פסקי דין על יחידת תביעות להב 433 | פסקי דין על אושר שלמה עמיר

26524-03/10 פ     04/04/2012




פ 26524-03/10 יחידת תביעות להב 433 נ' אושר שלמה עמיר








בית משפט השלום בקריית גת



04 אפריל 2012

ת"פ 26524-03-10 יחידת תביעות להב 433
נ' עמיר


בפני

כב' השופט
איל באומגרט






יחידת תביעות להב 433

ע"י ב"כ עו"ד
עדי בר
המאשימה


נגד

אושר שלמה עמיר

- בעצמו

ע"י ב"כ עו"ד
אסף כהן
הנאשם



נוכחים
ב"כ המאשימה עו"ד דורון אמיר
הנאשם – בעצמו וב"כ עו"ד אסף כהן


גזר דין


1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן ואלו הן:

א.
מסירת ידיעות כוזבות, עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").
ב.
קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
ג.
שינוי זהות של רכב או חלק של רכב, עבירה לפי סעיף 413 ט' לחוק העונשין.

2.
על פי עובדות כתב
האישום המתוקן, הנאשם הגיש ביום 14.6.07 הודעה כוזבת למשטרת באר שבע, לפיה באותו יום, רכבו מסוג רובר (להלן: "הרכב") נגנב.
משכך, מסר הנאשם הודעה לחב' הביטוח אשר ביטחה את הרכב כי הוא נגנב וזאת במטרה לקבל במרמה כספים מחב' הביטוח אשר בסופו של יום, על סמך מצג השווא, שילמה לו סך של 44,340 ₪.

כמו כן, השחית הנאשם בעזרת מברג ופטיש חלק ממס' השילדה של הרכב ובכך טשטש את סימני הזיהוי שלו באופן שהקשה על זיהויו.

3.
הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום כאמור לעיל, הנאשם הבין את משמעותו והוא הודה במיוחס לו שם.
לפיכך,
הורשע הנאשם ביום 18.5.11 בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

במסגרת הסדר הטיעון, הוזמן תסקיר משירות המבחן לעניין הענישה, כאשר שירות המבחן התבקש לבחון אפשרות של ריצוי העונש בין במלואו ובין בחלקו בעבודות שירות.

4.
לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן, עתרה באת כוח המאשימה להורות על מאסרו של הנאשם בפועל מאחורי סורג ובריח וכן עתרה להשית עליו קנס כספי ולהורות לנאשם לפצות את חב' הביטוח.

במסגרת טיעוניה לעונש, לא נעלם מבאת כוח המאשימה, כי עברו הפלילי של הנאשם אינו משמעותי והוא כולל עבירה אחת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בגינה לא הורשע הנאשם. עוד לא נעלם מבאת כוח המדינה, כי ככלל מתואר הנאשם בתסקיר כאדם נורמטיבי וכי הוא הודה במיוחס לו בכתב האישום בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנה של המאשימה ומזמנו של בימ"ש.

יחד עם זאת, הדגישה באת כוח המאשימה את חומרת העבירה וכן את העובדה שהנאשם לא השיב לחב' הביטוח את הכספים שקיבל במרמה.

5.
בא כוח הנאשם ביקש להקל עם מרשו נוכח העובדה
שבכתב האישום המתוקן נמחק אישום רביעי המייחס לנאשם עבירה של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים. עוד טוען בא כוח הנאשם, כי ככלל תסקיר שירות המבחן חיובי ובמקום בו נטען כי הנאשם שלל את הצורך בהמשך טיפול, נפלה שגגה שכן ההיפך הוא הנכון - הנאשם מוכן אף מוכן להמשך טיפול.

כמו כן הדגיש בא כוח הנאשם כי מאז ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, הקים הנאשם משפחה בישראל, הוא אב לקטין, עובד לפרנסתו ומעבידו מרוצה עד מאוד (ראו מכתב המעביד) וכי השתת עונש מאסר בין אם מאחורי סורג ובריח ובין אם בעבודות שירות, יגרום לשבר כלכלי לא רק לנאשם אלא לתא המשפחתי כולו בבחינת אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה.

באשר לשאלה מדוע לא הושבו עד היום לחב' הביטוח הכספים שקיבל הנאשם ממנה במרמה, השיב בא כוח הנאשם, כי בין הנאשם ובין חב' הביטוח מתנהל הליך משפטי אזרחי במסגרתו תבעה חב' הביטוח מהנאשם השבת הכספים.
לשיטתו, קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת הפרשי הצמדה וריבית.

עוד טוען בא כוח הנאשם לעניין זה, כי חב' הביטוח פעלה בחוסר תום לב, שעה שלא אפשרה לנאשם לקבל בחזרה לחזקתו את שרידי הרכב אותם היה מוכר, על פי חו"ד שמאי בסכום של כ- 19,000 ש"ח ואת התמורה מעביר לחב' הביטוח.

