פסקי דין על אלי עובדיה | פסקי דין על מיכאל יסחקוב |

2811/07 פ     16/04/2012




פ 2811/07 מדינת ישראל נ' אלי עובדיה, מיכאל יסחקוב






בפני

כב' השופטת ניצה מימון שעשוע
המאשימה

מדינת ישראל


נגד
הנאשמים

1. אלי עובדיה

ע"י ב"כ עו"ד דחוח
, עו"ד בן צבי
, עו"ד סולומון

2. מיכאל יסחקוב

ע"י ב"כ עו"ד קידר
גזר – דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בשני כתבי האישום שבכותרת בעבירות גניבה, מרמה ומיסוי שבוצעו על ידם.

בהתאם לכתבי האישום, עבד הנאשם 1 כשכיר בחברת "האחים עובדיה" (להלן: החברה), שהינה חברה המספקת כח אדם.
נאשם 1 שימש מנהל עבודה בחברה והיה אחראי על תחום הנקיון באזור גוש דן ובין היתר על גיוס עובדים, מילוי דו"חות נוכחות והעברתם להנהלת החשבונות של החברה.

בכתב האישום בת"פ 2811/07 נטען כי הנאשם 1, בסיועו ובתיווכו של הנאשם 2, גנב מהחברה כספים וסייע לאחרים לקבל במרמה כספים מהביטוח הלאומי. זאת ע"י כך שדיווח לחברה על עובדים פיקטיביים, פתח עבורם כרטיסי עובד וכן הפיק דו"חות נוכחות מזויפים.

תפקידו של הנאשם 2 היה להעביר לידי הנאשם 1 את שמות האנשים המעוניינים לקבל תלוש משכורת מהחברה מבלי שנדרשו לעבוד בפועל, ובתמורה סוכם כי הנאשם 1 ישלם לנאשם 2, באמצעות אמו, סכום חודשי של 3,000 ₪.

הנאשם 2 העביר לנאשם 1 משנת 1999 ועד אפריל 2005 פרטים של עובדים פיקטיביים לצורך רישומם בחברה.
הנאשם 1 העביר את דו"חות הנוכחות שהפיק לעובדים הפיקטיביים להנהלת החשבונות של החברה, אשר הנפיקה מדי חודש תלושי שכר עבור העובדים, הכניסה לחשבונות הבנק שלהם משכורת והפרישה דמי ביטוח לאומי עבורם.

העובדים הפיקטיביים מסרו לנאשם 2 את הכספים שנכנסו לחשבון הבנק שלהם והוא העבירם לנאשם 1, בניכוי חלקו. בתמורה קיבלו לידיהם העובדים הפיקטיביים את תלושי השכר. כתוצאה מכך קיבלו העובדים הפיקטיביים זכויות שונות במוסד לביטוח לאומי לאור "רצף העבודה" שנוצר.

הנאשם 1 רשם אף את הנאשם 2 כעובד פיקטיבי של החברה וכתוצאה מכך קיבל הנאשם 2 במרמה זכויות במוסד לביטוח לאומי והנאשם 1 גנב את כספי משכורתו של הנאשם 2 מהחברה.

בסה"כ גנב הנאשם 1 מהחברה סך של למעלה מ-637,000 ₪ בהתאם למפורט בכתב האישום.

כתב האישום בת"פ 1947/08 מתייחס לעבירות העלמת ההכנסות והשתמטות ממס, כתוצאה ממעשי הגניבה והמרמה. כמפורט בכתב האישום המתוקן, הנאשם 1 העלים הכנסות שאותן גנב מהחברה ע"י כך שדיווח על הוצאות משכורת פיקטיביות בסכום של לא פחות מ-872,150 ש"ח בשנים 1999-2004, סכומים שהועברו לידיו, והנאשם 2 גבה עמלות בגין תלושי השכר הפיקטיביים בסך של לפחות 87,215 ש"ח, עליהן לא דיווח כהכנסה. הנאשם 1 סייע לנאשם 2 להעלמת הכנסותיו אלה.

הנאשמים כפרו תחילה באישומים ועל כן הוחל בשמיעת עדי התביעה.
בשלב ראשון נשמעו 7 עדי תביעה במהלך חמש ישיבות הוכחות.
ביום 4.1.10 חזר בו הנאשם 1 מכפירתו בת"פ 2811/07 והודה בעובדות כתב האישום המתוקן.
ביום 31.1.10 חזר בו הנאשם 2 מכפירתו בת"פ 2811/07 והודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

בת"פ 1947/08 הגיעו הנאשמים להסדרי טיעון שהוגשו לבית המשפט וסומנו ת/1 ו- ת/2.
בהתאם להסדר הטיעון בעניינו של הנאשם 1 (ת/1) הוסכם כי כתב האישום בת"פ 1947/08 יתוקן בהסכמה וכי הצדדים יגישו סיכומים בכתב בענין שאלת היות הכספים נשוא כתב האישום בגדר "הכנסה" בהתאם לפקודת מס הכנסה.
נקבע כי ככל שיקבע בית המשפט כי הכספים מהווים הכנסה, יודה הנאשם 1 בכתב האישום המתוקן.

בעניינו של הנאשם 2 נקבע בהסדר הטיעון (ת/2) כי כתב האישום יתוקן והנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

עוד נקבע בהסדרי הטיעון כי הטיעונים לעונש בשני התיקים (ת"פ 2811/07 ות"פ 1947/08) יישמעו במאוחד.

ביום 21.3.11, ולאחר שהצדדים הגישו סיכומים בכתב, ניתנה החלטת בית המשפט בשאלת סיווג כספי הגניבה כהכנסה מחייבת בהתאם לנדרש בפקודת מס הכנסה.

בהתאם להחלטת בית המשפט, לאחר שנסקרה הפסיקה הרלוונטית ודעת המלומדים, נקבע כי יש להתייחס לכספים שנגנבו מהחברה כהכנסה של הנאשם 1, ולפיכך הנאשם פעל שלא כדין כאשר לא דיווח עליהם ולא שילם מס בגינם.

לאור זאת, ובהתאם להסדר הטיעון, הודה הנאשם 1 והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 1947/08.

