ששולם עבור המקרקעין שהתקבלו מהימנותא
268,686
₪

-----------------

סך הכל שולם בעסקת החליפין עם הימנותא
545,564
₪



11.
לאחר השלמת עסקת החליפין עם הימנותא, נעשו הפעולות הבאות:

(א)
במהלך החודשים מרץ עד יולי 2008, הצדדים מכרו את זכויותיהם בחלקה 10 לרוכשים שונים, כמפורט להלן:


תאריך החוזה
תמורה חוזית ב- $
שער יציג
תמורה חוזית בש"ח
1
13.3.2008

252,168

3.4030

858,128
2
28.4.2008

19,000

3.4630

65,797
3
28.6.2008

152,000

3.3780

513,456
4
2.7.2008

36,541

3.2840

120,000

סה"כ
459,709 דולר


1,557,381 ₪


יוער, כי התמורה בחוזה מיום 2.7.2008 הייתה תמורה שיקלית. על כן הסכום בדולרים שהוצב בטבלה שלעיל, חושב על ידי לפי שער הדולר היציג באותו יום.

(ב)
בחלקה 15, אשר לטענת כמאל עד לאותה עת שימשה כאתר שפיכת האשפה של הישוב אבו סנאן, בוצעו עבודות ישור ופיתוח, ובחלקה נטעו עצי זית. לטענת כמאל, בעבודות התשתית שבוצעו בחלקה 15, ונטיעת עצי הזית, הושקע על ידו סכום של מיליון ₪.

(ג)
לצורך ביצוע עבודות התשתית בחלקה 15, הועברה אדמה מחלקה 11 לחלקה 15.


12.
בכל הנוגע לעסקאות שנעשו בחלקה 10, טוען התובע כי שילם מס שבח במכירת זכויות הצדדים בחלקה בסכום של 9,380 ₪ וכן שילם שכר טרחת עו"ד למשרד עורכי דין שטיפל בהתנגדות שהוגשה לועדה המקומית לתכנון ולבניה, בסכום של 6,930 ₪ (ובסה"כ 16,310 ₪).


ד. טענות הצדדים


13.
על פי הנתונים שלעיל, התובע השקיע לכאורה בעסקאות שנעשו סכום כולל של 4.422,942 ₪, בערכי קרן, לפי הפירוט הבא:

(א)
בעסקאות רכישת הקרקעות


3,861,068
₪
(ב)
בעסקאות החליפין עם הימנותא


545,564
₪
(ג)
תשלומים נוספים
16,310
₪

-----------------



סה"כ (בערכי קרן)
4,422,942
₪


לגרסת התובע, מחצית מהסכום הנ"ל, דהיינו – 2,211,471 ₪, ניתן לנתבעים בהלוואה, ועליהם להשיבו לו. עוד טוען התובע, כי ממכירת הזכויות בחלקה 10 (שמחציתה ממילא הייתה בעלותו שלו), לא קיבל אלא סכום של 776,779 ₪.


14.
כאמור, הנתבעים טוענים, כי ההסכם בין הצדדים היה שונה מזה הנטען על ידי התובע.
לטענתם אין זה נכון שהוסכם שהנתבעים ישיבו לתובע מחצית מכל סכום כסף שיושקע על ידו. לטענתם, הוסכם שההלוואה תעמוד על סכום של 478,000 דולר בלבד, וסכום זה שולם על ידי כמאל לתובע לפי המפורט להלן:

(א)
כמאל ויתר על חלקו בסכומים שהתקבלו ממכירת חלקה 10
240,084
דולר
(ב)
כמאל זכאי לשכר טרחה בסך 10,000 דולר לחודש, ובסה"כ
60,000
דולר
(ג)
עבודות פיתוח שבוצעו בחלקה 15
155,820
דולר
(ד)
תשלומי מיסים ושכר טרחת עו"ד שולמו על ידי כמאל
25,000
דולר

-------------------

סה"כ הוחזר על ידי כמאל
480,904
דולר


הנה כי כן, כך לטענת כמאל, הסכום שהוחזר על ידו עולה על הסכום שהיה עליו להחזיר לתובע.


