פסקי דין על יחזקאל מרדכי | פסקי דין על מרים מרדכי | פסקי דין על סולנג' מלכה | פסקי דין על אליהו מלכה |

1734/09 א     30/04/2012




א 1734/09 יחזקאל מרדכי, מרים מרדכי נ' סולנג' מלכה, אליהו מלכה








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בירושלים



ת"א 1734-09 מרדכי ואח' נ' מלכה ואח'






בפני

כב' סגנית הנשיאה עירית כהן


התובעים

1
.
יחזקאל מרדכי

2
.
מרים מרדכי
ע"י ב"כ עו"ד דן אקשטיין


נגד

הנתבעים
1.סולנג' מלכה
2.אליהו מלכה
ע"י ב"כ עו"ד שמעון ביטון




פסק דין


1.
התובעים רכשו מהנתבעים בית בן 8 חדרים וכל הצמוד לו, במקרקעין המצויים ברחוב הר סיני 3/2 בבית שמש.
2.
הנתבעים הם שבנו את הבית.
3.
הבית רשום על שם הנתבעת 1.
4.
ביום 19.5.06 נחתם זיכרון דברים שערך הנתבע 2 (להלן – הנתבע) בין התובעים ובין הנתבעים. על זיכרון הדברים חתם הנתבע בלבד.
5.
בהתאם לזיכרון הדברים שילמו התובעים לנתבע סך של 50,000 דולר.
6.
את ההסכם בין הצדדים הכין עו"ד בינו.
7.
עו"ד בינו נכנס לתמונה לאחר שנחתם זיכרון הדברים.
8.
עד ליום חתימת ההסכם ביום 4.6.06 שילמו התובעים סכום כולל של 327,500 ₪.
9.
ההסכם למכירת הבית נחתם ביום 4.6.06 בביתם של הנתבעים.
10.
ביום 5.7.06 נחתם נספח להסכם המכר בביתם של הנתבעים ולאחר מכן נמסר הבית לידי התובעים.
טענות התובעים
11.
התובעים טוענים את הטענות הבאות:
א.
הנתבעים, באמצעות הנתבע, הציגו מצגי שווא והטעו את התובעים לגבי מצבו המשפטי והתכנוני של הבית.
ב.
הנתבעים, באמצעות הנתבע, ניהלו משא ומתן בחוסר תום לב ונהגו בחוסר תום לב כלפי התובעים.
ג.
הנתבעים הפרו את ההסכם והנספח להסכם ולא קיימו אותם, בחוסר תום לב.
ד.
בגין מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים זכאים התובעים לפיצוי כספי כמפורט להלן:
1.
פיצוי בגין אי ביצוע התחייבויות הנתבעים המפורטות בהסכם המכר.
2.
עלות פתיחת המעבר בין המרתף לבית.
3.
פיצוי בגין ירידת ערך הבית בעקבות ביטול היחידה הנפרדת במרתף.
4.
פיצוי בגין עוגמת נפש.
12.
לטענת התובעים, הטענות של הנתבע כה שקריות שכמעט כל סעיף בכתב ההגנה ובתצהיר אינו נכון וסותר את המסמכים והעדויות בתיק זה.
טענות הנתבעים
13.
לטענת הנתבעים הם יידעו את התובעים על כך שהבית נבנה לא על פי תכניות הבנייה המאושרות שהיו בידי הבעלים הקודמים אשר מהם קנה הנתבע את הזכויות על הקרקע, כי על הבית רובצים עיקולים בגלל חובות קודמים של הנתבע וכי אין עדיין בידי הנתבע אישורים של מנהל מקרקעי ישראל.
עוד לטענתם, הם יידעו את התובעים שיש לבנות מדרגות אשר יקשרו בין שני המפלסים העליונים של הבית לבין המפלס התחתון, אחרת מנהל מקרקעי ישראל לא ייתן אישורים.
14.
לטענת הנתבעים התובעים לא הוכיחו את תביעתם והעובדות מצביעות על כך שגרסתם נופלת מזו של הנתבעים.
העדים
15.
מטעם התובעים העידו עו"ד בינו, אשר ערך את ההסכם בין הצדדים, והתובעת עצמה.
16.
התובעים הגישו כראיה מטעמם את חוות דעתו של המהנדס ושמאי המקרקעין רפלסון מיכאל.
17.
הנתבע נתן עדות. התובע נתן עדות מטעם הנתבעים, לאחר שהוזמן על ידם לתת עדות.