בסה"כ הורשעו הנאשמים בעבירות הבאות –
בת"פ (שלום כ"ס) 2811/07 הורשע הנאשם 1 ב – 16 אישומים הכוללים –
שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, 10 עבירות של גניבה בידי עובד, 10 עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, 10 עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירה אחת של סיוע לקבלת דבר במרמה.

נאשם 2 הורשע ב-8 אישומים הכוללים –
עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, ו-8 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

בת"פ (שלום כ"ס) 1947/08 הורשעו הנאשמים 1-2 כי במעשי הגניבה והמרמה שתוארו לעיל
העלימו הכנסות והתחמקו מתשלום מסים בגין הכנסות אלה .
הנאשם 1 הורשע בכך שהעלים הכנסות בסך כולל שאינו נמוך מ- 872,150 ₪ והתחמק מתשלום מס בגין הכנסה זו, לגבי הנאשם 2, הוא הורשע בכך שהעלים הכנסות בסכום שאינו נמוך מ- 87,215 ₪.
הנאשם 1 הורשע ב- 6 עבירות של התחמקות ממס תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, וב-6 עבירות של עזרה לאחר להתחמק ממס תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה.
הנאשם 2 הורשע ב- 6 עבירות של התחמקות ממס תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה.

הנאשמים נשלחו לקבלת תסקיר של שירות המבחן בטרם מתן גזר הדין.

להלן אסקור את התסקירים, הראיות לעונש והטיעונים לעונש בעניינו של כל אחד מהנאשמים.

הנאשם 1
מהתסקיר שהתקבל בעניינו עולה כי הנאשם הינו גרוש ואב לארבעה ילדים בגיל 12-22. כיום מתגורר עם חברתו לחיים. הנאשם הקים בשנת 2005 חברת ניקיון אותה הוא מנהל עד היום בהצלחה, לדבריו.
נמסר כי הנאשם מצוי בטיפול פסיכיאטרי מזה 3 שנים.
עוד נמסר כי בעבר הורשע ב-6 עבירות שעניינן קשירת קשר לבצע פשע ומרמה בנסיבות מחמירות משנת 1997.
נמסר כי לנאשם 10 אחים ואחיות, חלקם הקימו את חברת "האחים עובדיה" בה עבד הנאשם בעת ביצוע העבירות. הנאשם מסר כי בעקבות העבירות חל משבר במשפחה וחלק מאחיו ניתקו עימו קשר.
לדבריו, נישואיו פורקו בעקבות מעורבותו בעבירות הנוכחיות, אך כיום הוא מצוי בקשר טוב עם ילדיו וגרושתו.
הנאשם מסר כי הוא סבל עד גיל מאוחר מבעיה רפואית שלא תפורט מחמת צנעת הפרט. טופל תרופתית וכיום, סביב ההליך המשפטי, הבעיה חזרה. הפסיכיאטר המטפל בו מסר כי הנאשם סובל מבעיית חרדה ויתכן שהמשפט המתנהל גורם להחמרה בבעייתו הרפואית. הפסיכיאטר אף מסר שהנאשם דיווח לו שהטיפול התרופתי אינו משפיע עליו והוא מוטרד מכך שיישלח למאסר בפועל.
הנאשם מסר כי הוא השיב לחברה 900,000 ₪ וכי הוא מצוי במגעים עם מס הכנסה לגיבוש תכנית החזרים.
הנאשם מסר כי הרקע לביצוע העבירות הוא התמכרותו להימורים שהחלה לפני 25 שנה בעקבותיה לווה כספים בשוק האפור ונכנס לחובות, אותם ניסה להחזיר באמצעות כספי הגניבה.
הנאשם שולב בקבוצה לעזרה עצמית בעמותת אפש"ר, ונטען שאינו מהמר כיום. הנאשם התקשה להסביר את הרקע לבעיית ההימורים.
קצינת המבחן התרשמה כי הרקע לעבירות היה גם יחסי קנאה בין האחים כאשר הנאשם הועסק כשכיר ולא כאחד הבעלים. הנאשם מסר כי מבקש מאחד האחים להגיע למתן עדות אופי שכן לתפיסתו הוחזרו הכספים ולא נגרמה פגיעה חמורה.
התרשמות שירות המבחן היתה כי הרקע הוא מורכב יותר וכולל תחושת קיפוח ודימוי עצמי נמוך, כמו כן קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם לא מכיר בפגיעה שגרם לאחיו עקב מעשיו.
נמסר כי מדיווח של המטפלת אצלה מטופל הנאשם בשלוש השנים האחרונות, הנאשם מודע יותר לפגיעתו באחרים במהלך הזמן. להערכתה הפנייה להימורים באה על רקע בעייתו הרפואית והפגיעה בדימויו העצמי. המטפלת המליצה להימנע מעונש מאסר אשר עלול להחמיר את מצבו הנפשי והרפואי של הנאשם.

לסיכום, התרשמות קצינת המבחן היתה כי הטיפול עזר לנאשם להימנע מהסתבכות פלילית נוספת אך לא ברורה השפעתו לעתיד. לאור היותו של הנאשם בטיפול והצהרתו כי מעוניין בהמשך הטיפול, לא הובאה המלצה טיפולית בעניינו. בהתחשב בהיותו בטיפול ובהסדרת החובות, ההמלצה היתה כי באם יושת עונש מאסר, הוא יבוצע בעבודות שירות.

עברו הפלילי של הנאשם 1
לבית המשפט הוגש גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם 1 ממנו עולה כי הנאשם הורשע בשנת 2000 ב-6 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ומרמה בנסיבות מחמירות משנת 1997, בגינן נדון ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות ולמע"ת.