ה. חוזה ההלוואה

15.
הקושי לקבוע מה נקבע בחוזה שנכרת בין הצדדים נובע מכך, שלבית המשפט לא הוגש חוזה בכתב. התובע טען, כי חוזה בכתב אכן נעשה, על ידי עו"ד אמאל קויקס. התובע ביקש העתק ממנו, אך עו"ד קויקס הבטיח לו כי ימסור לו העתק לאחר שתרשם הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין בנצרת. התובע אכן ליווה את עו"ד קויקס כאשר האחרון סר ללשכת רישום המקרקעין בנצרת כדי לרשום הערות אזהרה על הקרקע שהתובע וכמאל רכשו, אלא שבשל פגם מסוים במסמך, פקיד המקרקעין סרב לרשום את הערת האזהרה. על כן, עו"ד קויקס לקח את המסמך כדי לתקנו, והבטיח לתובע כי ימסור לו העתק לאחר מכן, אך עד היום לא נמסר לו העתק שכזה.


16.
עו"ד קויקס, הנשוי לבתו של כמאל, הוזמן להעיד מטעם התובע. ואולם, משהתבקש עו"ד קויקס לאשר כי נעשה חוזה בכתב בין הצדדים, הכחיש עו"ד קויקס עובדה זאת. עו"ד קויקס אישר, כי שמע שהתובע מפיץ שמועות שנעשה חוזה בכתב, אך עו"ד קויקס עצמו, לא ראה חוזה שכזה.


17.
נראה הדבר, שטענת התובע, כי היה מסמך בכתב שנעשה בין הצדדים, אינה נטענת בחלל ריק. עובדה היא, שהנתבעים טענו בסעיף 11 לכתב הגנתם, כי התובע אילץ את הנתבע מס' 1 לחתום על "הסכם שותפות במקרקעין שנרכשו". למיטב זכרונו של הנתבע מס' 1, במסמך ננקב סכום של 478,000 דולר, כסכום שהיה על הנתבעים להשיב לתובע, ואולם, מסמך זה, אשר הוכן כל כולו על ידי התובע, אינו מצוי בידם והם עמלים לאתרו. לטענת הנתבעים, המסמך המקורי מצוי בידו של התובע, אך הוא מסרב לגלותו.


18.
הויכוח אם קיים מסמך בכתב אם לאו, ובידי מי הוא נמצא, לא הניב פירות כלשהם, ועד עתה לא הונח בפני
מסמך כלשהו. על כן, עלי להחליט איזה מגרסאות הצדדים לקבל, על סמך העדויות שנשמעו, והגיונם של הדברים.


כמאל כאמור טוען, שמלכתחילה העריכו הצדדים כי יהיה עליהם להשקיע ברכישת הקרקעות סכום של 956,000 דולר, ומכאן שהוסכם שההלוואה שיקבל מהתובע תעמוד על מחצית הסכום, דהיינו, סכום של 487,000 דולר. התובע כאמור טוען, שהוסכם שמחצית מכל סכום כסף שיושקע על ידו במיזם המשותף, יחשב כהלוואה.


לאחר ששקלתי טענות הצדדים, והראיות שלפני, הנני מקבל את גרסת התובע. מוכן אני להניח, שבתחילה העריכו הצדדים את ההשקעה הכרוכה ברכישת הקרקעות בסכום של 956,000 דולר. סכום זה
היווה למעשה את התמורה שהיה עליהם לשלם למוכרים וכן את מס הרכישה שחל עליהם בתורת רוכשי זכויות במקרקעין. ואולם, מקובלת עלי טענת בא כוח התובע, כי הצדדים לא ידעו ולא יכלו להעריך הוצאות נוספות שהם היו צפויים להוציא בעסקה עם הימנותא.


19.
כמפורט לעיל, בעסקה עם הימנותא שילמו הצדדים תשלומי איזון להימנותא, שילמו מס רכישה עבור הקרקעות שרכשו מהימנותא ושילמו מס שבח מקרקעין עבור הקרקעות שהעבירו להימנותא. סכומים אלה הצדדים לא יכלו להעריך מראש. על כן, אין זה מתקבל על הדעת, שבהתקשרות שנוצרה, כמאל התחייב להחזיר לתובע סכום קבוע ומוגדר, בה בשעה שאת התחייבות התובע לא ניתן היה להגדיר, והכל כאשר אין מחלוקת, שסוכם שהקרקעות שהצדדים ירכשו, ירשמו על שם התובע והנתבע מס' 1 בחלקים שווים.


