פסקי דין על גלינה קיבה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

33900-03/12 ברע     01/05/2012




ברע 33900-03/12 גלינה קיבה נ' המוסד לביטוח לאומי




24 אפריל 2012



24 אפריל 2012

גלינה קיבה

המבקשת

-



המוסד לביטוח לאומי
המשיב

החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט מירון שוורץ; בל' 36371-08-11). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.6.11 (להלן גם: הוועדה)
. בהחלטתה קבעה הוועדה כי שיעור נכותה היציבה של המבקשת הוא 5% לפי סעיף ליקוי 37(8)(א) (שבר של חוליה שהתרפא – בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת חוליה זו) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

2.
לפי העולה מפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון, נפגעה המבקשת ביום 26.10.09 מנפילה שנפלה על גבה. המבקשת נבדקה על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון ביום 7.12.10, אשר ציינה כי היא "
מתהלכת ללא צליעה וללא עזרים. נמנעת מישיבה על הכסא בטענה שזה כואב והיא לא מסוגלת. מתיישבת על שני צידי העכוז כל פעם מיד במיטת הבדיקה.
slr
שלילי. הפעלת פרקי ירכיים מעוררת כאבים. ע"ש ללא סטייה. לורדוזה שמורה. אין הגבלה אובייקטיבית בתנועות הגב. לא מאפשרת נגיעה באיזור הסקארום בשני הגלוטיאליים. נוירולוגית תקינה
". הוועדה ביקשה לקבל צילום ע"ש מותני וצילום סאקרוקוקסיקס לטראלי. לאחר שהתקבלו הצילומים סיכמה הוועדה וקבעה כי למבקשת 5% נכות "
בגין שבר בגוף חוליה- קוקסיקס – וזה מחמת הספק למרות העדר ממצאים רנטגניים קלאסיים לשבר
". על כך הוגש ערר לוועדה. בפרוטוקול ציינה הוועדה כי המבקשת "
מצביעה על כאבים בעצם הסקרום ולא בקוקסיס. עולה על ספת הבדיקה בכוחות עצמה. רגישות למימוש הסקרום והרמיס פוביס
.
מיפוי העצמות מיום 3.1.10
-
מראה קליטה באספקט העליון של עצם הזנב. בצילום רנטגן של ע"ש מותני ועצם הזנב וכן עצם הסקרום מיום 21/12/10- אין כל ממצא חבלתי
.
" לפיכך אבחנה הוועדה כי המבקשת סובלת מ"חבלה בסקרום". בסעיף הסיכום והמסקנות נקבע: "
לאור ממצאי הבדיקה וצילום הרנטגן הוועדה דוחה את הערר
". הוועדה קבעה כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 באשר המבקשת "
מסוגלת לעבודתה
". בפרוטוקול הוועדה מצויין כי המבקשת היא פקידה ומנהלת חשבונות. לאור זאת נקבעה למבקשת נכות יציבה בשיעור 5%, החל מיום 1.12.10. על קביעה זו הוגש ערעור לבית הדין האזורי.

3.
בפני
בית הדין האזורי טענה המבקשת, כי בעוד שבמיפוי העצמות שנערך לה נמצאה "
תמונה של שברים
", החלטת הוועדה מדברת על שבר.ולא ניתן להבין על איזה שבר מדובר, והאם מדובר בשבר עם תזוזה או ללא תזוזה. כמו כן נטען כי לא נבדקו תנועות עמוד השדרה בקרבת החוליה אליה התכוונה הוועדה, לא נבדקו תלונות המבקשת בדבר קושי בהתכופפו, והוועדה לא נימקה מדוע יש להעדיף את צילום הרנטגן שנערך למבקשת על מיפוי העצם. בנוסף נטען כי לא התקיים דיון בהפעלת תקנה 15. על כן ביקשה המבקשת כי עניינה יוחזר לוועדה בהרכב אחר.

4.
בפסק דינו קבע בית הדין האזורי
כי הוועדה
רשמה את ממצאי בדיקתה תוך שהיא מתייחסת לבדיקת מיפוי עצמות מיום 3.1.10 וכן לצילום רנטגן של עמוד שדרה מותני מיום 21.12.10. לפיכך קבעה הוועדה כי אין ממצא חבלתי בגבה של המבקשת. לאור זאת נקבעו למבקשת אחוזי נכות לפי סעיף ליקוי 37(8)(א), שעניינו שבר של חוליה שהתרפא בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת חוליה זו. כמו כן, אין להתערב בהחלטת הוועדה בכל הקשור לצילום הרנטגן ומיפוי העצמות. בית הדין ציין כי כפועל יוצא מקביעתה מצאה הוועדה, כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 וכי המבקשת מסוגלת לעבודתה. לפיכך, לא נדרש דיון מעמיק בסוגיה זו. משכך, נדחה הערעור.

5.
בבקשתה חוזרת המבקשת על טיעוניה כפי שנטענו בפני
בית הדין האזורי. המבקשת מדגישה, כי הוועדה לא פירטה את ממצאי צילום הרנטגן אלא הסתפקה בקביעה לקונית כי "
אין כל ממצא חבלתי
", וכן, לא התייחסה למבחנים הקבועים בסעיף ליקוי 37(8). בין אותם מבחנים יש לבדוק את התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה, אך בדיקה זו לא נערכה למרות תלונות המבקשת על קשיים בהתכופפות. הוועדה אף לא קבעה במפורש כי השברים מהם סובלת המבקשת התרפאו. כמו כן היה על הוועדה לשקול ליישם בעניינה של המבקשת את סעיף ליקוי 35(1), שעניינו מחלות העצמות והפרקים.

6.
ל
אחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 22.6.11 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי מתבקשת תגובת המשיב לשאלה מדוע לא יוחזר עניינה של המבקשת אל הוועדה, על מנת שזו תנמק את החלטתה באופן שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה. כמו כן תבהיר הוועדה מסקנתה בדבר "
מצב אחרי חבלה בסקרום
" בעוד שעל פי חוות דעת הדרג הראשון סובלת המבקשת משבר בגוף החוליה
- קוקסיקס.
לאחר שתנמק החלטתה תשוב הוועדה ותתייחס לשאלה בדבר הפעלת תקנה 15, תוך התייחסות לעיסוקה של המבקשת.

7.
בקשר לכך יובהר כי הנמקת הוועדה לקונית ביותר, ונושאת שורה אחת בלבד:

"
לאור ממצאי הבדיקה וצילום הרנטגן הוועדה דוחה את הערר
"
. הוועדה נמנעה מלנמק את החלטתה ולא ניתן להבין ממנה על שום מה הערר נדחה. אכן, שיקולי הוועדה הם שיקולים רפואיים, אך היא נמנעה מלפרוש אותם ולהסבירם. הוועדה אינה מבהירה כיצד ומדוע ממצאי בדיקתה מצדיקים דחיית הערר. כמו כן, הוועדה אינה מבהירה על שום מה היא מעדיפה את צילום הרנטגן על פני בדיקת מיפוי העצמות.

8.
המוסד לביטוח לאומי
יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה לעיל עד ולא יאוחר מיום 1.6.2012.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ב (1 במאי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








ברע בית הדין הארצי לעבודה 33900-03/12 גלינה קיבה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/05/2012)