פסקי דין על פריאל עבאס–בצה ו-24 אח' | פסקי דין על שר הפנים | פסקי דין על מנהל מינהל האוכלוסין |

7139/02 בג"צ     04/02/2004




בג"צ 7139/02 פריאל עבאס–בצה ו-24 אח' נ' שר הפנים,מנהל מינהל האוכלוסין





בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7139/02

בפני
:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים:
1. פריאל עבאס–בצה
2. ד"ר נעים אחמד עלי בצה
3-4. קטינים
5. אברהים אגברייה
6. סיהאם מוחמד
7-8. קטינים
9. ארווא אבו תאיה
10. נאדר אבו תאיה
11-13 קטינים
14. אלהאם עבאהרה
15. וליד עבאהרה
16-18 קטינים
19. אחתיפאל אלהיג'א
20. ג'מאל חוסני אבו אלהיג'א
21-24. קטינים
25. האגודה לזכויות האזרח בישראל


נ ג ד

המשיבים:
1. שר הפנים
2. מנהל מינהל האוכלוסין
בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט

תאריך הישיבה:
י"ב בשבט התשס"ד (4.2.2004)

בשם המבקשים:
עו"ד הדס תגרי
בשם המשיבים:
עו"ד יוכי גנסין
החלטה

לפנינו בקשה שהגישו המבקשים על פי פקודת בזיון בית המשפט ובה נתבקשנו לכוף על המשיבים, בקנס או במאסר, לקיים את פסק דיננו מיום 1.4.03 לשקול מתן אזרחות למבקשים 2, 6, 10, 15 ו-20 ולהאריך את אשרותיהם לישיבת ארעי בישראל מסוג א-5 לאלתר.

בפסק הדין שניתן ביום 1.4.03 נאמר כך:

"אכן, העותרים המתינו פרקי זמן ממושכים מאוד. אולם, יש לזכור כי רובם הגישו את בקשותיהם בהתאם לנוהלים הקודמים שהנחו את עבודת משרד הפנים, ולכן, חלק מתקופות ההמתנה שלהם נבע מההסדרים השונים שהנהיגו הנוהלים שקדמו לנוהל 1999. על כן, אין בעובדה שהם המתינו פרקי זמן ממושכים כדי לאפשר להם לקבל אזרחות לאלתר, ללא בדיקה מקיפה. עם זאת, יש להדגיש כי תקופות ההמתנה הארוכות מצדיקות התחשבות מסוימת מצידו של משרד הפנים. הפער הקיים בין התקופות הקצרות יחסית הקבועות בנוהל לבין אופן יישומו, מצדיק פעולה לצמצום התקופות בפועל. כאמור, המשיב לא התנגד לכך שלגבי בני הזוג הזרים, אשר עמדו בתנאי תקופת המבחן, תחושב תקופת המבחן מיום אישור הבקשה ומתן אשרת תושב ארעי, ולא מיום החלת הנוהל. פתרון זה, כפי שהציגו העותרים, יש בו כדי לסייע להם ואף עשוי להביא לכך שמרביתם יסיימו את תקופת המבחן ויקבלו אזרחות ישראלית תוך זמן קצר מאוד. בנוסף, כפי שצוין, נוהל 1999 העניק למנהל מינהל האוכלוסין
סמכות לקצר כל פרק זמן הקבוע בנוהל אם הוצגו לפניו טעמים ונסיבות מיוחדות. כפי שציין המשיב בתשובתו, אם מסתבר במקרים פרטניים כי קיימות נסיבות מיוחדות, מקוצרים ומקוזזים פרקי זמן שונים. אנו מציעים כי מנהל מינהל האוכלוסין
יבחן את המקרים שהובאו בעתירה זו, תוך בדיקה פרטנית האם פרקי הזמן הממושכים שממתינים העותרים יש בהם, בין יתר נסיבות העניין, כדי להוות נסיבות מיוחדות המצדיקות קיזוז וקיצור כאמור".
ובפיסקה האופרטיבית המסכמת נאמר כך:

"אנו דוחים את בקשת העותרים לקזז את פרק הזמן שהמתינו מיום הגשת בקשתם, באופן שתוענק להם אזרחות לאלתר. עם זאת, כפי שהתחייבה המדינה, תקופת המבחן - לגבי העותרים שעמדו בתנאיה - תחושב מיום קבלת האשרה של תושב ארעי ולא מיום החלת נוהל 1999. בבדיקה זו ייבחן גם עניינם של העותרים אשר אשרות השהייה הזמניות שלהם אינן בתוקף – ואלו יוארכו, בהנחה שהעותרים יעמדו בתנאים הקבועים בנוהל. מנהל מינהל האוכלוסין
יבחן האם יש בעניינם של העותרים טעמים המצדיקים קיצור פרקי הזמן, בהתאם לסמכותו לפי סעיף ז' לנוהל. בהתחשב בקשיים עליהם הצבענו בפסק הדין, יגבש משרד הפנים רשימה אחידה של מסמכים הנחוצים לשם הארכת אשרת השהייה בישראל ויפרסמה, כמו גם את הנוהל כולו, פרסום סביר שיש בו כדי להביא את הנוהל ותנאיו לידי הגורמים הנזקקים לו, ובכללם, לשכות מינהל האוכלוסין השונות".
מאז ניתן פסק הדין חלף זמן ניכר, ולטענת המבקשים לא בוצעו הוראות פסק הדין. באת-כוח המדינה הודיעה בכתב ובעל-פה הן את עמדתה העקרונית ביחס לבקשה, והן את עמדתה הפרטנית ביחס למעמדו של כל אחד מהמבקשים. בצדק טענה באת-כוח המדינה כי פסק הדין לא חייב את המשיב להעניק אזרחות למבקשים, אלא להמשיך בהליך המדורג לקראת קבלת האזרחות, להביא בחשבון את התקופות מאז ניתנה להם אשרת הארעי, להחיל את התהליך כהמשך גם לגבי אלה שהאשרה שלהם פקעה בינתיים ולבחון אם יש מקום להתחשב בהשתלשלות העניינים כדי לקצר את תקופות ההמתנה שלהם לאזרחות.

