פסקי דין על עו"ד ברק יצחק רון | פסקי דין על אף.סי. (פליינג קרגו) אקספרס בע"מ

32972-09/11 תצ     10/05/2012




תצ 32972-09/11 עו"ד ברק יצחק רון נ' אף.סי. (פליינג קרגו) אקספרס בע"מ




לפני כבוד השופטת שושנה אלמגור

בקשה מס' 3
התובע (המשיב)
ברק יצחק רון
, עו"ד

ע"י ב"כ עו"ד מיה פילוסוף
ועו"ד חן פייביש

נ ג ד
הנתבעת (המבקשת)
אף.סי. (פליינג קרגו) אקספרס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מנחם טולצ'ינסקי
, עו"ד יצחק מרציאנו
ועו"ד עמית הירש
ה ח ל ט ה
בעניין: בקשה לסילוק על הסף של התובענה ושל הבקשה לאשרה כייצוגית מיום: 25.12.11

פניי בקשה לסילוק על הסף של תובענה ושל הבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית. בבסיס הבקשה מונחת הטענה כי בהגישו את התובענה ניצל התובע לרעה הליכי משפט, שכן מסכת העובדות שעליה היא סבה זהה לזו שניצבה במוקד התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית שהגיש לבית משפט זה ביום 14.09.10 (ת"צ 20357-09-10; להלן: התובענה הקודמת) ואשר נמחקה ביום 13.09.11. כמו-כן הנתבעת טוענת כי להליך דנן סיכויים נמוכים להצליח וכי התובע אינו מייצג באופן הולם את הקבוצה שהוא מבקש לייצג.

בתובענה הקודמת ובבקשה לאישורה כייצוגית טען התובע כי הנתבעת, חברה לשילוח בין-לאומי, גובה בעבור שירותיה מחיר הנקוב בדולר ארה"ב, אך שער החליפין המשמש לחישוב המחיר אינו פוחת בשום מקרה מ-4.25 ש"ח לדולר. בכך, ביקש התובע לקבל, הנתבעת מטעה את לקוחותיה – שעמם הוא נמנה – ועוברת על חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), הקובע:

,,לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה [...]''

(סעיף 2(א))

וכן:

,,לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי[...]''

(סעיף 17ד; עם זאת יצוין כי הוראת סעיף 17ז מסייגת הוראה זו
בתנאים מסוימים, שאז ניתן לנקוב בסכום במטבע חוץ,
ובלבד ששער החליפין יהיה כמפורט בתוספת לחוק)

הנתבעת השיבה כי החוק אוסר על עוסק לגבות מחיר בדולרים שלא לפי שער יציג רק מ,,צרכן'', וזה, עלֿֿפי הגדרתו בחוק הגנת הצרכן, הוא ,,מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי'' (סעיף 1). לקוחותיה אלו (וגם לקוחות עסקיים מזדמנים), טענה, מחויבים במחיר הנקוב בשקל חדש, להבדיל מהלקוחות העסקיים הנזקקים לשירותיה דרך קבע, אשר זוכים לקבל ממנה אשראי. אליבא דנתבעת בתשובתה לבקשת האישור בתובענה הקודמת, היא דאגה במגוון אופנים לכך שכל לקוח המחויב בדולרים יֵדע כי שער ההמרה שלפיו מחושבים מחירי השירות לא יפחת מהשער המינימלי שנקבע.

מאחר שבבקשה לאשר את התובענה הקודמת כתובענה ייצוגית נפלו אֵי-אלו פגמים, ובעיקר העדר הגדרה של חברי הקבוצה התובעת, ביקש התובע להגיש בקשה מתוקנת. משניתנה לו הרשות הגיש לא רק בקשה שבה כהנה וכהנה תיקונים, אלא גם כתב תביעה מתוקן. בהחלטתי מיום 19.05.11 הוריתי למחוק את שני המסמכים, ובסופו של דבר הגיש התובע בקשה להסתלק מן התובענה ומן הבקשה לאשרה כייצוגית. הנתבעת, אף שהביעה התנגדות לטעמים שהנחו אותו להגיש את בקשת ההסתלקות, לא התנגדה לה (בתנאי שישיב לה את הוצאותיה). בפסקֿֿהדין, אשר ניתן ביום 13.09.11, אישרתי לתובע להסתלק מן התובענה הקודמת, הוריתי על מחיקתה וחייבתי אותו בתשלום הוצאות לנתבעת.

