פסקי דין על מרדכי מרקוס לאסט פולק | פסקי דין על ניר ח"ן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית | פסקי דין על שושי ויצמן | פסקי דין על אלי פנחס ואח' |

21691-02/12 עמנ     05/04/2012




עמנ 21691-02/12 מרדכי מרקוס לאסט פולק נ' ניר ח"ן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, שושי ויצמן, אלי פנחס ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עמ"נ 21691-02-12 לאסט פולק נ' ניר ח"ן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
נאוה בן אור


המערער

מרדכי מרקוס לאסט פולק
על ידי ב"כ עו"ד דורון דיין
ועו"ד סיגלית דיין


נגד


המשיבים

1.ניר ח"ן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
3.שושי ויצמן
4.אלי פנחס
5.אלי ראובן
6.דני בורהני
7.אברהם ספאחי
8.אורי עזר
9.יהונתן זוסמן
10.אלי קורן
11.שוקי שלמה
12.אברהן שושן
13.מרדכי ברמי
משיבים 3, 6 ו-8 על ידי ב"כ עו"ד דניאל מזרחי




פסק דין




ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות מיום 22.1.12, במסגרתה הורה על עריכת בחירות חוזרות למקומות 6 ו-7 בוועד המושב ניר חן.

רקע עובדתי

1.
בבחירות שהתקיימו ביום 6.3.11 לוועד המושב ניר חן, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: האגודה השיתופית), התמודדו 12 מועמדים על 7 מקומות. תוצאות ההצבעה היו שלוועד נבחרו המועמדים הבאים: פנחס אלי (68 קולות); ויצמן שוש (65 קולות); ראובן אלי (64 קולות); ספאחי אברהם (61 קולות); בורהני דני (60 קולות), מרדכי לאסט פולק (58 קולות, ולהלן: המערער), ויהונתן זוסמן (57 קולות). יתר המתמודדים היו עזר אורי (55 קולות); קורן אלי (54 קולות); שלמה שוקי (54 קולות); שושן אברהם (53 קולות) ומרדכי ברמי (34 קולות).

2.
מספר ימים לאחר מכן פנו אלי קורן ואברהם שושן לרשם האגודות השיתופיות, בבקשה כי יורה על פסילת הבחירות. המערער הגיש מטעמו תלונה לרשם ביחס לבחירות הנדונות. עילת הבקשה לפסילה והתלונה הייתה העובדה ששלושה מחברי האגודה הצביעו באמצעות יפוי כוח בכתב שמסרו לחברי אגודה אחרים, על אף ששהו בארץ במועד הבחירות, וזאת בניגוד להוראת סעיף 16(1)(ה) לפקודת האגודות השיתופיות ולהוראות המפקח האזורי על האגודה.

בעקבות הפניות האמורות, הורה עוזר הרשם על מינוי חוקר. עוד הורה, כי עד להחלטה סופית יכהן הוועד היוצא. החוקר הגיע למסקנה כי אכן ההצבעה באמצעות יפויי הכוח הייתה שלא כדין, והמליץ על קיום בחירות חוזרות למקומות 6 ו-7, היינו למקום בו זכה המערער ולמקומו של יהונתן זוסמן. עוזר הרשם קיבל את ההמלצה והורה על קיום בחירות חוזרות כאמור, ומכאן הערעור שלפניי.

המערער סבור, כי משמצא עוזר הרשם כי שלושה מן הקולות היו פסולים, ובהינתן ההפרשים המזעריים שבין המועמדים, היה עליו להורות על פסילת הבחירות בכללותן ולקיימן מחדש, ולא להסתפק בבחירות חוזרות לשני המקומות האחרונים.

3.
יש להקדים ולומר, כי האגודה השיתופית תומכת בערעור, ואף היא סבורה כי נכון היה להורות על ביטול הבחירות ועל קיומן מחדש, ולא להגבילן למקומות 6 ו-7. גם יתר המועמדים סבורים כך, למעט שושנה ויצמן, דני בורהני ואורי עזר (משיבים 3, 6 ו-8).

4.
בהחלטה נשוא הערעור קובע עוזר הרשם, כי מאחר שהבחירות הן חשאיות, יש לצאת מנקודת הנחה לפיה שלושת הקולות הפסולים ניתנו, לכאורה, לכל אחד ואחד מן הנבחרים, ולפיכך יש לגרוע מכל אחד 3 קולות. לו כך ייעשה, מספר הקולות שיעמוד למערער הוא 55, ואילו מספר הקולות שיעמוד ליהונתן זוסמן הוא 54. ואם כך, יוצא שגריעת שלושה הקולות הפסולים ממספר הקולות שקיבל כל אחד מן הנבחרים, משפיעה אך ורק על הנבחרים למקומות 6 ו-7 (המערער וזוסמן), ועל שלושה הבאים אחריהם (אורי עזר, אלי קורן ושלומה שוקי). עוזר הרשם מפנה בהחלטתו לתקנה 39 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, הקובעת כי:

"סטייה בלתי מהותית מהוראות תקנות אלה שאין בה כדי עיוות דין בדבר זימונה, כינוסה ודרך ניהולה של אסיפה, או של רשות מרשויות האגודה, או בדבר ייצוג חבר, מינוי חבר, בחירתו או כשרותו לכהן בה, לא תפגע בכשרות החלטה שקיבלה רשות כאמור"
.

