פסקי דין על מלכה מוסאי | פסקי דין על צביה מזרחי | פסקי דין על מזרחי חיים |

6002-05/10 סע     20/05/2012




סע 6002-05/10 מלכה מוסאי נ' צביה מזרחי, מזרחי חיים




בפני
:





בפני
:
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ


התובעת
:

מלכה מוסאי
, ת.ז. 54657036
ע"י ב"כ


עו"ד משה זלצר



-נגד-

הנתבעים
:
1.צביה מזרחי
, ת.ז. 75996868
2.מזרחי חיים
, ת.ז. 04630497
ע"י ב"כ עו"ד מנשה ענתר



פסק דין


האם פוטרה התובעת או שמא התפטרה התובעת, זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות
:

1.
התובעת הועסקה כמוכרת ברשת חנויות "בוטיק לה קוקט", אשר בבעלות הנתבע, מחודש 10/99 ועד לחודש 1/10.

2.
הנתבע 2 הינו מנהל הרשת והנתבעת 1 הינה הבעלים של הרשת.

3.
בשנה הראשונה לעבודתה עבדה התובעת בחנות הנמצאת בקניון "הזהב" בראשון לציון ולאחר מכן עבדה בחנות בקניון בת-ים. מהשנה השביעית לעבודתה חזרה התובעת לעבוד בקניון בראשון לציון.

4.
בחודש 4/08 פנתה התובעת בכתב אל הנתבע 2 והלינה על אי רישום ניצול וצבירת ימי חופשה בתלוש השכר וכן באשר לדרישה הלכאורית של הנתבע ולפיה עליה לעבוד 6 שעות בימי חמישי במקום 4 שעות והודיעה לנתבע כי היא סובלת מכאבי גב (נספח א' לכתב התביעה).

5.
ביום 15/11/09 נשלח מכתב מאת ההסתדרות לנתבע 2 (נספח ב' לכתב התביעה) ובו נרשם, בין השאר:


"בשם העובדת מוסאי מלכה ומטעמה, עפ"י מידע שנמסר לי ובהמשך לתכתובת
שנוהלה ביניכם, ברצוני לפנות אליכם כדלקמן:

1.
גב' מוסאי מלכה, עובדת בחנות הבגדים – בקניון הזהב כמוכרת החל מ-
10.1999.
2.
לטענת הגברת מלכה. הוחלט על ידך לקזז ימי עבודה דבר הנוגע לחוק. כל
הפחתת שכר או ימים או שעות הינה הרעת תנאי עבודה.
3.
בתאריך: 09.11.09 לאחר ויכוח והתנהגות לא הולמת מצידך נאלצה
להירגע והלכה הביתה, וזאת לאחר שהרגישה לא טוב והלכה לרופא.
מצ"ב תעודת מחלה.
3.
בהתאם לפסיקה הנוהגת: "אין עובד חייב לשמוע ממעביד דברים
מחפירים, מילים מעליבות, כמו כן מעשה פסול, כולל דיבור פסול, אף אם
באים בעידנא דריתחא, דברים פסולים הם, וצריך לשקול אותם כנסיבות
לעניין".
...
4.
יתרה מכך ביום אירע האירוע שהיה מבחינת גב' מוסאי מלכה "הקש
ששבר את גב הגמל" לציין כי הגברת מלכה פנתה מספר פעמים אליך
ודרשה את זכויותיה, אבל אתה השבת בנזיפה ורק לאחר ביררה את
הנושא.
5.
לולא התנהגותך המחפירה כלפי גב' מלכה, לא הייתה גב' מלכה מתפטרת
בדין מפוטרת. אולם לאחר שהגיעו מים עד נפש ומאחר שהגב' מלכה
סבלה רבות והושפלה עד עמקי נשמתה, לא היה מקום לדרוש ממנה כי
תמשיך
בעבודתה בחנות.
6.
לאור האמור אני פונה אליכם כדלקמן:
6.1.
להחזיר לגברת מלכה את יום העבודה שהופחת.
6.2
לשנות את ההתנהגות כלפי הגברת מלכה.
6.3
וכן לציין בתלוש השכר את יתרת ימי החופש וההבראה בהתאם
לחוק.
6.4
תשלום דמי מחלה מ-14.7.09 עד 16.7.09. סה"כ 3 ימים.
6.5
תשלום דמי מחלה מ-9.11.09 עד 11.11.09 כולל.
6.6
דיווח שעות עבודה.
7.
במידה ודרישה זו לא תענה בחיוב, תאלץ גב' מוסאי מלכה לפנות
לערכאות דבר שיהא עלול להסב לכם הוצאות וטרחה מיותרת ובכלל זה
תעמוד על זכותה לקבלת פיצויי הלנת פיצויים פיטורים".