במועד הדיון הודיעה לנו באת-כוח המדינה כי עניינם של המבקשים בא עתה לפתרונו בהתאם לאמור בפסק הדין ובכפוף למגבלות הדין שהשתנה עקב חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: החוק).

בהתאם להודעה, מתברר כי בינתיים אושר מתן אזרחות למבקש 10 שהיה אזרח ירדני, ועם קיום הצהרת האמונים הנדרשת בעת מתן האזרחות, הוא יקבל אזרחות ישראלית. ביחס למבקשים 6 ו-15, הוארכה בספטמבר 2003 האשרה מסוג א-5 שהיתה להם למשך שנה. אשר למבקש 2, האשרה מסוג א-5 תוארך לו עתה משהוסרה המניעה הטכנית של עיצומי משרד הפנים, אם וכאשר יפנה ללשכת המרשם. אשר למבקש 20, מתברר כי מאז ניתן פסק הדין הגיע מידע עדכני לשירות הבטחון הכללי לפיו "הארכת מתן מעמד בישראל לעותר זה עלולה להיות מנוצלת לפגיעה בבטחון המדינה וזאת בגין קשריו של הנ"ל לגורמים שונים ברשות הפלשתינית". על יסוד מידע זה סבורים המשיבים כי יש מניעה בטחונית להאריך למבקש 20 את אשרת השהיה.

נוכח התפתחויות אלה טוענת באת-כוח המדינה כי דין הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט להידחות, ועמדתה זו מקובלת עלינו. הליכים לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט נועדו לאכיפה של

פסק דין
כדי שהוראת פסק הדין תוצא מן הכוח אל הפועל. לפיכך, צופים הליכים אלה פני עתיד, והשתלשלות העניינים שביקשה באת-כוח המבקשים לפרוש בעת הדיון אינה רלוונטית להליך שבפני
נו. (ראו: ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' אמיל ביטון, פ"ד לד(4), בעמ' 232, 239; רע"פ 7148/98 ארנון עזרא ואח'
נ' יעל זלזניאק ואח'
, פ"ד נג(3) 337, 346 ופסקי הדין הנזכרים שם). במצב שנוצר כיום מילא המשיב אחר הוראות פסק הדין ככל שהדין מאפשר לו ואין מקום להורות לו הוראות נוספות לשם אכיפת פסק הדין הנידון. כאמור, עניינו של המבקש 10 הסתיים ותוענק לו אזרחות; אשר למבקשים 3 ו-5, על פי המצב החוקי לאחר חקיקת החוק, אין ניתן להעניק למבקשים אזרחות וכל שניתן הוא להאריך להם את אשרת השהייה שהיתה בידם אך לא לשנות את מעמדם (סעיף 4 לחוק) ואמנם האשרה שניתנה להם הוארכה, כך גם תוארך אשרת השהייה של המשיב 2. שאלת חוקתיות החוק תלויה ועומדת עתה בפני
בית משפט זה. אולם, כל עוד לא נקבע אחרת, אין המשיב רשאי ליתן למבקשים מעמד שונה מזה שניתן להם עתה. יצויין כי בעת הדיון העלתה באת-כוח המבקשים טענה חדשה לענין נפקותו של החוק החדש ולפיה ניתן להחיל על המבקשים את הסייג הקבוע בסעיף 3(2) לחוק ולהעניק להם אזרחות במסגרת אותו סייג שהוא חריג לכלל. השאלה אם הפרשנות המוצעת על ידי באת-כוח המבקשים מתאימה לנסיבות הענין מצריכה ליבון ובירור. מכל מקום, את הטענה האמורה עליה לטעון בראש ובראשונה בפני
יה למשיב 1 שהוא המוסמך על פי החוק להכיר בסייג ופנייה כזו למשיב 1 טרם נעשתה.

אשר למבקש 20 – הנחיית בית המשפט להמשיך בהליך המדורג לקראת מתן אזרחות היתה כפופה לתנאי של העדר מניעה בטחונית או פלילית כפי שנקבע בנוהלים שהיו בתוקף. משהועלתה עתה טענה של מניעה בטחונית או פלילית, אין ניתן להורות למשיב 2 להמשיך בהליכים לקראת האזרחות. ענין זה אינו ניתן לבירור במסגרת הליכי בזיון בית המשפט, שתכליתם אכיפה. למבקש שמורה, כמובן, הזכות לעתור כנגד ההחלטה החדשה המעוגנת בטעמי המניעה הבטחונית.

אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל דין הבקשה להדחות.

ניתנה היום, י"ב בשבט התשס"ד (4.2.2004).



ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02071390_n10.doc/צש
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

1
4
1








בג"צ בית המשפט העליון 7139/02 פריאל עבאס–בצה ו-24 אח' נ' שר הפנים,מנהל מינהל האוכלוסין (פורסם ב-ֽ 04/02/2004)