פסקי דין על נטלי דינור | פסקי דין על אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ

65094/07 א     07/05/2012




א 65094/07 נטלי דינור נ' אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



07 מאי 2012

ת"א 65094-07

דינור נ' אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ






בפני

כב' השופט


ישי קורן

תובעת
נטלי דינור


נגד

נתבעת
אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ


ב"כ התובעת עו"ד מיכאל עירוני
ב"כ הנתבעת עו"ד אלינור שטרק


פסק דין

תביעה כספית מיום 25/11/2007, ע"ס 305,038 ₪ בגין ליקויי בניה.

רקע
1.
ביום 15/02/06 התקשרה התובעת, נטלי דינור
, עם הנתבעת, אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ
, בהסכם לרכישת דירה בת 7 חדרים (להלן: "הדירה"), כחלק מקוטג' דו משפחתי בן שלושה מפלסים, ברח' דולב 20/1 בצור הדסה (
חוזה הרכישה על נספחיו, לרבות המפרט בטכני, צורפו כנספח לתצהיר התובעת
). במועד ההתקשרות הייתה הדירה בנויה כמעט לגמרי, (
תצהיר נדיבי, סע' 3; תצהיר טוקטלי, סע' 6
). לפני ההתקשרות בחוזה הרכישה ביקר בדירה מר ליאור נדיבי, בו זוגה של התובעת, יחד עם מר אהרון טוקטלי מטעם הנתבעת. (
תצהיר טוקטלי סע' 4-10; עדות נדיבי, עמ' 8 ש' 28 עד עמ' 9 ש' 8
).

2.
לפני קבלת החזקה בדירה נבדקה הדירה על ידי מומחה מטעם התובעת אשר מצא בה ליקויים שונים (
חוות דעת מיום 09/03/06 של המהנדס יגאל ברגמן מטעם מיל"ב, צורפה כנספח א' לתצהיר נדיבי
). התובעים שלחו את חוות הדעת אל הנתבעת בצירוף דרישה לביצוע תיקונים. חלק ניכר מהליקויים תוקנו על ידי קבלן מטעם הנתבעת (
נספחים 4 ו-8 לתצהיר אלה
). עניינה של תביעה זו בליקויים שלטענת התובעת לא תוקנו עד היום.

התביעה
3.
בשלוש חוות דעת שנערכו עבור התובעת הצביעו המומחים, בין היתר, על ליקויי רטיבות שמקורם באיטום לקוי, ועל אי התאמה למפרט הטכני, בכך שתקרת הקומה העליונה, מתחת לגג הרעפים, הינה תקרת גבס ולא תקרת בטון כמתחייב מהמפרט הטכני.

4.
התביעה נסמכת על חוות דעת אחרונה, מיום 10/4/2007, של המהנדס סאבו ממיל"ב, ולפיה עלות התקנת תקרת בטון במקום תקרת הגבס הינה 139,000 ₪, ועלות תיקון ליקויי הרטיבות עומדת על 40,000 ₪. סכומים אלה בתוספת עלויות פיקוח, עבודה מעבר לקו הירוק, ומע"מ, מגיעים לסך של 250,288 ₪.

5.
על אלה מבקשת התובעת להוסיף סך של 4,750 ₪ - עלות חוות דעת המומחים מטעם התובעת, וכן סך של 50,000 ₪ בגין אי הנוחות שנגרמה לתובעת לאורך זמן בשל ליקויי הבנייה, ועלות ההוצאות הכרוכות בביצוע התיקונים, ובכללן פינוי הבית למשך התיקונים.

ההגנה
6.
הנתבעת טוענת כי תיקנה את מרבית הליקויים, וכי היא וקבלן המשנה מטעמה טיפלו במסירות וביעילות בכל התלונות שהופנו אל הנתבעת.