6.
ביום 15/11/09 פנה הנתבע לתובעת במכתב כדלקמן (נספח ג' לכתב התביעה):


"הנדון: שימוע על המשך העסקה


"ברצוני להתריע בפני
יך על העבירות הבאות שכל אחת מהן הנה עילה לפיטורין
ללא פיצויים ואלו הן:
1.
נטישת חנות וגרמת נזק כספי.
2.
סגירת החנות והשארת מעמד עם בגדים מחוץ לחנות.
3.
אי פתיחת החנות במועד (כיוון ששכחת שזו המשמרת שלך).
4.
לעזוב את החנות ללא מוכרת ולפטפט עם השכן מוכר הוילונות או עם
המוכרות של סבנטין או לה קוקט בחנות השנייה.
5.
לאיים בכך שתפסיקי להתייחס ללקוחות שנכנסות לחנות ולהיות
אפטית.
6.
לא להגיע לישיבות שנקבעות מראש עם כל המוכרות.

הנך מוזמנת לשימוע בנוגע להמשך העסקתך ביום שלישי 17/11/2009 בשעה 09:00 כמו כן זכותך להביא נציג מטעמך לפגישה"
.

7.
התובעת לא התייצבה לשימוע שנקבע ליום 17/11/09.

8.
ביום 17/11/09 השיבה התובעת לנתבע (נספח ד' לכתב התביעה):



"הנדון: תשובה למכתבך מיום 15.11.09

בהמשך למכתב שנימסר לי ביום ראשון ה- 15.11.09 ברצוני להשיב כדלקמן:
1 .
סעיף 1 – לא נטשתי את מקום העבודה. הנכון בתאריך 9.11.09 בשעה 12:00 לאחר ויכוח שהיה בינינו הרגשתי לא טוב ובקשתי ללכת הביתה.
2.
בסעיף 2 – אני מכחישה. בפעם האחרונה ששכחתי בגדים
מחוץ לחנות היה לפני כ- 8 שנים.
3.
סעיף 3 – מכחישה.
4.
סעיף 4 – מכחישה.
5.
סעיף 5 – מכחישה.
6.
סעיף 6 – מכחישה."

9.
לבסוף, נערכה ישיבת שימוע בהשתתפות התובעת, מר ויקטור טיבי והנתבע.

10.
ביום 15/12/09 שלח מר ויקטור טיבי מכתב לעורך דינו:


"מצורף בזה מכתבים שנשלחו ע"י מועצת הפועלים למעסיק חיים מזרחי.
למרות המכתב מתאריך 15.11.09 ותשובה עליו היה צריך לתת תוך 15 יום במכתב תשובה או למלא אחר התביעות של העובדת בתלוש המשכורת ושינוי תנאי העסקתה המעסיק מתעלם מכל הנושא ואינו מתכוון לתת תשובות.
א.
שינוי המישרה והפחתה של יום עבודה הרעת תנאים למרות שהביא מוכרת נוספת ולא מסיבה של צימצומים.
ב.
רישום ימי חופשה בתלוש לפי החוק. מצורף תלוש אחרון 10/12/09 ועדיין מתעלם מדרישת הלקוחה ומכתב המצורף.
ג.
אי תשלום ימי מחלה המגיעים לעובדת כחוק."