הטיעונים לעונש – נאשם 1
בטרם נשמעו טיעוני הצדדים לעונש הובאו מספר עדי אופי מטעם הנאשם-
לבית המשפט הוגשה חוות דעתה של המטפלת, עו"ס אלה סטולפר. הגב' אלה סטולפר, המטפלת בנאשם מאז שנת 2008 העידה בהמשך לחוות הדעת שנערכה על ידה ואשר הוגשה לבית המשפט, לגבי הטיפול, התקדמות הנאשם והגמילה שלו מההתמכרות להימורים. כן העידה כי הנאשם שילם מחיר אישי כבד בתקופת היותו מכור להימורים הן מבחינת ילדיו ואשתו דאז, והן מבחינת אחיו שחלקם ניתקו עימו קשר.
כמו כן בתקופת התמכרותו סיגל דפוס התנהגות של הסתרה, שקרים וסודות אותו למד לשנות במהלך הטיפול. בנוסף תוארה לקיחת האחריות, החרטה והבושה והחזרת הכספים לחברה כביטוי לכך.
הגב' סטולפר נשאלה ע"י ב"כ המאשימה לגבי השינוי שעבר הנאשם ביחס לנושא המרמה, וגב' סטולפר השיבה כי הנאשם למד לזהות מקומות של מרמה, הוא מודע לתוצאות המרמה, קיבל כלים להתמודדות חלופית ורכש דפוסי התנהגות אחרים.

כן העיד מר חמלניסקי ראובן המשמש כמדריך בעמותת "אפשר" בקבוצה בה השתתף הנאשם.
מר חמלניסקי העיד כי הנאשם הגיע במצב ירוד מאוד למפגשים והצליח לעשות שינוי אמיתי בחייו תוך שהוא משתף פעולה באופן מלא במפגשים ולוקח אחריות. מר חמלינסקי העיד כי מניסיונו, אם יופסק ההליך הטיפולי והנאשם יסבול שוב מקריסה כלכלית, הוא יחזור להמר.

עוד העידה גרושתו של הנאשם - הגב' דפנה עובדיה. גב' עובדיה העידה שהנאשם לא תיפקד כאב תקופה ארוכה לפני מעצרו בגין העבירות הנוכחיות, אלא שרק עם מעצרו גילתה את בעיית ההימורים וכן כי הנאשם גנב כספים מהחברה.
הגב' עובדיה תארה את הקושי לאחר מעצרו והמשבר שנוצר. כן תוארה תקופת השתקמותו ובעדותה מסרה כי כיום הנאשם מתפקד כאב למופת ודואג ותומך כלכלית בילדים ומעורב בחייהם ובטיפול בהם, ובפרט בבן הצעיר שהינו כבן 12. גב' עובדיה העידה כי באם תחדל עזרתו של הנאשם ומעורבותו בחיי המשפחה, תיפגע המשפחה הן כלכלית והן נפשית באופן קשה והרסני.

כן העידה אחותו של הנאשם, הגב' ברכה שלמה.
הגב' שלמה העידה לענין הקרע ביחסים בין הנאשם לאח הבכור, בנצי, שניהל את החברה, וכן לגבי המשבר בביתו של הנאשם והקושי ממנו סבלו ילדיו של הנאשם. כן תואר השיקום ומאמציו של הנאשם לבנות מחדש את חייו, תוך נטילת אחריות והחזרת החובות. עוד העידה שהנאשם מטפל כיום באם המבוגרת שעברה לאחרונה אירוע מוחי.

בדיון מיום 23.2.12 העיד אחיו של הנאשם, מר בן ציון עובדיה, שהוא הבעלים של החברה. מתוך עדותו עלה הקושי הרב עימו התמודד כנפגע העיקרי ממעשי הנאשם והקרע שגרמו מעשים אלה בקשר בין האחים ובמשפחה בכלל. בנוסף העיד כי העבירות גרמו גם לפגיעה קשה בחייו האישיים של הנאשם, וכן מסר כי הנאשם השיב לחברה 900,000 ₪ מכספי פנסיה שלו ובכך הסדיר את חובו לחברה, בהתאם לאישור היועץ המשפטי של החברה.

לבסוף, העידה עו"ד הילה תירוש המטפלת עבור הנאשם בסגירת השומות מול מס הכנסה. היא מסרה כי גובש הסדר עם מס הכנסה וממתינים לאישורו הסופי, והוגשו תכתובות בענין זה. כמו כן העידה כי הנאשם הביע רצון אמיתי להסרת המחדלים וערך את הבדיקות הנדרשות לצורך פריסת החוב ועמידתו בתשלומים, ועל כן יש לראות את המחדל כמוסר, הן לאור שלביו המתקדמים של המו"מ, והן לאור נכונות הנאשם לשלם את החוב.

לאחר הדיון, הוגשו מטעם הנאשם שני תצהירים –
תצהירה של יועצת המס סיגל הלאלי, בו מפורטים חובותיו של הנאשם וההחזרים המשולמים על ידו.
מתצהירה עולה כי סך חובותיו של הנאשם מגיעים לכ- 1,753,014 ₪ נכון ל- 9/2011.
הוצהר כי החזריו החודשיים לבנקים, למלווים מהשוק האפור ולחברת "האחים עובדיה" עומדים על סך של כ- 11,400 ₪. כן הוצהר כי הנאשם משלם מזונות והוצאות מחיה עבורו בסך של כ- 15,800 ₪.

תצהיר נוסף שהוגש הינו תצהיר רואה החשבון של חברת "האחים עובדיה", מר ראובן שדה, אשר מאשר כי ביום 21.3.11 הסדיר הנאשם את חובותיו בסך של 900,000 ₪ לחברה.

