פסקי דין על אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) | פסקי דין על חיים מלכה | פסקי דין על רונן מלכה | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה

10556-02/12 תאק     19/04/2012




תאק 10556-02/12 אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) בע"מ, חיים מלכה, רונן מלכה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה








בית משפט השלום בקריות
בשבתו בנהריה



תא"ק 10556-02-12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה
נ' אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) בע"מ
ח.פ. 511492381 ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופטת
עידית וינברגר


המבקשים

1
.
אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) בע"מ
ח.פ. 511492381

2
.
חיים מלכה

3
.
רונן מלכה


נגד


המשיב

בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה



החלטה

עסקינן בתביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר ע"י המשיב-הבנק בגין יתרת חוב בחשבון המתנהל אצל המשיב כנגד המבקשת 1 בהיותה הבעלים של החשבון וכנגד המבקשים 2 ו-3 בגין ערבותם להתחייבויות המבקשת 1.


בפני
בקשת המבקשים הכוללת מספר סעדים:

הראשון- להורות על מחיקת התביעה מחמת היעדר סמכות מקומית ולחילופין העברתה לבית משפט השלום בחיפה.
השני- להורות על מחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר".
השלישי-להורות למשיב להגיש כתב תביעה מתוקן.
הרביעי- להורות למשיב להמציא מסמכים ספציפיים ולהתיר למבקשים לתקן בקשת רשות להתגונן ולהגיש חוו"ד מומחה בתוך 60 יום לאחר מילוי דרישת המצאת המסמכים
ולחילופין -ליתן למבקשים רשות להתגונן ככל שלא תימחק הכותרת.

אדון להלן בכל סעד וסעד בנפרד.


מחיקת התביעה או העברת הדיון מחוסר סמכות מקומית
לטענת המבקשים, במסגרת ההסכמים בין הצדדים קבע הבנק תניית שיפוט ייחודית לפיה מקום השיפוט הייחודי יהיה בעיר הקרובה ביותר לסניף בו מתנהל החשבון באחת מחמש הערים הבאות: ירושלים, ת"א, חיפה, באר שבע, נצרת או אילת. ניסוח דומה מופיע הן ב"תנאים בחשבון ע"ש תאגיד" והן בכתבי הערבות. בענייננו העיר הקרובה לסניף בו מתנהל חשבון המבקשת, הקרוב גם למקום עסקה, היא העיר חיפה ולכן מן הדין להעביר בירור התביעה לבית משפט השלום בחיפה בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט.


עוד טוענים המבקשים כי ניסוח סעיף מקום השיפוט צריך לפעול לרעת המנסח שהוא הבנק וככל שהיתה בכוונתו לקבוע כי יוכל להגיש תביעתו באחד מבתי המשפט שבמחוז היה עליו לציין זאת במפורש.

המשיב מתנגד לבקשה.

לטענתו מעיון בהסכמים בין הצדדים , עולה בלשון פשוטה כי המשיב יכול לבחור להגיש את התביעה באחת מחמת הערים המצוינות בהסכמים או לבית המשפט הקרוב ביותר לסניף בו מתנהל החשבון לפי נוחותו. משעה שהסניף בו מתנהל החשבון מצוי באיזור מפרץ חיפה, בסמוך לצומת קרית אתא, ממילא בית המשפט הקרוב ביותר לסניף הינו בית משפט השלום בקריות, שבית משפט זה הינו שלוחה שלו ולכן לבית המשפט בנהריה הסמכות המקומית לדון בתביעה.
עוד טוענים המבקשים כי בהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, ולסעיף 2א(א) לצו בתי משפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם) התש"ך-1960 ומשום שבית המשפט בנהריה משתייך למחוז חיפה, ברי כי ביהמ"ש הינו בעל הסכמות המקומית.

מוסיף וטוען המשיב כי הוראות ההסכמים שנחתמו בין הצדדים אינן קובעות מקום שיפוט בלעדי אלא מוסיפות חלופה אפשרית נוספת, מבחינת הסמכות המקומית באמצעות המילה "או", וזאת על פי הוראות תקנה 3 לתקנות. בהעדר ניסוח החלטתי מדובר בתניית שיפוט מקבילה. ועוד, תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שאם היו לעסקו של התובע מספר סניפים ואחד מהם היה בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או עסקו של הנתבע, תוגש התביעה לבית משפט באותו מקום שיפוט ובהתאם לתקנה 3(ב) כאשר ישנם מספר נתבעים הסמכות מסורה לכל בית משפט שבו ניתן להגיש את התובענה נגד אחת הנתבעים.

