פסקי דין על יפה יוסף | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

3902/04 בשא     15/07/2004




בשא 3902/04 יפה יוסף נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ





1
בתי המשפט
בשא 3902/04
בית משפט השלום ירושלים
15/07/2004
תאריך:
כב' הרשם עבאס עאסי

בפני
:
המבקשת
יפה יוסף

בעניין:

ע"י ב"כ עו"ד יצחק אלה
נ ג ד
המשיב
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ח.צ. 520007030
ע"י ב"כ עו"ד יגאל ארנון
, עו"ד מיכל סיני
ושות'

ה ח ל ט ה

בפני
י התנגדות לביצוע שיק בסכום קרן של 10,660 ₪.

העובדות והטענות
1. השיק נשוא בקשת הביצוע נמסר ע"י המבקשת לפקודת "חברת מרכז ירושלים עיר שלם 2002 בע"מ" (להלן: "החברה"), וזאת בתמורה לאירוע חתונה שהזמינה המבקשת עבור בנה באולמי פאלאס בירושלים. החברה הסבה את השיק למשיב עובר למועד פירעונו בתאריך 10/09/2002. השיק חזר מבלי שכובד מפאת העדר כיסוי בחשבון הבנק הנמשך של המבקשת.

2. לטענת המבקשת, מיד לאחר שהשיק חזר, יצר בעלה קשר עם מר רביבו, מנהל אולם פאלאס, ופרע לו את סכום השיק בסך 10,660 ₪ במזומן. אולם, מר רביבו לא החזיר להם את השיק בטענה כי שכח להביאו ותחת זאת הבטיח להם כי יקרע את השיק. לטענת המבקשת, קיבל בעלה פתק ממר רביבו, שבו אישר האחרון כי קיבל את סכום השיק. המבקשת ובעלה שמרו על הפתק במשך שנה, ומשסברו כי העניין נסתיים, ולא יתעורר מחדש, לא שמרו עוד על הפתק.

3. לטענת המבקשת, מדובר במעשה מרמה שחזר על עצמו מספר פעמים ע"י מר רביבו, שבינתיים סולק מאולמי פאלאס וכל הזמן מסתתר מנושיו.

4. עוד טוענת המבקשת, כי המשיב איננו אוחז כשורה בשיק, וזאת משום שמדובר במערכת שלמה של תרמיות מצידו של רביבו, שהייתה ידועה למשיב עוד לפני שהופקד השיק אצל המשיב, ולפיכך המשיב לא היה צריך להסתמך על שיק זה. זאת ועוד טוענת המבקשת, כי משחזר השיק מפאת אי כיסוי מספיק, יוצא כי המשיב לא נתן כל תמורה בגין השיק. בנוסף לכך, עצם חלוף הזמן הרב מאז שהשיק חולל ב 4/09/2002 ועד לדרישת המשיב לפירעון השיק, משמיטה את זכותו של הבנק על-פי השיק.

5. בנוסף לכך, טוענת המבקשת, כי אף הסבת השיק למשיב אינה כשרה, משום שהיא נעשתה ע"י הטבעת חותמת החברה בלבד ובלי הוספת חתימה של מורשה חתימה של החברה. לטענתה, בהעדר הסבה, נפגמת זכותו של המשיב בשטר.

6. עוד טוענת המבקשת, כי נוספה לשיק תוספת של תאריך 4/09/2002, שלא בכתב ידה וללא חתימתה. לטענתה, תוספת זו שלא בהסכמתה פוגמת אף היא בשיק ובהסבתו למשיב.

7. המשיב טוען בסיכומיו כי טענות המבקשת אינן מעלות הגנה כלשהי נגד תביעתו השטרית על-פי השיק. לטענתו, משהמבקשת מודה כי השיק הוסב אליו עובר לתאריך פירעונו, וכי ניתנה לה תמורה כנגד השיק, יוצא שלא עומדת לה הגנה כלשהי נגד החיוב השטרי כלפי המשיב.
8. לטענת המשיב, העובדה שהמבקשת פרעה את השיק לבעלי האולם לאחר שהשיק כבר סוחר לידי המשיב, אינה פוטרת אותה מחבותה כלפי המשיב - האוחז בשטר. עוד טוען המשיב, כי כל טענותיה של המבקשת כנגד אחיזתו כשורה אינן רלבנטיות בענייננו, שכן למבקשת אין כל הגנה נגד השיק ולפיכך אין המשיב צריך להיות "אוחז כשורה" על מנת להתגבר על טענה לא רלבנטית לעניין החיוב השטרי.

9. באשר להעדר חתימת מורשה חתימה על חותמת ההיסב של החברה; טוען המשיב כי בהתאם לסעיף 92 לפקודת השטרות (נוסח חדש), די בהטבעת חותמת החברה כדי להקים את ההיסב על-פי דין.

10. באשר לתוספת בכתב יד שנעשתה ליד התאריך המצוין בשיק; לטענת המשיב אין בדבר כדי לפגוע באחיזתו בשטר ולכל היותר יש בו כדי להשליך על אחיזתו כשורה בשיק, שלטענת המשיב אינה רלבנטית בענייננו.

