פסקי דין על חיים עמיר | פסקי דין על שפירים חברה לבניה ואח'

70193/06 א     03/04/2012




א 70193/06 חיים עמיר נ' שפירים חברה לבניה ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



03 אפריל 2012

ת"א 70193-06

חיים עמיר
נ' שפירים חברה לבניה בע"מ ואח'





בפני

כב' השופט


ישי קורן

תובעים
1
.
חיים עמיר


נגד

נתבעים
1
.
שפירים חברה לבניה בע"מ
2
.
חפץ יוסף


נגד

צד ג'
1
.
נעים ברהום (ת"ז 051643583)
2
.
שותפות חגלה לבנין
3. נאג חגלה




פסק דין


רקע

1.
תחילתו של הליך זה בתביעה על סך 1,435,920 ₪. התובע, מר חיים עמיר
(להלן: "עמיר"), הבעלים הרשום של מבנה ברחוב דרך נמיר 133, תל אביב, התקשר עם הנתבעים, שפירים חברה לבניין בע"מ ומר יוסף חפץ, בהסכם לבניית בניין בן 10 דירות (להלן: "הסכם הקומבינציה").

2.
הנתבעים התקשרו עם קבלני ביצוע לביצוע העבודות, ולא עמדו בלוחות הזמנים הקבועים בהסכם. בשל אלו, נטען, כי הסכם הקומבינציה הופר בהפרה יסודית. עוד נטען לליקויי בנייה שונים בדירות שנמסרו לתובע על פי ההסכם.

3.
בדיון שהתקיים ביום 09/06/09, הגיעו התובע, הנתבעים וצד ג'1 - להסדר פשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין
על ידי כבוד השופט חיים טובי, לפיו ישלמו הנתבעים לתובע סך של 190,550 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן חוות הדעת, 02/09/07, ועד למועד התשלום בפועל. כן הוסכם כי סכום הפיצוי ישולם לתובע 45 ימים לאחר שינתן פס"ד בהודעה לצד שלישי אשר הגישה הנתבעת 1. (בפרוטוקול הדיון מיום 9/6/2009 נרשם בטעות כאילו עו"ד פרץ מייצג את הנתבעת 2. בפועל, כפי שעולה מהפרוטוקול עצמו, עמ' 4, ומפרוטוקול עוקב מיום 7/12/2009, וכן מפרוטוקול קודם מיום 2/4/209, ייצג עו"ד פרץ את צד ג'1, והוא היה שותף לדיון ולהסכמת הצדדים).
4.
בהתאם להסכמת הצדדים ולהחלטות מיום 09/06/09 ומיום 07/12/09, כי רכיב הפיצויים המתייחס לפיקוח הנדסי יוכרע על דרך הפשרה, הוחלט ביום 15/03/10 כי על הסכום האמור לעיל יוסיפו הנתבעים 5% בגין פיקוח הנדסי. תוספת זו תישא אף היא הפרשי הצמדה וריבית כדין כאמור לעיל.

5.
התוצאה היא שעל הנתבעים לשלם לתובע סכום כולל של 200,078 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 2/9/2007.

6.
הנתבעת, שפירים (להלן: "שפירים" ו/או "שולחת ההודעה") שלחה הודעה לצד שלישי נגד שלושה:
1. ברהום נעים (להלן "ברהום");
2. שותפות חגלה לבניין (להלן: "השותפות");
3. נאג' חגלה (להלן: "נאג'").

בתחילה התקשרה שפירים עם השותפות ועם נאג' - שותפות רשומה והשותף המרכזי בה והאחראי בשמה -
בהסכם ביצוע (להלן: "הסכם ביצוע"), לפיו עליהם לבצע את עבודת השלד והבניין לרבות גמר מלא לפי המפרט הטכני ותכניות האדריכל ולרבות טופס 4 ותעודות גמר. במהלך העבודות, נקלעו השותפות ונאג' לקשיים כספיים, ואז התקשרה שפירים עם ברהום בעניין המשך העבודות וסיומם. טיב ההתקשרות בין הצדדים שנוי במחלוקת.