8.
התובעת זומנה לשימוע נוסף. התובעת התייצבה לשימוע שהתקיים בקניון "הזהב" בנוכחות מר ויקטור טיבי (עדותו של ויקטור טיבי בעמ' 12 לפרוטוקול שורות 28-27).

8.
פרוטוקול השימוע לא הוצג בפני
בית הדין.

9.
ב"כ התובעת שלח מכתב לנתבעים (נספח ב' לכתב ההגנה) בזו הלשון:

"1.
הריני להודיע בשם מרשתי על התפטרותה בהודעה מוקדמת מיום 21/12/09 אשר דינה כדין פיטורין בכל הנוגע לזכויותיה לרבות פיצויי פיטורין.
2.
לאור הודעה מוקדמת זו, תמשיך מרשתי בעבודתה עד ליום 19/01/10 ואז כאמור מסתיימים 30 ימי ההודעה המוקדמת מועד סיום עבודתה בפועל.
...
4.
הנימוקים המרכזיים הינם הרעה מוחשית בתנאי העבודה ופגיעה אישית במרשתי שבאה לידי ביטוי בהשמעת איומים וביטויים מעליבים כלפיה.
5.
נושאים נוספים אשר אינם כדין הם רישום ימי חופשה בתלוש השכר, אי תשלום ימי מחלה, סרוב לתת את שעות העבודה בפועל לצורך בדיקת שכר העבודה ואי תשלום והפרשה לקרן פנסיה לפי חוק."

10.
שכרה של התובעת הורכב משכר יסוד של 20.7 ₪ לשעה בתוספת פרמייה חודשית משתנה שנקבע על סמך המכירות בחנות (עדות התובעת בעמ' 5 לפרוטוקול שורות 8-5).


טענות הצדדים

טענות התובעת
:
1.
במהלך השנתיים האחרונות לעבודתה התעמרו הנתבעים בתובעת וגרמו לה למתחים עצומים.

2.
התובעת דרשה במהלך תקופת עבודתה את זכויותיה בגין ימי חופש ומכסת ימי עבודה.

3.
התובעת הבהירה לנתבעים כי אם תאלץ לעזוב את הנתבעים עקב התנהגותם תהא זכאית לפיצויים בשל התפטרותה.

4.
התובעת פוטרה במהלך השימוע שנערך לה.

4.
התובעת עותרת לתשלום פיצויי פיטורים, דמי חופשה, הפרשות לביטוח פנסיוני, דמי מחלה ועוגמת נפש.

טענות הנתבעים
:
1.
אין יריבות בין הנתבע 2 לתובעת מאחר שכל תפקידו של הנתבע 2 לנהל את רשת החנויות.

2.
הנתבעים מכחישים את טענות התובעת בדבר התעמרות או יחס בוטה כלפיה.

3.
התובעת עזבה את עבודתה והתפטרה ועל כן היא איננה זכאית לפיצויי פיטורים.

4.
התובעת עבדה במשרה חלקית.

5.
במכתב מאת ההסתדרות (נספח ב' לכתב התביעה) לא נטען ליחס משפיל כלפי התובעת ע"י הנתבעים.

6.
בסיום השימוע לא פוטרה התובעת.

7.
התובעת הודיעה בכתב על התפטרותה .

8.
שעות החופשה שולמו לה על פי השכר השעתי בגובה 20.7 ₪. הפרמיה אינה קשורה לשעות העבודה. רכיב הפרמיה אינו מרכיב קבוע והוא משתנה על פי המכירות בחנות. בחודש 3/09 שולמו לתובעת 16 שעות חופשה אשר אותן לא הפחיתה מתביעתה לדמי חופשה. הנתבעים מבקשים לקזז סך של 207 ₪ בגין חופשה אשר שולמה ביתר.

9.
התובעת אינננה זכאית להפרשות פנסיה בעבור תשלומי הפרמיה.