נוסח תניית השיפוט, הינו כטענת המשיב. המבקשים ציטטו בבקשתם רק חלק ממנה. תניית השיפוט המופיעה בסעיף 12ב. לתנאי פתיחת החשבון של המבקשת, ובסעיף 10 לבקשות לקבלת הלוואות בחשבון, מכילה, בסיפא, את החלופה הבאה:

"או לפי בחירת התובע, בית המשפט הקרוב ביותר לסניף בו מתנהל החשבון".

6.
אין חולק בענייננו, שסניף הבנק בו מנוהל החשבון, נמצא באיזור מפרץ חיפה.
לטענת המשיב,
הגיש את תביעתו בבית משפט זה בהתאם לאופציה החלופית המאפשרת לו להגיש את התביעה לבית המשפט הקרוב ביותר לסניף שהוא לדעתו בית משפט השלום בקריות שבית המשפט בנהריה מהווה שלוחה שלו.
מבלי להיכנס לשאלת המרחק הגיאוגרפי בין בית משפט השלום בקריות למפרץ חיפה לעומת המרחק בינו לבין בית משפט השלום בחיפה, די בכך שהמבקשים התעלמו מהמשך סעיף תניית השיפוט המעניק למשיב את האפשרות החלופית להגיש תביעתו לבית משפט אחר שיש לו סמכות מקבילה, ולא ניצלו את זכותם ע"פ דין להשיב לתגובת המשיב, בכדי לקבוע שהמבקשים לא סתרו את טענת המשיב לפיה בית משפט השלום בנהריה, כשלוחה של בית משפט השלום בקריות, הינו בית המשפט הקרוב ביותר לסניף בו מנוהל החשבון באיזור מפרץ חיפה.

7.
לחלופין, לאותה תוצאה נגיע גם בהתאם לטענת המשיב לפיה לא מדובר בתניית שיפוט ייחודית, ומשלא נקבע מקום שיפוט ייחודי, נגזרת הסמכות המקומית מלשונה של תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. מאחר שהמבקש 2 מתגורר בקרית אתא (טענה שלא נסתרה), הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בקריות, בהתאם לתקנות 3(א1) ו- 3(ב).
לפיכך, אני קובעת שלבית משפט זה יש סמכות מקומית לדון בתביעה.




הבקשה לתיקון כתב תביעה ו/או לחילופין למחיקת הכותרת

8.
בעניין זה טוענים המבקשים כי המשיב העלים מבית המשפט עובדות מהותיות שאם היו נחשפות לא היה מקום להגשת התביעה במתקונת בה הוגשה. כך למשל, העלים המשיב כי במועד הגשת התביעה הופקדו בחשבון שיקים מתועדים בסך כ- 940,000 ₪ וכי עוד קודם להגשת התביעה נקט המשיב בהליך למכירת כלי רכב שהיה משועבד לטובתו במסגרת כינוס נכסים בהוצל"פ בתמורה לסך 175,000 ₪ וטרם התברר מתי סכום זה יועבר לכיסוי יתרת החובה.
המבקשים טוענים עוד, שהמשיב מפנה לטבלת ריבית הנהוגה אצלו בניגוד להוראות פקודת הראיות, שכן הטבלה אינה נושאת חתימת המשיב ולמעשה ניתן להכינה בכל מחשב ביתי. על כן, בהתחשב בסכומים שנפרעו כבר בחשבון המבקשת מאז הגשת התביעה ובהתחשב בכך שהמשיב לא השכיל לצרף רשומה מוסדית כפי שנדרש ממנו, יש להורות למשיב על תיקון תביעתו ו/או לחילופין על מחיקת הכותרת והעברתה לפסים רגילים.

9.
לעניין מחיקת הכותרת- המשיב מפנה ללשון תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי באשר לתנאים הנדרשים להגשת תביעה לפי סדר דין מקוצר ולפסיקה הקובעת כי הדרישה ל"ראייה בכתב" אין צורך שתהיה זו ראיה למלוא עילת התביעה אלא די בראשית ראייה, כאשר ההלכה הנוהגת וגם הספרות המקצועית גורסים כי די בצירוף ההסכמים ויתרת החוב הסופית ואין צורך בצירוף כל ספרי הבנק שיפרטו כיצד חושב הסכום הנתבע. בענייננו, לכתב התביעה צורפו כל המסמכים שצירופם נדרש בכדי להקים לבנק הזכות לתבוע בסדר מקוצר וכדי להקים ראשית ראיה ובין היתר צורפו הסכמים עליהם חתומים הנתבעים, טבלת ריבית חריגה, תדפיס יתרת חבויות ופירוט יתרת הלוואות.

