פסקי דין על עבד אל רחמאן עבד אל גני | פסקי דין על מועצה מקומית נחף

446-08/09 א     22/04/2012




א 446-08/09 עבד אל רחמאן עבד אל גני נ' מועצה מקומית נחף








בית משפט השלום בעכו



ת"א 446-08-09 עבד אל גני נ' מועצה מקומית נחף






בפני

כב' השופטת
שושנה פיינסוד-כהן


תובע

עבד אל רחמאן עבד אל גני
ע"י ב"כ עוה"ד סעיד נזאל


נגד


נתבעת

מועצה מקומית נחף
ע"י ב"כ עוה"ד דכואר סמואל




פסק דין


1.
לפני תביעה לסילוק יד ופינוי של צינור מים ומד מים שהתקינה הנתבעת בשטחו של התובע.

2.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ולאחר מכן הגיעו לידי הסכמה דיונית בדבר עובדות מוסכמות, והגשת סיכומי טענות הצדדים על סמך החומר הקיים בתיק בית המשפט.

3.
רשימת העובדות המסוכמות הוגשה ביום 1.1.11 איננה כוללת התייחסות לזכותו של התובע במקרקעין. אולם, ב"כ הנתבעת כלל בסיכומיו התייחסות לעובדות נוספות להן הוא מסכים.

להלן העובדות המוסכמות-

א.
התובע הינו הבעלים והמחזיק במגרש 25/2, מחלקה 25 גוש 19127 שבאדמות נחף (להלן: "המגרש" או "החלקה"). (סיכומי הנתבעת סעיף 1)

ב.
שכניו של התובע בנו קיר תומך המפריד בין החלקה שלהם לבין החלקה של התובע. (עובדות מוסכמות)

ג.
בשנת 1995 ולאחר שנבנה הקיר התומך, הניחה הנתבעת קו מים בצמוד לקיר התומך. הנתבעת הניחה את קו המים מבלי שתבדוק אם הקיר התומך עובר בקו הגבול שבין שתי החלקות או לאו.

ד.
במהלך שנת 2007 גילה התובע כי קבלן מטעם הנתבעת הציב בתוך המגרש שלו מערכת מונה מים אשר חובר לקו המים. (סיכומי התובע ס' 5 סיכומי הנתבעת ס' 2)

ה.
לאחר הגשת התביעה ולאחר שהנתבעת שיגרה מודד מטעמה התברר שהקיר התומך רחוק כמטר עד מטר ועשרים סנטימטר מקו הגבול שבין שתי החלקות והוא נמצא בתוך חלקתו של התובע.

4.
מבחינת לוח הזמנים משמעות הדבר הינה כי התביעה לסילוק קו המים הוגשה כ-14 שנים לאחר התקנתו במקום והתביעה לסילוק מד המים כשנתיים לאחר התקנתו במקום. יש לציין כי התובע מצרף מכתב דרישה שנשלח לנתבעת מיום 6.5.07.

5.
התובע נסמך בטענותיו על זכות הבעלות ומשמעות זכות הקניין המוכרת אף בחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו. דומה כי לא ניתן להכחיש את הזכויות הנובעות מבעלות על שטח מקרקעין וברי הוא כי לתובע מוקנות זכויות אלו.

6.
הנתבעת טוענת כי רשאית היא לצורך מילוי חובותיה (כפי שהיו בעת הרלוונטית להנחת מד המים וקו המים), לפעול בתוך שטח מגרשו של התובע או כל תושב אחר.
לצורך הוכחת זכותה זו מפנה הנתבעת לשורת דברי חקיקה מהם היא לומדת על זכותה זו.
התובע טוען באמצעות בא כוחו כי אין בדברי חקיקה אלו אשר חלקם מתייחסים לקוי ביוב ולא לקוי מים כדי לפגוע בזכות יסוד.


החקיקה אליה מפנה ב"כ הנתבעת- חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א- 2001 על פיו חובה על רשות מקומית לספק מים בתחום שיפוטה.
צו המועצות המקומיות (א) התשי"א- 1950 המפרט חובה זו.
וסעיף 146 לאותו הצו המפרט מה הפעולות שרשות מקומית מסומכת לעשות.
ב"כ הנתבעת טוען כי מסגרת חקיקתית זו מהווה את היסוד והסמכות החוקית להתקנת
חוק עזר לנחף (אספקת מים), תשמ"ג – 1982 הכולל בסעיף 13 שבו –

"רשות כניסה
13.
המנהל או מי שהוא הרשהו רשאי להכנס לכל נכס בשעות שבין 08:00 ו-17:00 ובשעת חירום בכל זמן סביר, כדי-
(1) להתקין, לבדוק, לשנות, להחליף, למסור או למדוד מד – מים, או צינור או אביזרים או כיוצא בהם או לעשות כל מעשה אחר שבנסיות הענין נחוץ לעשותו;
..."

7.
איני מוצאת כי במקרה זה נדרשת אני לדיון האם יש בחוק עזר זה כדי לגבור על זכות התובע לבעלות במקרקעין והאם אינו בטל לאור הוראות חוקי היסוד.

מוצאת אני כי במקרה זה ניתן להניח כי הנתבעת בנתה והתקינה את קו המים ואת מד המים בתוך חלקתו של התובע ללא רשות לעשות כן כאשר הוא מתנגד לכך. מוצאת אני לנכון כי ניתן להניח זאת לאור העובדה כי בעת הנחת קו המים לא הייתה כל התנגדות של התובע, כפי שפרט להלן.

