Google

איאד מיעארי, סאוסן מיעארי - שק"ל - שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ע"ר)

פסקי דין על איאד מיעארי | פסקי דין על סאוסן מיעארי | פסקי דין על שק"ל - שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ע"ר)

8904-04/12 א     15/05/2012




א 8904-04/12 איאד מיעארי, סאוסן מיעארי נ' שק"ל - שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ע"ר)








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 8904-04-12 מיעארי ואח' נ' שק"ל - שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ע"ר)
מס' עמותה 580020287

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
שושנה ליבוביץ


תובעים

1
.
איאד מיעארי

2
.
סאוסן מיעארי


נגד


נתבעים

שק"ל - שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ע"ר)
מס' עמותה 580020287



החלטה

1. בפני
בקשה למתן צו מניעה זמני מטעם המבקשים המופנה כלפי המשיבה או מי מטעמה להימנע מלעשות כל דיספוזיציה בדירת מגורים שבבעלותה הממוקמת ברחוב בר כוכבא 55 דירה 15 בשכונת צמרת הבירה בירושלים
(להלן: הדירה)
עם כל אדם למעט המבקשים עד להכרעה בתיק העיקרי. במסגרת התיק העיקרי תובעים המבקשים לחייב את המשיבה להחליט בעניין שלוש הצעות שהובאו בפני
ה לרכישת הדירה, ובכלל זה הצעתם, ולאפשר להם לנהל עימה מו"מ לרכישתה על בסיס הצעתם.

2. לצורך דיון בבקשה אתאר בתמצית את השתלשלות האירועים הנטענת ואת עיקרי טענות הצדדים, ככול שהן רלבנטיות. המבקשים הם זוג, אזרחי ישראל, המתגוררים בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. המשיבה היא עמותה רשומה הפועלת ללא מטרת רווח ובמסגרת פעולותיה היא מספקת צרכים שונים לאנשים עם מוגבלויות. העמותה הוקמה, בין היתר, ע"י משרד העבודה והרווחה ועיריית ירושלים.

3. לטענת המבקשים, בראשית חודש מרץ פורסמה מודעה במסגרתה הוצעה למכירה דירת המשיבה ע"י המתווך יעקב צ'ייקוב
(להלן: המתווך)
במחיר של 1,750,000 ₪. על יסוד מודעה זו, יצרו המבקשים קשר עם המתווך, ביקרו בדירה, ובאותו מועד הציעו למשיבה, באמצעות המתווך, את הצעתם לרכישת הדירה בתמורה לסכום של 1,735,000 ₪. לטענת המבקש 1, יום למחרת,
נמסר לו ע"י המתווך כי הצעת המחיר של המבקשים התקבלה וכי "ניתן אור ירוק להצעתם". עוד נמסר למבקש 1 ע"י המתווך כי המבקשים הוזמנו לפגישה עם נציגי המשיבה על מנת להיכנס למו"מ בקשר לשאר הפרטים הקשורים ברכישת הדירה (לאחר שהמחיר סוכם). בהסתמך על כך, לטענת המבקש, הוא ובת זוגו נקטו פעולות שונות כהכנה לרכישת הדירה (פנייה לרשם העמותות, ללשכת רישום המקרקעין, לבנקים וכדומה).

4. לטענת המבקשים, כאשר הגיעו בפעם נוספת לפגישה בדירה עם המתווך מלווים בשלושת ילדיהם הקטנים, הגיע לדירה מתווכת ממשרד תיווך אחר, וכתוצאה ממעורבותה הם גורשו מהדירה
.
המבקשים טוענים כי הרקע לכך היה מוצאם, קרי, היותם ערבים. לטענתם, בהמשך לאירוע זה, ומשנודע למשיבה דבר מוצאם, טורפדו מגעיהם עימה. למרות שהמשיבה הסתייגה לכאורה מהאירוע הנ"ל, והבטיחה כי היא שוקלת את ההצעות באופן ענייני, על פי הנטען היא העלתה לפתע דרישות נוספות (אשר מולאו על ידו) וכן טענה כי קיימת הצעת מחיר טובה יותר, הצעה שזכרה לא בא קודם לכן. המבקשים טוענים כי הצעתם לרכישת הדירה היא ההצעה
הטובה ביותר מקרב אותן שלוש הצעות שהמתווך הניח בפני
המשיבה, אלא שהמשיבה מטעמים פסולים ומניעים זרים שיסודם אפליה ממאנת לקבל הצעה זו כסופית.