7.
בהתייחס לליקויים הנטענים ולאי ההתאמה למפרט הגישה הנתבעת חוות דעת מומחה מטעמה, מיום 26/08/08, ערוכה ע"י האדריכל אבי גולדשטיין (להלן: "גולדשטיין"). בעניין אי ההתאמה קובע גולדשטיין כי פרשנות סאבו לסעיף 2.8 למפרט העוסק בתקרות, הינה שגויה וכי "מאחר ומדובר בקומה האחרונה של המפלס העליון, הרי שאין המדובר בתקרה אם כי למעשה מדובר בגג הבניין" וככזה הינו מתאים לסעיף 2.9 למפרט. מדובר בגג רעפים אשר מצידו הפנימי גימור גבס ולא בתקרה. טענת התובעת כי יש משמעות אם הגימור נעשה מבטון או מגבס לצרכי אחסון, הינה מופרכת שכן מדובר בגימור אסתטי אשר אינו מיועד ליצירת חלל אחסון ממילא. אם תתקבל עמדת התובעת שמדובר באי התאמה, כי אז עלות בניית תקרת בטון במקום תקרת הגבס הינה 24,887 ₪. עלות זו תקטן ב-25% אם תבוצע העבודה על ידי הנתבעת. בהיבט העובדתי טוענת הנתבעת כי קודם לרכישת הדירה הראו נציגי הנתבעת למר ליאור נדיבי, בן זוגה של התובעת, את הדירה שהייתה כמעט גמורה, ובכלל זה ראה נדיבי את החלל שמתחת לגג הרעפים ואת תקרת הגבס. בנסיבות אלה מושתקת התובעת מלטעון לאי התאמה בממכר.

8.
ליקויי הרטיבות מוכחשים לאחר שהתובעת לא אפשרה לנתבעת או מי מטעמה לערוך בבית בדיקות ותיקונים, וככל וקיימים ליקויים, הרי שהסכומים הנדרשים בגינם מופרכים. עלות תיקון ליקויי הרטיבות עומדת על 2,000 ₪ בלבד.

הראיות
9.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, וחוות דעת מומחה מטעמם.

10.
בית המשפט מינה את המהנדס והשמאי אייל שנהב כמומחה מטעמו (להלן: "המומחה מטעם בית המשפט" ו/או "שנהב"). המומחה מטעם בית המשפט הגיש חוות דעת מיום 08/12/08, והשיב ביום 19/07/09 לשאלות הבהרה. לשיטת שנהב עלות תיקון ליקויי הבנייה (רטיבות וחיפויי חוץ, כולל פיקוח הנדסי) עומדת על 11,220 ₪. סכום זה אינו כולל מע"מ והוא נקוב במחירי קבלן מזדמן. עלות התיקונים לנתבעת נמוכה ב-25%. משך התיקונים – 5 ימים בהם ניתן להתגורר בדירה. כאמור, סכום זה כולל סך של 1,800 ₪ בגין תיקון חיפויי חוץ שאינם כלולים בסכום התביעה. אשר לטענת אי ההתאמה, לשיטת שנהב, "הביצוע בפועל תואם את המפרט הטכני מכיוון שתקרות הביניים עשויות מבטון והגג הוא גג רעפים ללא בטון עם חיפו גבס תחתון". מכל מקום, שנהב מותיר עניין זה להכרעת בית המשפט וקובע שעלות התקנת תקרת בטון במקום תקרת הגבס הינה 95,000 ₪, לפני מע"מ. בניית תקרת בטון תימשך כ-40 יום בהם לא ניתן להתגורר בדירה.

11.
ביום 01/07/10 התקיים דיון הוכחות, מטעם התובעת העידו התובעת עצמה, הגב' נטלי דינור
, מר ליאור נדיבי (להלן: "נדיבי"), בן זוגה של התובעת אשר תצהיר מטעמם הוגש במסגרת ראיות התובעת. כן הוגש תצהיר עדות ראשית על ידי מר שרון כהן, אשר הנתבעת ויתרה על חקירתו. עד זה העיד, בתצהירו, כי הוא שכן אשר רכש דירה בצמוד לדירת התובעת. בסעיף 2.8 למפרט הטכני של דירתו הוסיפה הנתבעת להגדרת "תקרות" גם תקרות גבס.

12.
מטעם הנתבעת העידו מר גיל רובינשטיין (להלן: "רובינשטיין") - מנהל הנתבעת, מר אהרון טוקטלי (להלן: "טוקטלי") – איש מכירות של הנתבעת, מר שלמה אלה – מנהל אתר בחברת שייקה אלה בע"מ, קבלנית המשנה של הנתבעת,
אשר תצהירם הוגש במסגרת ראיות הנתבע. הצדדים ויתרו על חקירת המומחים מטעמם, וביום 13/03/11 התקיימה ישיבת הוכחות נוספת בה נחקר מר אייל שנהב, המומחה מטעם בית המשפט.

