פסקי דין על קרן סננס | פסקי דין על שרון סננס | פסקי דין על מכשירי תנועה ומכוניות (2004) | פסקי דין על ג'יי. גז |

6406-01/09 א     02/05/2012




א 6406-01/09 קרן סננס, שרון סננס נ' מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ, ג'יי. גז בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 6406-01-09 סננס נ' מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
מירב קלמפנר נבון


תובעים

קרן סננס
שרון סננס


נגד


נתבעות

1.מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ
2.ג'יי. גז בע"מ




פסק דין


בפני
תביעה לתשלום נזקיהם הנטענים של התובעים.

התובעים הגישו תביעתם בפני
בית המשפט לתביעות קטנות, אשר בהתאם להחלטתו מיום 2/3/11 הועברה התביעה לדיון בפני
בית משפט השלום.

התובעים טוענים כי בחודש 1/07 רכשו מעם הנתבעת 1, שהינה יבואנית רכבים מסוג סוזוקי,
רכב מסוג סוזוקי גרנד ויטרה (להלן: "הרכב") כאשר לרכב ניתנה אחריות לתקופה של 3 שנים בהתאם להוראות כתב האחריות. לטענת התובעים ביום 1/6/07 הם פנו אל הנתבעת 2 אשר הינה חברה מוסמכת להסבת רכבים למערכת הפועלת על אנרגית גז (להלן: "מערכת גפ"מ"), על מנת להתקין מערכת גז ברכב. התובעים טוענים כי הוסבר והובטח להם בידי הנתבעת 2 כי היא אחראית באשר לכל נזק אפשרי בעקבות התקנת מערכת הגז ברכב וכן נמסר בידיהם מכתב מאת הממונה על היבוא בלשכת סמנכ"ל בכיר תנועה אגף הרכב ושירותי התחזוקה לפיו יבואן רכב רשאי להסיר אחריות מרכב שהותקנה בו מערכת גפ"מ.
התובעים טוענים כי בתחילת 10/08 הבחינו התובעים בנורת אזהרה אשר נדלקה ברכב ומסמנת בעיה כלשהיא במנוע הרכב ועל כן פנו למוסך המורשה מטעמה של הנתבעת 1, מוסך הצפון בסול ובניו בע"מ.
בהתאם להוראות המוסך פנו התובעים אל הנתבעת 2 על מנת שתנתק את מערכת הגפ"מ וכאשר המערכת נותקה, נתבקשו התובעים, לטענתם, להוסיף ולנסוע ברכב כדי לבחון באם אכן תידלק נורת האזהרה בשנית. התובעים טוענים כי כאשר שבה נורת האזהרה ונדלקה, הושב הרכב למוסך ושם פורק ראש המנוע לצורך תיקונו. התובעים טוענים עוד כי כאשר פנו אל הנתבעת 1 על מנת לקבל את החזר הוצאות התיקון במסגרת האחריות, השיבה הנתבעת 1 את פניהם ריקם בטענה כי הנזק ברכב נבע כתוצאה מהתקנת מערכת הגפ"מ, זו לא אושרה לביצוע בידי יצרן הרכב ולכן לא ניתן יהא להשיב לתובעים את עלות התיקון במסגרת האחריות. התובעים טוענים כי בעקבות תגובה זו פנו אל הנתבעת 2 על מנת שתישא בעלויות התיקון בהתאם להבטחתה, אך זו טענה כי יש לפתוח בהליך הכולל המצאת חוות דעת מומחה ושילמה את הסך של 4,000 ₪ עבור ההשתתפות העצמית. השטר אשר נמסר לתובעים ע"ס 4000 ₪ חולל. התובעים טוענים כי כל אחת מן הנתבעות חבה בנזקיהם מכח התחייבויותיהם בפני
הם ומכוחו של כתב האחריות אשר נמסר לתובעים.
התובעים טוענים כי נזקיהם מסתכמים בסך של 8,143 ₪ בגין הסבת מערכת ההנעה למערכת גפ"מ, סך של 7,318 ₪ בגין עלות תיקון הרכב, סך של 2,520 ₪ בגין שכירות רכב חלופי וסך של 1,800 ₪ בגין הפסד שלושה ימי עבודה. התובעים עותרים לפיצויים אף בגין אבדן הזמן ויכולת ההנאה מהרכב בסך של 10,000 ₪ ובסך הכל עומד סכום התביעה ע"ס של 29,781 ₪.

הנתבעת 1 טענה כי התובעים ידעו מראש שהתקנת מערכת גפ"מ עלולה להסיר את האחריות אשר ניתנה להם בידי הנתבעת 1 עם רכישת הרכב וכתב האחריות אשר נמסר לתובעים אומר כך מפורשות. לטענת הנתבעת 1 אף התובעים מודים כי הוסבר להם שהנתבעת 2 נוטלת על עצמה אחריות לתיקון כל נזק אשר יגרם כתוצאה מהתקנת מערכת הגפ"מ וכי היה עליהם לפנות אל הנתבעת 1 עוד טרם ביצוע ההתקנה לבירור כל השלכות התקנת מערכת גפ"מ על אחריות הנתבעת 1 ועל יתר המערכות ברכב עצמו. לטענת הנתבעת 1 ומשנקבע בידי מומחה בית המשפט כי הנזק לרכב נגרם כתוצאה מהתקנת מערכת הגפ"מ, אין היא אחראית לנזקים ואף לא יכולה היתה לטפל בנזקים אשר נגרמו לתובעים לאחר שמערכת הגפ"מ נותקה, היות והנזק כבר נעשה עוד בטרם הגיע הרכב למוסך מורשה הנתבעת 1.
אשר לשיעור הנזק, טוענת הנתבעת 1 כי התובעים לא צירפו חשבוניות המעידות על נזקיהם אלא במועד שמיעת הסיכומים והנזקים הנטענים חסרי בסיס.
לפיכך עתרה הנתבעת 1 לדחיית התביעה כנגדה.