10.
על פי חוק דמי מחלה התובעת איננה זכאית לתשלום מלא בעבור שלושת ימי המחלה הראשונים ובסוף השבוע התובעת איננה עובדת ועל כן אינה זכאית לדמי מחלה בימי המחלה שניתנו לה בעבור סוף השבוע. לכל היותר, זכאית התובעת ל-31.05 ₪ בגין דמי המחלה.

הכרעה
לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים שצורפו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ברובה.

עדויות
:
שמעתי את עדות התובעת ואת עדותו של מר ויקטור טיבי, העד מטעמה.

מטעם הנתבעים נשמעה עדותו של הנתבע 2 ושל מר יובל מזרחי, בנו של הנתבע 2.

סיום יחסי עובד ומעביד
:
1.
מהעדויות התברר כי לתובעת היו טענות כלפי הנתבעים באשר לתלושי השכר והפרשות לקרן פנסיה ותו לא.

2.
לתובעת נערכו שני שימועים על ידי הנתבעת. לשימוע הראשון הגיע מר ויקטור טיבי יחד עם התובעת, אולם ככל הנראה בשל צעקותיו של מר ויקטור טיבי הופסקה ישיבת השימוע (עמ' 7 שורות 25-22, עדות התובעת).

3.
ביום 8.12.09, בשימוע השני שאליו התייצבה התובעת יחד עם מר ויקטור טיבי, נכח בתחילה הנתבע אולם בנו, אשר דאג לבריאותו של אביו ונכח בעת השימוע, הוציא את אביו מהשימוע (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 28-27).

4.
לטענת התובעת בשיחת שימוע זו פוטרה על ידי הנתבעים, אולם הראיות אינן תומכות בגירסתה ונסביר.

5.
ראשית, במכתב שהוצא על ידי מר ויקטור טיבי למשרד עורכי הדין לאחר השימוע (15.1.09), לא הוזכר כלל עניין הפיטורים:

"ש.
איפה במכתב הזה שאתה כתבת בכתב ידך יש הודאה שהם פיטרו אותה בשימוע ?
ת.
כב' השופטת... אני לא יודע... לא רואה שכתוב, בסדר ? אני מסביר עוד פעם: פה גם היה בדיון הקודם מנסים להתבסס על ד ברים, יכול להיות שאני טעיתי, כשאני פניתי לעו"ד זלצר שהוא יכתוב את המכתב ולא התייחסתי לזמנים ולתאריכים."
(עדותו של ויקטור טיבי, עמ' 13 שורות 22-19)

"ש.
למה לא אמרת את זה לעו"ד זלצר ?
ת.
אני, זה לא העניין של התאריכים אני לא יכול לזכור שנה וחצי אחורה תאריכים. אתה מדבר על מה היה המכתב קודם ומה היה המכתב אחרי ?
ש.
הדבר המהותי שאתה טוען בתצהיר והגב' שאתה עוזר לה טוענת בתצהיר, זה שהיא פוטרה בשימוע. זה לא כתוב במכתב הזה שנכתב 3-4 ימים לאחר השימוע
?
ת.
אני שוב אומר לך: אני לא זוכר מה היה בתאריכים... אני לא יודע אם המכתב היה לפני או אחרי, אני לא יודע תאריכים. יבוא הבן שלה ויגיד מה היה בשימוע. האם הוא לחץ בלחיצת יד ואמר לי שהיא תקבל מכתב תוך שבוע ימים."
(עדותו של ויקטור טיבי, עמ' 13 שורות 32-25)

6.
שנית, אף במכתב של ב"כ התובעת אל הנתבעים לא הוזכר כלל עניין הפיטורים, למרות שהתובעת הודתה ששוחחה עם עוה"ד בטרם כתיבת המכתב והיה על עורך הדין לדעת על כך (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 24-22).

7.
רק בכתב התביעה נזכרים לראשונה הפיטורים שנעשו לכאורה במהלך השימוע. אשר על כן מסקנתנו היא שהתובעת לא פוטרה על ידי הנתבעים אלא שטענה זו הועלתה בסמוך להגשת כתב התביעה.