13.
כן התקבלו הראיות כדלקמן:
נ/1
– רשימת פגמים וליקויים מיום 20/08/06, המכותב לחברת שייקה אלה.
נ/2
– שרטוט סכמטי של בית עם גג.
נ/3
– מכתב מיום 30/08/06, מאת ליאור נדיבי, מכותב חב' רובינשטיין/זאב שדמי, בצירוף טבלה.
נ/4
– מכתב מיום 12/03/07, מאת ליאור נדיבי, מכותב חב' שייקה אלה/אפי דוד, בצירוף טבלה.

14.
ביום 18/5/11 התרתי לתובעת לצרף חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט בתיק אחר, המהנדס אריה ורשבסקי ובה קובע המומחה כי מקום בו מחייב המפרט תקרת בטון אין להסתפק בתקרת גבס מתחת לגג הרעפים.

דיון
15.
שתי מחלוקות טעונות הכרעה בתיק זה: נושא ההתאמה למפרט הדירה בבניית תקרת גבס מעל הקומה העליונה, ונושא הרטיבות כתוצאה מחדירת מי גשמים.

ליקויי הרטיבות:
16.
התובעת טוענת כי נמצאו ליקויי רטיבות שעלות תיקונם היא 40,000 ₪. הנתבעת טוענת כי עלות תיקון הליקויים הינה 2,000 ₪ בלבד. אני מקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לענין הליקויים הקיימים בדירה, ועלות תיקונם. משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לו נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, יאמץ בית המשפט את ממצאיו של המומחה, אלא אם קיימת סיבה ממשית שלא לעשות כן (ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ). במקרה שלפני, בכל הנוגע לליקויי הרטיבות, לא מצאתי סיבה שלא להסתמך על המומחה. כידוע, זכות התיקון איננה זכות מוחלטת והיא תלויה בנסיבות העניין. יש לאפשר לקבלן לתקן את הניתן לתיקון, כאשר הוא מודה בליקויים, וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית. הזכות אינה ניתנת לקבלן המכחיש את עצם הליקויים או המזלזל בהם מראש (ע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה, פ"ד נ(2) 858 (1996)). הנתבעת פעלה לתיקון ליקויים רבים אך כשלה בתיקון ליקויי הרטיבות. בנסיבות אלה אני רואה לחייב את הנתבעת בסכום שנקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעת המומחה מטעם התובעת מונה המומחה גם ליקויים של חיפויי חוץ. מסיבה שאינה ברורה לא קוצב המומחה מטעם התובעת את עלות תיקון הליקויים, ועל כן לא כלול תיקון זה בסכום התביעה. משנבדקה טענת מומחה התובעת על ידי המומחה מטעם בית המשפט ונמצא ליקויי שעלות תיקונו 1,800 ₪ אני רואה לזכות את התובעת בסכום זה.

לסיכום רכיב זה של התביעה – אני רואה לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 11,220 ₪ בתוספת מע"מ נכון למדד אוקטובר 2008.

ההתאמה למפרט – תקרת הגבס:
17.
סעיף 2.8 למפרט קובע: "תקרות: תקרת צלעות או תקרות בטון מלאות, עובי לפי תוכניות קונסטרוקציה". סעיף 2.9 למפרט קובע: "גג בניין: רעפים".