עוזר הרשם הגיע לכלל דעה, כי הסטייה מהוראות הדין הנוגעת ליפויי הכוח הבלתי חוקיים אין בה משום עיוות דין ביחס לחמשת המקומות הראשונים שנבחרו, ולכן אין לפגוע בכשרות בחירתם של אותם נבחרים. בהקשר זה התייחס עוזר הרשם לפסק הדין בעניין סריזדה (עמ"ן 207/04 (י-ם) סריזדה ניסן נ' רשם האגודות השיתופיות ואח'
, מיום 24.5.2004), בו הוחלט על פסילתן הכוללת של בחירות שנערכו, כאשר התברר ששלוש מן הבוחרות, נשים נכות שהתקשו להגיע לקלפי, הצביעו מחוצה לו כשעבור כל אחת מהן מילא קרוב משפחה את טופס ההצבעה על פי רצונה. בית המשפט קבע באותו

פסק דין
כי הבחירות הוכרעו על חודם של קולות בודדים, ומאחר שהמדובר בסטייה מהותית מהוראות החוק, העלולה להשפיע על תוצאת הבחירות, המסקנה המתחייבת היא פסילתן. עוזר הרשם סבר, כי האמור ב

פסק דין
סריזדה אינו חל על ענייננו, שכן הוא ניתן בשנת 2004, בטרם תוקן הצו באופן המאפשר הצבעה על פי יפוי כוח מבן/בת הזוג, בין באסיפה הכללית ובין בקלפי. לדידו, לו ניתן פסק הדין היום, תוצאתו הייתה שונה. עוד סבר עוזר הרשם בהחלטתו, כי הפגם שהתגלה, היינו הצבעה באמצעות יפויי כוח בלתי חוקיים, אינו בעל אופי כללי, המצדיק את פסילת הבחירות בכללותן. הפגם מוגבל לשלושה בוחרים בלבד, ופסילת קולותיהם אין בה כדי לערער את תוצאות הבחירות בכללותן. השפעתן מוגבלת, לשיטתו, למקומות 6 ו-7 בלבד.

לנוכח מסקנות אלה הורה עוזר הרשם על כינוס האסיפה הכללית תוך 30 יום מיום המצאת החלטתו, כשעל סדר יומה בחירת חברי הנהלה למקומות 6 ו-7 בלבד, וכי למקומות אלה יוכלו להגיש את מועמדותם רק המערער, יהונתן זוסמן, וכן עזר אורי, קורן אלי ושלמה שוקי. מכאן הערעור, אשר במסגרתו ניתן על ידי צו ארעי המונע את כינוס האסיפה הכללית עד להחלטה אחרת.

עיקר טענות הצדדים

5.
המערער, והמשיבים התומכים בעמדתו טוענים, כי החלטה זו בטעות יסודה. לטענתם, מאחר שהבחירות חשאיות, אין לדעת אם מיופי הכוח הצביעו על פי ההנחיות שקיבלו ממייפי הכוח, ולפיכך יתכן כי אותם חברים שקולם נפסל, היו מצביעים באופן שונה מן האופן בו הצביעו בשמם מיופי הכוח. ואם כך, יתכן כי תוצאות הבחירות היו שונות בתכלית. בהקשר זה מוסיף המערער וטוען, כי בהכירו את המעורבים, הנחה יותר מסבירה היא כי איש ממיופי הכוח לא הצביע עבורו (ועבור יהונתן זוסמן), ומשכך, לא הייתה כל הצדקה לגרוע מהם את הקולות הפסולים. עוד לדבריו, ניתן לשער השערות שונות ומשונות ביחס לתוצאות הבחירות בהינתן הקולות הפסולים. כך, לדוגמא, נניח שעבור מי שהגיע למקום הרביעי (61 קולות במקור) הצביעו שלושה מיופי הכוח, אולם נניח שמייפי הכוח לא היו מצביעים עבורו אלא עבור אורי עזר (שקיבל 55 קולות במקור, ולא נבחר). במצב דברים זה היו השניים מקבלים מספר קולות זהה. החלטת עוזר הרשם, המורה על הצבעה חוזרת למקומות 6 ו-7 אינה מביאה בחשבון אפשרות זו, ועוד רבות כמותה. ואם כך, הצבעה חוזרת המוגבלת למקומות 6 ו-7 בלבד עלולה שלא לשקף את רצון הציבור.