8.
אשר על כן מסקנתנו היא שהתובעת לא הצליחה להוכיח כי פוטרה על ידי הנתבע בישיבת השימוע. לטעמנו, התובעת חיפשה אמתלה לעזוב את עבודתה ואף טענתה הראשונית כי הורעו תנאי עבודתה לא הוכחה. כשנשאלה בחקירתה היכן בתלושי השכר ניתן לראות הרעת תנאים באשר לשעות עבודתה, התקשתה לתת הסבר בעניין זה (עדות התובעת בעמ' 5 לפרוטוקול שורות 33-22 וכן עמ' 6 שורות 8-5).

האם הושפלה התובעת ע"י הנתבע?
9.
לא הוכח בפני
נו כי התובעת הושפלה ע"י הנתבע. מהעדויות התחוור כי הנתבע העיר לתובעת באשר למכירה של מעיל ללקוחה, וכך העידה:

"באותו יום, היה פעם אחת שאותו יום עזבתי והתמוטטתי בחנות, אדון חיים צעק עלי בבוקר השפיל אותי והעליב אותי,
אני בחיים לא עזבתי באמצע העבודה. באותו יום הייתה ישיבה למטה. זה היה משהו כמו ב- 13.11, משהו כזה, במקרה אני זוכרת את זה בע"פ כי זה היה יום שחור בשבילי, זה היה יומיים לפני היום הולדת שלי, הייתה ישיבה באותו בוקר, הגעתי לישיבה, אדון חיים מזרחי אמר לי את בגללך כולן עוזבות את העבודה, הוא ציין איזה 2 חברות שלי שהן חברות שלי עד היום,..."
(עדות התובעת בעמ' 9 לפרוטוקול שורות 33-27)

10.
לטענת התובעת, האירוע הנ"ל התרחש ב- 13.11.09 והתובעת עזבה את החנות וקיבלה ימי מחלה אולם למרות "מחלתה" מצאה כוחות להגיע אל מועצת הפועלים:

המכתב של מועצת הפועלים יצא רק ב- 15. אתה לא מעודכן. ב- 15.11, הגיע מכתב של מועצת הפועלים, זה היה יום ראשון בשבוע. אני ביום רביעי אני חושבת היה הישיבה. הדופק שלי היה מהיר, בגלל ההתמוטטות שהייתה לי, זה לא קשור למתי הלכתי למועצת הפועלים. בין יום רביעי ליום ראשון הלכתי למועצת הפועלים, עשיתי מאמץ והלכתי כי לא היה לי חום 40 אלא היה לי דופק מהיר והרופאה רשמה את זה. יש אישור רפואי של יומיים שלא הייתי בעבודה. אני מציגה לביה"ד את אישור המחלה. האישור הזה זה ב- 13 לחודש... אז זה היה לפני. יש הוכחות, למה הוא מנסה למצוא את הנקודות... אני לא יכולה לזכור את התאריכים בעל פה. זה אני זוכרת. ה- 15 זה היה יום ההולדת שלי. אני יודעת שאני צודקת ואני מוכנה ללכת למכונת אמת.
...
אני החזקתי את המכתב ביד של מועצת הפועלים, לשם הלכתי ביום חמישי."
(עדות התובעת, עמ' 10 לפרוטוקול שורות 12-3 וכן שורה 20; ההדגשה לא במקור – א.ג.כ)

כיצד זה הולכת התובעת למועצת הפועלים כאשר היא מצוייה בהתמוטטות ? לתובעת הפתרונים.

11.
לטענת התובעת היא הושפלה בזריקת 2 בקבוקי סודה השייכים לה ע"י הנתבע. איננו סבורים כי ניתן להגדיר מעשה זה כהשפלה או כהתעמרות.
"ת.
השפיל אותי ליד אנשים. הבאתי 2 בקבוקי סודה מלאים מהבית, הוא הודה שהוא זרק אותם, באתי לשתות הוא הודה שהוא זרק את השתיה. זה גם השפלה
(עדות התובעת, עמ' 10 לפרוטוקול שורות 32-27).

