פסקי דין על יהודה שושן | פסקי דין על מירב שושן | פסקי דין על דור אלון תפעול תחנת דלק בע"מ

1211/09 תאמ     15/04/2012




תאמ 1211/09 יהודה שושן, מירב שושן נ' דור אלון תפעול תחנת דלק בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 1211-09 שושן ואח' נ' דור אלון תפעול תחנת דלק בע"מ






בפני

כב' השופטת
אנה שניידר


התובעים

1
.
יהודה שושן

2
.
מירב שושן


נגד


הנתבעת

דור אלון תפעול תחנת דלק בע"מ



פסק - דין

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.
עניינה של תובענה זו, שהוגשה ביום 8.1.09 בסדר דין מהיר, נזק נטען לרכב התובעים, מסוג יונדאי טראקאן מס' רישוי 6413950 (להלן – הרכב), עקב תדלוק שגוי בתחנת דלק "קדמה" של הנתבעת, על כביש מעלה אדומים (להלן – תחנת הדלק), בסוג דלק שאינו מתאים לרכב התובעים.

2.
הדיון בתיק, על אף הגשתו בסדר דין מהיר, התמשך מן הנימוקים שיפורטו להלן.


יצוין, כי מכוח הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א), יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי הואיל ואין בו חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או טעמים מיוחדים אחרים.

3.
לכתבי הטענות צורפו תצהירי עדות ראשית, כנדרש על פי תקנה 214ג לתקסד"א.


התובעים הגישו בקשה למחיקת תצהירו של מר דוד אלקלעי מטעם הנתבעת, אך בקשתם נדחתה בהחלטה מיום 17.2.10.

ניתנה אפשרות לנתבעת להגיש תצהיר מתוקן,
והיא חויבה לשלם הוצאות לתובעים בסך 850 ₪, שתשלומן היווה תנאי להמשך ההליכים בתיק.

הדיון נקבע ליום 14.3.10.

4.
משלא הוגש התצהיר המתוקן במועד שנקבע, והמצהיר אף לא התייצב לדיון – ניתן ביום 14.3.10

פסק דין
המקבל את התביעה, אם כי באופן חלקי בלבד (לא ראיתי
לפסוק עוגמת נפש בסך 10,000 ₪ כפי שביקשו התובעים) (להלן – פסק הדין).

5.
לאחר שבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין נדחתה, הוגש על ידה ערעור לבית המשפט המחוזי (ע.א. 11685-05-10).


ביום 30.11.10 קבע בית המשפט המחוזי כי על יסוד הסכמת הצדדים הערעור יתקבל,
והתיק הוחזר לבית משפט זה "להמשך מן המקום בו הופסק".

6.
לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי,
ניתנה ביום 9.12.10 החלטה שהורתה לנתבעת להגיש את התצהיר המתוקן והתיק נקבע להוכחות ליום 11.5.11.


התובעים המשיכו "להלחם" בתצהיר מטעם הנתבעת,
והגישו בקשה שלא לאפשר הגשתו, על אף פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בטענה כי כוונת בית המשפט המחוזי הייתה להמשך הדיון מהנקודה שבה לא הותר לנתבעת להגיש את התצהיר ולכן יש להסתפק בתצהירי התובעים בלבד.

בקשת התובעים נדחתה בהחלטה מיום 17.1.11.

7.
לאחר דחיות שונות, התקיימו סוף-סוף הוכחות בתיק ביום 4.3.12, ונשמעה עדותה של התובעת וכן עדותו
של מר דוד אלקלעי, מנהל תחנת הדלק, מטעם הנתבעת.

טענות התובעים

8.
על פי כתב התביעה, ביום 9.6.07 תדלקה התובעת את הרכב בתחנת הדלק, והמתדלק תדלק בבנזין אוקטן 95 במקום בסולר, כפי שביקשה התובעת.

כעבור כשתי דקות הבחין המתדלק בטעות והפסיק את התדלוק, אולם עד אז כבר תודלק הרכב בכ-12 ליטר בנזין, במקום סולר.


לטענת התובעת, המתדלק שאב את הבנזין ממיכל הדלק של הרכב במשך כ-4 שעות, ולאחר מכן תודלק הרכב בסולר והתובעת המשיכה בדרכה.

לאחר כיומיים נדלקה נורת אזהרה ברכב והמנוע דמם תוך כדי נסיעה.

כאשר נגרר הרכב
למוסך נאמר לתובעת, לטענתה, כי נגרם נזק כבד למערכת הזרקת הסולר עקב התדלוק השגוי.