10. עוד מוסיף וטוען המשיב, בתשובה לטענת המבקשים, לפיה הבנק העלים לכאורה את העובדה כי במועד הגשת התביעה הופקדו שיקים מתועדים בחשבון, כי כל השיקים המתועדים שהופקדו והוצגו במועדי הפירעון הנקובים בהם עד עתה חוללו באי פריעון וברי כי יש לדחות טענת המבקשים לקיזוז. בניגוד לטענת המבקשים, הרכב המשועבד נמכר בהליכי כינוס לאחר הגשת התביעה, והתמורה שהתקבלה בניכוי הוצאות ושכ"ט כונסת בסך 140,431.9 ₪ הופקדה לחשבון המבקשת ביום 5.03.12 אך לטענת המשיב אין בעובדה שיש לקזז את סכום המכירה מהסכום הנתבע להוות עילה למחיקת כותרת משעה שמדובר בסכום קצוב כנדרש לצורך דיון בהליך מקוצר, שכן אין כל נתון הנדרש להשלמה ו/או הערכה וכל הנדרש הוא חישוב אריתמטי פשוט.

11.
לעניין תיקון כתב התביעה- מוסיף וטוען המשיב כי על מנת לחסוך מזמנו של בית המשפט ובכדי לא להטריחו בהגשת בקשות חוזרות ונשנות לתיקון כתב התביעה משעה שעדיין קיימים שיקים מעותדים שהופקדו בחשבון והגיוני ויעיל שמלוא הסכומים שיופקדו בחשבון ממועד הגשת כתב התביעה ועד למתן פסק הדין יקוזזו מסכום התביעה בטרם מתן

פסק דין
באמצעות תיקון הסכום הנתבע. עוד מדגיש המשיב כי סכום התביעה עומד על 2,137,269 ₪.

12.
הדין עם המשיב. הלכה היא כי בשלב הגשתה של תביעת הבנק נגד לקוח, הדרישה היא מינימלית, ודי בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הבסיסית ולצורך כך די להפנות ל-ע"א 688/89 הילולים נ' בנק מזרחי פד"י מ"ה (3) 196 שקבע את ההלכה בכל הקשור למסמכים הנדרשים לצורך הגשת תביעה של תאגיד בנקאי בסדר דין מקוצר. שם ציין כב' השופט מלץ:
"לצורך התקנות מס' 202 (1) (א') ו203- די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו, שיפרטו כיצד חושב הסכום שאותו הוא תובע, זהו שלב מקדמי לדיון שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצוייה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה".

במקרה דנן, ניתן לקבוע כי סכום התביעה המצוין בנספח ד' הינו סכום קצוב משום שאותם סכומים ניתנים לחישוב חשבונאי פשוט. כן יש לראות במסמך זה, בצירוף האישור על הריבית והחוזה הדביטורי, כתבי הערבות ומסמכי ההלוואות החתומים ע"י הנתבעים, כראשית ראיה שבכתב, מבלי להידרש בשלב זה לנכונות המסמכים. על כן, התביעה על נספחיה עומדת בדרישות התקנות לצורך הגשתה בסדר דין מקוצר ואין מקום להיענות לדרישת המבקשים למחיקת הכותרת.

13.
באשר לדרישת המבקשים לחייב את המשיב לתקן את יסכום התביעה, הרי שלכאורה היה מקום להורות על תיקון סכום התביעה אך בעניין זה, מקובלת עליי עמדת המשיב כי בשלב זה ועוד בטרם התברר באם מי מהשיקים שהופקדו בחשבון ייפרע, אין מקום להורות על תיקון סכום התביעה. אחרת, יידרש המשיב לתקן את סכום התביעה בכל פעם שייכנס תקבול כלשהו לחשבון.
לפיכך, ולאור הצהרת ב"כ המשיב כי בטרם יינתן

פסק דין
בתביעה יעודכן סכום התביעה לאחר שיקוזזו ממנו כל הסכומים שהופקדו בחשבון ע"י המבקשים עד אז, אין מקום להורות על תיקון כתב התביעה.

הבקשה למצאת מסמכים

14.
לטענת המבקשים, פנו למשיב בדרישה להמצאת מסמכים כמפורט במכתב הדרישה שצורף כנספח א' לבקשה וזאת בהתחשב בסכומי העתק שעברו בחשבון המבקשת המשך השנים, שכן הדין מתיר לנתבע בסדר דין מקוצר לפנות לתובע בבקשת פרטים ומסמכים הנדרשים לביסוס הגנתו. לאחר קבלת מסמכים אלו עומדת בפני
הנתבע הזכות לתקן הגנתו או היה ומסרב התובע להמציא המסמכים, יש להתיר להם רשות להתגונן מטעם זה לבדו.

