פסקי דין על סמי אלפקיר

54045-03/12 מת     04/04/2012




מת 54045-03/12 מדינת ישראל נ' סמי אלפקיר








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום ברמלה



מ"ת 54045-03-12 מדינת ישראל
נ' אלפקיר(אסיר)

תיק חיצוני
:
1669/12 לוד




בפני

כב' השופטת
עדנה יוסף-קוזין


מבקשת

מדינת ישראל


נגד


משיבים

סמי אלפקיר
(עציר)



החלטה


כתב האישום

1.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה, גניבה מרכב, חבלה במזיד לרכב והחזקת רכוש גנוב.

2.
על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 28.03.12 שעה 15:20 לערך, ברחוב יוהמברט המפרי בלוד, התפרץ המשיב לרכב מסוג פיג'ו מ.ר. 4632751 (להלן: "הרכב") שבבעלותו של המתלונן, בכך שבדרך שאינה ידועה במדויק למבקשת, ניפץ את החלון הסמוך לתא הנהג. מיד ובסמוך, נטל המשיב מתוך הרכב מזמרה מכנית. כתוצאה ממעשיו של המשיב, נגרם נזק למערכת הפעלת החלון האוטומטי. בהמשך, אותר המשיב על ידי השוטר אילן סעדי אשר עקב אחר הנאשם עד רחוב אנה פרנק בלוד, בעקבות דיווח שהתקבל אודות הפריצה לרכב. מיד ובסמוך, בחיפוש שנערך על גופו של המשיב, נתפסו ארבעה מכשירי טלפון נייד החשודים כגנובים.

ראיות לכאורה

3.
כאמור בדו"ח פעולה מ- 28.03.12, במהלך תצפית, בשעה 17:20 לערך, זיהה רס"מ טובל בחור הלובש קפוצ'ון לבן, מכנסי ג'ינס ושיער שחור קצר, אשר הגיע רגלית מכיוון רחוב כצנלסון לכיוון רחוב יוהמברט המפרי כאשר הוא אוחז בידו הימנית טלפון נייד, מצמיד אותו לאזנו הימנית ומשוחח. כאמור בדו"ח, המשיב נצפה מתקרב לחניון עפר בו חנו כלי רכב, ניגש לרכב בצבע אדום מסוג פיג'ו, ניגש לדלת הימנית וניסה לפתוח אותה, אח"כ ניגש לדלת הנהג, התעכב שם כחצי דקה ויצא משם עם חפץ אשר נראה כמו מפוח עלים. בהמשך, המשיב נצפה כשהוא ממשיך בהליכתו עם החפץ לכיוון רחוב אנה פרנק.

4.
כאמור בדוחות הפעולה של השוטרים א' טובל, א' צעדי וק' אוחנה, השוטר טובל כיוון את השוטרים א' צעדי וק' אוחנה למקום הימצאו של המשיב. אלה ראו את המשיב, אשר ענה לתיאור השוטר טובל, מגיע מרחוב אנה פרנק כשהוא משוחח בטלפון. בחיפוש נתפסו על המשיב ארבעה מכשירי טלפון נייד ובכיס חולצת הקפוצ'ון שלו נתפסו שברי זכוכית. במרחק כ-20 מטרים ממקום הימצאו של המשיב תפס השוטר צעדי את המזמרה עטופה בבד. המשיב הובא אל הרכב אשר נפרץ, שם הוברר כי חלון הנהג היה מנופץ והשוטר טובל זיהה את המשיב כאותו חשוד שעליו תצפת. כמו כן, בעל הרכב הגיע למקום. התברר כי החפץ אותו נשא המשיב הוא מזמרה, בעל הרכב זיהה את המזמרה ומסר כי היא שייכת לו. בהודעתו מסר בעל הרכב כי מדובר במגזמת בנזין מיכנית שהייתה בתוך רכבו.

5.
ביחס למכשירי הטלפון הניידים, המשיב מסר בהודעתו כי המכשירים הם מביתו וכי הוא התכוון למסור אותם לתיקון על מנת שישמשו את אמו, אחיו ולבית. אמו של המשיב מסרה בהודעתה כי אין בביתה מכשירי טלפון ניידים מקולקלים וכי יש לה רק את מכשיר הטלפון הנייד שלה. כשנשאלה לפשר ארבעת הטלפונים אשר נמצאו אצל המשיב, אמרה שאינה יודעת מאיפה הם וכי לא ידוע לה שהמשיב רצה לתקן עבורה מכשיר טלפון נייד. כאשר הוצגו לה מכשירי הטלפון, זיהתה אחד מהם כמכשיר המשמש את המשיב וביחס לשלושת האחרים אמרה כי הם אינם של המשיב וכן אינם שלה.

6.
בשלב לכאורי זה יש בדוחות הפעולה של השוטרים והודעות בעל הרכב ואמו של המשיב, פוטנציאל ראייתי להרשעתו של המשיב.