18.
הנתבעים הגישו כראיה מטעמם את חוות דעתו של שמאי המקרקעין אלעד גרשונוביץ.
עדות הנתבע
19.
בעדות הנתבע התגלו סתירות אשר מקשות על מתן אמון בעדותו.
20.
הנתבע הדגיש בחקירה הנגדית שהוא אינו קבלן. לפי דבריו: "אני לא קבלן, אני בחיים לא הייתי קבלן, הייתי מנהל עבודה והם קראו את זה בצורה שלהם שאני קבלן" (עמוד 70 לפרוטוקול). בסעיף 1 לתצהיר העדות הראשית שלו הצהיר הנתבע: "אני קבלן בניה ואשתי עקרת בית".
21.
הנתבע העיד כי מסר את תכניות הדירה לתובעים עוד לפני החתימה על החוזה (עמוד 71 לפרוטוקול). בסעיף 5.3.29 לחוזה התחייב הנתבע למסור לתובעים את תכניות הבנייה של הדירה.
22.
הנתבע העיד כי כאשר התובעים שאלו אותו לגבי הפנלים בצידי המדרגות, הוא השיב להם כי הוא צריך לפתוח את המדרגות בבוא העת, וחבל על הכסף (עמוד 73 לפרוטוקול). בחוזה התחייב הנתבע להשלים פנלים לצד המדרגות.
עדות עו"ד בינו
23.
עו"ד בינו העיד כי הוא ייצג את שני הצדדים ולכן לא רצה לתת תצהיר. הוא הודה כי דבריו נשמעים כנוטים לטובת הקונים, אך כפי שהוא הסביר – הוא סיפר את הסיפור כפי שהיה, על מנת שלבית המשפט תהיה התמונה המלאה (עו"ד בינו, עמוד 38 לפרוטוקול).
24.
עו"ד בינו העיד שכאשר הוא נכנס לתמונה המצב של התובעים היה בעייתי, שכן הם שילמו 75,000 דולר. זיכרון הדברים נחתם עם הגורם הלא נכון (עו"ד בינו, עמוד 33 לפרוטוקול).
25.
עו"ד בינו התייחס בעדותו למצוקה בה נמצאו התובעים, אשר שילמו 75,000 דולר עוד לפני חתימת החוזה ועל הצורך למצוא דרך לאפשר לתובעים להיכנס לגור בבית ומצד שני לשמור על הזכויות שלהם (עו"ד בינו, עמוד 36 לפרוטוקול).
קיומם של שני מפלסים נפרדים והצורך בבניית מדרגות
26.
התובעת העידה כי בזמן חתימת החוזה אמר עו"ד בינו לצדדים שתהיה בעיה מאחר ומדובר שתי יחידות. לפי עדותה הנתבע אמר באותו מעמד שהוא קבלן גדול בבית שמש והוא יסדר את הדברים (התובעת, עמוד 19 לפרוטוקול). הוא ידאג שיהיו אישורי בניה (התובעת, עמוד 20 לפרוטוקול).
27.
עו"ד בינו, אשר כאמור ייצג את שני הצדדים בהסכם, העיד שהוא נכנס לתמונה אחרי שכבר נחתם זיכרון הדברים בין הצדדים (עו"ד בינו, עמוד 33 לפרוטוקול). לפי עדותו, הוא נסע עם התובעים אל הנתבעים הביתה. הם עשו סיור בבית ואז הוא נוכח לדעת שיש בעיות נוספות שהוא לא ידע עליהן. אחת הבעיות הייתה שהבית בנוי כשתי יחידות, אחת עליונה ואחת תחתונה ואין חיבור ביניהן. הוא העיר את תשומת לבם של הצדדים לכך שהם עלולים להיתקל בבעיות מבחינת המיסוי והמינהל (עו"ד בינו, עמוד 34 לפרוטוקול).
עו"ד בינו העיד: "אני זוכר בדיוק כמו אתמול את הקטע, הנתבע אמר שזה עליו והוא מטפל בכל, והוא יודע והוא מקושר, יאמר לזכותו שהוא אכן מקושר, כי אני באתי למנהל כמה פעמים בזמן שביתה ולא נתנו להיכנס, ומר מלכה היה בתוך הלשכה והוציא מסמכים..." (עמוד 34 לפרוטוקול).
עו"ד בינו העיד כי מההסכם השני ניתן ללמוד כי המועד לקבלת טופס 4 נדחה בשנה, שכן הוא עמד על כך שיהיה טופס 4, מנגד הנתבע ביקש לדחות את מועד ההתחייבות בשנה שכן הוא סבר שיהיה שינוי תב"ע אזורית (עו"ד בינו, עמוד 37 לפרוטוקול).
28.