טיעוני המאשימה לעונש
ב"כ המאשימה בת"פ 2811/07, עו"ד ארזי, טענה לענין חומרת העבירות, היקף המרמה, התחכום והשיטתיות שהתגלו במסגרת ביצוע העבירות.
ב"כ המאשימה טענה כי כעולה מסעיפי האישום הנאשם היה אקטיבי ומעורב גם בהדרכת העובדים הפיקטיביים והיו מקרים בהם פעל גם ללא תיווכו של הנאשם 2.
נטען כי כתב האישום, גם לאחר שתוקן לקולא, עדיין מציג מסכת חמורה של מעשי גניבה והונאה מתוחכמים.
עוד נטען כי המעשים נמשכו על פני תקופה ארוכה, ושימשו כדרך חיים לנאשם, כך שלא ניתן לטעון כי מדובר במעידה חד פעמית.
בנוסף, ב"כ המאשימה טענה, כי הנאשמים פגעו לא רק בחברת ה"אחים עובדיה", אלא בקופה הציבורית בכך שסייעו לעובדים הפיקטיביים לצבור זכויות לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי במרמה ושלא כדין. כן נטען לקושי בגילוי עבירות מסוג זה.
ב"כ המאשימה טענה עוד כי הסיבה לביצוע העבירות כפי שנטענה ע"י הנאשם בהיותו מכור להימורים, אינה נסיבה לקולא, בשונה מסיבות של דוחק כלכלי וכדומה.
עוד נטען כי אף החזר הכספים לחברה בוצע רק בשלב מאוחר ולאחר שעברו שנים רבות מאז גילוי העבירות, זאת בהתאם לאישור שהוגש ועליו חתום היועץ המשפטי של החברה, מיום 21.3.11 .
בהתייחס לעונשים שנגזרו על המעורבים הנוספים – "העובדים הפיקטיביים", טענה ב"כ המאשימה שאין מקום להשוואה בין העונשים, שכן מדובר באותם מקרים באנשים קשי יום, שלא נטלו חלק בתכנון המעשים או ביוזמה לביצועם, וכן הכספים הוחזרו למל"ל, ולכן העונשים שנגזרו היו קלים יחסית, כשהעונש החמור ביותר היה 6 חודשי עבודות שירות.
עוד נטען לגבי עברו הפלילי של הנאשם, כי הנאשם כבר הורשע בעבר בעבירות דומות ובאותו מקרה בית המשפט הקל עם הנאשם, אך הוא לא השכיל לשקם את עצמו ולנצל את ההזדמנות שניתנה לו , ויש לשקול זאת לחומרא.
ב"כ המאשימה התייחסה לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שאלו עלו מהתסקיר ומחוות הדעת של העו"ס, אלה סטולפר. נטען כי על אף הטענות לבעיות רפואיות ונפשיות מהם סובל הנאשם, בפועל הוא מנהל אורח חיים רגיל, הוא עובד כמנהל חברה, מנהל חיי זוגיות ומשפחה והחשש שהועלה מפני מאסר, הינו חשש נורמלי המלווה נאשמים רבים, ואינו בבחינת נסיבה מקלה.
בנוסף טענה ב"כ המאשימה כי אין לראות בתסקיר, תסקיר חיובי, שכן ההתרשמות היתה שהנאשם לא לקח אחריות באופן מלא על מעשיו, וראה עצמו כקרבן כשהוא מתרכז בבעיותיו ומצוקותיו, ולא מכיר בגודל הנזקים שהסב לסביבתו.
לבסוף נטען לגבי חלוף הזמן, כי הנאשם הוא שגרם לדחיות רבות, הוחלפו עו"ד 3 פעמים, הוחל בשמיעת הראיות, ורק בשלב מאוחר הודה הנאשם והושג הסדר הטיעון.
על כן, נטען כי אין להתחשב בחלוף הזמן לטובת הנאשם, שכן התמשכות הדיון נבעה במידה רבה כתוצאה מהתנהלותו של הנאשם בעצמו.
לאור כל זאת עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ המאשימה בת"פ 1947/08, עו"ד עלא חורי, הוסיף וטען שקיימים בתיק זה מספר שיקולים לחומרה, ובהם -התמשכות העבירות על פני מספר שנים, חומרת העבירות עצמן שהינן עבירות מסוג פשע, ניצול מעמדו של הנאשם בחברה, יכולתו הכלכלית וביצוע העבירות ללא מורא הדין ומתוך תאוות בצע.
ב"כ המאשימה הפנה לרע"פ 254/06 קעדאן נ' מד"י וטען שבעבירות מס נקבע כי השיקול המרכזי אותו יש לשקול הוא טובת הציבור, ועל כן בעבירות התחמקות ממס הענישה צריכה להיות ענישה מרתיעה של עונשי מאסר בפועל ולצידם קנס משמעותי.
נטען לענין הקנס, כי יש להטיל קנס כבד, שאם לא כן מדובר בענישה שאינה אפקטיבית.
בנוסף טען ב"כ המאשימה כי כבר נקבע בפסיקה שמצב בריאותי אינו צריך למנוע הטלת מאסר, כך נקבע בע"פ 522/82 עאזם ואח' נ' מ"י. כך אף לגבי גיל מבוגר, כפי שנקבע ע"פ 734/05 פולק נ' מ"י.
ב"כ המאשימה טען שנמסר לו מהמפקחת בפקיד שומה כ"ס שהמחדלים טרם הוסרו, אך הענין נמצא במו"מ.
לענין החזר הכספים לחברה, נטען כי הנאשם עשה זאת בשלב מאוחר ודבר זה מעיד כי החזר הכספים נעשה בכדי שהדבר יחשב כשיקול לקולא במסגרת גזר הדין.
ב"כ המאשימה הפנה לפסקי דין במקרים דומים –
ע"פ 9423-07-08 פריג ואח' נ' מ"י, בו דובר על השמטת הכנסה בסכום של כמליון ₪ במשך 3 שנים, ואותו מקרה נגזרו על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ₪ אשר הופחת ל- 50,000 ₪ בערעור.
בע"פ 735/05 פולק נ' מ"י הואשם הנאשם בהעלמת הכנסה בסך של 940,000 ₪ במשך שנתיים ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 60,000 ₪.
בע"פ 7003/04 מ"י נ' דוד גואל, הורשע הנאשם בהעלמת הכנסה בסך של למעלה מ- 700,000 ₪ ובית המשפט העליון, בשבתו כערכאת ערעור שניה, גזר עליו 24 חודשי מאסר.
לאור זאת, עתר ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי וקנס משמעותי.

בדיון שהתקיים ביום 23.2.12 ביקשה ב"כ המאשימה לחלט כספים בסך 92,900 ₪ ו-632 דולר וסכומים נוספים שפורטו בת/26 ונמצאו בביתו של נאשם. נטען כי הנאשם הודה בהודעתו מיום 17.5.05 בעמ' 4 כי הוא קיבל את הכספים הללו מהנאשם 2, מה שמעיד שמדובר בכספים שהושגו בעבירה.
ב"כ הנאשם התנגד בטענה שהנאשם לא נחקר על הודעתו וכן כי לא מדובר בחלק מהסדר הטיעון. בנוסף נטען כי לא הוגשה בקשה מתאימה כנדרש בחוק.