על כן, הנני מקבל את טענת התובע, והנני קובע, כי בין הצדדים הוסכם שהנתבעים יחזירו לתובע מחצית מכל סכום כסף שיושקע על ידו במיזם המשותף.


ו. סכום ההלוואה


20.
תצהיר עדותו הראשית של התובע נתמך במסמכים רבים, המוכיחים את התשלומים ששילם בעסקאות שנעשו. הנתונים הלקוחים ממסמכים אלה פורטו על ידי לעיל, ובהסתמך על נתונים אלה, שהנני מקבלם, הנני קובע, כי התובע השקיע סכום כולל של 4,422,942 ₪ (בערכי קרן).


ממסקנה זאת מתבקש, שעל הנתבעים להחזיר לתובע מחצית הסכום, דהיינו, סך 2,211,471 ₪.


ז. סכום שהתובע קיבל עד עתה


21.
התובע טען, כי עד עתה לא קיבל אלא סכום כסף של 776,779 ₪ בלבד, וזאת בעת מכירת חלקה 10, חלקה שמלכתחלה מחציתה הייתה בבעלותו.


ואולם, בחקירתו הנגדית (בעמ' 14 לפרוטוקול), אישר התובע כי קיבל סכומים שונים. מדברי
התובע עולה, כי קיבל את הסכומים הבאים:


תאריך
סכום ב- $$
שער הדולר
סכום ב- ₪
1
13.3.2008

93,640

3.4030

318,656
2
28.4.2008

19,000

3.4630

65,797
3
28.6.2008

152,000

3.3780

513,456
4
2.7.2008



120,000
סה"כ קיבל התובע במכירת זכויות בחלקה 10
1,017,909



22.
כאמור בסעיף 11(א) שלעיל, עבור מכירת הזכויות בחלקה 10 קיבלו הצדדים בסך הכל, סכום של 1,557,381 ₪. מחצית מסכום זה, דהינו סך 778,691 ₪, ממילא היה זכאי התובע לקבל עבור חלקו שלו בחלקה 10.


מכאן מתבקשת המסקנה, שמתוך סכומי הכסף שהתובע קיבל כמפורט בטבלה שלעיל (1,017,909 ₪) קיבל התובע סך 239,218 ₪ עבור החזר ההלוואה שהנתבעים היו חייבים להחזיר לו.



ח. טענת "פרעתי"


23.
ראשית מבקש אני להתייחס לטענת בא כוח הנתבעים, הנסמכת על דברי התובע בחקירתו הנגדית בעמ' 14 לפרוטוקול.


באותו מקום אמר התובע כדברים הבאים:

"ש.
אתה אומר בתצהירך שהיית אמור לקבל עבור חלקך בזכויות סך של 823,465 ₪, אתה ממשיך ואומר, שבפועל קיבלת פחות – 776.


ת.
נכון. הייתי אמור לקבל מחצית מהסכום. הכסף שהגיע אלי אמור להיות עבור מחצית העסקה. אם הייתי לוקח את כל הכסף של העסקה אלי, זה אומר שכמאל החזיר לי 50 אחוז מההשקעה. ברגע שכמאל לקח חלק עיקרי מהכסף, אז זה יוצא בפועל , בחזרה אלי מהעסקה, היא יותר נמוכה."


בא כוח הנתבעים טוען, כי דבריו של התובע בחקירתו הנגדית מצביעים על כך, שבכל מקרה תביעת התובע מהנתבעים אינה לעלות על סכום השווה למחצית מסכומי הכסף שהתקבלו ממכירת חלקה 10, שהרי התובע בעצמו אמר, שאם היה מקבל את מלוא התמורה שהתקבלה ממכירת חלקה 10, כי אז היה למעשה מקבל את החזר ההלוואה.