12.
זאת ועוד, מעדותו של הנתבע התברר כי הנתבע שילם לתובעת בעבור בקבוקים אלו שנזרקו (עמ' 21 שורה 30 לפרוטוקול, עדות הנתבע).

13.
התמונה שהצטיירה מהעדויות ומהמסמכים היא כי התובעת ביקשה להתפטר מאחר שלטענתה הנתבעים לא שילמו לה פנסיה ולא ערכו את תלושי השכר כדין.

14.
אשר על כן, הננו קובעים כי התובעת איננה זכאית לפיצויי פיטורים מאחר שלא פוטרה מעבודתה ולא הושפלה על ידי הנתבעים.

חופשה שנתית
:
15.
בכתב תביעתה טענה התובעת כי הינה זכאית לחופשה שנתית בגובה של 1,096.2 ₪ (סעיף 29 לכתב התביעה). רכיב תביעה זה מורכב משניים: האחד – הפרשי שכר בעבור ימי החופשה ששולמו, קרי בעבור רכיב הפרמיה שלא נכללו בימי החופשה ששולמו (945 ₪) והשני – חסר של 6 שעות חופשה (151.2 ₪) כמפורט בסעיף 19 לכתב התביעה.

16.
האם הפרמיה הינה חלק משכרה של התובעת לצורך חישוב דמי חופשה שנתית?

על פי חוק חופשה שנתית על המעביד לשלם לעובד בגין דמי חופשה את התמורה שהייתה משתלמת בעד השעות הרגילות שאותן היה עובד. הפרמיה שאותה קיבלה התובעת הינה נגזרת מסך המכירות בחנות בה היא עבדה ושהייתה זוכה לקבלה לוּ עבדה ולא הייתה יוצא לחופשה
. על פי ההלכה הפסוקה:

"אין ספק, שהגדרת שכר העבודה הרגיל ככוללת "כל תמורה בכסף או בשווה כסף המשתלמת לעובד על ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות", למעט סכום המשתלם לכיסוי הוצאות מיוחדות, כוללת בתוכה גם תשלום עמלה. בית דין זה פסק לא אחת, כי "השכר הרגיל" לעניין חוק חופשה שנתית כולל כל תמורה עבור עבודה בשעות הרגילות."
עע (ארצי) 300048/98 עובדיה סימן - הסתור בע"מ (ניתן ביום 26.3.2002 – פורסם במאגרים האלקטרוניים, שם עמ' 4):

על כן דין רכיב תביעה זה להתקבל.

17.
משלא הוצג חישוב נגדי הננו מקבלים את חישוביה של התובעת, בקיזוז 16 השעות שאותן קיבלה במשכורת 3/09 בסך של (20.7 ₪ * 16). על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 765 ₪ (331.2 – 1096.2) בגין חופשה שנתית.
פנסיה
מעיון בנספח ו' (1) עולה כי הנתבעים הפרישו כספים לפנסיה על פי שכר הנמוך יותר משכר היסוד של התובעת וההפרשות נעשו באיחור. בנוסף, צו ההרחבה לפנסיית חובה
קובע:

"השכר המבוטח הינו השכר הקובע כפי שקבוע בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות ויכלול את שכר הבסיס וכן את כל התוספות הקבועות להן זכאי העובד, המהוות חלק מהשכר הקובע לפיצויים, כקבוע בתקנות..
"

על פי הפסיקה עמלות אישיות הן חלק מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים:
מסקנת הדברים היא, שיש לכלול את העמלות בבסיס השכר הקובע המשמש לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, ולחשב את השכר האחרון כשכר הממוצע של 12 החודשים שקדמו לפיטורים, כאמור בתקנה 9 האמורה."
עע (ארצי) 300048/98 עובדיה סימן נ' הסתור בע"מ 26.3.2002 עמ' 3-4