עוד נטען על ידי המערער, כי גם מן ההיבט המעשי אין כל הצדקה להגבלת הבחירות למקומות 6 ו-7 בלבד, שהרי ההיערכות הנדרשת היא אותה היערכות. בנוסף נטען, כי יש בביטול הבחירות בכללותן כדי לענות על הצורך בהרתעה, על מנת שתופעה כגון זו שארעה בבחירות הנדונות לא תחזור על עצמה.

6.
משיבים 3, 6 ו-8 אינם חולקים על כך שנפל פגם בבחירות בהינתן העובדה ששלושה מייפי הכוח שהו בארץ במועד הבחירות ולפיכך לא רשאים היו להסמיך איש להצביע עבורם. עם זאת טוענים הם, כי החלטת עוזר הרשם היא החלטה סבירה של מי שמופקד על התחום הנדון, ולא בנקל יתערב בה בית המשפט. בנוסף טוענים הם, כי ביסוד טעמי הערעור עומדים שיקולים אחרים, של רצון למנוע מחברי המיעוט שבאגודה השיתופית להיבחר לוועד, על מנת שלא תיחשף התנהלותו המושחתת של הוועד הקודם.

דיון

7.
כאמור לעיל, אין חולק כי בבחירות נפל פגם, המתבטא בהצבעה של שלושה באמצעות יפוי כוח, וזאת בניגוד לחוק. כפי שנקבע ברע"א 414/94 מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדס ואח'
(פ"ד מח(4), 423):

"עילת פסילה קמה בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - כי הבחירות נוהלו שלא על פי תחיקת הבחירות; והשני - כי הסטייה מן החוק עלולה להשפיעה על תוצאות הבחירות ... מידת הסטייה המספקת לפסילת הבחירות נקבעת על פי השפעת הפגם על תוצאות הבחירות במקרה הספציפי. בחירות ייפסלו רק בהתקיים חשש כי הסטייה מן החוק השפיעה על מספר קולות שבגינם הוכרעו הבחירות..."
(שם, בעמ' 429-430).

ובהמשך אומר בית המשפט:

"מהן אמות המידה שעל פיהן יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו? את התשובה לשאלה זו ניתן לדלות מתוך תכליתו הכפולה של חוק הבחירות: הגשמת רצון הבוחר והבטחת טוהר הבחירות ... ממטרות אלה נובעת נקודת המוצא, שעל פיה בהתקיים עילת פסילה יפסול בית המשפט את הבחירות. ככלל, בית המשפט יפעיל את שיקול הדעת שלא לפסול את הבחירות רק באותם מקרים נדירים שבהם התקיימו שני תנאים מצטברים: ראשית, הסטייה מהוראות חוק הבחירות, כשלעצמה, הייתה קלה (הגם שהיה בה, כפי שנדרש להקמת עילת פסילה, כדי להשפיע על תוצאות הבחירות); ושנית, האפשרות לשינוי תוצאות הבחירות אם הן יערכו מחדש היא רחוקה..."
(שם, עמ' 432, וראו לעניין זה גם ע"א 275/10 דני מורביה נ' זאב שלמה ואח'
, מיום 16.3.2010).


8.
יישום העקרונות העולים מפסק דינו של בית המשפט העליון על ענייננו מוביל למסקנה כי טעה עוזר הרשם במסקנתו לפיה אין הפגם שנפל בבחירות מחייב פסילתן ועריכתן מחדש. הפגם הינו פגם מהותי, שיש בו כדי להשפיע על תוצאותיהן.

כפי שראינו לעיל, המדובר בבחירות שהוכרעו על חודם של קולות בודדים. הפער בין המתמודדים השונים אינו גדול, וגריעת שלושה קולות ממועמד זה או אחר די היה בה כדי לשנות את התוצאה. בנסיבות אלה, מצאתי טעם בעמדת המערער, לפיה אין כל הצדקה להניח שמיופי הכוח הצביעו עבורו. ואם כך, לא הייתה הצדקה לגרוע ממנו (כמו מנבחר אחר) שלושה קולות, על יסוד תפישתו של עוזר הרשם, שבהינתן חשאיות הבחירות אין לדעת כיצד הצביעו מיופי הכוח. ואכן, הדוגמאות השונות שניתנו על ידי המערער באשר לאפשרויות ההצבעה בהינתן שלושה הקולות הפסולים ושני מיופי הכוח שהצביעו במקומם, מלמדות כי תוצאות הבחירות עשויות היו להיות שונות לחלוטין, גם ביחס לחמישה המקומות הראשונים, בשים לב לפערים הקטנים בין המועמדים השונים.

