פסקי דין על אפרים ענבר | פסקי דין על עו"ד דורון ניר-צבי

53253-09/11 תק     19/04/2012




תק 53253-09/11 אפרים ענבר נ' עו"ד דורון ניר-צבי








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 53253-09-11 ענבר נ' ניר-צבי






בפני

כב' הרשם הבכיר
בן שלו


התובע

אפרים ענבר


נגד


הנתבע

עו"ד
דורון ניר-צבי




פסק דין


1.
בפני
תביעה מיום 26.9.11, על סך נומינלי של 8,167 ₪, להשבת שכר הטרחה ששולם לנתבע כחלק מייצוגו את התובע (ואת רעייתו), בעסקה לרכישת דירה, שלא יצאה אל הפועל.

התובע ורעייתו התקשרו בהסכם לרכישת דירה ביום 26.5.10 אל מול חברת דיגל השקעות ואחזקות בע"מ (להלן: "דיגל"). הנתבע ייצג את התובע ורעייתו בעסקה זו. אין מחלוקת כי בהתחשב בבעיות משפטיות שונות, נוסח בהסכם המכר, כפי הנראה בנספח (שכבר עתה יצוין, כי לא צורף על ידי מי מן הצדדים, אף לא במעמד הדיון), תנאי מתלה ולפיו ככל שתנאי זה לא התקיים תבוטל העסקה וכספי שכר הטרחה ודמי הקדימה ששולמו על ידי הרוכשים (התובע ורעייתו), יושבו להם (להלן גם: "התנאי המתלה"). הנתבע אף איננו מכחיש את חבותו העקרונית להשיב את כספי שכר הטרחה ששולמו לו, היה והתנאי המתלה לא התקיים. המחלוקת שבין הצדדים היא, האם אמנם לא התקיים התנאי המתלה.

2.
לטענת התובע, בתמצית, לא התקיים התנאי המתלה על פי ההסכם אל מול דיגל ולראיה הציג את מסמך ביטול הסכם המכר ונספח התנאי המתלה, כפי שנחתם בין הצדדים – התובע, רעייתו ודיגל -
ביום 25.8.11. עוד טוען התובע, כי דיגל אכן השיבה לו את הכספים ששילם לה, לרבות הוצאות משפטיות שונות שהוצאו על ידי משרד עורכי דין נוסף שטיפל בעסקה. אולם לטענת התובע, הנתבע, שאין מחלוקת שכספי שכר הטרחה שולמו לו, מסרב ללא הצדקה להשיבם.

3.
הנתבע מציין כי לא נתקיים התנאי המתלה. בכתב ההגנה מציין הנתבע כי העתק מנספח התנאי המתלה אינו מצוי ברשותו ואף טוען כי הלכה למעשה הסכם המכר בין דיגל ובין התובע בוטל, הואיל והצדדים שניהם הסכימו על ביטול ההסכם שלא על דרך אי קיום התנאי המתלה. עוד טוען הנתבע, כי הואיל ובתחילה, ביום 24.5.11, הודיע לו בא-כח דיגל (כעולה מהודעת דוא"ל שצירף), כי נוכח מתן

פסק דין
חלקי בתביעה שהוגשה כנגד צדדים שלישיים, נתקיים התנאי המתלה, טענת התובע בדבר אי קיומו נובעת משיקולים שאינם קשורים עם התנאי המתלה, וכך גם המסמך המאוחר מחודש אוגוסט 2011, על אודות אי קיומו של התנאי המתלה. במהלך הדיון טען הנתבע, כי ביטול הסכם המכר התבצע משיקולים של כדאיות כלכלית גם מצידה של דיגל. הנתבע, שטען כי עמל רבות לשם ייצוגו של התובע ורעייתו, לרבות בפתרון הבעיה המשפטית שהקשתה על מכירת הנכס נשוא הסכם המכר מלכתחילה, אף העלה טענה ולפיה, לכל היותר עליו להשיב רק מחצית מסכום התביעה, הואיל והכספים שולמו לו גם על ידי אשת התובע, שלא הגישה כנגדו תביעה.

4.
שמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות. שוכנעתי, כי דין התביעה להתקבל. אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכם המכר בין התובע ורעייתו ובין דיגל בוטל בהסכמה, תוך שדיגל משיבה לתובע ולרעייתו, ביחד ולחוד, את הכספים ששילמו לה. אין מחלוקת גם, כי במסמך ביטול ההסכם, הטעם לביטולו – אי קיום התנאי המתלה - נקוב בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים (ת/3).
הנתבע אף לא חלק על כך שמסמך ביטול הסכם המכר עקב אי קיום התנאי המתלה, הינו מסמך אותנטי, המשקף לכל הפחות את העובדה שהתובע, רעייתו ודיגל התקשרו בו. רק במעמד הדיון (מבלי שהדבר צוין בכתב ההגנה המפורט שהגיש הנתבע – עורך דין במקצועו), ציין הנתבע כי הטעם לביטול הסכם המכר מטעמה של דיגל היה שיקולים של כדאיות כלכלית, כמפורט בפרוטוקול. בפני
נו סיטואציה שבה, גם אם לכאורה נוסחו של התנאי המתלה לא הוצג על ידי התובע, הרי שנוכח ראיה לכאורה מובהקת אשר מעידה על כך שלכאורה היה על הנתבע להשיב את כספי שכר הטרחה עקב אי קיום התנאי המתלה (ת/3), יכול וצריך היה הנתבע שגם אליבא דשיטתו הוא היה מצוי בפרטי העסקה בין הצדדים עקב ייצוגו את התובע, ליתן גרסה מפורטת באשר לשאלה מדוע לא התקיים התנאי המתלה. זאת במיוחד שעה שאיננו חולק על כך שהתחייב להשיב את כספי שכר הטרחה במידה שהתנאי המתלה איננו מתקיים ובמיוחד שעה שהנתבע עצמו הבהיר גם במעמד הדיון, כי היה מעורה בפרטי הייצוג בקשר עם הסכם המכר ולדבריו הוא עצמו אף ניסח את נספח התנאי המתלה. אף לא סביר בעיני שאם הנתבע עצמו ניסח, כדבריו, את התנאי המתלה, לא היה באפשרותו להמציא העתק ממנו או לכל הפחות ליתן, כאמור, גרסה מפורטת באשר לפרטיו של התנאי המתלה ואי ההתאמה של נסיבות ביטול העסקה לטענתו להתחייבותו להשבת הכספים. זאת, במיוחד שעה שהנתבע ידע לצרף מסמכים רבים לכתב ההגנה, לרבות מסמכים וכתבי טענות של דיונים שלא הוא היה צד להם, ואשר לכאורה תמכו בטענה הקשורה עם הרקע לניסוח התנאי המתלה, ולקיומו הנטען.