7.
ב"כ המשיב טען כי בדו"ח הפעולה של השוטר טובל לא צוין כי הוא ראה את המשיב שובר את חלון הרכב. כן טען כי המזמרה נתפסה במרחק כ-20 מטרים מהמקום בו נתפס המשיב מתחת לשיח כאשר המזמרה עטופה בבד לבן והשוטר טובל לא ציין כי הוא ראה שהמשיב עטף את המזמרה והחביא אותה מתחת לשיח. אינני סבורה כי טענות אלה שוללות קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה. השוטר טובל ציין כי הוא ראה את המשיב מתעכב ליד חלון הרכב ויוצא עם חפץ. סמוך לאחר מכן המזמרה נמצאה מונחת בקרבת מקום למקום תפיסת המשיב. המזמרה גם זוהתה על ידי בעל הרכב אשר מסר כי זו שייכת לו ונלקחה מרכבו. די בכך בשלב הנוכחי כדי לבסס קיומן של ראיות לכאורה. כמו כן, בהינתן הראיות הלכאוריות כאמור לעיל,

היעדר ט.א. אינו שולל קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה. בכל מקרה, הסקת המסקנות הסופיות מעדותו של השוטר טובל, מקומה בהליך העיקרי. ר' בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל
: "קיים הבדל מהותי בין "ראיה לכאורה" הדרושה למעצר עד תום ההליכים לבין "ראיה רגילה" (או "ראיה מוחלטת") הדרושה להרשעה או לזיכוי. "ראיה לכאורה" היא מטבעה ראיה גולמית. היא טרם עברה את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. אין כל אפשרות להכריע על פיה את אשמתו או חפותו של נאשם. מידות ההוכחה הרגילות - בין זו (האזרחית) של עודף ראיות או נטיה של מאזן ההסתברות ובין זו (הפלילית) של שכנוע מעבר לכל ספק סביר - אינן תופסות בה. "ראיה לכאורה", היא, איפוא, ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. בעוד שראיה "רגילה" נבחנת בסיום ההליך השיפוטי, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העבר, הרי הראיה "לכאורה" נבחנת בתחילת ההליך השיפוטי או במהלכו, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד. הערכתה מבוססת על הסיכוי הטמון בחיק העתיד להפיכתה לראיה רגילה. מהותה של הראיה לכאורה היא, איפוא, בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה. פוטנציאל זה יוצא מהכוח אל הפועל במהלך ההליך השיפוטי, לאחר חקירה ראשית ונגדית, וקביעת אמינות ומשקל.". (פ"ד נ(2), 133, 143-144).

8.
אשר על האמור, בשלב לכאורי זה ניתן לקבוע כי קיים סיכוי סביר שיהא בכוחן של הראיות הקיימות כנגד המשיב ואשר פורטו לעיל, להוכיח את אשמתו ועל כן קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

עילת מעצר

9.
במעשים המיוחסים למשיב יש כדי להקים עילת מעצר. ר' בש"פ 45/10 מסארוה נ. מדינת ישראל
, 08.01.10.

10.
לחובת המשיב, בן 22, הרשעות בחמישה הליכים משפטיים מתאריכים 11.10.05, 12.07.06, 29.11.06, 18.05.08 ו- 30.11.11. המשיב הורשע בהליכים הנ"ל בעבירות רבות ובכלל זה 9 עבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, 9 עבירות גניבה מרכב, 3 עבירות בריחה ממשמר חוקי, שתי עבירות החזקת נכס חשוד כגנוב, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, בריחה ממעצר, הפרת הוראה חוקית, 5 עבירות היזק לרכוש במזיד, גניבה, תקיפה כדי לגנוב, תקיפה בתנאים מחמירים וניסיון לגניבה.

11.
במסגרת ההליך האחרון (ת"פ (שלום רמלה) 18573-09-11), המשיב הורשע בעבירות פריצה לרכב וגניבה מרכב.

בגזר הדין קבע בית המשפט:

"חומרה יתרה נמצאת במקרה זה בעובדה שכעולה מהאמור לעיל, באו בעבר בתי המשפט לקראת הנאשם, אך הנאשם לא הורתע ושב ומבצע עבירות.
בנסיבות אלה של הסתפקות בעבר בענישה שאיננה קונקרטית, סבורה אני כי זו הפעם צריך הנאשם לתת את הדין בענישה שתהיה מכאיבה תוך תקווה שבכך יהיה כדי להפסיק את הסתבכויותיו בפלילים והנזק שנגרם כתוצאה מהעבירות אותן מבצע לציבור".


12.
גזר הדין כאמור ניתן לפני ארבעה חודשים בלבד ובמסגרתו נגזרו על המשיב 4 חודשי מאסר בפועל

, 9 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת רכוש מסוג פשע ו- 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת רכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413.


13.
מריצוי המאסר חלפו אך חודשים ספורים ומתברר שעונש המאסר וגם המאסר המותנה, לא הניאו ולא הרתיעו את המשיב מלבצע לכאורה את המעשים נשוא כתב האישום הנוכחי. במצב דברים זה, יש מקום לקבל תסקיר שירות המבחן טרם מתן החלטה בבקשת ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

14.
שירות המבחן יגיש תסקיר ביחס למשיב. במסגרת התסקיר, מתבקש שירות המבחן לחוות דעתו על אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ותנאיה.

15.
הדיון ידחה לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן ליום 20.05.12 שעה: 08:30.

16.
עד להחלטה אחרת המשיב יישאר במעצר ויובא לדיון באמצעות הליווי.

המזכירות וב"כ המשיב ימציאו לשירות המבחן את כתב האישום והחלטה זו
.


ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.








מת בית משפט שלום 54045-03/12 מדינת ישראל נ' סמי אלפקיר (פורסם ב-ֽ 04/04/2012)