טיעוני הנאשם לעונש
ב"כ הנאשם, עו"ד בן צבי
, טענה כי כתב האישום תוקן באופן כזה שסכומי הגניבה הורדו באופן משמעותי והועמדו בסופו של דבר על כ- 637,000 ₪ בעוד שבכתב האישום המקורי דובר על סכום יותר מכפול.
בנוסף, נטען כי מכתב האישום המתוקן עולה שהיוזמה לעשות שימוש בעובדים פיקטיביים היתה יוזמתו של הנאשם 2. כן נטען שהנאשמים 1 ו-2 הכירו לאחר שאימו של הנאשם 2, שעבדה בחברה תקופה ארוכה, חשבה כי החברה חייבת לה כספים, ואז הגיע הנאשם 2 והציע לנאשם 1 כי יספק לו פרטים של עובדים פיקטיביים, כאמור בכתב האישום. חלקו המרכזי של הנאשם 2 עולה מהאמור בכתב האישום בעוד שברור שהנאשם 1 לא הכיר את העובדים הפיקטיביים כלל. עוד נטען לגבי חלקו הכספי של הנאשם 2 שעל פי כתב האישום מגיע לכ- 220,000 ₪ וכן סכומים נוספים שקיבל כעמלה מהעובדים הפיקטיביים, ואשר התקבלו ללא ידיעת הנאשם 1 וללא שותפות עימו.
ב"כ הנאשם טענה כי גם סעיפי האישום תוקנו לקולא, כך שעבירת הזיוף נמחקה ועבירת קבלת דבר במרמה תוקנה לסיוע. ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם 1 לא היה קשור כלל למרמה כלפי המל"ל, ומי שידע שהעובדים פנו למל"ל לקבלת תגמולים על בסיס תלושי השכר, היה הנאשם 2.
נטען כי הכספים הושבו למל"ל כך שאין ממש בטענת ב"כ המאשימה לענין הפגיעה בקופה הציבורית.
עוד נטען כי הנאשם 1 השיב לחברה את הכספים שנגנבו.
לטענות אלה הוסיף ב"כ הנאשם, עו"ד דחוח
, כי הרקע לביצוע העבירות היה התמכרותו הקשה של הנאשם להימורים, אשר גבתה ממנו מחיר יקר הן במישור הכלכלי והן מבחינה משפחתית. נטען כי התמכרות להימורים נחשבת להתמכרות קשה ביותר, ובמקרה של הנאשם כל הכספים שנגנבו הלכו למטרה זו ולא למותרות וכדומה.
ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה לפיה הכירו בתי המשפט בהתמכרות להימורים כנסיבה להקלה בעונש, כך בת"פ (מחוזי י-ם) 441/04 ובת"פ (שלום חיפה) 1429/08. וכן הכירו בתי המשפט בהארכת תנאי בשל התמכרות להימורים בהתאם לסעיף 85 לחוק העונשין, כך בת"פ 2692/07 ו- 2306/00.
בנוסף, הפנה ב"כ הנאשם לרע"פ 5066/09 בו הקל בית המשפט העליון בעונשו של הנאשם לנוכח התמכרותו לסמים והליך שיקומי מוצלח.
ב"כ הנאשם טען כי קיים חוסר התאמה בין הסכומים הנטענים בכתב האישום של הגניבה, בו דובר על סך של כ- 630,000 ₪ בעוד שבכתב האישום של מיסוי וכלכלה דובר על חיוב במס בסך של 900,000 ₪.
נטען שהנאשם החזיר את סכום הגניבה מכספי קופות גמל ופנסיה והלוואות שלקח, ויש בכך משום לקיחת אחריות והבעת חרטה. בנוסף נדרש זמן רב לברור הסכומים המדויקים שיש להשיבם לחברה, ועל כן התעכבה החזרת הכספים.
נטען כי להשבת הגזילה שיקול משמעותי להקלה בעונש, כפי שנפסק ברע"פ 395/75 מיכאל צור, פד"י לו (2) 589, ועל כן עתר בא כוח הנאשם בהתחשב בכלל הנסיבות ובפרט בהשבת הכספים, שלא לגזור על הנאשם מאסר בפועל.
ב"כ הנאשם התייחס עוד לחלוף הזמן ולכך שעברו שנים רבות מתחילת הפרשיה, ואף מהגשת כתב האישום כבר חלפו יותר מ- 5 שנים.
נטען כי במהלך הזמן שעבר הפרקליטות חזרה בה מהסדר שהושג וכן לא אישרה הסדר אחר, סנגורו של הנאשם התחלף ולאחר שהותחל בשמיעת הראיות הושג לבסוף הסדר. ב"כ הנאשם טען כי על אף שנשמעו מספר עדים, עדיין הודיית הנאשם חסכה זמן שיפוטי רב שכן, בתיק המיסוי בלבד נכללו כ- 100 עדי תביעה ששמיעתם נחסכה, ולו היה התיק מנוהל הוא היה גוזל הרבה זמן יקר.
ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב בחלוף הזמן כשיקול להקלה בעונשו של הנאשם, כפי שנפסק בע"פ 786/84 ו- ע"פ 416/76.
ב"כ הנאשם התייחס לכך שהנאשם הודה במשטרה בשלב הראשון, וכן התייחס לכך שהנאשם היה במעצר, דבר שהיה קשה מאוד עבור הנאשם והותיר בו טראומה.
כן נטען לענין מצבו הבריאותי ובעיותיו הרפואיות כפי שפורטו בתסקיר ובחוות הדעת.
בנוסף, התייחס ב"כ הנאשם למצבו הכלכלי של הנאשם. נטען שהנאשם חייב כספים רבים בגלל ההימורים והוא משלם חובות אלה. נטען שהנאשם בחר בדרך הקשה של החזר החובות במלואם, פתח עסק חדש ומשלם סכומים נכבדים מדי חודש.
לענין מצבו הבריאותי, נטען כי הנאשם חולה בסכרת ונדרש לטיפול ולאיזון תמידי, הוגש מסמך רפואי מטעם ד"ר שיפקוב לענין זה.
כן הוגש מכתבו של הפסיכיאטר המטפל בנאשם, ד"ר ויצמן טל, לפיו הוא מטופל בתרופות פסיכיאטריות וסובל מבעית חרדה המחמירה לנוכח ההליכים המשפטיים והחשש ממאסר.
ב"כ הנאשם התייחס להליך הטיפולי שעבר הנאשם מיוזמתו ואשר בעקבותיו הצליח להשתקם, להפסיק להמר, להקים עסק חדש ולחזור לקשר עם משפחתו ולתמוך בה.
נטען כי התסקיר שהתקבל מאשר עניינים אלה, והמלצת שירות המבחן היתה שלא לגזור על הנאשם מאסר בפועל.
ב"כ הנאשם התייחס לכך שאחיו של הנאשם, מר בן ציון עובדיה, בעליה של החברה, העיד והכיר בכך שהנאשם סבל מבעיית התמכרות בגינה בוצעו העבירות, וסלח לו, כאשר לעדות זו משקל נכבד בהיותה עמדתו של נפגע העבירה.
ב"כ הנאשם טען לגבי הפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה, כי מדובר במקרים שונים ממקרה זה, הן בגובה הסכומים והן בכך שבאותם מקרים דובר בגניבה מהקופה הציבורית בעוד שבמקרה זה מדובר בחברה פרטית. בנוסף במקרה זה השיב הנאשם את כספי הגניבה בשונה מהמקרים שהוצגו, וכן קיים שוני בנסיבות האישיות.
ב"כ הנאשם הגיש אסופה של פסיקה במקרים דומים בהם לא הושתו עונשי מאסר בפועל, וטען כי יש להתחשב בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם כפי שפורט לעיל, ולא לגזור עליו מאסר בפועל.
ב"כ הנאשם הגיש לבית המשפט מסמך ובו פירוט של יועצת המס של הנאשם לגבי סך חובותיו והתשלומים החודשיים אותם הוא משלם, וטען כי באם יושת על הנאשם עונש של מאסר בפועל לא יוכל להמשיך בהחזר חובותיו, וכל התהליך השיקומי והמאמצים שהושקעו מצד הנאשם ירדו לטמיון.
ב"כ הנאשם, עו"ד סולומון
, המייצג את הנאשם בתיק המיסוי, הוסיף כי האינטרס הציבורי במקרה זה הוא לתמוך בהליך השיקומי שעבר הנאשם ועברה משפחתו בכלל, ולא לחבל בהליך זה. הוא התייחס לחלוף הזמן, ולכך שתיק המיסוי הינו תיק בעייתי שכן למעשה לפי כתב אישום זה יש לייחס לכל גנב או סוחר סמים באופן אוטומטי גם עבירת מיסוי.
לכן בהתחשב בכך שהנאשם עבר דרך ארוכה ומשמעותית, ובהתחשב בהערכתו של המטפל ראובן חמלינסקי שהעיד כי הפסקת ההליך הטיפולי בעקבות כניסתו של הנאשם למאסר תגרום לו לחזור לסורו, יש להקל בעונשו ולא לגזור עליו עונש מאסר בפועל.