דיון ומסקנות
11. ענייננו בהתנגדות לביצוע שטר שהיא בבחינת בקשה למתן רשות להתגונן. בשלב זה של הדיון בוחן בית המשפט אם יש בטענה לכאורה של המבקשים כדי להצדיק את בירורה. הדיון בבקשה לרשות להתגונן איננו משפט ואף איננו קדם משפט ובית המשפט יעניק רשות להתגונן אם התצהיר על פניו, יחד עם חקירת המצהיר, מגלים לכאורה עילה חוקית, שאם תוכח במשפט תוכל לשמש הגנה בפני
התביעה (ראה: ע"א 478/75 אנגלנדר נ' אשכנזי פ"ד ל' (3) 437, 443).

לפיכך, השאלה היא אם טענות המבקשת מעלות הגנה ראויה כלשהי נגד ביצוע השיק.

12. טענתה העיקרית של המבקשת, שהשיק נפרע לאחר שחולל לידיו של רביבו. אמנם, בהתאם לסעיף 60 (א) לפקודת השטרות (נוסח חדש), השטר נפקע בפירעון כשורה, אולם אחד התנאים לפירעון כשורה של השטר הוא שהפירעון יהיה לאוחז בשטר. בענייננו אין חולק כי השיק לא נפרע לידי האוחז בו, הוא המשיב בענייננו, אלא לידי רביבו. בנסיבות אלה אין בפירעון זה כדי להפקיע את השטר והמשיב יזכה בתביעתו השטרית אפילו היה אוחז רגיל בשיק ולא אוחז כשורה (ראה בעניין זה: ע"א 352/58 בראלי נ' עירית רחובות ואח' פ"ד י"ד(2) 719; ש' לרנר דיני שטרות, עמ' 233, 129.

13. טענותיה של המבקשת בכל הנוגע למסכת התרמיות שנעשו ע"י נציג הנפרעת, יש בהם כדי להשליך על אחיזתו כשורה של המשיב בכל הנוגע לנטילת השטר בתום לב, כאמור בסעיף 28 לפקודת השטרות. אולם, כאמור, בענייננו המשיב אינו חייב להוכיח אחיזה כשורה על מנת לבסס את זכותו השטרית בשיק על-פי דין.

14. כמו כן, אין ממש בטענת המבקשת בדבר העדר תמורה כנגד השיק, שכן אין חולק כי האירוע התקיים וניתנה תמורה למבקשת בגין השיק. המבקשת אף לא טוענת שהנפרעת לא הייתה חייבת כספים למשיב במועד פירעון השיק. יוצא כי ניתן ערך בעד השיק בכל החוליות: הראשונה, שבין המבקשת לנפרעת והשניה, שבין הנפרעת לבין המשיב (ראה בעניין זה: ש' לרנר, שם, עמ' 434, 438).

15. באשר לטענתה של המבקשת לעניין העדר חתימת מורשה על חותמת החברה, שעל גבי השיק; גם בעניין זה מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב, שכן, בהתאם לסעיף 92 לפקודת השטרות נקבע כי לעניין תאגיד, די לו למסמך הטעון חתימה לפי הפקודה, שיהיה טבוע בחותמת התאגיד. המבקשת לא העלתה כל טענה בדבר חוסר סמכות או הרשאה בהטבעת חותמת החברה.

16. כך גם בנוגע לטענת המבקשת בדבר הוספת תאריך נוסף לתאריך שצוין בשיק. גם טענה זו אין בה ממש. אין המדובר בהשלמת פרט מהותי או שינוי מהותי בשטר כמשמעותו בסעיף 64 לפקודת השטרות. התוספת שנוספה לא שינתה מאומה לתוכן השטר. מדובר ברישום מספרי של אותו תאריך שנרשם בשטר במילים. שינוי כזה אין בו כדי לפגוע בתוקף החיוב על פי השטר (ראה בעניין זה: ש' לרנר, שם, עמ' 495).

17. הוא הדין בנוגע לטענתה של המבקשת בדבר איחור מופרז במסירת הודעת חילול ע"י המשיב לידיה, ובגין כך יש לפוטרה מהחיוב השטרי, וזאת לאור סעיף 48 (12) לפקודת השטרות. גם טענה זו של המבקשת אין בה ממש, שכן בענייננו המבקשת ידעה מהרגע הראשון על חילול השיק, ולפיכך פטור המשיב ממשלוח הודעת חילול (ראה בעניין זה: סעיף 49(ב) לפקודת השטרות; י' זוסמן דיני שטרות , מהדורה שישית, עמ' 241).

18. לאור כל האמור עולה כי המבקשת לא הצביעה על כל הגנה ראויה נגד ביצוע השיק, המצריכה בירור במשפט גופו. לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 500 ש"ח.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשס"ד (15/07/2004), בהעדר הצדדים.
_________________
ע' עאסי, רשם
קלדנית: יהודית 3613








בשא בית משפט שלום 3902/04 יפה יוסף נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/07/2004)