פסקי דין על סאידה שלח | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1419-10/11 בל     13/05/2012




בל 1419-10/11 סאידה שלח נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 1419-10-11 שלח נ' המוסד לביטוח לאומי






בפני

כב' סגנית הנשיא א.קציר

המערערת
סאידה שלח


נגד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי



פסק דין


1.
זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה לעררים לאי כושר מיום 19.6.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי המערערת איבדה
74%
מכושרה להשתכר (להלן: ההחלטה).

2.
טענות המערערת:

2.1
למערערת נקבעו 64% נכות רפואיים. הועדה דחתה את ערר המערערת לעניין אי כושר וזאת ללא כל נימוק ענייני.

2.2
הנימוק כי הועדה מקבלת את חוות דעת פקיד השיקום וכי היא עיינה במכתב הערר אינו מהווה נימוק כדין ועל הועדה היה להבהיר מדוע היא קובעת למערערת אי כושר בשיעור 74% כשהועדה עצמה קובעת שהמערערת אינה שומעת, אינה מכירה את שפת הסימנים ואינה מסוגלת לעבוד אף בניקיון ללא תיווך וכי הועדה עצמה קיימה את השיחה עם המערערת באמצעות הוריה. אין זה סביר כי המערערת תצא לעבודה בליווית הוריה.
2.3
הועדה לא התייחסה לעובדה כי המערערת רשומה מזה שנים בלשכת התעסוקה ולא הוצאה לה עבודה כלשהי במגבלותיה כשהנסיון היחיד להביא להעסקתה הסתיים בפיטוריה.

3.
טענות המשיב:

3.1
לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה שהייתה מודעת לכל המגבלות הרפואיות של המערערת וכן לנסיבות האחרות. החלטת הועדה מוסמכת על חוות דעת הרופא המוסמך ופקידת השיקום ומתאימה בין מצבה הרפואי של המערערת לדרגת אי כושרה לעבוד.
דיון והכרעה:
4
במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה

פסק דין
בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע לד' 213).
5.
על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.
6
לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.
7.
לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה לעררים לאי כושר, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני
הוועדה ולאחר שעיינה בחוות דעת דו"ח פקידת שיקום ומחלקת שיקום ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה.
8.
במסגרת ישיבתה מיום ה- 19.6.11 שמעה הוועדה את דברי אבי המערערת (סעיף ג' לפרוטוקול), אשר ציין כי המערערת נולדה חרשת, לא למדה בבית ספר שהניסיון לשלבה לא צלח, שהמערערת אינה יודעת להסתדר ללא הוריה, הייתה כשלושה חודשים במוסד מגדל אור באבחון, אינה מבינה דבר ממה שאומרים לה לעשות. יושבת בבית עצבנית, לא מסוגלת לנוע לבד בדרכים. בהליך שיקום ביקשו לשלוח אותה ללמוד את שפת הסימנים ועברה מספר ניתוחים באוזניים.
9.
בפרק הממצאים (סעיף ו' לפרוטוקול), ציינה הוועדה:

"בת 32. אובחנה כסובלת מליקוי שמיעה (60) שיבושי היגוי (10), אין נכות פסיכיאטרית. סה"כ נכות רפואית יציבה בשיעור 64%.

על פי חוות דעת רופא מוסמך מסוגלת לעבודה ללא רעש מזיק, ללא קהל, עבודה המתאימה לחרשים.

על פי דו"ח פ.שיקום: חסרת השכלה, אינה יודעת קרוא וכתוב, אינה יודעת את שפת הסימנים. חסרת התנסות תעסוקתית (היה נסיון לשלבה בעבודת ניקיון אך נוצלה כספית ולכן הפסיקה). התובעת אינה מסוגלת לתקשר עם הסביבה ללא תיווך. לדעת פ.שיקום תוכל להשתלב בעבודה חלקית ביותר עם תיווך כגון – עבודת ניקיון.

התובעת מערערת על דרגת נכות יציבה בשעור 74%.

הועדה עיינה בכל החומר הרפואי שבתיק בדו"ח השיקום ובמכתב הערר מיום 23.3.11.

בדיון היום, כי התקיימה השיחה עם התובעת באמצעות הוריה.