18.
המומחה סאבו, מטעם התובעת, סבור כי המפרט הטכני דורש תקרות בטון בעוד שבפועל תקרת הקומה העליונה מתחת לגג הרעפים בוצעה בלוחות גבס ועל כן יש לתכנן ולבצע בקומה העליונה תקרת בטון, שעלות התקנתה 139,000 ₪. (לא כולל פיקוח, תוספת בניה מעבר לקו הירוק, ומע"מ). לעומתו טוען המומחה גולדשטיין, מטעם הנתבעת, כי אין מדובר בחריגה מהמפרט שכן לא מדובר בתקרה, אלא בגימור פנימי של גג רעפים אשר תואם לסעיף 2.9 למפרט. גולדשטיין סבור כי אף אם לא תתקבל דעתו ויוחלט כי מדובר ב"אי התאמה" הרי שאין מדובר באי התאמה הפוגעת בפונקציונליות ו/או באסתטיקה של הדירה ודורשת תיקון. ליקויי בניה יש לבחון בשני מבחנים: האחד, סוג הפגיעה, דהיינו האם מדובר בפגיעה במבנה עצמו, או ברווחת הדיירים; והמבחן השני הינו האם מדובר בתיקון שחובה לתקנו או שמא התיקון אינו נחוץ ואינו מעשי. ממבחנים אלו מסיק גולדשטיין כי אין המדובר בבעיה בטיחותית או אסתטית הפוגעים ברווחת הדיירים או בשימוש עתידי, וכי תיקון אינו אפשרי כיום מאחר שהדרישה לתקן אינו עומדת בקנה אחד עם התועלת שתופק מכך. כן מוסיף כי אומדן עלות התיקון על פי סאבו שגוי ויש להעמידו על 24,887 ₪. וכי אם יבוצע על ידי הקבלן עצמו הרי שהעלויות תקטנה עד 25% ויעמדו על 18,665 ₪.

19.
המומחה מטעם בית המשפט, שנהב, ביקר ביום 21/09/08 בדירה בנוכחות התובעת, הקבלן המבצע והמומחה מטעם הנתבעת. שנהב קבע בחוות דעתו כי אינו מוצא ליקוי בניה מאחר וסעיף 2.8 למפרט הטכני עוסק בתקרות אשר קיימות במבנה וכי "הביצוע בפועל תואם לחלוטין את המפרט הטכני מכיוון שתקרות הביניים עשויות מבטון והגג הוא גג רעפים ללא בטון עם חיפוי גבס תחתון" (
עמוד 6 לחווה"ד
). עם זאת מוסיף שנהב כי באם יכריע בית המשפט כגרסת התביעה אזי הוא מעריך את עלות התיקון בסך של 95,000 ₪. במענה לשאלות הבהרה, הוסיף שנהב כי משך ביצוע העבודה מוערך בכ- 40 ימים ובתקופה זו לא ניתן להתגורר בנכס.

20.
שנהב הוסיף עוד בתשובות לשאלות הבהרה אשר נשלחו אליו מטעם התובעת, כי אינו מתמחה בהגדרות מילוליות או משפטיות ועל כן אינו יכול להסביר מה ההגדרה המקצועית/טכנית למילים גג ותקרה. מתשובת המומחה לשאלת התובעת אם עלה לעליית הגג, (שאלות 12,13, לשאלות ההבהרה) עולה כי המומחה מתייחס למפלס העליון כעליית גג, ואף מביע דעתו כי אינו מבין את שאלת התובעת באם "ניתן לומר כי לפחות חלק מרצפת עליית הגג היא תקרת הגבס של המפלס העליון" ומוסיף כי בעליית הגג קיימים חדרי שינה ואמבטיה ורצפתם היא רצפת בטון.

21.
הדירה נושא התביעה בנויה משלושה מפלסים. המומחה סאבו, בחוות דעתו, מתאר את הדירה כדירת 6 חדרים בת שלוש קומות (עמוד 1 לחווה"ד). הווה אומר, הוא מתיחס למפלס השני כקומה בפני
עצמה ואל המפלס השלישי כקומה. מנגד, עד הנתבעת, מר שלמה אלה, מנהל אתר בחברת שייקה אלה בע"מ, קבלנית המשנה של הנתבעת מסר בתצהירו כי הדירה בנויה משלושה מפלסים כאשר המפלס השלישי הינו עליית גג, אשר פותחה לצרכי מגורים. הצדדים נתפסו לשאלת מספר הקומות במבנה, מחמת שלשיטת הנתבעת הקומה העליונה אינה אלא עליית גג, ועל כן החיפוי העליון שלה הוא גג הרעפים, שמתחתיו גימור גבס.