24.
אכן, תשובת התובע מעוררת קושי מסויים, אך לאחר ששקלתי טענות בא כוח הנתבעים, הנני מחליט שלא לקבלה. הטעם לכך הוא, שהמספרים מדברים בעד עצמם, ומהנתונים שהוצגו לפני על ידי התובע, והמגובים במסמכים, עולה, שגם אם התובע היה מקבל את כל סכומי הכסף ששולמו לצדדים עבור מכירת זכויותיהם בחלקה 10, לא היה הדבר פורע את מלוא ההלוואה שהעמיד התובע לנתבעים במסגרת המיזם המשותף.


25.
כאמור, הנתבעים טענו שההלוואה נפרעה, ולהלן אבחן טענותיהם בנוגע לסכומי הכסף, שלטענתם פרעו את ההלוואה:

(א)
סכומי כסף שכמאל ויתר עליהם, מהתמורה שהתקבלה ממכירת חלקה 10:


כמאל טוען, כי ויתר לטובת התובע על סכום השווה ל- 240,084 דולר, מהתמורה שהתקבלה עבור חלקה 10. אין אני מקבל טענה זו, שכן מתברר שלא ויתר אלא על סכום של 239,218 ₪ בלבד.


בהקשר זה אזכיר את עדותו של עו"ד סברי חמוד, שערך את החוזים שנכרתו בנוגע למכירת זכויות הצדדים בחלקה 10. לפי עדותו של עו"ד חמוד, כמאל נטל מהמקדמה ששולמה עבור חלקה 10, בתאריך 13.3.2008, סכום השווה ל- 50,434 דולר. דברים אלה
אינם מתיישבים עם דברי התובע עצמו, כי קיבל את מלוא סכום המקדמה ששולם באותו מועד, דהיינו
93,640 דולר.


בעניין זה הנני מעדיף את דברי התובע (בעמ' 14 לפרוטוקול) , שהרי התובע בוודאי יודע טוב יותר מה קיבל באותו מעמד, מה עוד, שגרסה זו היא הגרסה הנוחה יותר מבחינתם של הנתבעים.


על כן, לזכות הנתבעים ייזקף הסכום של 239,218 ₪ ממכירת חלקה 10.

(ב)
תשלום שכר טרחה לכמאל:


כמאל טוען כי הוא זכאי לקבל שכר טרחה עבור פועלו, בסך 10,000 דולר לחודש, ולמשך חצי שנה, דהיינו – 60,000 דולר.


אין אני מקבל טענתו זו של כמאל. לא שוכנעתי שהוסכם בין הצדדים שהמיזם המשותף התחייב לשלם לכמאל שכר טרחה עבור עבודתו. אכן, כמאל טרח והפעיל את קשריו, ואולם, אין לשכוח שבסופו של דבר כמאל נכנס למיזם מבלי להשקיע דבר, כאשר המימון בא ממקורותיו של התובע. העבודה שהשקיע כמאל הייתה חלקו שלו במיזם המשותף, והרווח שהיה צפוי לקבל היה למעשה הרווח ששני הצדדים יפיקו ממכירת הקרקעות שנרכשו מהימנותא.


להצדקת טענת התובע בעניין זה טען בא כוח התובע, כי אלמלא פועלו של כמאל, המיזם לא היה יוצא עאל הפועל. לכך אשיב לו, שגם אלמלא פועלו של התובע, והמימון שהעמיד, המיזם לא היה יוצא אל הפועל.


(ג)
עבודות הכשרה ונטיעה שבוצעו בחלקה 15:


כמאל טען בתצהיר עדותו הראשית, כי השקיע בפיתוח חלקה 15 סכום השווה ל- 311,641 דולר, ומחצית מסכום זה, דהיינו סכום השווה ל- 155,821 דולר, השקיע עבור חלקו של התובע. לדברי כמאל, בעת שהצדדים רכשו את חלקה 15 היא שימשה כאתר הפסולת של הישוב "אבו סנאן", והיה צורך ליישר את הקרקע, ולטעת עצי זית.


כמאל אינו מציג קבלות על השקעות שביצע בחלקה 15, ותחת זאת הניח על שולחני את חוות דעתו של שמאי המקרקעין מר יוסף שאהין (מוצג נ/1), ולפיה עבודות הפיתוח וההשקעה בחלקה 15, הגיעו כדי הסך 1,044,000 ₪, כולל מע"מ.