לאור התלונות שהובעו על ידי התובעת ובהתייחס למסמכים הרבים שבתיק הועדה מקבלת את חוות הדעת של מחלקת השיקום כמשקפת נאמנה את כושר השתכרותה של התובעת וכושר עבודתה. הועדה רואה בדרגת אי הכושר בשיעור 74% כמשקפת נאמנה את כושרה לעבוד ולכן הערר נדחה".
(ההדגשה הוספה א.ק)
10.
הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה, המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי נוסח ההחלטה.
11.
הסמכות לקבוע את העבודה אשר הוצעה למבוטח ומתאימה למגבלותיו הרפואיות נתונה, מכוח החוק, לוועדה לעררים בלבד ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה ומובן שלא המבוטח מוסמך לקבוע אם הוא מסוגל לעבודה אליה נשלח או לאו (דב"ע מד' 01-924 מוחמד אחמד בושנאק נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע יח' 40).
כן נקבע בפסיקה:

"מכל האמור עולה כי העבודה המוצעת לנכה בנכות כללית אינה חייבת להיות עבודה התואמת את כישוריו המקצועיים של האיש, אלא יכולתו הפיזיולוגית
". דב"ע מב'/01-1638 רוזינגר נטע נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע טו' 349.
לשון אחרת מתפקיד הוועדה לבדוק האם המערערת מסוגלת לעבוד כלל לאור מצבה הרפואי, ובמידה שכן – באילו עבודות ובאילו אחוזי משרה.

הוועדה בדקה סוגיה זו, ציינה את אחוזי הנכות שנקבעו למערערת הנובעים מליקוי שמיעה ושיבושי היגוי. הועדה מציינת כי היא עיינה במסמכים הרלוונטיים שהם דו"ח פקידת שיקום ומחלקת שיקום וחוות דעת רופא מוסמך המציינים כי המערערת מסוגלת לעבודה ללא רעש מזיק, ללא קהל, עבודה המתאימה לחרשים וכי נעשה נסיון לשלבה בעבר בעבודות ניקיון שזו אף העבודה שהועדה עצמה הציעה. הועדה קובעת לאחר עיון במסמכים שעמדו בפני
ה כי היא מאמצת את אותן חוות דעת ואת העבודות המוצעות במסגרת מסמכים אלה וזאת לאור התרשמותה של הועדה בנוסף מהופעתה של המערערת לפניה. קבעה שהמערערת מסוגלת לבצע עבודות חלקיות ביותר עם תיווך כגון עבודות ניקיון כפי המלצת חוות הדעת של מחלקת השיקום.

קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנתה כי המערערת איבדה 74%
מכושרה להשתכר. הוועדה לאחר ששמעה טענות המערערת באמצעות הוריה הסתמכ
על הממצאים שהיו בפני
ה בהחלטתה נתנה משקל לליקויים הרפואיים מהם סובלת המערערת בהיותה חירשת והציעה עבודות בהתאם. לציין מהעבודות שהוצעו על ידי הוועדה אין חולק כי המערערת ביצעה עבודות אלה בעבר מכאן שעל אף היעדר הנסיון המלא המערערת ביצע עבודות ניקיון ומכאן שהוועדה הציעה עבודה התואמת את כושרה הגופני של המערערת אותה הכויחה בעבר כי היא יכולה לבצע. העובדה כי נוצלה כספית אין לה כל רלבנטיות לכושרה התפקודי בהקשר של העבודה שהוצעה.

עלינו לזכור כי הוועדה לאי כושר מקבלת את הנכות שנקבעת הוועדה לעררים ובהתאם לה דנה בכושר תיפקודה של המערערת כאשר עיון באלה מעלה כי קיימת הלימה בין החלטת הוועדה לעררים להחלטת הוועדה לאי כושר.
12.
כעולה מהאמור לעיל, הוועדה בחנה ביסודיות את עניינה של המערערת טרם הגיעה למסקנותיה, ועת היו בפני
ה הממצאים שפורטו מעלה, תוך הסתמכות עליהם הגיעה למסקנותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו.
13.
לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – דין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.
14.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"א אייר תשע"ב, 13 מאי 2012, בהעדר הצדדים.










בל בית דין אזורי לעבודה 1419-10/11 סאידה שלח נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 13/05/2012)