22.
אינני מקבל את עמדת הנתבעת בעניין זה, ואף לא את עמדת המומחה מטעם בית המשפט. בכל הכבוד, בית המשפט אינו חותמת גומי לאישור חוות דעת המומחה מטעמו, והוא רשאי ואף חייב להעביר את חוות הדעת תחת שבט בקורתו. וכך נפסק בעניין זה:
"משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם רשאים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות הדעת של שמאי שמונה על ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל אשר כלול בה... בית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות הדעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על ידיו של האמור בחוות הדעת"
(ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון-לציון, פ"ד מא(1) 133, בעמ' 139)

23.
בענייננו טוב עשה המומחה שנהב שהותיר בגוף חוות דעתו את ההכרעה בשאלת אי ההתאמה להכרעת בית המשפט. ואכן, אין למומחה בית המשפט עדיפות על בית המשפט בנוגע לפרשנותו של המפרט הטכני, מקום בו לא מדובר במונחים מקצועיים. בענייננו המפרט הטכני אינו מזכיר כלל את המונח "עליית גג", והוא מתאר את הבית כמבנה בן שתי קומות מעל הקרקע (
סע' 1.5
). הבית בנוי בשלושה מפלסים. מפלס הכניסה, מפלס בגובה חצי קומה, ומפלס נוסף שמצוי מעל לקומת הכניסה, הלוא הוא הקומה השנייה. הקומה השנייה אינה עליית גג, בלשון בני אדם, והיא חלק מהשטח העיקרי של הדירה. בקומה העליונה מצויים חדרי שינה וחדרי שירותים. הנתבעת עצמה הציגה את הדירה ואף סימנה זאת מפורשות בשרטוטים התואמים לדירת התובעת כי המפלס השלישי הינו קומת מגורים, רק לקראת סיום ההליכים, החלה הנתבעת לכנות את המפלס השלישי כעליית גג. גם המומחה שנהב מסכים כי לפי דרישות החוק היה צריך לציין במפרט הטכני שהקומה השניה היא עליית גג ולא קומה מעל הקרקע (
עמוד 44 שורות 17-20
).

24.
המפרט נועד למנוע מחלוקות באשר לטיב הממכר. לו ביקשה הנתבעת לחפות חלק מהחדרים בתקרת גבס היה עליה לרשום במפורש במפרט הטכני כי התקרות עשויות צלעות, בטון, או גבס, כשם שנעשה במפרט הטכני של מר שרון כהן. אינני מקבל את הטענה כאילו החיפוי של הקומה העליונה הוא גג הרעפים ומתחתיו גימור גבס. בכל חוות הדעת מתייחסים המומחים אל "גימור הגבס" שמתחת לגג הרעפים, כאל תקרת גבס. כך בלשון המומחים וכך בלשון בני אדם. תקרה היא תקרה היא תקרה. משהתחייבה הנתבעת לבנות את התקרות כתקרות צלעות או כתקרות של בטון מלא, עליה למלא אחר התחייבותה. בניית תקרת הקומה עליונה כתקרת גבס עומדת בניגוד להתחייבות הנתבעת, והיא בבחינת אי התאמה. יובהר כי "תקרת צלעות" היא תקרה מסיבית, ולצורך העניין אין הבדל בין תקרת צלעות לתקרת בטון מלא. אין חולק כי תקרת גבס אינה ממלאה אחר הגדת התקרות שבמפרט.