הנתבעת 2 טענה כי מסרה לתובעים הודעה בטרם ההתקנה לפיה אחריות הנתבעת 1 אינה חלה רק אם הוכח כי נגרם נזק לרכב כתוצאה מהתקנה לקויה של מערכת הגפ"מ. הנתבעת 2 טענה אף כי בטרם התגלתה התקלה ברכבם של התובעים נסע הרכב פרק זמן של למעלה משנה בלא תקלות ועניין זה מנתק את הקשר הסיבתי בין התקנת מערכת הגפ"מ לנזקים אשר ארעו ברכב. עוד טענה הנתבעת 2 כי הוראת מנהל מוסך הנתבעת 1 לתובעים לאחר ניתוק מערכת הגפ"מ ברכבם להוסיף ולנסוע ברכב, היא זו אשר גרמה לנזק נשוא התובענה. לטענת הנתבעת 2 היא ביקשה להוכיח רצון טוב בלבד ומסרה לתובעים שיק ביטחון בלבד ע"ס 4000 ₪ בגובה ההשתתפות העצמית, אך הללו בניגוד לסיכום בין הצדדים ביקשו לפרוע את השיק ומשום כך ניתנה הוראת הביטול שהובילה לחילול השיק. הנתבעת 2 טענה כי התנהלותה היתה תקינה וזהירה וכי לא נפל כל פגם בהתקנת מערכת הגפ"מ שביצעה ומשכך טוענת הנתבעת 2 כי אין להטיל עליה את האחריות לנזקים אשר אירעו והיא מוצאת סימוכין לטענה זו בחוות דעת המומחה מטעמו של בית המשפט.
אשר לגובה הנזקים הנטענים בידי התובעים, טוענת הנתבעת 2 כי מאחר והרכב נמכר בידי התובעים כאשר המערכת מותקנת בתוכו, אין להורות על השבת עלותה של המערכת, מה גם שהמערכת הותקנה כחדשה ואילו התובעים עשו בה שימוש משך פרק זמן העולה על שנה. אשר להוצאות שכירת רכב חלופי, הרי שלא הובאה חשבונית לתמיכה אלא הוצגה כרטסת הנהלת חשבונות ואף זאת אך במועד הסיכומים. גם הטענה בדבר ימי עבודה אבודים לא הוכחה, לטענת הנתבעת 2 וכך אף באשר לאובדן זמן והנאה. לחלופין, טענה הנתבעת 2 כי יש להעמיד את גובה הנזק ע"ס של
7,318 ₪.

מטעמו של בית המשפט מונה מומחה, מר אהוד אסטרחן אשר אף נחקר בידי הצדדים והגיע לכלל מסקנה כי הגורם לנזק ברכבם של התובעים הוא חימום יתר בתא השריפה ובשסתומים, הנובע משימוש בגפ"מ. המומחה ציין כי הנזק יכול היה לנבוע משלושה גורמים: יתכן כי פלדת השסתומים במנוע של הרכב אינה עומדת בטמפרטורה המוגברת הנוצרת בתא השריפה בעת הזנת המנוע בגפ"מ, יתכן כי חוסר שימון ממערכת אספקת השמן לשסתומים הוא זה האחראי לנזק אשר נגרם או אי ביצוע כוונון שסתומים שגרתי אשר נדרש במנוע מוזן גפ"מ.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים, שמעתי חקירת מומחה בית המשפט בפני
ושקלתי טענותיהם של הצדדים , אני קובעת כי שיעור הנזק אשר נגרם לתובעים עומד ע"ס של 9,000 ₪ ומתוכו יוותר סך של 10% על כתפי התובעים בשל אשמם התורם.
משיעור הנזק כולו אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך של 4,500 ₪, המהווים 50% מן הנזק.
הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (12/1/09) ועד ליום התשלום המלא בפועל.
משיעור הנזק כולו אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעים סך של 3600 ₪, המהווים 40% מן הנזק.
הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (12/1/09) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן, אני מחייבת את הנתבעות 1-2 בהוצאות התובעים בסך 400 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ש"ח, כאשר כל אחת מן הנתבעות תישא במחצית ההוצאות ושכר טרחת עו"ד.
הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבעת 1 בתשלום שכר טרחתו של המומחה כפי שנפסק על ידי בישיבת בית המשפט מיום 1/5/12. שכר טרחת המומחה ישולם ישירות לידיו.

נוכח מהות ההליך, ניתן בזאת פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.


ניתן היום,
י' אייר תשע"ב, 02 מאי 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 6406-01/09 קרן סננס, שרון סננס נ' מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ, ג'יי. גז בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/05/2012)