5. טענת המבקשים היא כי המשיבה היא גוף "דו מהותי", הן בשל הגדרתה כעמותה, הן בשל
תכליתה ליתן שירותים לציבור, והן בשל העובדה כי היא זוכה לתמיכה תקציבית ישירה של הרשויות. בנסיבות אלה, כך הטענה, היא כפופה לכללי המשפט המנהלי באופן שעליה לפעול תוך יישום כללים בדבר שוויוניות, מניעת אפליה, ענייניות, שקיפות, הגינות ולפעול ללא שיקולים זרים. לטענת המבקשים, בנסיבות המקרה דנן הפרה המשיבה את חובותיה אלה בקשר לתהליך מכירת הדירה בכך שנמנעה מלנהל עימם מו"מ לרכישתה אך בשל מוצאם. במסגרת זו, הבקשה לסעד זמני נועדה, לטענתם, על מנת הקפיא את המצב עד לדיון בטענותיהם אלה במסגרת התיק העיקרי. כמו כן טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם שכן במידה והצווים לא יינתנו, ייגרמו להם נזקים בלתי הפיכים.

6. המשיבה מתנגדת לבקשה. ב"כ המשיבה מדגיש כי העמותה מספקת שירותים לכלל האוכלוסייה ובכלל זה למגזר הערבי. עוד הבהיר ב"כ העמותה כי העמותה מפעילה כשמונים דירות של דיור מוגן בקהילה, והדירה הנדונה היא הדירה היחידה שבבעלותה. בשל טעמים שונים, אשר לא אפשרו לה לממש את תכלית הדירה, הוחלט למכרה באמצעות מתווכים. לטענת המשיבה, על רקע זה, ולאחר ניסיונות מכירה שלא עלו יפה, קיבל הועד המנהל של המשיבה החלטה, עוד לפני שבמבקשים ביקשו לרכשה, כי הדירה תימכר במחיר מינימאלי של 1.8 ₪. פרסום המודעה נעשה על דעת המתווך בלבד (שאינו קשור בהסכם תיווך עם העמותה) והצעת המחיר שפורסמה על ידו נמוכה משמעותית מהמחיר שאושר ע"י ועד המנהל.
עוד הובהר כי הסמכות בנוגע לכל החלטה מהותית בנוגע לדירה מסורה לועד המנהל של העמותה. כל הצעה לרכישת הדירה צריכה לבוא בפני
ו ולקבל את אישורו. לטענת המשיבה, היא מעולם לא מסרה למתווך "אור ירוק" לגבי הצעת המבקשים. למתווך נמסר שעליו להעביר הצעה בכתב על מנת שתועבר לועד המנהל. כמו כן נטען כי כפי שנמסר למבקשים העמותה קיבלה הצעה בסכום של 1.8 מיליון ₪, שאף קובעת לוח זמנים קצר יותר לעניין התשלום.

7. לצורך הדיון בבקשה, הסכימה המשיבה לקבל את ההנחה כי היא מהווה גוף דו מהותי. ברם טענתה היא, שהחובות החלות עליה כגוף דו מהותי אינן מונעות ממנה למכור את הדירה למי שמרבה במחיר או לחייבה לקבל את הצעת המבקשים שהיא נמוכה ממחיר המינימום שנקבע בהחלטת העמותה. המשיבה, כך הטענה, פעלה ופועלת בכל הנוגע למכירת הדירה בהתאם לחובותיה. לטענת המשיבה מוטלת עליה חובה לפעול למען מטרותיה החברתיות ובהתאם לכך למקסם את מחיר הדירה וזאת על מנת להשתמש בתמורה לרכישת דירה חלופית לצורך שיכון אנשים בעלי מוגבלויות. בהתאם לכך, היא פעלה ופועלת לקבלת הצעות שונות וההצעה המיטבית תועבר לאישור הועד המנהל שלה. המשיבה שבה והדגישה כי היא פועלת משיקולים עניינים בלבד והיא מסתייגת מכל אפליה.

8. המשיבה מוסיפה וטוענת כי ככול שקיים טיעון חוזי, פרסום המודעה ע"י המתווכים מהווה הזמנה להציע הצעות. גם במקרה של הפרת תום לב בשלב הטרום חוזי אין צד זכאי לאכיפה אלא לכל היותר לפיצויים. עוד נטען על ידה כי מאזן הנוחות נוטה גם הוא לטובתה. לכל היותר המבקשים לא ירכשו זכויות בדירה והם יכולים כמובן לשפר את הצעתם. מנגד, למשיבה יגרם נזק רב באם יינתן צו המונע את מכירת הדירה לכל המרבה במחיר. תרופתם המתאימה של המבקשים (המוכחשת) היא תרופה כספית ונזיקית. עוד נטען כי המבקשים אינם באים בשערי בית המשפט בתום לב שכן הם מנסים לבצע מחטף שיניב להם דירה במחיר נמוך באופן ניכר תוך התעשרות על חשבון המשיבה.