מחיקת תובענה אינה בבחינת מעשהֿֿביתֿֿדין, ובה כשלעצמה אין כדי למנוע מתובע הגשת תביעה חדשה באותה עילה (תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984). ואמנם התובע עמד עוד ביום 04.07.11, במהלך דיון בתובענה הקודמת, על כוונתו להגיש תובענה כזאת. הבטיח וגם קיים: תובענה זו הוגשה יומיים לאחר מתן פסקֿֿהדין בתובענה הקודמת.

לאחר שעיינתי בבקשת הסילוק על הסף, בתגובה לה ובתשובה לתגובה החלטתי לדחות את הבקשה, ואלה נימוקיי:

הכלל הוא שאין לדון בבקשה לסילוק תובענה ייצוגית על הסף לחוד ובבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית לחוד (רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 290 [2001] [להלן: ,,פרשת רייכרט'']; רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' ארֿֿאון השקעות בע"מ [פורסמה במאגרים, 2007; להלן: פרשת הבנק הבינלאומי], פסקה 4). על הטעם שבכלל זה עמד בית המשפט העליון ברע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי (פורסמה במאגרים, 2009; להלן: פרשת קוסט-פוררֿֿגבאי):

,,[...] הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא עצמו הליך מקדמי (אף כי אין חולק על השלכתו הרבה על תוצאות ההליך העיקרי), ופיצולו לתתֿֿהליכים איננו רצוי ועלול לגרום רק לסירבול ההליך. הנה כי כן, אם גורלה של הבקשה לאישור להידחות כיוון שאין היא עומדת בתנאים הנדרשים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 [...], הרי שהיא ממילא תידחה בתום הדיון בבקשה לאישור. מכאן שהגשת בקשה למחיקת ההליך על הסף או לדחייתו כאמור, איסוף התשובות לבקשה, דיון והחלטה באותה בקשה, וכן דיון ההמשך השכיח במכלול מעין זה – פניה לבית משפט זה בערעור, או בבקשת רשות ערעור – כל אלה עשויים להביא לפרקים להשחתת זמנם של הצדדים ובתי המשפט שלא לצורך, ולהשהייתו (במקום להאצתו) של סיום ההליך, גם מקום שבו אכן נמצא כי בקשת האישור איננה עומדת בתנאי החוק.''

(פסקה 5; ההדגשה במקור)

יש שתובענה אשר מבוקש לאשרה כתובענה ייצוגית תצא מן הכלל, ולא מן הנמנע שתידחה על הסף, אך חריגים הם המקרים שבהם ינקוט בית המשפט צעד כזה (ראו פרשת רייכרט, עמ' 290; פרשת הבנק הבינלאומי, פסקה 4). כלשונו של בית המשפט העליון בפרשת קוסט-פוררֿֿגבאי:

,,[...] כאשר קריאה פשוטה של הדברים, על פניהם, מלמדת לכאורה כי המדובר בבקשת סרק, ודיון בבקשה לסילוקה של בקשת האישור על הסף הוא פשוט, מהיר ויכול להוביל למסקנה ברורה וחדֿֿמשמעית, אזי יש בסיס לעריכת דיון כאמור. [...]''

(פסקה 5)

והרחיבה בנושא כבוד השופטת אסתר חיות בת"א (מחוזי ת"א) 1476/02 שועלי נ' פניקס הישראלי בע"מ – חברה לבטוח (פורסם במאגרים, 2002):

,,[...] כאשר יש בפי המשיב טענה ניצחת, שבכוחה להדוף, מניה וביה, הן את התביעה והן את הבקשה לאישור שהוגשה במסגרתה, וזאת ללא חקירה ודרישה מאומצת, כי אז אין טעם ואין כל צורך לייגע את הנתבע – המשיב, בהכנת תגובה מפורטת לגוף הבקשה, על כל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, ממש כשם שאין טעם ואין כל צורך לייגע את בית המשפט בדיון ארוך ומורכב בכל מכלול הטענות המועלות על ידי הצדדים בבקשה לאישור.''

(פסקה 7; דיון דומה ראו בבש"א [מחוזי י-ם] 124/10 [ת"א 3535/09]
אלקלעי נ' בנק דיסקונט [פורסמה במאגרים, 2010], פסקה 8)