25.
טענת הנתבעת כי התובעת ובן זוגה ידעו קודם לרכישה שתקרת הקומה העליונה היא תקרת גבס, לא הוכחה. מר טוקטלי מסר בתצהירו כי יצא לסייר עם התובעת ומר נדיבי בדירה, וכי מר נדיבי עמד על גלון צבע באחד מחדרי השינה במפלס השלישי, וראה את חלל הגג המשמש לאכסון ואת חיפוי הגבס שעל הרעפים. מר שלמה אלה טען בתצהירו כי בפגישה עם מר נדיבי, נכנסו אל תוך חלל הגג הממוקם מעל המפלס השני, ומעבר להסברים שניתנו לו, הוא ראה בעיניו את חלל הגג וקונסטרוקציה הגבס, ונאמר לו מפורשות כי מדובר בחיפוי גבס. טוקטלי בחקירתו נשאל על הסיור שקיים בדירה עם מר נדיבי. לא שוכנעתי מעדותו כי נדיבי יכול היה לראות את תקרת הגבס. תשובות של טוקטלי בעניין זה לא היו חד משמעיות. (
עמ' 24 ש' 9 – 24
). העד שלמה אלה לא נשאל על הסיור שערך במקום עם מר נדיבי. מר נדיבי עצמו אינו מתייחס לנושא הסיור בתצהירו. בחקירה הנגדית לא שאל ב"כ הנתבעת את נדיבי אם ראה את תקרת הגבס בסיור שקדם לרכישת הדירה – כטענת הנתבעת – והסתפק רק בשאלות על עצם קיומו של סיור כאמור. גם התובעת לא נשאלה דבר על כך במסגרת החקירה הנגדית. אין זה מובן מאליו בעיניי, כלל וכלל, כי ניתן להבחין בקיומה של תקרת גבס על נקלה במסגרת סיור בדירה. עובדה זו לא הוכחה. בנסיבות אלה שאלת ידיעתה של התובעת על קיומה של תקרת גבס בקומה העליונה עובר לחתימה על הסכם הרכישה נותרה בלתי פתורה. עמימות זו פועלת לחובת הנתבעת, אשר ביקשה להצדיק בדרך זו את מכירת הדירה כשתקרת הקומה העליונה אינה תואמת את האמור במפרט הטכני.

26.
נראית בעיניי טענת התובעת, לפיה בניית התקרה מגבס ולא מבטון משמעה הגבלה ניכרת על יכולת השימוש בתליית דברים על התקרה, מכיוון חדרי השינה וחדרי השירותים, וכן לעניין האפשרות לאחסן חפצים בחלל שנוצר בין התקרה ובין גג הרעפים. למקרא המפרט הטכני, רשאית הייתה התובעת להסתמך על קיומה של תקרת בטון בקומה העליונה לצורך השימושים האמורים, ומשהותקנה בקומה העליונה תקרת גבס במקום תקרת בטון נגרעה ההנאה שיכולה התובעת להפיק מן הדירה. הנתבעת התחייבה לבנות מעל קומות המגורים תקרות בטון, אם לשם השימוש הפונקציונאלי של התקרה ואם לשם אכסון חפצים בין התקרה לבין גג הרעפים. איני יכול לקבל גרסת הנתבעת כאילו תקרת הגבס משמשת כחיפוי פנימי לגג הרעפים. אני מקבל את טענות התובעת כי בכך שהנתבעת תיקנה את סעיף 2.8 למפרט בדירה אחרת, והוספת שם אופציה של תקרת גבס יש כדי לחזק את פרשנות התובעת כי תקרת המפלס השלישי צריכה היתה להיבנות כמפורט במפורט מבטון או צלעות.

27.
על כל אלה ראוי להוסיף את האמור בחוות דעתו של המהנדס אריה ורשבסקי (להלן: "ורשבסקי"), אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בת.א. (י-ם) 4357/09 דוד יפרח נ' רובינשטיין אברהם ושות', בתביעה דומה המתנהלת כנגד הנתבעת (
נספח ו' לסיכומי התובעת
). בחוות דעת זו מקבל המומחה מטעם בית המשפט את העקרון לפיו בניית תקרת גבס מתחת לגג רעפים, מקום בו מחייב המפרט בניית תקרות צלעות או תקרות בטון מלא, מהווה אי התאמה בממכר. ראוי לציין כי טוב היתה עושה הנתבעת לו גילתה ביוזמתה את האמור בחוות דעת זו ולא הותירה את מלאכת הגילוי לתובעת.

עלויות התקנת תקרת הבטון
28.
בחוות דעת המומחה סאבו, מטעם התובעת, נטען כי העלות הבסיסית של התקנת תקרת הבטון עומדת על 139,000 ₪, ועל סכום זה יש להוסיף מע"מ, פיקוח, ותוספת בגין בנייה מעבר לקו הירוק. לעומתו, טען המומחה גולדשטיין מטעם הנתבעת כי עלות התקנת תקרת הבטון עומדת על כ-25,000 ₪ בלבד, ותוך הפחתה של 25% מעלות זו אם תבוצע התקרה על ידי הנתבעת.