6.
הנאשם בדברו לבימ"ש הביע חרטה, הביע את כלימתו, והוא מבקש לאפשר לו לשקם את חייו, שכן הוא אף רכש בית למשפחתו והתחייבויותיו הכלכליות רבות. אשת הנאשם אף היא הצטרפה לבקשה זו, והדגישה שהמדובר באיש משפחה מסור וכל ענישה אשר לא תאפשר לו לעבוד, תפגע בקיום היום יומי של התא המשפחתי.

7.
שירות המבחן בתסקירו התרשם כי הנאשם הוא בעל יכולת תפקוד תקינה ובשנים האחרונות תפקודו יציב ונורמטיבי. יחד עם זאת, סבור שירות המבחן כי הנאשם מתקשה להתמודד עם מצבי תסכול והפתרונות אותם הוא מוצא הינם מיידיים.
עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, כי בעשר השנים האחרונות מגלה הנאשם יציבות תעסוקתית וכי העבירות נשוא עניינינו בוצעו
על רקע מערכת היחסים המורכבת בין הנאשם ובין אביו, שכן הנאשם ביקש לזכות בהערכת אביו שהיה שרוי במצוקה כלכלית.

בסיכומו של דבר, נוכח מאפייני אישיותו של הנאשם כפי שתוארו לעיל בצוותא חדא עם קשייו, סבור שירות המבחן כי בעניינינו, ראוי להציב גבולות לנאשם ועל כן יש להשית עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות.

8.
ככלל שירות המבחן הוא הגורם המקצועי המוסמך להציג לפני בימ"ש תמונה מלאה של אישיות הנאשם, נסיבותיו האישיות, וכן להמליץ מהו רף הענישה אשר יהא בו כדי להרתיע את הנאשם הפרטני, בנסיבות עניינו.

בימ"ש אינו מתעלם מכך שבעוד שיקולי שירות המבחן הם בד"כ פרטניים והינם במסגרת צורכי הנאשם, בעוד ששיקולי בימ"ש הינם מערכתיים יותר וכוללים את ההיבט הציבורי הרחב.

9.
לכף החובה יש לזכור כי העבירות בהן הורשע הנאשם, חותרות תחת אושיות חברה מתוקנים, פגיעתם בחברה קשה, והן בוצעו לצורך רווח כלכלי קל תוך פגיעה ישירה בחב' הביטוח ופגיעה רחבה יותר בציבור המבוטחים אשר נאלץ לשאת בתוצאות העבירות הכלכליות של הנאשם.
ראו לדוגמא ע"פ (נצרת) 1138/05 מ"י נ' ביטון (פורסם במאגרים).

יש לזכור כי עבירות כאלו מקשות על ציבור המבוטחים הישר שכאשר מגיש תביעה לתגמולי ביטוח נאלץ לעבור חקירות שתי וערב, עקב נסיונן המר של חב' הביטוח עם עבריינים כגון דא.

לא זו אף זו, הנאשם עד היום, לא עשה דבר על מנת להשיב את הגזילה לחב' הביטוח. גם אם קיימת מחלוקת משפטית באם רשאי הנאשם לקבל לידיו את שווי שרידי הרכב, למוכרם ולהעביר את התמורה לחב' הביטוח, הרי שגם לשיטת הנאשם נותרה יתרת חוב של מעל 20,000 ש"ח שאינה שנויה במחלוקת – אותה לא השיב הנאשם.

כך גם יש לקחת בחשבון שגם לאחר ביצוע עבירה זו, ביצע הנאשם עבירה נוספת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

10.
לכף הזכות עומדת לנאשם הודאתו בהזדמנות הראשונה והחסכון לא רק בזמן השיפוטי אלא גם בזמנה של המאשימה אשר היתה אמורה להעיד במסגרת פרשת התביעה 10 עדים.

כך גם למדנו לא רק מפי הנאשם אלא גם מרעייתו וממעבידו, כי ב- 10 השנים האחרונות שמר הנאשם על יציבות תעסוקתית אצל אותו מעביד המרוצה מתפקודו עד מאוד ואותו מעביד אף העלה את שבחי הנאשם על הכתב.

11.
במסגרת שיקולי הענישה, על בימ"ש אף לקחת בחשבון, לא רק את הצורך הכללי בהרתעה אלא גם את השפעת הענישה הפרטנית, על הנאשם ועל משפחתו המצומצמת ובעניינינו, רעייתו ובנו שהינו מקטני קטנים.

שיקולי הרתעה ושיקולים ציבוריים מטים את הכף לענישה מחמירה לתקופה ממושכת מאחורי סורג ובריח אך לעיתים אותה הרתעה יכול ותושג גם על ידי השתת מאסר בדרך של ריצוי בעבודות שירות, שכן לזו יהיה מסר ציבורי שבהינתן העובדה שלנאשם עבר ככלל נקי ולתוצאות הענישה נפקויות משמעותיות לא רק לנאשם אלא למשפחתו.