9.
התובעים דורשים סכום של 37,618 ₪ המורכב כדלקמן:

2,800 ₪ - השכרת רכב בתקופת השבתתו של רכב התובעים;
8,639 ₪ - תשלום בשל מזרקים לרכב;
4,724 ₪ - תשלום בשל טיפול במוסך;
4,200 ₪ - הפסד 7 ימי עבודה ;
10,000 ₪ - עוגמת נפש.

טענות הנתבעת

10.
בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת כי התובעת ביקשה לתדלק את הרכב בסולר, ואף הבהירה כי אם הייתה
התובעת מבקשת סולר – המקרה המצער לא היה קורה.

הנתבעת טוענת כי התובעת התרשלה ותרמה בהתנהלותה לקרות אירוע הנזק.

11.
בנוסף, הנתבעת מכחישה את הקשר הסיבתי בין אירוע התדלוק לבין הנזק שהתגלה ברכב כעבור כיומיים.

לטענתה, לא נגרם כל נזק למערכת הדלק, למעט אולי, הצורך בניקוי מערכת הסולר,
המיכל והחלפת המסננים, עלויות המגיעות לפי חוות דעת שמאית מטעם הנתבעת לסכום של 5,952 ₪ בלבד.

דיון והכרעה

12.
הואיל ועצם התדלוק בבנזין במקום בסולר אינו שנוי במחלוקת – השאלות שעומדות בפני
נו במקרה דנן הינן:

(א)
האם הוכח קשר סיבתי בין אירוע התדלוק לבין הנזק שנתגלה ברכב;

(ב)
אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית – האם הרימו התובעים את הנטל המוטל עליהם להוכחת הנזקים הנטענים על ידם.

13.
הואיל והמתדלק עצמו לא הובא לעדות – מוכנה אני להניח כי התובעת אכן ביקשה לתדלק בסולר והמתדלק תידלק בבנזין, על אף בקשת התובעת.

לפיכך, טענת הנתבעת בדבר רשלנות תורמת של התובעת דינה להידחות.

14.
אשר לקשר הסיבתי בין התדלוק לבין הנזק לרכב – התובעים לא הגישו כל חוות דעת מקצועית בעניין זה , ואף לא מצאו לנכון להביא לעדות את אותו "איציק מיונדאי" שהתובעת מתייחסת אליו בעדותה, כאמור להלן.


בתשובתה לשאלה אם יש בידי התובעים
חוות דעת כלשהי שמוכיחה שהנזק נגרם כתוצאה מהתדלוק, ענתה התובעת באופן סתמי:


"כזכור לי שהיינו ביונדאי ואיציק אמר לי שזה מזה ..." (פרוטוקול עמ' 2 שורה 12)

.


כידוע, על פי הפסיקה אי הבאת עדות פועלת לרעתו של בעל הדין שנמנע מלהביאה , שכן חזקה היא שהעדות אינה מיטיבה עמו,
שאם לא כן – לא היה נמנע מלהביאה.

15.
יש לזכור גם,
כי על פי טענת התובעת
עצמה הנזק לרכב לא נתגלה מיד אלא רק כעבור מספר ימים.

בנסיבות אלה, לא הוכח הקשר הסיבתי שבין התדלוק השגוי לבין התקלה שנתגלתה ברכב, שהיא נשוא התביעה שלפנינו.

16.
משהגעתי למסקנה האמורה
– דין התביעה להידחות, ומתייתר למעשה הצורך לבדוק האם הוכיחו התובעים את כל ראשי הנזק הנתבעים על ידם.

17.
למעלה מן הצורך יוער, כי חוות הדעת השמאית מטעם הנתבעת, לפיה הנזק מסתכם לכל היותר בסכום של 5,952 ₪ לא נסתרה,
ומאידך סכום התביעה הוא 37,618 ₪ כמפורט בפסקה 9 לעיל.

מדובר אם כן
בתביעה מנופחת ומופרזת,
ולא היה מקום מלכתחילה לכלול בה עוגמת נפש בסכום של 10,000 ₪ (תביעה שנדחתה עוד בפסק הדין הראשון שניתן ביום 14.3.10),
וכן הוצאות בשל שכירת רכב חלופי
והפסד ימי עבודה.

סוף דבר

18.
לאור כל האמור – התביעה נדחית.


בשל התנהלות התובעים לכל אורך ההליך, ראיתי לחייבם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 ימים,
ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 1211/09 יהודה שושן, מירב שושן נ' דור אלון תפעול תחנת דלק בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/04/2012)