דיון -נאשם 1
אין חולק, כי מדובר במסכת עבירות גניבה, מרמה והתחמקות ממס, שנמשכה על פני שנים ארוכות ונעשתה תוך תכנון ותחכום, שימוש במנגנון החברה בה עבד כמנהל עבודה ומעילה באמון שניתן בו ע"י מעסיקיו שהינם גם בני משפחתו. הנאשם שלח ידו לקופת החברה וגנב ממנה סכומים נכבדים של מאות אלפי ש"ח, תוך ניצול תפקידו ומעמדו בחברה, בידעו כי התלושים הפיקטיביים שהנפיק ל"עובדים" בחברה ישמשו להונאת הביטוח הלאומי. הרקע האישי להסתבכות הנאשם – בין אם היה נעוץ בהתמכרותו להימורים ובין אם ביחסים מתוחים עם אחיו בעלי החברה – אינו יכול לשמש שיקול לקולא כאשר מדובר במסכת עבירות כה ממושכת ושיטתית, אשר הנאשם לא עשה כל נסיון להפסיקה באיבה ולטפל בשורשי הבעיה, עד לתפיסתו בכף. בנסיבות אלה, השיקולים האישיים לקולא, כגון מצב בריאותי, נפשי ומשפחתי, נסוגים מפני האינטרס הציבורי של הוקעת מעשי גניבה ומרמה בהיקף גדול ובתבנית מאורגנת, הפוגעים הן בכיס הציבורי (המל"ל) והן במעבידה-הנפגעת.