הנתבע הצהיר כי כבר ביום 9.10.05 וביום 15.11.05 הוא קיבל ממנהל מקרקעי ישראל פניה ובה דרישה להגיש תוכניות מתוקנות שכן התוכניות שהוגשו ע"י גפן (ממנו קנה הנתבע את הזכויות במגרש עליו נבנה הבית) אינן תואמות את המציאות לאחר שנבנה הבית. לפי תצהירו, בפני
ות אלה כיוון מנהל מקרקעי ישראל לעובדת החסר במדרגות בין המפלסים. עוד לפי תצהירו, מסמכים אלה הוא מסר כבר במעמד זיכרון הדברים (הנתבע 2, סעיף 21 לתצהיר).
הנתבע 2 הצהיר עוד כי במבוא להסכם נכתב שמדובר בדירה בת 8 חדרים, וגם בזיכרון הדברים כתוב שהוא מוכר דירה, ולא שתי דירות (סעיף 9 לתצהיר).
לפי תצהיר הנתבע הוא עצמו הראה לנתבעים פיזית איך תיראה הירידה למפלס התחתון; הוא לקח אותם לשכנים, משפחת סיידוף, והראה להם את חדר המדרגות. הוא מסר לתובע את התוכניות שעל פיהן הוא בנה את הבית, למעט שינויים קלים והראה להם מה צריך להיות לפי התכנית (הנתבע 2, סעיף 24 לתצהיר).
29.
התובעת העידה כי כשבועיים לאחר שהם נכנסו לדירה הגיע הנתבע ואמר שצריך לפתוח את המדרגות. לפי עדותה, היא הייתה בהלם. עוד לפי עדותה: "פה התחיל הסיפור" (עמוד 13 לפרוטוקול). לפי עדותה, בבית של סיידוף היא הייתה אחרי שהם רכשו את הבית (התובעת, עמוד 24 לפרוטוקול).
30.
לשאלה האם הנתבע 2 לא הזכיר שינוי במדרגות, השיבה התובעת: "לא, עד שנכנסתי לבית, שבועיים אחרי שנכנסתי לבית הוא אמר שצריך לפתוח את המדרגות, ואני הייתי בהלם" (עמוד 17 לפרוטוקול).
לפי עדותה בעלה שאל מדוע אין פנלים במדרגות. לשאלה מה הייתה התשובה, השיבה התובעת: "אם היה אומר לנו את האמת לא היינו קונים" ובהמשך: "הוא אמר שהוא יעשה לנו פנלים. יש דברים שהוא לא הספיק לעשות" (עמוד 16 לפרוטוקול).
31.
הנתבע העיד כי כאשר התובעים שאלו אותו לגבי הפנלים בצידי המדרגות, הוא השיב להם שהוא צריך לפתוח את המדרגות בבוא העת, וחבל על הכסף (עמוד 73 לפרוטוקול). עדותו זו של הנתבע סותרת, כאמור, את ההתחייבות שלו בחוזה להשלים פנלים לצד המדרגות.
32.
בזיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים לא נזכרת פתיחת חדר המדרגות לקומה התחתונה.
33.
עו"ד בינו העיד כי הפתרון של שינוי המדרגות עלה אחרי שנחתם החוזה (עמוד 45 לפרוטוקול). לפי עדותו, ההסכם נבנה פחות או יותר על פי המתכונת של זיכרון הדברים, כאשר ההסכם חוזר על ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים ונרשמו בזיכרון הדברים, והעובדה שפתיחת המדרגות לא מופיעה בהסכם מעידה על כך שהנושא לא עלה ולא נרשם בזמן אמת בזיכרון הדברים. לפי עדותו: "אני יכול לומר באופן חד משמעי שזה לא היה בזיכרון הדברים המקורי" (עו"ד בינו, עמוד 38 לפרוטוקול).
34.
הנתבע 2 מודה אף הוא כי פתיחת המדרגות לא נזכרה בזיכרון הדברים, אלא שלפי תצהירו:
"אני מבקש להדגיש דבר חשוב ביותר: סעיף 5 לזיכרון הדברים, השורה:
"פתיחת חדר מדרגות לקומה למטה"
הוסף ביום 5.7.06 על פי עצתו של עו"ד בינו שאמר לי שאם אני לא אוסיף את השורה הזאת אני אשלם הרבה מס כי בעצם זה ייחשב כאילו מכרתי שתי דירות וזה לא יהיה טוב לשנינו, לי ולחזי"
(סעיף 8 לתצהיר).
עוד לפי תצהירו:

"בסעיף 5 לזכרון הדברים, שכאמור הוסף בדיעבד ביום 5.7.06, הוסכם ביני לבין חזי, כי יפתח חדר מדרגות לקומה התחתונה. הנתבעים ידעו בבירור כי פתיחת חדר המדרגות הינה תנאי יסודי לקבלת התוכניות ואישור מן המינהל. ללא פתיחת חדר המדרגות ידעו הנתבעים, כי אי אפשר לקבל טופס 4 ואי אפשר לקיים את ההסדר"
(סעיף 20 לתצהיר).
35.
אני מעדיפה את עדות התובעת, הנתמכת בעדותו של עו"ד בינו, לפיה הנתבע 2 התחייב לטפל ולהכשיר את המבנה כפי שהוא. אני מקבלת גם את גרסת התובעים לפיה רק לאחר חתימת החוזה נאמר להם שעליהם לחבר בין המפלסים על ידי מדרגות שירדו לקומה התחתונה.
הנתבע 2 לא רשם את פתיחת המדרגות כחלק מהעבודות שעליו לבצע בדירה לא בזיכרון הדברים ולא בחוזה.
הנתבע 2 התחייב להתקין מונה משנה למפלס התחתון לחשמל ולמים. הוא גם התחייב להתקין פעמון למפלס התחתון.
הנתבע העיד, אמנם, כי הוא הוסיף עבודה זו, בדיעבד, על פי עצת עו"ד בינו, לזיכרון הדברים, אולם אינני מקבלת את גרסתו זו, אשר אין בה כל היגיון לאור העובדה שבהסכם עצמו לא הוספה עבודה זו.
36.
העובדה שהפתרון של שינוי המדרגות עלה אחרי חתימת החוזה תומכת בכך שבשלב ראשון התחייב הנתבע 2 לקבל אישורים ולהסדיר את רישום הבית כפי שהוא.
עלות פתיחת המדרגות והשינויים בבית
37.
על פי חוות דעתו של מיכאל רפלסון, על מנת לקבל היתר בנייה במתכונת של הבית הקיים, על הקונים לערוך שינויים כמפורט להלן:

פירוט השינויים
אומדן

הכנה: סגירת מרחב עבודה כי למנוע פיזור אבק בעת ניסור והריסה
3,000 ₪

הסרת קירות בקומת מרתף לפתיחת גישה למדרגות
4,000 ₪

הריסת המדרגות ובנייתן מחדש במקום אחר בבית
45,000 ₪

אטימת חלק מהשטחים שנבנו מעבר להיתר המותר
5,000 ₪

ניקוי, תיקוני טיח בקירות סמוכים וצביעה
3,000 ₪

סה"כ
60,000 ₪
38.
לפי חוות הדעת של גרשונוביץ העלות הכרוכה בהפקת היתר בניה היא:
א.
הריסת המדרגות הקיימות ובניית מדרגות המקשרות בין הקומות מתוך הבית הקיים – 30,000 ₪.
ב.
פינוי הבית לתקופה של בין שבועיים ועד כחודש – 10,000 ₪.
ג.
עלויות תכנון ורישוי – 20,000 ₪.
39.
רפלסון מיכאל הסביר את הדרך בה חישב את עלות התקנת המדרגות (עמוד 55 לפרוטוקול). גרשונוביץ העיד כי הוא לא ערך חישוב נפרד לכל פעולה אלא קיבל הערכה כוללת של עלות הבניה ממהנדס העובד איתו (עמוד 107 לפרוטוקול).
40.
בכתב התביעה לא נתבעו עלויות תכנון ורישוי ולכן לא ייפסק פיצוי בגין עלות זו.
41.
לאחר שמיעת המומחים ועל בסיס חוות הדעת שנתנו, אני פוסקת לתובעים פיצוי כמפורט להלן בגין פתיחת המדרגות:
א.
הריסת הקיים ובניית מדרגות – 45,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ב.
פינוי הבית – 10,000 ₪.
ג.
פיקוח – 4,500 ₪ בצירוף מע"מ.
לסכומים יש להוסיף הפרשי הצמדה ממועד עריכת חוות הדעת ועד היום.
ירידת ערך הבית
42.
כפי שנפסק בע"א 7730/09 כהן נ' מבני גזית בע"מ (פורסם במאגרים, 6.6.11), כאשר נוהל משא ומתן בחוסר תום לב והוצג מצג שווא על ידי המוכר לקונה וכתוצאה מכך התברר כי ערך הנכס ירד, הנפגע רשאי לקבל פיצוי בגין ירידת ערך.
43.
על פי חוות דעתו של רפלסון, ההבדל בין השווי של הבית כיחידה אחת לבין שתי יחידות הוא 75,000 דולר, קרי – 338,100 ₪ למועד הרכישה.
לשאלה איך חישב את ירידת הערך הסביר השמאי רפלסון:

"אם היחידה שקיימת היום במרתף תחובר לכל הבניין, אז אי אפשר להשכיר אותה... אז זה נזק שנגרם להם. לפי הבדיקות שעשיתי, היחידות האלה בדירה נפרדת בבנין בסביבות מאה אלף דולר. בכל מקרה השטח נשאר והם משתמשים בשטח הזה. הנזק שנגרם הוא לא 100,000, השכירות שהם יכלו לקבל הוא 300$ כפול 12 חודשים לפי היוון של 5% שהוא יותר גבוה מהמקובל שהוא 4 – 4.5% לדירת מגורים, וזה לא לוקח בחשבון את שינוי מראה הבית..."
(עמוד 56 לפרוטוקול).
44.
מומחה הנתבעים לא התייחס לנושא בחוות הדעת שנתן.
לשאלה האם יש הבדל במחיר בין הבית כמו שהוא היום עם שתי יחידות נפרדות שאחת אפשר להשכיר לבין הבית כמו שהוא יהיה אחרי שיפתחו את שתי היחידות השיב גרשונוביץ: "הבית כמו שהוא היום לא חוקי" (עמוד 104 לפרוטוקול).
לשאלת בית המשפט האם יש הבדל בערך ביניהם בהנחה ששניהם היו חוקיים, השיב: "בהנחה ששניהם חוקיים עשוי להיות הבדל בערך, כן" (עמוד 105 לפרוטוקול).
לשאלה נוספת השיב: "אני לא יכול לתת תשובות מספריות, אבל אני חוזר ואומר שאם שניהם חוקיים, גם אם הבית מחולק לשניים ואם היה יחידה אחת עשוי להיות הבדל ויש לתמחר אותו" (עמוד 105 לפרוטוקול).
45.
מעדות התובע עולה כי התובעים משכירים כיום את היחידה למטה.
46.
לאור חוות דעת המומחה ובהתחשב בכך שהדירה מושכרת, אני מחייבת את הנתבעים לפצות את התובעים בסכום בשקלים השווה ל- 50,000 דולר נכון למועד הרכישה בצירוף הפרשי הצמדה להיום.
עבודות
47.
בכתב התביעה נטען כי הנתבעים לא ביצעו את כל העבודות שהתחייבו לבצע לפי סעיף 5.3 להסכם המכר. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי ביצעו את מלוא העבודות ואת מה שלא ביצעו, לא ביצעו באשמתם ובאחריותם המלאה של התובעים שלא אפשרו להם לבנות את המדרגות המוליכות למפלס התחתון (סעיף 2.8.3 לכתב ההגנה).
48.
בסעיף 35 לתצהיר העדות הראשית הצהיר הנתבע כי כל תתי הסעיפים בסעיף 5.3 להסכם בוצעו עוד לפני החתימה על ההסכם, למעט:
"5.3.12 – משטח שיש וקרמיקה לא הותקן – כיור הבאתי ולא ניתן היה להתקין כיוון שהנתבעים התקינו ארון והיו צריכים להביא נגר שיחתוך את הארון. הרכבת הכיור הינה תנאי מוקדם להרכבת השיש והקרמיקה והברז.

5.3.14 – כל זמן שאין טופס 4 לא ניתן לחבר חשמל תלת פאזי, מונה זמני, נקודות גז ומים.
5.3.20 – כנ"ל.
5.3.21 – כנ"ל.
5.3.24 – כנ"ל.
5.3.30 – אי אפשר לצפות את הצנרת לפני גמר עבודות החשמל והאינסטלציה והגז.
5.3.31 – היתר בניה יש. אלא שאני בניתי שלא בהתאם לתוכנית ואת זה כמובן ידעו מראש התובעים. והמינהל לא יחתום לי על אישור אלא אם יפתח חדר המדרגות ואו אז העירייה תספק טופס 4. טופס 4 ניתן רק כאשר המינהל מאשר שהתוכנית שהגשתי תואם את המצב הקיים. רק אז אפשר יהיה להסדיר את ענין החשמל, המים והגז.
5.3.32 – סעיף זה לא התבצע כיון שהתובעים הם שמנעו ממני לפתוח את חדר המדרגות."
49.
רפלסון מיכאל מתייחס בחוות דעתו לעלות העבודות שלא בוצעו על ידי הנתבעים ולעלות העבודות שבוצעו על ידי התובעים. סה"כ עלות העבודות לפי חוות הדעת 92,600 ₪ בצירוף מע"מ.
50.
לפי חוות דעתו של גרשונוביץ אומדן עלות ביצוע כל הפרטים המפורטים בסעיף 6 לחוות דעתו, שהן העבודות שהנתבע מודה שלא ביצע – מוערך בגבולות הסך של
כ- 15,000 ₪.
51.
אתייחס להלן לעבודות, לפי מספרן בחוזה. העלות המצוינת לצד כל אחד מהעבודות היא לפי חוות דעתו של רפלסון, למעט כאשר צוין אחרת.
5.3.10 - תיקון המדרגות במרפסת והתקנת מעקה מברזל, כולל מאחז יד - 4,000 ₪. גרשונוביץ העריך את עלות ההתקנה בסכום של 4,200 ₪ (עמוד 110 לפרוטוקול).
הנתבע הודה כי העבודה לא בוצעה. לטענתו התובעים לא נתנו לו להיכנס (עמוד 75 לפרוטוקול).
על הנתבע לפצות את התובעים בגין אי ביצוע עבודה זו.
5.3.11 - השלמת עבודות הצבע קומפלט למפלס התחתון - 3,000 ₪. לפי חוות דעתו של רפלסון העבודות בוצעו על ידי התובעים. לטענת הנתבע העבודה הושלמה על ידו.
5.3.12 – התקנת משטח שיש מקיר לקיר מסוג קיסר, כיור חרסה כפול, ברז וקרמיקה בהיקף השיש בגובה 60 ס"מ למטבח במפלס התחתון - 15,000 ₪. לטענת הנתבע העבודה בוצעה, למעט השיש (עמוד 75 לפרוטוקול). לטענת התובע המטבח הותקן על חשבון התובעים (עמודים 93–95 לפרוטוקול).
5.3.14 - חיבור נקודת גז למטבח במפלס התחתון – 1,000 ₪. גם גרשונוביץ העריך את מחיר חיבור הנקודה בסכום של 1,000 ₪. הנתבע מודה שהוא לא התקין נקודת גז. לפי עדותו הוא לא יכול היה להזמין את החברה (עמוד 75 לפרוטוקול). לשאלת בית המשפט מדוע לא התקין השיב כי הסיבה היא שהמטבח לא גמור (עמוד 76 לפרוטוקול). לפי עדותו, התקנת הנקודה לא כרוכה בתשלום (עמוד 75 לפרוטוקול).
5.3.16 - השלמת חלונות ורשתות בכל המפלס התחתון – לא הותקנו רשתות ומנגנון שבת כמו שקיים במפלס העליון – 7,000 ₪. הנתבע טען כי איננו זוכר אם התקין רשתות (עמוד 76 לפרוטוקול). התובעת העידה כי הנתבע התחייב להתקין בקומה התחתונה חלונות ורשתות כמו בקומה למעלה (התובעת, עמוד 30 לפרוטוקול).
5.3.17 - השלמת אבן מסוג זהה ובגובה זהה לדירת השכן משפחת כהן. בסעיף 5.3.27 התחייב הנתבע לצפות את הקיר המפריד עם השכן באבן זהה – 20,000 ₪. הצדדים לא הצליחו להבהיר מה ההבדל בין שתי העבודות ולכן אתייחס אליהן כאל אותה עבודה.
התובע העיד כי הקיר בו מדובר הוא הקיר הצהוב בתמונה 3 ב- נ/1 (עמוד 87 לפרוטוקול). הנתבע טוען כי מדובר בקיר המפריד בינו ובין סיידוף, ולא בינו ובין כהן. לפי עדותו: "יש קיר שמפריד ביני ובין השכן סיידוף, וזה הקיר שאני צריך לעשות בגובה כמו של השכן כהן מצד ימין, ולהשלים את הטיח בהתאם. זה סעיף 17. אני לא הייתי אמור לצפות באבן את הקיר הצהוב שרואים ב- נ/10" (עמוד 77 לפרוטוקול). לשאלת בית המשפט האם דובר על כך שקיר זה יצופה באבן, השיב התובע כי דיברו על כך שלוש פעמים (עמוד 87 לפרוטוקול).