לטענת המבקשים הדרישה שהוגשה למשיב ממוקדת, ואינה דרישה כוללנית או גורפת, שכן אותם מסמכים מוחזקים למעשה בנאמנות ע"י המשיב והם דרושים לשם גיבוש ההגנה ועל המשיב לספקם גם אם הומצאו לו בעבר. המבקשים מפנים להוראות הפנימיות בבנקים בדבר שמירת מסמכים ולפסיקה לפיה סירוב להמצאת המסמכים יביא למתן רשות להתגונן וכי לגבי נהלים פנימיים ודו"חות ביקורת קיימת חובת גילוי ולעניין העלות הדרושה להפקת המסמכים, קבעה הפסיקה כי מן הדין כי העלות תיפול על כתפי התובע כאשר העלות ההוגנת למצב זה נקבעה כעלות הצילום בעוד שאלת הטרחה של המשיב תיבחן רק בסוף ההליך כחלק מהוצאות המשפט.


15.
מנגד, המשיב מתנגד לדרישה בטענה כי מדובר בדרישה רחבת יריעה המקיפה כמות גדולה של מסמכים המחייבת מסקנה שהמבקשים יצאו ל"מסע דיג" תוך ניצול לרעה של הליכי המשפט. לטענתו ההליך של גילוי מסמכים מוקדם בשלב בו טרם ניתנה רשות להגן נועדה בכדי שהנתבע יוכל להבין כיצד חושב סכום התביעה נגדו ואין הוא מהווה תחליף להליך גילוי מסמכים היה ותינתן רשות להגן. על הנתבע לפרט את הרלבנטיות והצורך של כל מסמך שמבקש לקבלו ולשכנע את ביהמ"ש בקושי שהוא ניצב לפניו, בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שיכול לעיין באותו מסמך ואין די בהגשת דרישה גורפת לגילוי מסמכים.

בנוסף, היה על המבקשים להראות כי המסמכים הדרושים אינם מצויים ממילא בידיהם ומפנים לכך שע"פ הפסיקה אין לאפשר מצב בו הליך הגילוי בטרם ניתנה רשות להגן הופך מאמצעי למטרה בפני
עצמה כאשר דרישת הגילוי נועדה לייצר יש מאין טענות נגד הבנק כמו במקרה דנן, בו אין פירוט מינימאלי של הטענות הכלליות שבתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן, כך לא צוינו אירועים ספציפיים, לא צוינו מועדים ולא סכומים או שמות פקידי הבנק המעורבים, נתונים האמורים להיות בידיעת המבקשים.

זאת ועוד, המסמכים המבוקשים וביחוד דפי החשבון נשלחו באופן תדיר למבקשים מבלי שהגישו הערות בכתב המהלך השנים כנגד רישומי המשיב. בנסיבות אלו, שחזור דפי החשבון כמבוקש למשך 12 שנה הינו מלאכה מיותרת הכרוכה בהוצאות גבוהות. גם יתר המסמסכים המבוקשים, הינם מסמכים שהמבקשים קיבלו העתק הימנם עם חתימתם. לגיב הדרישה להמצאת מסמכים פנימיים של הבנק, המדבור במסמכים חסויים.
המשיב מפנה לפסיקה לפיה השיקולים אותם יש לבחון במסגרת צו לעיון במסמכים במיוחד בשלב מוקדם בטרם ניתנה רשות להגן הינם הצורך במסמך בכדי לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות וכן הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים לשאלה שבמחלוקת. ומשעה שלא הוכחו תנאים אלו ע"י המבקשים, קיום הבקשה הינו הכבדה בלתי סבירה ומיותרת על המשיב והגדלת הוצאות תחת חיסכון בהן. ועל כן יש לדחות את הבקשה כפי שהובאה במסגרת בקשתם ולחילופין בלבד, להורות על גילוי מצומצם וספציפי מתוך רשימת המסמכים המבוקשים תוך פירוט לגבי כל מסמך המבוקש מדוע הוא נדרש לצורך בדיקת סכום התביעה ומדוע לא ניתן להתגונן בלעדיו ולהסביר מדוע אין המסמכים המבוקשים מצויים בידיהם והכל בכפוף להתחייבות המבקשים לשאת בעלות אחזור המסמכים.