12.
כמו כן, אף לחלוף הזמן בין ביצוע העבירות ובין מועד הגשת כתב האישום, יש משמעות מקלה. ראו לעניין זה רע"פ 8009/10 זכאי נ' מ"י (פורסם במאגרים). בעניינינו, חב' הביטוח הגישה את תביעתה להשבה בגין העבירות נשוא כתב אישום זה עוד בשנת 2009. המאשימה הגישה את כתב האישום בשנת 2010. כלומר, חלפו לפחות בין 3 ל- 4 שנים ממועד גילוי העבירות ועד למועד הגשת כתב האישום ולשיהוי זה לא ניתן כל הסבר בטיעוני המאשימה.

13.
בא כוח הנאשם הגיש אסופת פסיקה אשר לשיטתו ניתן ללמוד ממנה כי אין מקום
להשית על הנאשם מאסר בדרך של ריצוי בעבודות שירות. עיון באותה אסופת פסיקה, מלמד שאין הנדון דומה לראיה. כך לדוגמא בפ (שלום ירושלים) 3118/01 מ"י נ' בן אבא חי אברהם הסדר הטיעון הגבילה עצמה המדינה לעתור לעונש של מאסר על תנאי בצירוף ענישה צופה פני עתיד.
אין דברים כך בעניינינו.
דווקא בפ' (שלום עכו) 1352/02 מ"י נ' עבד (פורסם במאגרים) דומה יותר לעניינינו, שכן שם היה מדובר בעו"ד שהורשע בעבירות דומות ועל אף נסיבותיו האישיות נדון למאסר של 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות.


כך גם אין הנדון דומה לראיה בכל הקשור לאסופת הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה, שכן פסה"ד שצורפו על ידה דנים כולם בבעלי עבר פלילי "עשיר" החוזרים פעם אחר פעם על ביצוע העבירות נשוא פסה"ד. בענייננו המדובר בנאשם לו זו עבירה ראשונה ועל אף שלאחריה נעברה על ידו עבירה נוספת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואין ללמוד מעבירות בודדות אלו על דפוס התנהגות עבריינית.

14.
לפיכך, לאור מכלול הנתונים כפי שהועלו לעיל, סבורני כי אין מקום להימנע מענישה משמעותית הכוללת מאסר לתקופה משמעותית בדרך של ריצוי עבודות שירות. יחד עם זאת, נוכח השבר הכלכלי שיגרם מענישה כזו לנאשם ולמשפחתו, יש מקום להקל ברכיב הקנס.

באשר לרכיב הפיצוי לחב' הביטוח ממנה בוצעה הגזילה, לטעמי אין מקום להקל עם הנאשם, שהרי הוא עצמו הודה בגזילה שטרם השיבה. עיון בכתב ההגנה שהוגש בתביעת חב' הביטוח להשבה וטענות הנאשם כפי שהועלו בדיון לעניין הענישה לנסיבות אי ההשבה, אינן מאפשרות הקלה ברכיב זה.

15.
אשר על כן, מוחלט בזאת להשית על הנאשם את העונשים כדלקמן:
1.
5 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בכפוף לחו"ד הממונה אשר תוגש לתיק בימ"ש.
2.
מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות לפי סימן ה', סימן ה'1, לפרק יא' לחוק העונשין וסימן א' לפרק ט' לחוק העונשין.
3.
קנס בסך 2,000 ₪ שישולמו ב- 5 תשלומים שווים מיום סיום ביצוע עבודות השירות. (החלטה נפרדת לעניין זה תינתן לאחר שהממונה יתן חו"ד ויורה על מועד תחילת ביצוע עבודות השירות).
4.
פיצוי לחב' הביטוח בסך 44,340 ₪ שהם הסכום הריאלי שקיבל הנאשם במרמה מחב' הביטוח לאור מצג השווא שלו. סכום זה ישולם לחב' הביטוח ישיר איי. די. איי, חב' לביטוח בע"מ ב- 10 תשלומים שווים
החל מ-15.5.12.
למען הסר ספק, סכום הפיצוי שישולם על ידי הנאשם לחב' הביטוח יקוזז מכל סכום שיפסק בגין התביעה שמספרה ת.א. 163768/09 (שלום – תל-אביב).

5.
נדחה ליום 3.7.12 שעה 10:00 לצורך קבלת חוה"ד הממונה על עבודות השירות והמזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על מנת שיחווה דעתו בעניין הנאשם.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בב"ש בתוך 45 יום.


ניתנה היום,
י"ב ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.





הנאשם
מס' הטלפן שלי –
0544293898
.












פ בית משפט שלום 26524-03/10 יחידת תביעות להב 433 נ' אושר שלמה עמיר (פורסם ב-ֽ 04/04/2012)