נתתי משקל לקולא לנטילת האחריות וחסכון הזמן השיפוטי, בכך שמרבית הראיות בתיק לא נשמעו. כמו כן נתתי משקל ממשי לקולא להחזר הגניבה לחברה, ע"י ויתור על זכויות פנסיה של הנאשם, להסדר המתגבש לפרעון חוב המס, ולתהליך השיקומי שאליו נרתם הנאשם מאז ועד היום, בטיפול בבעיותיו ההתמכרותיות והנפשיות. ייאמר מפורשות, כי אלמלא שיקולי קולא אלה, העונש שהיה נגזר על הנאשם היה כפול, אם לא מעבר לכך.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לחומרא ולקולא, אני גוזרת על הנאשם 1 את העונשים הבאים:
עשרים חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
8 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.
קנס בסך 100,000 ש"ח, אשר יקוזז כנגד הכספים שנתפסו בתיק, והיתרה תשולם תוך 30 יום. לא ישל את הקנס, ירצה 4 חודשי מאסר תמורתו.
הנאשם 2
מהתסקיר שניתן בעניינו עולה כי הנאשם הינו כבן 55, יליד בריה"מ, ללא עבר פלילי. עלה ארצה בשנת 1974 והינו אלמן ואב ל-3 בגירים.
המשפחה עברה משבר הגירה והתמודדה עם קשיים כלכליים כאשר האב, שכבר נפטר, היה אלכוהוליסט והתקשה לתפקד.
הנאשם סיים 8 שנות לימוד ולאחר מכן התחיל לעבוד בכדי לעזור בפרנסה.
התגייס וסיים שירות מלא. עסק בתחום ליטוש יהלומים עד שחלה לפני כ- 3 שנים בסרטן.
ב- 2009 אובחן כסובל מלוקמיה ולאחר מכן אובחן גידול בראשו. עבר השתלת מח עצם ומצוי במעקב רפואי.
אשתו של הנאשם נפטרה לפני כ-14 שנה ולאחר פטירתה חווה משבר והחל לסבול מדיכאון. מטופל מאז במרכז לבריאות הנפש בתל השומר.
מהפסיכיאטרית המטפלת בו נמסר כי הוא במעקב עקב דיכאון ומטופל תרופתית. הוא משתף פעולה בטיפול, במהלכו עלה כי הוא סובל מקשיים נפשיים שונים עקב מחלתו ונכותו. בהתחשב בכך שהנאשם מטופל באופן המתאים לצרכיו, לא ניתנה המלצה טיפולית בעניינו.
הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, לקח אחריות והביע חרטה. נטען כי אימו הועסקה בחברת "האחים עובדיה" ולאחר יציאתה לפנסיה נשללו ממנה זכויותיה ועל רקע זה הכיר את הנאשם 1.
הנאשם טען כי פותה ע"י הנאשם 1 לבצע העבירות.
ההתרשמות היתה כי מתחרט ומודע לחומרת העבירות, אך מאידך מטשטש את חלקו ואת הרקע לביצוען.
הנאשם התייחס לכך שמאז גילוי העבירות התדרדר מצבו הנפשי והפיזי וכאמור, אובחן כלוקה בסרטן.
המלצת שירות המבחן היתה לעונש קונקרטי של של"צ בהיקף נרחב, אך הנאשם לא יכל להמציא אישור רפואי כנדרש, לנוכח מצבו הנפשי והפיזי.
ללא אישור רפואי לא ניתן היה להמליץ על ביצוע של"צ, ועל כן לא ניתנה המלצה בעניינו של הנאשם.

הטיעונים לעונש
ב"כ המאשימה בת"פ 2811/07, עו"ד ארזי, טענה לחומרת העבירות ולכך שכתב האישום, גם לאחר שתוקן לקולא, עדיין מציג פעילות שיטתית ומסודרת של הנאשמים, הן בהונאת המל"ל והן בגניבה מחברת "האחים עובדיה".
נטען לחומרה היתרה שבמעשים, המהווים גניבה מהקופה הציבורית, ולקושי בחשיפת העבירות.
כמו כן נטען כי בעקבות חשיפת מקרי רמאות כגון אלה, מקשיח המל"ל הקריטריונים, והנפגעים מכך הינם האזרחים הזכאים לגמלאות מהמל"ל.
בנוסף, טענה ב"כ המאשימה לעונשים שהוטלו על הנאשמים הנוספים - "העובדים הפיקטיביים". נטען, כי דינם אינו דומה לדינו של הנאשם 2, שכן לכל אחד מאותם הנאשמים יוחס אישום אחד בלבד, החובות למל"ל שולמו, והיקף המעשים שונה בתכלית. על כן, אין ללמוד מהעונשים שהושתו על נאשמים אלה, שנעו בין 6 חודשי עבודות שירות למאסר על תנאי, לעונש שראוי להטיל על הנאשם.
אמנם הנאשם שיתף פעולה בחקירה, הודה והוא נעדר עבר פלילי, אך נטען כי ענין לקיחת האחריות לא הוברר, שכן, בתסקיר צוין שהנאשם מטשטש את חלקו בביצוע העבירות, מה שאינו מתיישב עם לקיחת אחריות.
ביחס למצבו הרפואי של הנאשם, נטען כי לא הוצגו מסמכים עדכניים המתייחסים למצבו, ולנוכח חומרת המעשים שבוצעו לשם בצע כסף, וכלפי מוסד ציבורי, יש מקום להעדיף את האינטרס הציבורי ולתת קדימות לשיקולי גמול והרתעה.
עוד נטען כי ההלכה הפסוקה קובעת כי כל עוד ניתן לתת טיפול רפואי הולם לנאשם במסגרת הכלא, ניתן להטיל עונש מאסר.
לאור כל זאת עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ המאשימה בת"פ 1947/08, עו"ד חורי, הוסיף כי הסכום שהנאשם לא דיווח עליו אינו נמוך מסך של 87,000 ₪. נטען כי יש לייחס חומרה יתרה למשך ביצוע העבירות וכן יש להתחשב במדיניות הענישה במקרים מעין אלה, שהינה מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם, עו"ד קידר
טען כי כתב האישום תוקן לקולא באופן משמעותי כך שהאישום של סיוע לגניבה נמחק. במצב זה האישומים המתייחסים לנאשם 2 הינם כי סיפק לנאשם 1 פרטים של עובדים פיקטיביים.
טובת ההנאה של הנאשם 2 היתה כי בתמורה להעברת פרטיהם של העובדים הפיקטיביים לנאשם 1 שולמו לאימו של הנאשם 2 כספים וכן כי הוא קיבל עמלה בסכומים של 200-300 ₪.
בנוסף נטען כי הנאשם הודה בחקירתו במשטרה ושיתף פעולה באופן כזה שאיפשר גם להפליל את הנאשם 1. ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם למעשה פעל כעד מדינה מבלי שקיבל כל זכויות בתמורה.
נטען כי אף השוטרים הכירו בכך שהנאשם משתף פעולה באופן יוצא דופן, ולכן החתימו אותו על מסמך, בו הוא מצהיר כי הוא משתף פעולה מרצונו החופשי וללא שהובטח לו דבר, וכן צוין כי שיתוף הפעולה ייבחן ע"י הפרקליטות.
על כן נטען יש להתחשב בשיתוף הפעולה הממשי והמלא של הנאשם, כשיקול משמעותי לקולא.
לענין מצבו הרפואי של הנאשם, נטען כי אין מחלוקת שלקה בלוקמיה בשנת 2009, התגלה גידול בראשו בשנת 2001 ועבר השתלת מח עצם.
נטען כי הנאשם נמצא באישפוז יום, מגיע פעמיים בשבוע לבדיקה וכן מצוי במעקב פסיכיאטרי.
הוצג מסמך רפואי מיום 19.3.12 מאת ד"ר וולציק יוליה, מומחית ברפואה פנימית והמטולוגיה, בו מפורט שהנאשם זקוק למעקב קבוע באשפוז יום השתלות. נטען כי הנאשם לא יכל להציג אישור רפואי המתיר לו לבצע של"צ. כן הוגשו מסמכים ממעקבו הרפואי והפסיכיאטרי.
ב"כ הנאשם התייחס לעונשים שהוטלו על הנאשמים הנוספים- "העובדים הפיקטיביים".
לטענתו נאשמים אלה בחלקם, הורשעו במעשים חמורים יותר מהנאשם הן בסכומי הכסף שקבלו במרמה והן במשך התקופה בה בוצעו העבירות.
ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט לתיק המקור – ת"פ 2250/06 שנדון בבימ"ש השלום בכ"ס, ובו הופיעו 17 נאשמים.
נטען כי מתוך כלל הנאשמים, עניינם של מספר נאשמים היה חמור במיוחד.
ב"כ הנאשם התייחס לנאשמת 14 לגביה נטען כי בין החודשים 1/2001 ל- 10/2004 קיבלה במרמה מעל 81,000 ₪ לאחר שהגישה תביעה כוזבת למל"ל. בית המשפט גזר עליה 9 חודשי מאסר מהם 3 שירוצו בעבודות שירות ו- 6 על תנאי.
לגבי נאשמים 4-5, הנאשמת 4 הורשעה בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וסיוע לגניבה בידי עובד ובית המשפט גזר עליה של"צ בהיקף של 300 שעות וכן 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. הנאשם 5 הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, וסיוע לגניבה בידי עובד, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס.
אף הנאשמת 13 הורשעה בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ונגזרו עליה 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי בלבד.
לגבי הנאשמת 3 נטען כי בדיון בעניינה טענה ב"כ המאשימה כי חלקה ביחס לנאשמים האחרים בפרשה הינו גדול יותר, וכי היא נטלה חלק בקשירת הקשר לביצוע המרמה וסייעה לנאשם 1 בביצוע העבירות כנגד החברה. נטען כי היא הרוויחה כ- 35,000 ₪.
בית המשפט גזר על הנאשמת, שהורשעה בקשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וסיוע לגניבה בידי עובד, 14 חודשי מאסר מתוכם 6 שירוצו בעבודות שירות ו- 8 על תנאי, וכן קנס. בית המשפט התחשב בגזר הדין בנסיבותיה הרפואיות של הנאשמת.