29.
המומחה מטעם בית המשפט קבע כי העלות לתובעים עומדת על 95,000 ₪ לפני מע"מ. במכתב הבהרה מיום 12/8/2009 מפרט המומחה שנהב את תחשיבו. בחקירתו נשאל המומחה על הערכתו והבהיר כי הערכת המומחה מטעם הנתבעת אינה הגיונית בהתחשב בכך שמדובר בהתקנת תקרת בטון בתוך מבנה קיים, כולל שיפועים. את המחיר שנקב בו המומחה מטעם הנתבעת מכנה שנהב מחיר מופרך (
עמ' 47, ש' 6
). אינני רואה מקום לסטות מהמחיר שקבע שנהב לעניין העלות הכרוכה בהחלפת תקרת הגבס בתקרת בטון.

30.
הנתבעת מבקשת להסתייע בחוות הדעת שנתן ורשבסקי בתיק האחר כדי להוכיח את סבירות חוות דעתו של המומחה מטעמה בעניין עלות התיקונים. זאת לדעת, בתיק האחר קבע ורשבסקי, כמומחה מטעם בית המשפט, שעלות התקנת תקרת בטון במקום תקרת הגבס הינה 24,800 ₪. דא עקא, סיוע זה אין בו ממש. מעיון בחוות דעתו של ורשבסקי עולה כי הוא מתייחס לתקרה בשטח של כ-31 מ"ר וכי העלויות שבחוות דעתו הן עלויות לקבלן. בפתח חוות הדעת הוא מציין כי העלויות שבחוות הדעת הן עלויות לנתבעים. עלויות לתובעים הן בתוספת של 30%. על אלה יש להוסיף מע"מ ו-15% עלות פיקוח. בעניינו מדובר בתקרה ששטחה כ-57 מ"ר (
חוות דעת גולדשטיין, מטעם הנתבעת, עמ' 6
). בהתחשב בכך ששטח התקרה בענייננו גדול ב-56% מהשטח מושא חוות הדעת של ורשבסקי, ובהתחשב בתוספת עלות של 30%, בגין ביצוע העבודה על ידי התובעים, ובצירוף מע"מ ועלויות פיקוח, נמצא כי לאחר התאמת חוות דעת ורשבסקי לנתונים דידן, עלות התקנת תקרת הבטון לתובעים הינה כ-67,000 ₪, ולא כטענת הנתבעת. כל זאת, מבלי לבדוק לעמקה את מידת התאמת העלויות בחוות דעת ורשבסקי לענייננו. מכל מקום, כאמור לעיל, איני רואה מקום לסטות מהסכום הנקוב בחוות דעת שנהב.

בהתחשב בכך שהנתבעת כפרה כל העת בחובתה לתקן את הליקוי המתייחס לתקרת הגבס, איני רואה מקום לאפשר לנתבעת לבצע תיקון זה. עליה לפצות את התובעת לפי ערך עלות התיקון.

הוצאות נוספות
31.
את ההוצאות הנוספות של התובעת, ובכלל זה עוגמת נפש, טרחה ואי נוחות, ועלויות פינוי הבית בעת ביצוע העבודות אני אומד בסכום של 20,000 ₪. בנוסף, זכאית התובעת להחזר הוצאות המומחים מטעמה בסך 4,750 ₪, והוצאות משפט.

סוף דבר
32.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
א.
11,220 ₪ ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 8/12/2008 (בגין ליקויי רטיבות
וחיפוי חוץ ממועד חוו"ד שנהב);
ב.
95,000 ₪ ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 8/12/2008 (בגין ליקויי
התקרה);
ג.
20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום (הוצאות נוספות, כולל עלויות פינוי);
ד.
4,750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 17/9/2006 (הוצאות מומחים);
ה.
אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן;
ו.
שכר שנפסק לעדי התובעת ושכר ששילמה התובעת למומחה מטעם בית המשפט, בצירוף
הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומם (כנגד קבלות);
ז.
שכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום.

התשלום ישולם תוך 30 יום.

ניתן היום
,


ט"ו אייר תשע"ב
,
07 מאי 2012
, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 65094/07 נטלי דינור נ' אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/05/2012)