פסקי דין על חנה מזרחי | פסקי דין על משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

4088-04/12 וע     14/05/2012




וע 4088-04/12 חנה מזרחי נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים








בית משפט השלום בחיפה



ו"ע 4088-04-12 מזרחי נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים






בפני

וועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
ליד בית משפט השלום בחיפה
כב' השופט אהרון שדה
– יו"ר
דר'
נעמי אפטר-חברה
דר' צבי בן-ישי - חבר


עוררים

חנה מזרחי


נגד


משיבים

משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים




פסק דין


בפני
נו ערר על החלטת המשיבה הדורשת מהעוררת המצאת פרטים נוספים ביחס לעיר מגורי הורי הנתבעת וביחס לעיר לידתה.

לטעמנו ההחלטה איננה כלל החלטה ברת ערר אלא החלטה טכנית שנוגעת לעובדה כי בטופס התביעה נרשם כאילו נולדה העוררת ב"בריה"מ (קזחסטן)" ואילו כל שהמשיבה דורשת זו הבהרה.

אם כל בקשת הבהרה שתבקש המשיבה תהפוך לערר,אבוי.

אלא שגם המשיבה (משום מה) היתה נכונה ל"שתף פעולה" עם העוררת ולדון בשאלת זכאות העוררת לגופה למרות שהעוררת מעולם לא נדחתה ע"י המשיבה .

לגופו של עניין:
העוררת מבקשת לקבל קצבה חודשית לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז-1957.
היות ואין חולק כי העוררת לא נולדה בשטח שנכבש או היה תחת השפעה נאצית,היא מבקשת הכרה מכוח הלכת "העוברות".

על מנת לזכות בהכרה כאמור,עליה הנטל להוכיח כי היא נרדפה כעובר בבטן אימה כלומר עליה להוכיח שאמה נרדפה בעת שנשאה אותה ברחמה.

נטל זה איננו פשוט. העוררת נסמכה על עדותה ועל עדות הגב' שרה קרפיק.

אלא שעדויות אלו היו בעייתיות מאד ועלו בהן סתירות ואי בהירויות שהתחזקו בשים לב למחיקה התמוהה של מקום הלידה בטופס התביעה.

על העוררת היה לשכנע במאזן ההסתברות הנדרש כי הוריה שהו יחדיו (כזוג כמובן) בעיר ביאליסטוק שבפולין לפחות עד פברואר 1941 כאשר אימה התעברה שם וברחה אח"כ לתוככי רוסיה.

אלא שהעוררת
כלל לא ידעה עובדות אלו המהוות בסיס לגרסה שלכאורה באה מפיה בתביעה ובערר,העיר ביאליסטוק לא הוזכרה בעדותה למרות שבערר נטען שהוריה חיו שם מספטמבר 1939 ועד תחילת 1941,היא דווקא טענה שהוריה הכירו ברוסיה, אח"כ טענה שהם ברחו מפולין ו"יכול להיות שבדרך הם הכירו וזה היה נקרא רוסיה" ועל גרסה זו חזרה בעדותה גם בפעם שלישית לאחר שציינה את מקומות לידת ההורים (לא בעיר ביאליסטוק).

גם אם נקבל גרסה זו שההורים הכירו בכלל ברוסיה (לימים בריה"מ) הרי לא מדובר בעילת בנרדפות לפי הלכת העוברות.

כאמור,הכל בבחינת קל וחומר כשהעוררת לא יכולה היתה להסביר מדוע נמחק מקום הלידה "בריה"מ (קזחסטן)" בטופס התביעה ומדוע היה צריך להסתיר זאת.

ואם בכך לא די,העוררת אף ציינה בחקירתה הנגדית ש:"יכול להיות שדיברו על זה בבית,שנולדתי בקזחסטן".

גם עדותה של הגב' שרה קרפיק לא סייעה להוכחת הערר. בחקירתה הנגדית הסתבר שהיא לא הכירה את העוררת ומשפחתה בזמנים הרלבנטיים אלא היכרותן הראשונה נעשתה בשנת 1948 כאשר מי שהפך לימים לבעלה לקח אותה להכיר את משפחתו.

הגב' קרפיק בהגינותה אישרה שהיא איננה יודעת היכן בבריה"מ נולדה העוררת,איננה יודעת מתי הגיעו הורי העוררת לקזחסטן ברם היא יצאה מנקודת הנחה שהם כמו שאר היהודים הגיעו לשם
(מה שכנראה לא מדויק שכן העוררת רשמה בגרסת התביעה שהוריה הגיעו דווקא לאוזבקיסטן),הגב' קרפיק איננה יודעת מתי נולדה העוררת ואין לה ידיעה אישית לגבי הורי העוררת. למעשה כל עדותה של הגב' קרפין מבוססת על השערות שמקורן בתלאות המשותפות לכלל היהודים. גם ב"כ העוררת בסיפא לסיכומיו אישר שאין בקורות הגב' קרפין בשואה כדי להעיד על קורות משפחת העוררת.

המשיבה מצידה מציינת כי דווקא ציון מקום הלידה-קזחסטן מעיד על כך כי הורי העוררת ברחו בגל הבריחה הראשון (1939-1940) ונשלחו לקזחסטן שם נולדה העוררת בנובמבר 1941.

כך או אחרת ומבלי להקל ראש בסבל שעברה העוררת בתחומי בריה"מ כתוצאה מהמלחמה ועקב אובדן חלק ממשפחתה,אין אלא לקבוע שהיא לא עמדה בנטל המשפטי להוכחת גרסתה ועילת תביעתה.

הערר נדחה ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בנקודה משפטית ותוך 30 יום.




ניתן היום,
כ"ב אייר תשע"ב, 14 מאי 2012, בהעדר הצדדים.







אהרון שדה
, שופט
יו"ר הוועדה

דר' נעמי אפטר
חברת הוועדה

דר' צבי בן-ישי
חבר הוועדה








וע ועדת עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים 4088-04/12 חנה מזרחי נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים (פורסם ב-ֽ 14/05/2012)