ב"כ הנאשם התייחס לתסקיר שהתקבל בעניינו של הנאשם.
נטען כי לאור מורכבות מצבו של הנאשם מבחינה רפואית ונפשית יש קושי בעריכת תסקיר ממצה בעניינו. עם זאת צוין בתסקיר כי הנאשם לוקח אחריות, מתחרט ומשתף פעולה.
ב"כ הנאשם טען כי במצבו הרפואי והנפשי של הנאשם הוא אינו מסוגל לבצע עונש של של"צ או עבודות שירות והטיל ספק באשר לכך ששב"ס ירצה לקחת אחריות על הנאשם לאור הרקע כפי שתואר.
ב"כ הנאשם טען כי אף שקיימים מקרים בהם נאשמים במצב רפואי קשה נדונו למאסר, מקרה זה אינו מקרה בו האינטרס הציבורי מצדיק מאסר, ונסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם מדברות בעד עצמן, ועל כן יש להסתפק בעונש הרתעתי, תוך בחינת ביצוע של"צ באופן מוגבל.
נטען כי באם יטיל בית המשפט על הנאשם מאסר בפועל יש לבחון את מצבו של הנאשם ע"י רופא שב"ס ולבדוק באם הנאשם יכול לבצע עבודות שירות.

דיון – נאשם 2
חלקו של הנאשם 2 במסכת העבירות, הגם שהוא משני לזה של הנאשם 1, שונה לחלוטין מזה של העובדים הפיקטיביים שהואשמו, כל אחד בנפרד, בקבלת דבר במרמה מהמל"ל ע"י קבלת התלושים הפיקטיביים מהנאשם 2 והצגתם למל"ל במסגרת תביעה לדמי אבטלה, הבטחת הכנסה וכיו"ב. בניגוד לפעולתם של אותם נאשמים, שהיתה אישית ונקודתית ברוב המקרים, הנאשם 2 פעל באופן שיטתי משך כשש שנים ומול מספר גדול של מועסקים פיקטיביים, בסייעו למעשה הגניבה של הנאשם 1 ובהפיקו רווח אישי לעצמו בדמות עמלה מכל אחד מהתלושים הפיקטיביים שהנפיק הנאשם 1. זאת, בנוסף על ההכנסות שקיבל שלא כדין, ושנגנבו מקופת החברה, עקב תלושי המשכורת הפיקטיביים שהונפקו לו עצמו ע"י הנאשם 1. לפיכך, איני רואה מקום השוואת עונשו של הנאשם 2 לעונשיהם של הנאשמים האחרים בפרשה, גם לא החמורים מביניהם מבחינת חלקם.

עם זאת, אני זוקפת כשיקול משמעותי לקולא את שיתוף הפעולה של הנאשם 2 עם המשטרה בחקירה, את מצבו הרפואי הקשה, ואת חסכון הזמן השיפוטי.

המסמכים הרפואיים שהוצגו בפני
מלמדים כי הנאשם נמצא בטיפול ומעקב רפואי אינטנסיבי, ואולם הלכה פסוקה היא כי מצב רפואי לקוי אינו מקנה חסינות מפני עונש מאסר, וחזקה על שב"ס כי יתן לנאשם את הטיפול הרפואי הדרוש לו במסגרת מר"ש.

אני גוזרת על הנאשם 2 את העונשים הבאים:
עשרה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
שמונה חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.
קנס בסך 10,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.
ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ב, 16 אפריל 2012, במעמד הצדדים.

חתימה

בית משפט השלום בכפר סבא
ת"פ 2811/07 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' עובדיה ואח'

ת"פ 1947/08 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' עובדיה ואח'

1 מתוך 16









פ בית משפט שלום 2811/07 מדינת ישראל נ' אלי עובדיה, מיכאל יסחקוב (פורסם ב-ֽ 16/04/2012)