16.
בתי המשפט נדרשים לא אחת לעסוק בסוגייה זו בדבר זכותו של הנתבע לקבל מסמכים מהבנק בשלב שקודם למתן רשות להתגונן ובעניין זה הפסיקה רחבה ועניפה אך ניתן לומר כי החוט המקשר החוזר על עצמו בין אותן הלכות מדגיש כי: "זכותו של הנתבע לעיון במסמכי הבנק, גם בטרם ניתנה רשות להתגונן, לא נועדה למסע דיג שכזה אלא רק נועדה לאפשר לו לפרוש את הגנתו כדבעי" (ע"א (שלום חיפה) 177/00 שרוף נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (לא פורסם) מיום 8/11/00).

כך, בעניין דומה שנדון במסגרת ת"א (שלום ת"א) 61916/05 בנק הבינלאומי נ' המעבדה של רן (לא פורסם) מיום 26.07.06
ולאחר שבית המשפט סקר בהרחבה את התפתחות הפסיקה בעניין, קבע כי השאלה שעל בית המשפט לבחון הינה
האם דרישתו של הנתבע לקבלת מסמכים הינה דרישה אמיתית וכנה המתייחסת למסמכים הדרושים לו, או שמא מדובר בדרישה שנועדה למעשה להתשת התובע והמצאת טענות בדיעבד.

לצורך השגת מטרה כפולה זו, שמחד לא תקופח זכותו של הנתבע להתגונן כראוי לעומת זכותו של התובע שלא יוטרד לשווא אגב הארכת ההליכים ללא טעם מצדיק, קבע ביהמ"ש במסגרת בש"א 14218/03 (מחוזי ת"א) בנק הפועלים בע"מ נ' עיזבון המנוח יוסף הבי ז"ל ואח' (לא פורסם) מספר כללים מנחים בנדון כדלקמן:
"גילוי מסמכים ועיון בהם נותרו הליכים שיידונו בקדם משפט ולאחר מתן רשות להתגונן. הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו, ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך"

17.
בענייננו, הסתפקו המבקשים בהפנייה למכתב הדרישה להמצאת מסמכים ששלחו למשיב והעתקו צורף כנספח ב', תוך שהם מעלים טענות כלליות וסתמיות בדבר נחיצות ורלבנטיות המסמכים לכאורה לגיבוש הגנתם.
אין לומר כי הבקשה, במתכונתה הנוכחית, עונה על הדרישות כפי שהותוו בפסיקה כמפורט לעיל, בדבר הצורך בהגשת בקשה מנומקת, במסגרתה יפורטו אותם מסמכים שהמצאתם מבוקשת, ואת הקשר והרלבנטיות בין כל מסמך ומסמך מבין המסמכים המבוקשים לטענות ההגנה של המבקש.

זאת ועוד, עיון במכתב הדרישה ששלחו המבקשים מלמד כי המבקשים דרשו, באופן גורף, כל מסמך אפשרי שיש לו נגיעה כלשהי לחשבון המבקשת מבלי להבחין בין מסמכים שכבר הומצאו להם במסגרת ההתנהלות השוטפת של החשבון, כגון דפי חשבון המבוקשים ביחס לכל השנים בהם מנוהל החשבון אצל המשיב. כל זאת כאמור מבלי לפרט את הרלבנטיות של כל מסמך לגיבוש קו ההגנה וכיצד היעדרו של כל מסמך פוגע ביכולתם להתגונן כראוי.


בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות.
אין באמור כדי לפגוע ביכולתם של המבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן כבר עתה שכן:
"לא יהיה בהגשתן של בקשות הרשות כדי לפגוע בטענות המשיבים שהם זקוקים למסמכים מסוימים כדי לפרוס את מלוא היריעה של הגנתם כדישיוכלו להתגונן כיאות. בבקשות הרשות יהיו המשיבים רשאים לטעון ולהסביר את הקשיים שהם ניצבים לפניהם, לטענתם, בהצגת הגנתם, כאשר מסמכים אלה ואחרים אינם לפניהם, ובית המשפט ישקול גם אם די בכך בלבד להעניק להם רשות להתגונן."
(עניין: "עיזבון הבי" דלעיל").

כמו כן אין באמור בכדי לגורע מזכותם של המבקשים להגיש במהלך ניהול המשפט בקשה מפורטת כדבעי להמצאת מסמכים.

18.
אשר על כן ולאור העולה מהמקובץ, הבקשה נדחית.


19.
לא מצאתי מקום ליתן רשות להתגונן מבלי לקיים דיון בבקשה.
אני קובעת מועד לדיון בבקשת הרשות להתגונן ביום 2.7.12 בשעה 10:00


ניתנה היום, כז' ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 10556-02/12 אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) בע"מ, חיים מלכה, רונן מלכה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה (פורסם ב-ֽ 19/04/2012)