9. בהחלטתי מיום 6.4.12 נדחתה בקשת המבקשים לצו עשה זמני, אולם ניתן צו מניעה זמני ארעי האוסר על המשיבה לעשות כל דיספוזיציה בדירה עד למתן החלטה אחרת. ביום 22.4.12 התנהל דיון בבקשה במעמד שני הצדדים. במהלך הדיון נחקרו על תצהיריהם המתווך, המבקש 1 וכן גב' קלרה פלדמן, מנכ"ל המשיבה. לאחר סיום חקירות המצהירים, במסגרת הדיון, נעשה ניסיון להגיע לפתרון אשר ייתר את הדיון בסעד הזמני ואולי אף ייתר את הדיון בסעד העיקרי. זאת, בשל עמדתה העקבית של המשיבה שאין לה כל עניין בזהות הקונה וכי מעיינה נתונים רק למחיר המוצע ותנאי התשלום. הוצע כי הצעה מטעם המבקשים תועבר ביום למחרת לידי הועד המנהל, אשר ידון לגביה כמו לגבי כל יתר ההצעות מצויות בשלב זה בפני
ו.

10. בהמשך לכך, המבקשים הגישו למשיבה הצעה חדשה לרכישת הדירה במסגרתה הציעו את מחיר המינימום שנדרש. הצעה זו הועברה לאישור הועד המנהל. בסופו של יום, כפי שנמסר ע"י שני הצדדים, בישיבת הועד המנהל של המשיבה התקבלה החלטה לפיה הדירה תימכר בתהליך של התמחרות. המבקשים הודיעו על הסתייגותם מדרך זו בשל חששם, בין היתר, כי מדובר ב"אמצעי מילוט" נוסף ומכל מקום לטענתם ההתמחרות נועדה לשרת רק את מטרות המשיבה אם זה בניסיון למקסם את מחיר הדירה תוך פגיעה באינטרס של המבקשים לסופיות וודאות. נוכח האמור, הניסיון לייתר את הדיון בתביעה העיקרית לא צלח, ולפיכך נותר הצורך לדון בבקשה לסעד הזמני.

11. במסגרת סיכומיהם חזרו הצדדים על טענותיהם בכתב. המבקש 1 הוסיף וטען כי מהעדויות שנשמעו במהלך חקירת העדים עולה שהונחו הרבה מעבר לראיות לכאורה המבססות עילה לסעד זמני. כמו כן, לטענתו, מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן ממילא הדירה לא משמשת למטרתה מזה זמן רב ולעומת זאת ביטול הסעד הזמני יגרום למבקשים נזק עצום ויפגע בעיקרון השוויון. המבקש 1 שב והסתייג מהליך ההתמחרות. ב"כ המשיבה דחה בכל תוקף טענות להתנהגות מפלה. הוא חזר על טענתו כי שיקולי המשיבה עניינים בלבד. אשר למאזן הנוחות, ב"כ המשיבה מתנגד לטענה כאילו ייגרם למבקשים נזק
בשל ביטול הצו והדגיש קיים אינטרס ציבורי לשכן ולשקם אנשים עם מוגבלויות.

12. לאחר שעיינתי בכל התגובות שהוגשו על ידי הצדדים, ששמעתי את טענותיהם ונחקרו עדיהם וכן לאחר שסוכמו טענותיהם בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה שבפני
להידחות.

השיקולים המרכזיים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לסעד זמני הינם שניים: האחד – סיכויי התביעה העיקרית, קרי, האם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה. השני – מאזן הנוחות בין הצדדים (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 6994/00
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר
, פ"ד נו(1) 529 (2001); רע"א 5114/05
מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי בע"מ
[פורסם בנבו] 23.8.05; רע"א 5288/07
נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ
[פורסם בנבו] 25.6.07)

13. אשר לסיכויי התביעה העיקרית. המבקשים אינם טוענים לזכויות קנייניות בדירה ואף אינם טוענים כי בינם לבין המשיבה נכרת הסכם מכר מחייב (ראו פרוטוקול דיון מיום 15.5.12 עמוד 27 שורות 13-14). למבקשים טענות קשות כנגד התנהלות המשיבה, במובן זה שלטענתם, ברגע שלמדה על זהותם האתנית, היא ביקשה "להתחמק" מניהול משא ומתן עימם. זאת, תוך כדי קביעת "כללי משחק" חדשים אשר לא נקבעו קודם לכן. המשיבה מכחישה טענות אלה בתוקף. המשיבה חזרה שוב ושוב על עמדתה כי בראש מעייניה עומד שיקול אחד בלבד והוא מקסום תמורת הדירה וזאת למען הגשמת יעדיה כגוף ציבורי. למותר לציין כי החלטה בנוגע לסעד הזמני אינה האכסניה הראויה לקבוע ממצאים ולהסיק מסקנות סופיות בנושאים אלה. לצורך הבקשה שלפני, די אם אומר, בזהירות הראויה, כי בשים לב לחומר הכתוב ולעדויות שבאו בפני
אין בידי לקבוע שמדובר בתביעת סרק. על פני הדברים, דומה כי בשלב זה של ההליך לא ניתן לשלול קיומן של אינדיקציות לכך שהתנהלות המשיבה כלפי המבקשים יכול והושפעה מזהותם האתנית.

