פסקי דין על סנקר דניאל

1002/01 פ     11/07/2001




פ 1002/01 מדינת ישראל נ' סנקר דניאל





מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
לשכת תביעות מרחב לכיש
משטרת ישראל
נ ג ד
סנקר דניאל
נאשם
צור שאול
- סניגוריה ציבורית
ע"י ב"כ עו"ד
גזר דין

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת עסקת טיעון, שהושגה בתום שמיעת הראיות בתיק - בשורה של עבירות, שעניינן תקיפות ואיומים שבצע כלפי אשתו (להלן: "המתלוננת"), במהלך התקופה נובמבר 99' עד ינואר 2001.
מדובר בשלושה אישומים, בגין תקיפות ואיומים שבצע, כאמור, כלפי אשתו ואישום נוסף, בגין גרימת נזק בזדון.

2. כל העבירות נעברו על רקע התמכרותו של הנאשם לאלכוהול. מעדותה של המתלוננת עולה, כי כל אימת שהנאשם שתה לשכרה, הוא נהג בה באלימות והטיל את אימתו על בני משפחתו.

3. הנאשם סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול, מזה 4 שנים. בעבר, הוא ניסה לעבור טפול גמילה, אולם בתום חודש ימים, פרש.
בתאריך 15.12.97 בת.פ. 2291/97 בבית משפט זה, הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה שבצע כלפי אשתו, בשלושה אישומים. במסגרת הטיעון לעונש שם, טען הסניגור כי הנאשם החל בטפול גמילה, הבין את משמעותו ומגלה רצון להתמיד בו. כמו כן, טען הסניגור, כי בעקבות הטפול, חל שפור ביחסיו עם בני משפחתו.

4. בית המשפט התחשב בגמילת הנאשם ונהג בו במידת החסד והרחמים, כאשר גזר עליו מאסר מותנה בלבד וכמו כן, השית עליו צו פקוח במסגרת שרות המבחן.

5. מתוך תסקיר שרות המבחן, שהוגש בעניינו של הנאשם בתיק שם עולה, כי הנאשם לא הפנים את ההליך הטפולי שעבר במהלך תקופת המבחן בה היה מצוי ושיתוף הפעולה שלו, עם שירות המבחן, היה חלקי בלבד.

6. העבירות דנן נעברו בתום 5 חודשים, ממועד פקיעתו של צו המבחן, שהושת על הנאשם בת.פ. 2291/97.
יוצא אפוא, כי סמוך לאחר שהחרב הוסרה, לכאורה, מעל ראשו, שב הנאשם לסורו ולא השכיל ללמוד את הלקח הנדרש מההליך הטפולי.

7. חומרתן של העבירות, בהן הורשע במסגרת ההליך דנן ותכיפותן, מצביעה על הדרדרות מואצת של הנאשם, אשר שב להרגלי השתייה שלו, טרם הליך הגמילה.

8. טיבן ומהותן של העבירות, מצביעות על התנהגות גסה ובוטה של הנאשם כלפי אשתו, כל אימת שהיה שרוי בגילופין. הוא נהג בה בעריצות וביקש לשלוט בה ללא מיצרים. מתוך תסקיר שירות המבחן עולה, כי האימה והפחד שהשליט הנאשם בביתו, השפיעו אף על ילדיו.

9. שרות המבחן ציין בחיוב את התנהגותו של הנאשם, במהלך ההליך הטפולי, בו הנאשם נטל חלק, במהלך החודשים האחרונים. מתסקירו עולה, כי מזה 6 חודשים, הנאשם "יבש" משתיה וכי הוא מגלה סיפוק רב בהישגו. עוד עולה, כי המתלוננת נרתמה אף היא להליך השקום ובני הזוג מבקשים לשקם את יחסיהם, במקביל לטפול הגמילה, בו מצוי הנאשם.

10. שרות המבחן העלה את החשש, שמא שליחתו של הנאשם למאסר, תדרדר את מצבו ותביא לנסיגה בתהליך השקום. בנסיבות אלו, שרות המבחן המליץ להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו ולהעמידו במבחן במסגרת התחנה לנפגעי אלכוהול ברמת גן.

11. על פי עסקת טיעון שהושגה בין הצדדים, התביעה עתרה לבית המשפט להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם לתקופה של 9 חודשים. הואיל ותסקיר המבחן, צייר תמונה חיובית ואופטימית אודות הנאשם - נמנעה התביעה, במסגרת עסקת הטיעון מלעתור לתקופת מאסר במצטבר למאסר המותנה.