8.
קו המים הונח בשנת 1995 בהתאם לקו גבול חלקתו של התובע כפי שהותווה על ידי קיר תומך שהקימו שכניו של התובע (ראה עובדות מסוכמות 3 ב-ג לעיל).
ההתנגדות הראשונה של התובע להעברת קו המים במקום בו הוא עובר התעוררה כ14 שנים לאחר התקנת קו המים. ההתנגדות להתקנת מונה המים התעוררה בסמוך לאחר התקנתו (ראה סעיפים 3 ד-ה וכן סעיף 4 לעיל).

9.
אין להתעלם מן העובדה כי התברר לתובע כי הקיר התומך מרוחק כמטר עד מטר ועשרים מקו הגבול בין החלקות לתוך חלקתו של התובע. משמעותה דבר היא כי קו המים התואם את מהלך הקיר גם הוא נמצא בתוך חלקתו של התובע כמרחק זהה ואינו תואם את קו הגבול אך תואם את קו הקיר התומך, המסמן למעשה את גבול החזקה של התובע. לא צויין על ידי התובע קיומו של כל הליך המתנהל על ידו להזזת הקיר התומך.

10.
התובע סומך תביעתו על הוראות סעיף 21 לחוק המקרקעין, התשכט- 1969 הפותח את פרק ד' שענינו בניה ונטעיה במקרקעי הזולת.

"ברירת בעל המקרקעין
21.
(א)
הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן - הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן - המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.

(ב)
בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף-קטן (א), לפי הפחות יותר.

(ג)
דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.

(ד)
סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק. "



בחרתי להדגיש את
פתיחת ס"ק (א) שכן הוא מציב את התנאים המקדימים לקיום חובות הבונה והנוטע. האחד כי נבנה דבר מה במקרקעי הזולת. תנאי המתקיים במקרה שבפני
והתנאי השני כי הבונה לא היה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין. כאמור הנחתי היא כי לא היה זכאי לכך על פי דין, שכן מוצאת אני כי היה זכאי לכך על פי הסכם עם בעל המקרקעין.

11.
כאמור אין מחלוקת כי קו המים הוצב בשנת 1995. הדרישה הראשונה להסרתו מתועדת משנת 2007, לאחר צירוף מד המים.
במשך כל השנים עד לאותה דרישה לא מצוינת ולא מתועדת כל התנגדות להצבתו של קו המים.

יטעם הטוען כי לא היה מקום להתנגדות שכן מדובר במקרקעים משותפים והתובע לא ידע את חלקו. איני מוצאת כי יש בכך כדי להועיל.
קו המים הותקן על פי תוואי הקיר התומך המשמש כגבול מעשי לחלקתו של התובע. בעת התקנתו ידע התובע כי הוא ניצב לאורך קו הגבול לו הוא הסכים, שכן לא הציג כל התנגדות להעברת קו הגבול באותה העת באותו המקום.

12.
סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 אינו מגביל את צורת ההתקשרות ומתן הסכמה. ניתן להביע הסכמה גם בשתיקה. במשך 12 שנים לכל הפחות נמנע התובע מהגשת כל דרישה לפינוי קו המים, הגם שידע על התקנתו. משמעות הדבר הסכמתו לכל הפחות בשתיקה להתקנת קו המים.

13.
מאחר ומדובר בהסכמה שבשתיקה, יש לפרש את הסכמתו של התובע להעברת קו המים על דרך הצמצום, כלומר, כל עוד קו הים תואם את גבול החלקות. אכן הוכח לפני כי הקו אינו תואם את הגבול בין החלקות. אולם,יש לפרש זאת כגבול החלקות בפועל. שכן אין כל טעם ממשי בהעברת קו המים לאורך גבול החלקות המוכח, כאשר ממילא קו המים נמצא לצידו של קיר תומך, הקובע את גבול החלקות בפועל והתובע לא הראה כי פעל להעברת הקיר התומך.
במקרה זה יחשב הדבר כחוסר תום לב.

14.
נמצא אם כן כי התובע אינו נכנס בגדרו של סעיף 21 לחוק המקרקעין משהסכים להעברת קו המים במקום בו הוא עובר ולאחר 12 שנה נוצרה לפניו מניעות לטעון אחרת.

15.
נותרה לדיון שאלת מד המים שכן התובע התנגד להתקנת מד המים בסמוך לאחר התקנתו. במקרה זה לא ניתן לדבר על מניעות. יחד עם זאת לא הוצג לפני כל טיעון או ראיה באשר לגודלו של מד המים. איני יכולה לקבוע כי הצבת מד המים חורגת מקו המים ויוצרת הפרעה למימוש בעלותו במקרקעין אשר התובע לא הסכים לה עם התקנת קו המים עצמו.

דומה כי ההתנגדות להקמת מד המים כל כולה נועדה על מנת להתגבר על המניעות בפני
התנגדות לקו המים עצמו 12 שנים לאחר התקנתו. לא הוכח לפני כי מדובר במבנה שיש בו חריגה ממשית מקו המים. דומה כי ההתנגדות נגועה בחוסר תום לב.
16.
לאור כל האמור לעיל דין התביעה לפנוי קו המים ומד המים להדחות.

17.
הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתן היום,
ל' ניסן תשע"ב, 22 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 446-08/09 עבד אל רחמאן עבד אל גני נ' מועצה מקומית נחף (פורסם ב-ֽ 22/04/2012)