5.
הנתבע אף יכול היה לבקש לזמן עדים (לרבות נציגי דיגל), על מנת להכריע בטענתו, שגם אם איננה קונספירטיבית באופייה, לבטח מצריכה עמידה בחובת ראיה מינימלית, לפיה מסמך ביטול העסקה עקב אי קיום התנאי המתלה, איננו מגלה את תמונת המצב העובדתית לאשורה. לא כך עשה הנתבע ובנסיבות אלה לא עלה בידו לשכנע (גם לא לאחר חקירה נגדית של הנתבע), כי העסקה בוטלה משיקולים זרים לאלה שצוינו בהסכם ביטול העסקה [ת/3 ; באשר לנפקותה של הימנעות מהבאת ראיות רלוונטיות השוו, למשל: ע"א 989/03 א' חטר-ישי - משרד עורכי דין נ' חיננזון פ"ד נט(4), 796 , 807-808 ; כן ראו: 651 ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' סאטא תקדין-עליון 2006(1), 991 וע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה(1)]. גם אם לכאורה ניתן היה לתמוה על אודות נפקות הודעת הדוא"ל מיום 24.5.11 לפיה התקיים התנאי המתלה נוכח מתן

פסק דין
חלקי, הרי כשבעסקת מקרקעין מורכבת (שטיבה אף לא הובהר די הצורך על ידי הנתבע, שהיה מצוי בפרטיה), ואשר בטבורה בין היתר הליכים משפטיים אל מול צדדים שלישיים, אין בהכרח מצב משפטי נחזה (קרי – אותו

פסק דין
חלקי, שלא ברור אם עסקינן ב

פסק דין
חלוט) הבא לידי ביטוי בהודעת דוא"ל (שעורכה לא זומן על ידי הנתבע להעיד) עשוי בהכרח לשקף את המצב העובדתי, שהוסכם מאוחר יותר על הצדדים לעסקת המכר ; צדדים שביטלוה, כעולה מהראיות בכתב שהוצגו ומגרסתו של התובע, עקב אי קיומו של התנאי המתלה.
חשוב מכך, וממילא: הנתבע עצמו איננו חולק על כך כי רכיבים, שהיו חלק מקיומו של התנאי המתלה, אולם לשיטתו היו אך אינצידנטליים ("צ'ופצי'קים", כהגדרתו בדיון), אמנם לא התקיימו, כך שממילא ספק אם בנסיבות שפורטו לעיל טענת הגנתו יכולה לעמוד
(ראו: עמ' 2 לפרוטוקול שורות 13 – 16). זאת במיוחד, שעה שהנתבע עצמו, לטענתו, הוא שניסח את אותן התניות.

6.
באשר לטענת הנתבע ולפיה לכל היותר עליו להשיב רק מחצית מן הכספים, הואיל והיתרה שייכת לאשת התובע, הרי שאינני מקבל טענה זו, שעה שמסמך ביטול הסכם המכר (ת/3), מבהיר במפורש, כי כלל התחייבויות התובע ורעייתו היו ביחד ולחוד, עובדה שעולה בקנה אחד גם עם חשבונית שכר הטרחה שנתן הנתבע עצמו עת שולמו לו הכספים (ת/2), שאין ניתן ללמוד ממנה כל ראיה לפיה הכספים שולמו לחוד בכל דרך שהיא, כמו גם בהתחשב בהוראות הדין, לרבות סעיף 59 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, לפיהן בנסיבות אלה זכאי התובע לתבוע את מלוא החיוב מאת הנתבע, ובלבד שלא ייתבע הנתבע בגין אותו סכום, בכפל.

7.
כעולה מכלל האמור לעיל, הוא כי דין התביעה להתקבל, וכך אני מורה.
הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 8,167 ₪, כערכם ביום 11.6.11 (כעתירת התובע) וכן יישא בהוצאות התובע בסך כולל של 200 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבע, שאם לא ישולמו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין.
תואיל המזכירות לשלוח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 53253-09/11 אפרים ענבר נ' עו"ד דורון ניר-צבי (פורסם ב-ֽ 19/04/2012)