לעומת חוות הדעת מטעם הנתבעים, הניח התובע לפני את חוות דעתו של מר שמאי אלוף מומחה מטעמו (מוצג ת/4), ולפי חוות דעת זאת העלות הכוללת של העבודות שבוצעו בחלקה 15 מגיעה כדי הסך 209,888 ₪.


חרף ביקורתו של בא כוח הנתבעים, שהוטחה כלפי המומחה מטעם התובע, עדותו הותירה רושם חיובי, והתרשמתי כי הוא מבין בכל הנוגע לעלויות הכרוכות בהכשרת קרקע ונטיעת עצי זית. לעומת זאת, לא הבנתי מדוע כמאל היה זקוק לשמאי כדי להוכיח את הוצאותיו. הרי אם הוציא כמאל סכומי כסף המגיעים לטענתו לסכום העולה על מיליון ₪, מצופה היה שיציג בפני
את הקבלות שבידו.


מכל מקום, אין חולק שבחלקה 15 נעשו עבודות פיתוח ונטיעה. לדעתי, סכום העבודות שבוצעו קרוב יותר לחוות דעת המומחה מטעם התובע, וכדי להסיר כל ספק, שמא חלילה הנתבעים קופחו בחוות דעת המומחה מטעם התובע, הנני מעמיד את סכום העבודות על סך 300,0000 ₪. מחצית מסכום, דהיינו - 150,000 ₪, זה יש לזקוף לזכות הנתבעים (ומחצית ממילא הוצאה על ידם עבור זכותם שלהם בקרקע).

(ד)
תשלום מיסים לשכ"ט עו"ד על ידי כמאל:


כמאל טוען, כי הוציא סכומי כסף שונים, המגיעים כדי הסך 25,000 דולר, עבור שכר טרחת עו"ד ומסים.


אין אני מקבל טענה זו. כמאל לא הציג אף לא קבלה אחת על תשלומים שכאלה, ולעומת זאת, מהראיות שלפני עולה, כי כל המסים והתשלומים לעורכי הדין, נעשו על ידי התובע.

25.
על יסוד האמור לעיל הנני קובע, כי על חשבון החזר ההלוואה הוחזר לתובע סכום של 389,218
₪ לפי המפורט להלן:

(א)
מתוך התמורה שהתקבלה ממכירת הזכויות בחלקה 10
239,218
₪
(ב)
עבודות הכשרה ופיתוח שבוצעו בחלקה 15
150,000
₪

-----------------

סה"כ לזכות הנתבעים
389,218
₪

ט. לפני סיום

26.
להוכחת טענתו, כי הנתבעים גזלו אותו, טען התובע כי בעת האחרונה חיתן כמאל את ילדיו, בנה בית לנתבע מס' 1, עבר טיפול רפואי יקר, ועוד. כל אלה, כך לטענת התובע, כאשר כמאל מתקיים מקצבת ביטוח לאומי.



אין אני מקבל טענות אלה של התובע. אכן, כמאל מתקיים כיום מקצבת המוסד לביטוח לאומי, וזאת בעקבות מחלה קשה שחלה בה. ואולם, קודם שנזקק כמאל לתמיכת המוסד לביטוח לאומי, כמאל היה קבלן, ואין להוציא מכלל אפשרות, שבתקופה בה היה בריא ועבד לפרנסתו, חסך סכומי כסף וצבר הון.


י. סוף דבר

27.
על יסוד האמור לעיל, הנני קובע, כי התובע העמיד לזכות המיזם המשותף סכום כסף של
4,422,942 ₪. מחצית סכום זה, 2,211,471 ₪, ניתנה לנתבעים בהלוואה.


עד עתה הוחזר לתובע סכום של 389,218 ₪, ויתרת ההלוואה, בסך 1,822,253 ₪, עדיין לא הוחזרה לו.


28.
אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)
הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך 1,822,253 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מתאריך 23.3.2010 (יום הגשת התביעה) ועד התשלום בפועל.

(ב)
הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 160,000 ₪.

ניתן היום,
י"ג בניסן, תשע"ב, 5.4.2012, בהעדר הצדדים.







א בית משפט מחוזי 40493-03/10 רן אביטל נ' מוחמד (בן כמאל) הזימה, כמאל (בן מוחמד) הזימה (פורסם ב-ֽ 05/04/2012)