טענות שפירים
7.
שפירים טוענת כי בהסכמים שנכרתו בינה ובין הצדדים השלישיים (תחילה עם השותפות ולאחר מכן עם ברהום) התחייבו הצדדים השלישיים לבצע את כל התחייבויותיה של שפירים כלפי התובע, ובכלל זה נטלו על עצמם אחריות לליקויים ופגמים בבנייה ולאיחור בהשלמתה. הצדדים השלישיים הפרו את ההסכמים שנכרתו עימם ועל כן עליהם לשאת באחריות לכך ולשפות את הנתבעת בגין כל חיוב שתחוב בו כלפי התובע. שולחת ההודעה התקשרה בהסכם כאמור עם השותפות. נאג', שהינו השותף המרכזי בשותפות והיה אחראי באופן אישי על ההסכמות (
נספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם שולחת ההודעה וכן ראו ס' 44 ד. להסכם זה
), חב לתובעת חובת שיפוי באופן אישי.

8.
השותפות ונאג' לא לקחו חלק פעיל בהתדיינות בין הצדדים ולא הגיעו לדיונים ולא השתתפו בחקירות העדים. יתר על כן, השותפות ונאג' לא הגישו ראיות וסיכומים ועל כן טוענת שפירים כי הינה זכאית כלפיהם למלוא הסעדים.

9.
לאחר שהשותפות ונאג' נקלעו לקשיים כלכליים, נחתם ביום 03/01/05 הסכם בין שפירים ובין ברהום (להלן: "הסכם ההתקשרות") במסגרתו לקח על עצמו ברהום את כל התחייבויות השותפות וכן את התחייבויות שולחת ההודעה כלפי התובע בכל הנוגע לבניית הדירות, האחריות והבדק. בנוסף, התחייב ברהום ב"כתב ערבות" (
נספח ב'(1) לתצהיר עדות ראשית מטעם שולחת ההודעה
) לערוב אישית כלפי שפירים בגין כל תביעה כנגד הקבלן/היזם במקום, וכי לא קיימת לו כל זכות קיזוז.

10.
הואיל וברהום העלה טענות קיזוז כלפי שפירים, טוענת שפירים כי מדובר בטענות של "הודאה והדחה", אשר הנטל להוכיחן מוטל על ברהום. ברהום לא הרים את הנטל המוטל עליו. כמו כן, לא יתכן שברהום ידרוש תשלום נפרד עבור אותן עבודות שהיו בבסיס ההתקשרות עימו.

11.
לטענת שפירים יש לחייב את הצדדים השלישיים בסכום ההודעה על יסוד העילות המשפטיות הבאות: עילות חוזיות (הפרת הסכם וחוסר תו"ל); עילות נזיקיות (עוולת הרשלנות, ס' 35-36 לפקודת הנזיקין; והפרת חובה חקוקה – באי קיום חובתם של הקבלנים על פי ס' 2 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד – 1974, ובהפרת החובה שנקבעה בס' 4 לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973).

טענות הצדדים השלישים
השותפות ונאג':
12.
מעורבותם של השותפות ושל נאג' בהליך, הסתיימה לאחר שהגישו כתב הגנה בו טענו כי לשפירים אין כל עילת תביעה נגדם מרגע התקשרותה עם ברהום ביום 03/01/05. כאמור לעיל, השותפות ונאג' לא לקחו חלק בהתדיינות בתיק זה, וזאת על אף שפרוטוקולים והזמנה לדיון נשלחו אליהם וקיימים אישורי מסירה. צדדי ג' אלה נטלו חלק באחד הדיונים ומאז לא הופיעו עוד לדיונים.

ברהום:
13.
ברהום טוען כי תפקידו היה לפקח על הצדדים השלישיים 2,3 בביצוע הפרויקט עד להשלמתו ואין בכך כדי להטיל עליו אחריות (
ס' 22 לתצהיר עדות ראשית מטעמו
). השותפות נקלעה לקשיים כלכליים וברהום סייע לה על מנת שיהיה בידה להמשיך בבניה ולעמוד בלוח הזמנים. בדיעבד התברר לברהום כי השותפות ונאג' השתמשו בכספים אשר העביר להם למטרות אחרות, ולא להשלמת הבנייה. ברהום מדגיש כי נוכח במקום אך ורק כמפקח וכי השותפות המשיכה בביצוע העבודות, כקבלנית ביצוע. על פי ברהום, ההסכם עימו נעדר גמירות דעת ומסוימות, והוא חתם על ההסכם רק מאחר ואולץ לכך בעת רכישת הדירה הראשונה עבור שרית ברהום. בהקשר זה, מוסיף ברהום, כי מחיר הדירה הנמוך הושפע מהיותה בשלבי שלד בלבד ולא גמורה כפי שנקבע בחוזה הרכישה, ולא בגלל ההתקשרות עימו. על פי ברהום שולחת ההודעה ידעה כי אינו מיוצג על ידי עורך דין במועד החתימה על הסכם ההתקשרות וניצלה זאת לטובתה ובשל כך יש לפרש את הסכם ההתקשרות בפרשנות התומכת בגרסתו.