הנתבעת, כאמור, סבורה כי התובענה הקודמת וזו שלפניי כעת הן היינו-הך ואינן נבדלות בדבר. אכן בשתי התובענות הציג התובע את אותן שש חשבוניות מס שניפקה הנתבעת למשרדו (נספחים ב1–ב6 לבקשת האישור). שתיהן גם מתבססות על עילות תביעה לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט. אולם בתובענה דנן נוספו ארבע עילות תביעה שלא נזכרו בקודמת: עילה עלֿֿפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג–1982 בטענה לתניה מקפחת בחוזה אחיד שיש לבטלה; עילה של הפרת חוזה, בטענה שהנתבעת שינתה באופן חדֿֿצדדי את החוזה שבין הצדדים, מבלי שהתובע נתן הסכמתו לכך; הפרת חובת תום הלב במשא-ומתן ובקיומו של חוזה; עילת תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000. זאת ועוד: אמנם בתובענה הקודמת הצהיר התובע כי הוא נעזר בשירותי הנתבעת פעמים רבות, לשם שילוח דברי דואר וחבילות אל ישראל ומחוצה לה, במסגרת עיסוקו כעורךֿֿדין (סעיף 3.1 לתצהיר התמיכה בבקשת האישור), וכן:

,,הח"מ [...] ביצע הזמנות על פי צורכי המשרד, כנגזרת של הוראות לקוחותיו בעניינים
השונים שהוא מטפל עבורם [...]''

(סעיף 26 לתצהיר התמיכה בתשובה לתשובה
לבקשת האישור; ראו גם סעיף 34)

אך בתובענה זו, לעומת זאת, טען כי הוא נעזר בשירותי הנתבעת גם לעיסוקו וגם במסגרת פרטית (סעיף 4 לתצהיר התומך בבקשת האישור). עוד הוסיף כי יש לו חשבון לקוח אחד אצל הנתבעת המשמש הן לשילוחיו העסקיים הן לשילוחיו הפרטיים.

בענייננו לא שוכנעתי ולו לכאורה כי הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית היא בקשת סרק, ואינני רואה הצדקה לסרבול שייגרם להליך עם הפרדתו לשלבים כאמור. השאלה אם לאשר כתובענה ייצוגית את התובענה, אשר כפי שראינו נוספו לה עילות תביעה נוספות על אלה שביסוד התובענה הקודמת, תוכרע בדיון באותה בקשה.

במענה לטענות הנתבעת כי הוא מנהל את ההליכים אגב ניצולם לרעה הפנה התובע לפסקֿֿהדין בבש"א 6479/06 (ע"א 11319/05) בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ (פורסם במאגרים, 2007), שבו נקבע:

,,[...] על דרך הכלל, לא יסרב ביתֿֿהמשפט להידרש להליך שהוגש בפני
ו מן הטעם של שימוש לרעה בהליכי משפט, ויעדיף מתן סעדים אחרים כגון: זקיפת חוסר תוםֿֿהלב לחובתו של אותו בעלֿֿדין [...] או השתת הוצאות על בעלֿֿהדין בגין התנהגותו האמורה [...]. רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן, כגון – ניצול לרעה בוטה של ההליך השיפוטי, זלזול חמור בהליכי המשפט או ניסיון זדוני להכשלתם, עשוי ביתֿֿהמשפט לבוא למסקנה כי יש לסלק על הסף את ההליך שהוגש בפני
ו וזאת בגין חוסר תוםֿֿלב קיצוני של בעלֿֿהדין שהגישו.''

(סעיף 8)

כלל זה נובע מן ההכרה בחשיבותה של זכות הגישה לערכאות, המחייבת את בית המשפט בזהירות יתרה מפני שימוש קל דעת בסמכותו לסלק תובענה על הסף (ראו ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, 583–584 [2003]).

אשר לטענה על ייצוג בלתי הולם של חברי הקבוצה – כפי שנפסק בפרשת הבנק הבינלאומי (פסקה 5; כן ראו ע"א 9590/05 רחמןֿֿנוני נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם במאגרים, 2007], פסקה 4), גם בהנחה שלתובע אין עילת תביעה אישית, אין פירושו של דבר שיש לסלק את התובענה על הסף. זאת, מכוח סעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, המותיר בידי בית המשפט את האפשרות להורות על החלפת התובע המייצג אם נוכח שהתביעה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית.

לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה לסילוק התובענה על הסף. תשובה לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית תוגש עד ליום 15.07.12. קדםֿֿמשפט נקבע ליום 02.09.12, בשעה 1000. להוצאות אתן דעתי בשלב ההכרעה בבקשת האישור.

ניתנה בלשכתי היום, י"ח אייר תשע"ב (10 במאי 2012).

המזכירות תשגר ההחלטה לצדדים.
שושנה אלמגור
, שופטת

בית המשפט המחוזי בתל־אביב-יפו

ת"צ 32972-09-11 רון נ' אף.סי.
(פליינג קרגו) אקספרס בע"מ
10 במאי 2012
י"ח באייר תשע"ב
1 מתוך 5








תצ בית משפט מחוזי 32972-09/11 עו"ד ברק יצחק רון נ' אף.סי. (פליינג קרגו) אקספרס בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/05/2012)