אני מעדיפה את עדות התובע, הנתמכת גם בלשון החוזה וקובעת כי היה על הנתבע לצפות באבן את הקיר הצהוב המפריד בינו ובין כהן.
5.3.18 - השלמת ציפוי אבן מתחת למעבר לחניה בקיר הדרומי ובקיר המערבי עד התקרה – 4,000 ₪. לטענת הנתבע בוצע (עמוד 76 לפרוטוקול). בהמשך הוא סייג והוסיף כי הנמכת התקרה לא בוצעה (עמוד 76 לפרוטוקול).
5.3.20 - מונה (שעון חשמל) משנה למפלס התחתון – 1,000 ₪. גרשונוביץ נשאל והשיב כי העלות היא 500 ₪ (עמוד 111 לפרוטוקול).
5.3.21 - מונה (שעון מים) משנה למפלס התחתון – 2,000 ₪. גרשונוביץ העיד כי עלות התקנת מונה היא 500 ₪ (עמוד 111 לפרוטוקול).
הנתבע לא התקין מונה מים משנה ומונה חשמל משנה. לדבריו אי אפשר להתקין מונים לפני שמקבלים טופס 4 (עמוד 76 לפרוטוקול). התובעים העידו כי המונים הותקנו על חשבונם (עמודים 30–31, 95–96 לפרוטוקול).
5.3.22 - פעמון למפלס התחתון – 200 ₪. הנתבע טוען שהתקין פעמון במפלס התחתון (עמוד 76 לפרוטוקול). התובעת העידה כי הותקן על ידי התובעים (עמוד 31 לפרוטוקול).
5.3.23 - אדמת גן באדניות – 4,000 ₪. הנתבע מודה שהוא לא ביצע (עמוד 76 לפרוטוקול). גרשונוביץ העריך עלות דומה (עמוד 111 לפרוטוקול).
5.3.25 - כיסוי מאלומיניום לסעפות אינסטלציה בשני המפלסים – 2,000 ₪. גרשונוביץ העיד כי העבודה בוצעה (עמוד 111 לפרוטוקול).
5.3.26 - השלמת שביל המצופה בקרמיקה סביב כל קירות הבית – 4,000 ₪. הנתבע העיד כי בוצע כולו (עמוד 77 לפרוטוקול). גם גרשונוביץ העיד כי העבודה בוצעה (עמוד 111 לפרוטוקול).
5.3.28 - התקנת מקלחון אלומיניום עם זכוכית מטושטשת – 4,000 ₪. לטענת הנתבע העבודה בוצעה (עמוד 77 לפרוטוקול).
5.3.30 - ציפוי צינורות בקירות גבס – 400 ₪. הנתבע הסביר כי התקרה לא בוצעה ולא ניתן להשלימה בטרם יסתיימו עבודות החשמל והאינסטלציה (הנתבע, עמוד 78 לפרוטוקול).
5.3.29 - מסירת תכנית בניה.
5.3.31 - מסירת היתר בניה.
5.3.32 - מסירת טופס 4.
52.
גרשונוביץ אינו מתייחס לכל עבודה בנפרד. מאידך, רפלסון לא קיבל הצעות מחיר אלא קבע מחירים לפי ניסיונו (עמוד 55 לפרוטוקול). הוא גם לא התייחס להוצאות שהוציאו התובעים בפועל בגין העבודות שלטענתם הם ביצעו.
53.
לאור האמור לעיל ביחס לכל אחת מהעבודות אני פוסקת לתובעים פיצוי בסך 45,000 ₪. הסכום משקלל את הערכות שני המומחים ביחס לעלות העבודות שיש לבצע, את ביצוע חלק מהעבודות על ידי התובעים ואת המחלוקת העובדתית בין הצדדים בשאלה מי מהם ביצע את העבודה.
54.
המומחה מטעם התובעים קבע סך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור הפיקוח. המומחה מטעם הנתבעים קבע שאם יש קבלן טוב, אין צורך בפיקוח.
55.
לסכום שנפסק יש להוסיף 4,500 ₪ בגין הפיקוח.
סיכום
56.
הנתבעים ישלמו לתובעים את הסכומים שנפסקו.
57.
הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסכום של 50,000 ₪.
58.
כן יחזירו הנתבעים לתובעים את הוצאות המשפט בהן נשאו התובעים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה.

ניתן היום,
ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 1734/09 יחזקאל מרדכי, מרים מרדכי נ' סולנג' מלכה, אליהו מלכה (פורסם ב-ֽ 30/04/2012)