18.
לא נעלם מעיננו כי הפרמיות שאותן קיבלה התובעת נגזרות ממכירות החנות ולא רק ממכירותיה שלה אולם סבורים אנו כי משעסיקנן במספר קטן של מוכרות ניתן לראות בכך עמלות אישיות. אשר על כן יש לכלול את הפרמיות שאותן קיבלה התובעת כחלק מהשכר הקובע לצורך ביטוח פנסיוני.
19.
הנתבעים לא הציגו בפני
נו תחשיב נגדי לחישובי התובעת. אשר על כן, הננו מקבלים את חישוביה של התובעת לעניין רכיב זה וקובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 440 ₪ בגין אי הפרשות לפנסיה.

עוגמת נפש
:
20.
נוכח מסקנתנו כי הנתבעים לא התעמרו בתובעת ולא פיטרו אותה, לא מצאנו מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.

דמי אבטלה
:
21.
רכיב התביעה זה נמחק במהלך ישיבת קדם המשפט

.
למעלה מן הצורך נציין כי נוכח קביעתנו כי התובעת התפטרה מעבודתה, הרי שהיא איננה זכאית לדמי אבטלה בגין פיטורים אלא רק לאחר 3 חודשי אבטלה.

דמי מחלה
:
22.
דמי מחלה משולמים לעובד רק החל מהיום השני למחלתו. דמי מחלה משולמים במקום שכר העבודה שהיה משתלם לו התייצב העובד לעבודתו. לכן, כאשר ימי המחלה הם בימים שבהם לא היה אמור העובד לעבוד, הוא איננו זכאי לדמי מחלה. התובעת איננה עובדת בסופי שבוע ועל כן היא איננה זכאית לימי מחלה החלים ביום השבת.

23.
התובעת הציגה 3 אישורי מחלה המתייחסים ל-3 תקופות שונות:
בין התאריכים 14.1.09 – 16.1.09 זכאית התובעת ל- 2 ימי מחלה.
בין התאריכים 14.7.09 – 16.7.09 זכאית התובעת ל-2 ימי מחלה.
בין התאריכים 9.11.09 – 11.11.09 מדובר בסוף שבוע שבו התובעת לא אמורה לעבוד ולכן היא איננה זכאית לדמי מחלה.

24.
מאחר שבאותה תקופה דמי המחלה המשולמים עמדו על 37.5% מהשכר (בעבור היומיים הראשונים למחלה), זכאית התובעת ל- 4 ימי עבודה * 37.5% * 25.2
(שכר בסיס + פרמיה) * 4 שעות ביום ובסך הכל 151.2 ₪.


התביעה כנגד הנתבע
:
25.
התובעת הועסקה על ידי "בוטיק לה קוקט" שהינו שם מסחרי בלבד ואינו גוף משפטי והיא הועסקה פורמאלית ע"י הנתבעת. יחד עם זאת, השתכנענו כי הנתבע היה הרוח החיה מאחורי אותו שם מסחרי. הנתבעת, שהינה בעלת החנות, לא העידה בפני
נו ולא ערכה את השימועים לתובעת. לכן, בדין תבעה התובעת את הנתבע. אשר על כן הננו קובעים כי הנתבעת תשלם את רכיבי התביעה שנפסקו ב

פסק דין
זה. היה והנתבעת לא תשלם, ישא הנתבע ברכיבים אלה.

סוף דבר:
26.
על הנתבעים לשלם לתובעת:

פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה – 440 ₪
פדיון חופשה שנתית –
765 ₪
דמי מחלה – 151.2 ₪

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.10 ועד לתשלום בפועל.

27.
כן ישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך
100 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 350 ₪.
סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ולא, ישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום.



זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום כ"ח אייר תשע"ב, 20 מאי 2012, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.




ק': רינת אברג'ל
/ אסף כהן







סע בית דין אזורי לעבודה 6002-05/10 מלכה מוסאי נ' צביה מזרחי, מזרחי חיים (פורסם ב-ֽ 20/05/2012)