14.
עוד טוען ברהום כי שפירים הפרה את ההסכם מיום 03/01/05 בהפרות יסודיות אשר ממילא מייתרות כל התחייבות שחב בה. ברהום לא התרשל ולא גרם בשום מקרה לליקויי הבניה ולנזקים הנטענים. על שפירים להיפרע מהשותפות ומנאג' ולא ממנו.

15.
לעניין הנזק, טוען ברהום כי שולחת ההודעה עצמה מסרה הודאת בעל דין כאשר העבירה חוות הדעת מטעמה ולפיהם סך הנזקים עומד על 48,000 ₪, ועל כן לא תוכל להסתמך על הסכום שנפסק כי עליה לשלם לתובע ולדרשו ממנו. בנוסף, מכל סכום שיקבע יש לקזז את הסכומים אותם נאלץ לשלם לבעלי מקצוע והרשויות לצורך קידום השלמת הבנייה ואכלוס הבניין בסך של 116,545.34 ₪ (
ס' 49 לתצהיר עדות ראשית מטעמו
) וזאת על אף שלא היה זה מתפקידו לשלם הוצאות אלו.

הראיות
16.
שולחת ההודעה וברהום הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם הכוללים את המסמכים עליהם הסתמכו בטיעוניהם. מטעם שפירים העידו מר יוסף חפץ, והתובע מר חיים עמיר
. מטעם צד ג'1 העיד מר ברהום עצמו.

דיון
17.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפניי החלטתי לקבל את הההודעה לצד שלישי כלפי צד ג'1 ולדחות את ההודעה כלפי צדדים ג'2 וג'3.

בעניינם של האחרונים ייאמר כי למרות היעדרותם מן הדיונים מצאתי כי יש לדחות את ההודעה נגדם. הסכם הביצוע שנכרת בין שפירים ובין ברהום ביום 3/1/2005 מעביר את האחריות כולה לכתפיו של ברהום ומסיר אותה מעל כתפי השותפות. תמורת אלה הסכימה השותפות לוותר על יתרת החוב שהיה לנתבעת כלפיה ואף צירפה אישור על כך (
נספחים ב(3) וב(4) לתצהיר מטעם שולחת ההודעה).

לעומת זאת אני דוחה מכל וכל את טענות ההגנה של ברהום. ברהום נטל על עצמו במפורש, וביותר ממסמך אחד את מלוא האחריות להשלמת הבנייה ולאיכותה. עתה, משנדרשה הנתבעת לפצות את התובע בגין ליקויים בבנייה, שומה על ברהום לשפותה.

יודגש כי ברהום לא שלח הודעה לצד רביעי לשותפות ולנאג' ואין באמור ב

פסק דין
זה כדי לקבוע דבר בעניין שבין צדדי ג' לבין עצמם.

ועתה אל הראיות – דבר דבור על אופניו.

ההתקשרות בין ברהום ובין שפירים
18.
ברהום טוען כי נכנס להתקשרות מבלי לקבל את מלא ההסברים על משמעויותיה השונות וכי לא התכוון להפוך לקבלן מבצע אלא לשמש כמפקח בלבד. כראיה לכך, מציג ברהום את העובדה כי השותפות המשיכה לבצע את העבודות במקום. כן טוען ברהום כי שפירים נצלה את העובדה שהוא אינו מיוצג על מנת להחתימו על הסכם מקפח. על כן, יש למצוא את הפרשנות שתטיב עימו. אינני מקבל את גרסתו של ברהום בעניין זה. אני סבור כי ברהום הבין היטב את משמעות ההתקשרות, ובחר להתקשר בתנאים עליהם הוסכם לאחר שמצא כי העסקה כדאית מבחינתו.

19.
במהלך חקירתו טען ברהום כי אינו זוכר שעו"ד גמליאל (אשר היה עורך דינו של ברהום בהליכים אחרים ובתקופה קודמת) קיבל העתק מהסכם הקומבינציה שנערך בין התובע ובין שפירים, כפי שטוענת שפירים (
נספח יג' לתיק מוצגי שפירים
). ברהום טען לקיומו של הסכם אחר שהוצג בפני
ו אך לא ידע למסור פרטים אודותיו ולא צרפו לראיות מטעמו. ברהום טען כי לא קרא את ההסכם עליו חתם מאחר ויש לו בעיות בקריאה (
עמ' 25, ש' 3
). לעומת זאת, בסיכומיו של ברהום נאמר שחלילה מליצור את הרושם שאינו יודע לקרוא או לכתוב (
ס' 33 לסיכומי ברהום
).

20.
ברהום טען כי חתם על הסכם ההתקשרות מתוך אונס, אך כשנשאל על כך אישר שלא ביקש לבטל את ההסכם לאחר מכן (
עמ' 25 ש' 23-28
). ברהום מדגיש בסיכומיו (
ס' 55 לסיכומים מטעמו
) כי לא פעל לביטול החוזה מחמת שחלף זמן רב עד שהבין כי שפירים "טמנה לו פח", ובכל זאת טוען הוא כעת לבטלותו. ברהום הופנה למכתבו של עו"ד גמליאל מיום 24/11/05 לפיו בהסכם בין ברהום ובין שפירים, לקח ברהום על עצמו להשלים את עבודות הבניה בנכס, ואישר כי הכתוב במכתב זה אמת (
עמ' 26, ש' 7-9, ונספח ו' לראיות ברהום
). מכל אלה עולה כי טיב ההתקשרות היה ברור לברהום לאורך כל הדרך, וכי לא היה מדובר בתפקיד של מפקח בלבד.
21.
גם מהתנהלותו של ברהום בנוגע לנושא הכספי ניתן ללמוד על תפקידו במקום. ברהום מסר כי השקיע כספים רבים בבניית הבניין עד שלא היה יכול להצילם, אלא בדרך של השלמת הבניין (
עמ' 26 ש' 18-19
). ברהום העיד כי בתקופה מסויימת ביקש משפירים שלא "לשחרר" כספים לצד השלישי 2 היות והיה צורך לבצע השלמות בבניין והיה מעוניין כי הכסף ישמש לכך (
עמ' 29, ש' 1-3
). ברהום טוען כי לצורך פרשנות ההסכם וכוונת הצדדים ניתן ללמוד מהתנהגותם לאחר החתימה עליו. וכי מפעילותו ניתן ללמוד כי עסק בפיקוח בלבד. אכן, על פרשנות ההסכם ניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים לאחר החתימה על ההסכם, אלא שדווקא מהתנהגות הצדדים עולה כי ברהום לא פעל במקום במפקח אלא כקבלן ביצוע אחראי.

22.
עוד זאת, מנהלה של שפירים (הנתבע 2, מר יוסף חפץ. להלן: "חפץ") מסר בעדותו כי ברהום שימש כקבלן מבצע ולא כמפקח וכי הוא עצמו דאג להימצאם של מפקחים מתחומים שונים וביניהם אדריכל ומהנדס קונסטרוקציה, וכי הימצאותם היתה בנוסף על תפקיד הקבלן לבצע ולפקח (
עמוד 9 ש' 22 ואילך
). התובע, מר חיים עמיר
, מסר בעדותו כי ברהום שילם בנוכחותו לחברת המעליות, וכן כי ברהום נמצא בשטח באינטנסיביות גדולה (
עמ' 18, ש' 17, וש' 23-27
). ברי כי אין מדובר בביצוע עבודות פיקוח בלבד.

23.
לברהום היו אינטרסים רבים למעורבותו בהשלמת הפרויקט מעבר למפקח מאחר והלווה כספים לצד שלישי 2, ורצה "להצילם" (
עדות חפץ, עמ' 9, ש' 24-27
). רק בגלל ההתחיבויות שנטל על עצמו ברהום לבוא בנעלי הצד השלישי 2, נמכרה לו דירת דופלקס בבניין, אשר לא היתה אחת מהדירות המיועדות מלכתחילה לצד השלישי 3 עפ"י ההסכם עם שפירים, במחיר עלות (
עדות חפץ עמ' 10, ש' 25-30
). כל זאת בתיאום עם צד ג'3, אשר ויתר במסגרת זאת לשפירים על הכסף שחבה לו (
נספח ב'(3), לתצהיר עדות ראשית מטעם שפירים
).

24.
גם מתצהיר תשובות של התובע (
נספח ב' (2) לראיות שפירים
)
עולה כי תשלומים שונים ניתנו לאחיינו של ברהום אשר עבד באתר. ניתן להניח כי לא יד המקרה הביאה אותו למקום, אלא ברהום עצמו. בתצהיר מטעם שפירים מצהיר יוסף חפץ, כי בנו של ברהום העיד בבית המשפט כי הינו שכיר אצל אביו, וכי הם עובדים בענף הרכב ובענף הבניה (
ס' 39 לתצהיר יוסף חפץ
). כמו כן, מגוון הקבלות בגין תשלומים אשר שילם ברהום באמצעות חברת "נעים שירותי בניה", חברה בבעלות ובעלות אשתו, (
עדות ברהום, עמ' 29, ש' 21-25, ונספחים יב' 1 - יב' 10 לסיכומים מטעם צד ג' 1
) מעידים כי ברהום
לקח על עצמו את תפקידה של צד ג' 2 ופעל לשלם את הנדרש להשלמת הבניה.

25.
לסיכום - ממכלול הראיות והעדויות שנשמעו, אני סבור כי ברהום ידע היטב מהו ההסכם עליו חתם וכי אינו יכול להתנער הימנו. בנוסף על הסכם ההתקשרות חתם ברהום גם על כתב ערבות אישית ואני סבור כי ידע היטב מה תוכנו ומה משמעויותיו. ברהום לקח על עצמו את מלא התחיבויות שפירים כלפי התובע, וכן את התחיבויות הצד השלישי 2,3 כלפי שפירים. מנגד, קיבל ברהום גם את כל הזכויות הנובעות מכך, ובכללן רכישת 3 דירות בבניין במחירים אטרקטיביים. על יסוד כל אלה הגעתי למסקנה כי ברהום אחראי לליקויים בגינם נתבעה שפירים, ועל כן על ברהום לשפות את שפירים בגין תשלומים שנדרשה לשלם על ידי התובע. אחריותו של ברהום נובעת הן מן ההסכם שבין ברהום ובין שפירים, והן מכוח חובת הזהירות שהוא חב כלפי שפירים לפי דיני הנזיקין.

סכום השיפוי

26.
ברהום טוען כי הואיל ובמהלך הדיון בתביעה העיקרית הגישה שפירים חוות דעת מטעמה לפיה עומד הנזק על 48,000 ₪ בלבד, הרי שמדובר בהודאת בעל דין ואין היא יכולה לדרוש ממנו סכום העולה על סכום זה.
איני מקבל טענה זו. בדיון מיום 02/04/06 בפני
כבוד השופט חיים טובי, חזר ב"כ התובע על עמדת התובע לפיה יינתן פס"ד על בסיס חוות דעת המומחה על סך 190,550 ₪, כשהסכום נושא הצמדה וריבית כחוק בתוספת מע"מ כאשר ביצועו של פסק הדין יעוכב עד להכרעה במחלוקת שבין הנתבעת (שפירים) לצד ג' 1 (ברהום), כך שנושא הפיקוח ההנדסי יישאר לשיקול דעת ביהמ"ש על דרך הפשרה. בעוד פרץ, בא כוחו של ברהום אומר: "אנו מוכנים למוצע ע"י התובע". היה זה ב"כ הנתבעים אשר ביקש שהות לשקול את ההצעה. בסופו של דבר, בדיון מיום 9/6/2009, הושגה הפשרה בדיוק בהתאם למתווה זה, בנוכחות ב"ח צד ג'1, ובהסכמתו. צד ג'1 לא הסתייג מן הסכום עליו הוסכם, ולא הודיע על כוונתו לחלוק על סכום זה. ברור לכל, כי משמעות הסכמת הצדדים הייתה שיש לברר את שאלת עצם חבותו של צד ג'1 כלפי הנתבעת, ואלוי גם את טענות הקיזוז שהעלה, אך שאלת סכום השיפוי אינה שנוייה במחלוקת.

27.
עוד זאת, גם לגופו של עניין דין הטענה להידחות. מן המפורסמות כי מומחה בית המשפט הוא ידו הארוכה של בית המשפט. מדובר במומחה נייטראלי וחזקה עליו שיעשה מלאכתו במקצועיות ובאובייקטיביות (ע"א 916/05 כדר נ' פרופסור הרישנו (2007); ע"א (מחוזי חי') 3410/06 יחיאל עוז נ' אביבה רוטר, עו"ד (2007)). צד ג'1 לא מצא לנכון לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו ואיני רואה סיבה וטעם שלא לקבל את ממצאי המומחה מטעם בית המשפט. אין צריך לומר שברהום לא הביא כל ממצא סותר מטעמו. לפיכך, יש לחייב את ברהום לשפות את שפירים במלוא הסכום שחויבה בו שפירים כלפי התובע.
טענות קיזוז וטענות כספיות אחרות



28.
על פי ברהום, מכל סכום שיקבע יש לקזז את הסכומים אותם נאלץ לשלם לבעלי מקצוע והרשויות לצורך קידום השלמת הבנייה ואכלוס הבניין בסך של 116,545.34 ₪ (
ס' 49 לתצהיר עדות ראשית מטעמו
) וזאת על אף שלא היה זה מתפקידו לשלם הוצאות אלו. שפירים טוענת כי ברהום שילם את התשלומים השונים בהתאם להסכם ההתקשרות עימו, ואינו יכול לדרוש תשלום נוסף בעבור מה שהתחייב לעשות. לאחר שקבעתי כי ברהום נכנס בנעלי השותפות, וכי הסכם ההתקשרות עימו שריר וקיים, הרי שהתשלומים האמורים ששולמו על ידי ברהום שולמו במסגרת תפקידו כקבלן מבצע וכחלק מהתחייבותו כלפי שפירים לצורך השלמת הבניה. במבוא להסכם הביצוע נרשם כי "התחייבותו של נעים (ברהום. י"ק) הינה פאושלית". ניסוח מעין זה מתאים לקבלן ולא למפקח, והוא מלמד על כך שברהום נטל על עצמו לשלם את כל התשלומים הכרוכים בהשלמת הבנייה. מנגד, מחומר הראיות עולה (
ס' 18 לתצהיר עדות ראשית של מר חפץ, ונספחים ב' (3), ב' (4)
), כי יתר ההתחייבויות הכספיות שבין הצדדים – הוסדרו. ברהום לא הוכיח כי שפירים נותרה חייבת לו סכום כלשהו בגין ההתקשרות שביניהם. הדירות שהתחייבה שפירים להעמיד את תמורתן לטובת הקבלן (בתחילה השותפות ולאחר מכן ברהום), שימשו לתכלית שיועדה להן. ההתייחסות לחלק מהדירות מופיעה במסמכי ההתקשרות בין ברהום ובין שפירים. דירה נוספת, רכש ברהום עצמו עבור בתו במחיר מופחת, שהיה אף הוא חלק מן התמורה שקיבל ברהום על פי הההסכם שבין הצדדים.

ההליך האחר שבין הצדדים
29.
לאחר קבלת סיכומי הצדדים, הסכימו הצדדים להגיש כראיה נוספת את פרוטוקול הדיון שהתקיים בתיק אחר שבין הצדדים (ת.א 50093/06), תוך מתן אפשרות להגשת סיכומים משלימים. בהמשך ביקשה שפירים לצרף גם את פסק הדין שניתן בתיק האחר ולכך התנגד צד ג'1 בתוקף. הבהרתי לצדדים כי אתייחס לשאלת צירופו של פסק הדין במסגרת פסק דיני, במידת הצורך. נכוח המסקנות דלעיל איני רואה צורך להידרש לשאלת צירופו של פסק הדין לחומר הראיות. כל שנותר לציין בעניין זה הוא שהממצאים העולים מחומר הראיות שלפני, דומים לאלה שנקבעו בפסק הדין שניתן בתיק האחר שבין הצדדים.

אחרית דבר
בהתאם לפסק הדין שניתן בהסכמה בעניין שבין התובע לנתבעים, ישלמו הנתבעים לתובע סכום כולל של 200,078 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 2/9/2007, תוך 45 יום.

ההודעה לצד שלישי מתקבלת כלפי צד ג'1 ונדחית כלפי צד ג'2 וצד ג'3.

הואיל וצדדי ג' 2 ו-3 לא נטלו חלק פעיל בהליכים איני עושה צו להוצאות לטובתם.

צד ג'1, ברהום, ישלם לשפירים את הסכום שתשלם שפירים לתובע, תוך 30 יום מקבלת דרישה מצד שפירים, אליה תצורף אסמכתא בדבר ביצוע התשלום לתובע.

בנוסף, ישלם ברהום לשפירים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.

ניתן היום
,


י"א ניסן תשע"ב
,
03 אפריל 2012
, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 70193/06 חיים עמיר נ' שפירים חברה לבניה ואח' (פורסם ב-ֽ 03/04/2012)