9.
לכך יש להוסיף, כי הצבעה חוזרת עבור שני מקומות בלבד, לאחר שזהות חמשת חברי הוועד האחרים כבר ידועה, אינה דומה להצבעה כוללת עבור כלל חברי הוועד, ויש בה כדי לעוות את רצון הציבור. לא בכדי, כפי שהפנה המערער בטיעוניו, נקבע בסעיף 223 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, כי בערעור בחירות רשאי בית המשפט לבטל כליל את הבחירות או לבטלן באזור מסוים או בקלפי מסוימת. בהשאלה לענייננו, המדובר בבחירות שנערכו בקלפי אחת, וההחלטה על ביטול חלקי של התוצאה אינה סבירה, ואינה עולה בקנה אחד עם ההוראה האמורה ועם התפישה העומדת ביסודה. ואכן, על פי תקנון האגודה השיתופית (מוצג י' לעיקרי הטיעון מטעם המערער), מקום שחדל אחד מחברי הוועד הנבחר מכהונתו, במהלך תקופת כהונת הוועד, אין נערכות בחירות למקום שהתפנה, ובמקומו נכנס לכהן מי שקיבל את רוב הקולות אחרי החברים שנבחרו (סעיף 105 לתקנון). רוצה לומר, גם על פי תפישתה של האגודה השיתופית אין נערכות בחירות חלקיות, כשזהות יתר חברי הוועד ידועה.

10.
עוד אעיר, כי אין מקובל עלי האופן בו פרש עוזר הרשם את פסק הדין בעניין סריזדה הנ"ל. הכרעתו של בית המשפט באותה פרשה לא הושתתה על היעדר האפשרות (אותה עת) של חבר אגודה להצביע באסיפה הכללית גם בשם בן זוגו, אלא על קביעתו שהפגם שנפל בהצבעתן של שלוש הנשים הינו מהותי, ויש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. הוא הדבר גם בענייננו.

11.
יתרה מזאת, גם בהיבט של שמירה על טוהר הבחירות (מה שכונה על ידי המערער כ"עקרון ההרתעה") אין ההחלטה יכולה לעמוד. כעולה מדו"ח החוקר שמונה על ידי עוזר הרשם, שניים ממייפי הכוח מסרו את יפוי הכוח למר בורהני, שהוא אחד המתמודדים. מר בורהני אמנם אמר להם כי לא יוכל להצביע במקומם בהיותו מתמודד, ולדבריו נתבקש על ידי מייפי הכוח למסור את יפוי הכוח לאחר, אולם זאת מבלי שנאמר לו עבור מי עליו להצביע כמיופה כוחם. טענה זו תמוהה עד מאוד, ואינה מתיישבת עם ההיגיון. בנסיבות אלה, די בעצם מעורבותו של מר בורהני בעניין, תוך העלאת הטענה התמוהה לפיה לא נאמר לו עבור מי עליו להצביע כמיופה כוח, כדי לפגום פגימה מהותית בתכלית של טוהר הבחירות.

12.
למותר להוסיף, כי טענת משיבים 3, 6 ו-8 לפיה עומדים מאחורי ערעורו של המערער מניעים נסתרים ופסולים, היינו הרצון למנוע מחברי אופוזיציה לכהן בוועד, על מנת שלא ייחשפו מעשים פסולים שנעשו על ידי הוועד המכהן, אינה יכולה להוות שיקול במסגרת הדיון הנדון, כפי שאכן לא נשקלה גם על ידי עוזר הרשם. השאלה אינה יכולה להיות מוכרעת על ידי מניעים אלה ואחרים (שלא הובאה להם ולא יכולה הייתה להיות מובאת להם כל הוכחה בדיון שלפניי). ההכרעה קמה ונופלת על שתי שאלות: האם הסטייה מהוראות החוק הייתה מהותית ועלולה הייתה להשפיע על תוצאת הבחירות, והאם האפשרות שקיומן של בחירות חוזרות יוביל לשינוי התוצאה היא אפשרות שאינה רחוקה. על שתי השאלות הללו השבתי בחיוב, ומכאן מסקנה כי דין הערעור להתקבל, במובן זה שהחלטת עוזר הרשם מתבטלת ויש לקיים בחירות כלליות לוועד האגודה השיתופית.

העניין מוחזר, אפוא, לעוזר הרשם, על מנת שייקבע את ההוראות המתאימות בדבר כינוס האסיפה הכללית של האגודה השיתופית לשם עריכת בחירות לוועד.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

הערבון שהופקד יוחזר לידי המערער באמצעות בא כוחו.





ניתן היום,
י"ג ניסן תשע"ב, 05 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.














עמנ בית משפט לעניינים מנהליים 21691-02/12 מרדכי מרקוס לאסט פולק נ' ניר ח"ן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, שושי ויצמן, אלי פנחס ואח' (פורסם ב-ֽ 05/04/2012)