12. הסניגור עתר לבית המשפט לאמץ את המלצת שרות המבחן ולהסתפק בהארכת המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם. הואיל והנאשם הורשע בשורה של עבירות, אשר נעברו במועדים שונים, עתר הסניגור מבית המשפט להשתמש בסמכותו, מכוח סעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי ולבטל חלק מהרשעותיו, על מנת שניתן יהא להאריך את המאסר המותנה ללא הפעלתו. לחילופין, עתר הסניגור מבית המשפט, כי יגזור על המקרה דנן, גזירה שווה מהוראות הסעיפים 82, 83 לחוק העונשין, המאפשרות הארכת מאסר מותנה, אף מקום בו נאשמים הורשעו במספר עבירות המפעילות את התנאי, כאשר מדובר בנאשמים המכורים לסמים ושירות המבחן ממליץ לעשות כן. לחילופין, עתר הסניגור להחיל על הנאשם את הוראת סעיף 86 לחוק העונשין, המתייחס לעבירות של אלימות בתוך המשפחה ולהעמידו במבחן, מבלי להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו.

13. טיעוניו של הסניגור אינם עולים בקנה אחד עם הדין הקיים. הסמכות הקנויה לבית המשפט להאריך מאסר מותנה, מכוח הוראות סעיפים 82 ו - 83 לחוק העונשין, יוחדה לעבירות לפי פקודת הסמים ולנאשמים המכורים לסמים. חזקה על המחוקק, כי אם ביקש לעשות גזירה שווה, לנאשמים המכורים לאלכוהול, כי אז היה נותן לכוונתו זו ביטוי מפורש בהוראות החוק.

14. זאת ועוד, אין בנסיבות שצויינו לעיל, כדי להקים עילה לביטולן של חלק מהרשעותיו, כפי שעתר הסניגור, על מנת לאפשר את הארכת המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו.
הואיל ובעבר, ניתנה לנאשם הזדמנות, על ידי בית המשפט, להשתלב בהליך גמילה מהתמכרותו לאלכוהול והנאשם לא השכיל לממשה ואף החמיר את מצבו - אין מקום למחול לו ולהעלים עין ממעשיו.

15. זו אף זו, העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות. חומרת יתר יש לייחס לעובדה, שאלו נעברו לאורך תקופה ארוכה, בת כ - 18 חודשים, אשר במהלכה, הנאשם לא נקט בצעדים לשקום וגמילה.

16. במעשיו, גרם הנאשם לאשתו ולמשפחתו לנזק רב. הוא לא התחשב בצרכי המשפחה וביכר לשקוע בטיפה המרה, כדי לברוח מבעיותיו. בנסיבות אלו, על הנאשם לשלם את מחיר מעשיו.

17. אף אם הנאשם שיפר את דרכיו, במהלך החודשים האחרונים ועשה מאמץ להשתקם -
ובמסגרת זו, זכה לתמיכתה של אשתו, אשר ליוותה אותו לאורך הדרך, במסירות - אין לפטור אותו מאחריות בגין מעשיו. על בית המשפט להעדיף, במקרה דנן, את האינטרס הציבורי ולהשית על הנאשם עונש מוחשי.

18. חזקה על הנאשם, כי אם עז רצונו לשקם את חייו וחיי משפחתו, כי אז, עם שחרורו ממאסרו, ימשיך בהליך הטפולי, אשר החל בו לאחרונה.

19. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

19.1 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל, אשר מתוכם ינוכו ימי מעצרו, מיום 1/1/01 ועד ליום 15/3/01. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בתאריך 1/8/01 בשעה 09:00 בתחנת משטרת אשדוד.

19.2 יופעל המאסר המותנה, לתקופה של 9 חודשים, אשר הוטל על הנאשם בת.פ. 2291/97, בימ"ש שלום אשדוד, מיום 16.6.98, בחופף למאסר אותו מרצה הנאשם.

19.3 מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים משך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות של אלימות נגד אשתו ו/או עבירות של איומים כלפי אשתו.
19.4 בתום תקופת מאסרו, הנאשם יהא נתון לפקוח שרות המבחן, משך שנה.

ניתן בזאת צו לפיו יאסר על הנאשם לצאת את גבולות הארץ עד תום תקופת ריצוי מאסרו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ' בתמוז, תשס"א (11 ביולי 2001) במעמד הצדדים

ו. מרוז
- שופטת
001002/01פ 139 ריקי בניסטי.
מותר לפרסום מיום 11/07/01.
25
בתי המשפט
פ 001002/01
בית משפט השלום אשדוד
11/07/01
תאריך:
סגנית נשיא, כב' השופטת ו. מרוז
בפני
:








פ בית משפט שלום 1002/01 מדינת ישראל נ' סנקר דניאל (פורסם ב-ֽ 11/07/2001)