14. אשר למאזן הנוחות בין הצדדים. לאחר ששקלתי היטב בדבר, באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, לא הוכח כי שיקולי מאזן נוחות מחייבים הוצאת צו כמבוקש. המשיבה היא גוף ציבורי שתכליתו לדאוג לאינטרס ציבורי בעל חשיבות עליונה: רווחת אנשים עם מוגבלויות. כפי שהובהר לעיל, הדירה נשוא הבקשה היא הדירה היחידה בבעלות המשיבה. התמורה הכספית שאמורה להתקבל ממכירת הדירה נועדה לשמש לרכישת דירה חלופית שתתאים לצורכי האוכלוסייה לה היא מיועדת. הותרת צו המניעה הזמני על כנו עד לבירור התובענה תמנע ממנה למכור את הדירה, לפרק זמן לא מבוטל, דבר העלול לגרום לה, ובהתאמה לקהל אותו היא משרתת, נזק כבד. אכן, הדירה עומדת ריקה מספר שנים, אולם נראה בבירור מהחלטות הוועד המנהל כי המשיבה אכן מבקשת למכור אותה בזמן הנראה לעין.

15. מנגד, חרף תחושת אי הנוחות והביקורת שמעוררות טענותיהם של המבקשים (אשר, כאמור, יתבררו לגופן במסגרת ההליך העיקרי), לא הונחה תשתית של ממש המלמדת כי בנסיבות העניין הנזק שעלול להיגרם להם עולה על נזקיה של המשיבה. למותר לציין כי למבקשים מוקנית זכות יסוד אלמנטארית כי ינהגו כלפיהם באופן שוויוני. אף אין צורך להכביר מילים לגבי חשיבותו של עיקרון השוויון והיותו זכות יסוד המוקנית לכל אדם באשר הוא אדם, ללא קשר למוצאו האתני. אולם, אף אם אניח, לצורך הדיון שבפני
, כי חובה זו הופרה, הרי שהמבקשים טרם גיבשו זכות קנויה לרכישת הדירה (ואכן, כאמור, תביעתם מצטמצמת לכך שינוהל עימם מו"מ לרכישתה). השלב בו היתה מצויה עסקת המכר בין הצדדים הוא שלב מקדמי ביותר. אין חולק שטרם נחתם בין הצדדים חוזה מכר ואף טרם התנהל בין הצדדים משא ומתן (פרט לטענת המבקשים בדבר "מתן אור ירוק" למתווך לגבי מחיר הדירה, אשר הוכחש ע"י המשיבה). בנסיבות אלה, אף אם קיים סיכוי כי הדירה תימכר לאחרים, תוך ייתור אפשרי של ההליך העיקרי, פתוחה בפני
המבקשים הדרך לתבוע את נזקיהם הנטענים על ידי נקיטת הליך מתאים.

16. לכך מתווסף השיקול, כי בהחלטת ועד המנהל מיום 23.4.12 (פרוטוקול ישיבת ועד המנהל אשר צורף להודעות הצדדים) הוחלט לערוך התמחרות מסודרת באשר למכירת הדירה, אשר תנוהל בהתאם לחובותיה כגוף דו מהותי. אכן, אני ערה לביקורת של המבקשים בנוגע להליך זה. ברם, בשים לב לטיבו של ההליך ולטבעו, אין מקום להניח, אפריורית, כי הוא ינוהל באופן לא תקין. יש להניח כי המשיבה תבצע את ההליך האמור כמקובל, בתנאים של שקיפות, גילוי נאות והזדמנות שווה לכל המעוניין להשתתף בהליך, ובכלל זה המבקשים. מכאן שעדיין פתוחה הדרך בפני
המבקשים להשתתף בהתמחרות ולנהל עם המשיבה מו"מ בהתבסס על תנאיו. נוכח האמור, דומה ש"מקבלית הכוחות" בין עוצמת טענות המבקשים למאזן הנוחות אינה מצדיקה הוצאת צו כמבוקש.

התוצאה היא, שהבקשה לצו מניעה זמני נדחית.
בשים לב לכל האמור לעיל, אין צו להוצאות.
בהתאם לכך, מבוטל בזה הצו הארעי שניתן ביום 6.4.12.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 8904-04/12 איאד מיעארי, סאוסן מיעארי נ' שק"ל - שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ע"ר) (פורסם ב-ֽ 15/05/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים