פסקי דין על א.א.א. אולמיפיה יבוא ושיווק ארצי שטיחים פי.וי.סי | פסקי דין על צבי הירשפלד

23767-06/11 תאמ     15/05/2012




תאמ 23767-06/11 א.א.א. אולמיפיה יבוא ושיווק ארצי שטיחים פי.וי.סי נ' צבי הירשפלד








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 23767-06-11 א.א.א. אולמיפיה יבוא ושיווק ארצי שטיחים פי.וי.סי
. נ' הירשפלד






בפני
כב' השופט גד ארנברג
, סגן הנשיאה



תובעת

א.א.א. אולמיפיה יבוא ושיווק ארצי שטיחים פי.וי.סי
.



נגד


נתבעת

צבי הירשפלד






פסק דין




לפני תביעה כספית על סך 44,454 ₪.
הנתבע שימש כסוכן ביטוח של התובעת מספר שנים . בתחילת 2008 המציא הנתבע לתובעת פוליסת ביטוח רכב מקיף המבוצעת באמצעות אוברסיס אינשורנס קונסלטנט לימיטיד.

לטענת התובעת, הנתבע לא יידע את התובעת מראש על ההצטרפות למועדון ועל היתרונות והחסרונות של ההצטרפות למועדון הנ"ל. ביום 6.11.2008 נהג עובד התובעת ברכב של החברה וגרם נזק לרכב צד ג'. התובעת העבירה את פרטי התאונה לנתבע שהינו סוכן הביטוח שלה. מאחר והעניין לא טופל וחברת אוברסיס הפסיקה את פעילותה ולא כיבדה תביעות של מבוטחים, לרבות התביעה שהגיש צד ג' כנגד התובעת בגין התאונה, הוגשה תביעה
על ידי חברת מנורה וניתן

פסק דין
בהעדר הגנה המורה לתובעת לשלם סך של 31,926 ₪.
(חברת אוברסיס הפסיקה את פעילותה ולא כיבדה תביעות של מבוטחים, לרבות התביעה שהגיש צד ג' כנגד התובעת בגין התאונה).

התובעת טוענת שהנתבע ביצע הטעיה שלה בניגוד להוראות סעיף 55 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח תשמ"א-1981 בכך שלא הסביר לתובעת שלמעשה הוא לא מכר לה פוליסת ביטוח של חברת ביטוח, אלא צירף אותם למועדון שהפוליסות מונפקות על ידי חברה זרה, אשר כלל אין לה רישיון לעסוק בעסקי ביטוח בישראל. כמו כן הנתבע לא העמיד את התובעת על הסיכונים הכרוכים בעיסקה מסוג זה. במעשיו אלו התרשל סוכן הביטוח ולא פעל כסוכן ביטוח סביר וגרם לתובעת נזק ממוני.



לטענת סוכן הביטוח של התובעת הוא
לא טיפל בעניין משום שחברת אוברסיס היא החברה המבטחת , שהינה חברה זרה והטיפול אמור להיעשות באמצעות עוז ניהול סיכונים בע"מ.

הנתבע טוען כי הוא פעל כמפיץ של מועדנוע וכי התובעת הייתה מעוניינת לבצע ביטוחים באמצעות חברה זרה זו. מנהל התובעת היה מעורה בכל הקשור לפוליסת הביטוח שלה. הנתבע מצידו טוען כי קיים פגישות רבות עם נציגי התובעת בכל הקשור לפוליסה ונתן הסבר מלא על הפוליסה, על הסיכונים הכרוכים בביטוח באמצעות חברה זרה. הנתבע טוען כי התובעת בעצמה בחרה את הפוליסה בשל מחירה הנמוך.
כמו כן לטענתו, התובעת הכירה את מועדונוע מביטוחים קודמים ולפיכך לא מדובר בלקוח אקראי, אלא בלקוח מודע. התאונה נשוא התביעה לא הייתה התאונה הראשונה של רכב התובעת אשר בוטח במועדונוע.

בפוליסה כתוב כי התביעות מטופלות על ידי "עוז-ניהול סיכונים" ולא על ידי סוכן הביטוח.
לאור האמור לעיל, הנתבע טוען כי אין לו כל אחריות או חובה לטפל בעניין.


לאחר ששקלתי את טענות הצדדים על רקע מכלול הראיות הגעתי למסקנות כדלקמן:


נסיבות עריכת הפוליסה:

מנצור חסידים, מנהל התובעת סיפר כי נושא הביטוחים מוכר לו, אך במקרה דנן לא הכיר את פוליסת הביטוח אותה רכש, לא ראה טיוטא שלה ולא הכיר את מועדונוע. מנצור חסידים, מנהל התובעת העיד:

"אם אתה שואל אם היו שולחים טיוטות מהפוליסות, אני אומר לך
שהיו שולחים לי את הסכום אם זה בסדר"

(ע"מ 3 שורות 18-19 לפרוטוקול בית המשפט).



"אני לא מכיר את הפוליסה נשוא תיק זה".

(ע"מ 3 שורה 23 לפרוטוקול בית המשפט).






הוא טוען שסוכן הביטוח הוא זה שהיה אחראי לטפל בענייני הביטוח ומשום כך הוא משלם לו כסף. (ע"מ 4 שורות 12-13 לפרוטוקול בית המשפט).

כרמלה קרלה מזכירה של התובעת העידה כי הביטוח של המשאית נשוא תיק זה לא נעשתה דרכה. (ע"מ 5 שורה 17 לפרוטוקול בית המשפט), היא רק טיפלה בתשלומי הפוליסה.


לעניין נסיבות עריכת הפוליסה דנן היא מספרת כך:

"הנתבע היה מגיע, נותן פוליסה, אנחנו שילמנו. לא התעמקתי איתם
בפוליסה. הוא היה בא לקבל שיקים, מביא פוליסה ומקבל את השיקים והולך.
אני יודעת שהנתבע הביא את הפוליסה נשוא תיק זה, אני לא יודעת שהוא הביא
טיוטא של הפוליסה קודם לכן, אין לי ולא הייתה לי טיוטא של הפוליסה הזו במשרד."

(ע"מ 5 שורות 22-25 לפרוטוקול בית המשפט).


האם התובע פעל כסוכן ביטוח או כמפיץ?

חוק חוזה ביטוח התשמ"א -1981
מגדיר סוכן ביטוח בסעיף
32 "מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים למבטחים".

הנתבע טוען שהוא היה המפיץ של הפוליסה , אך לא הסוכן, ולכן לא מוטלים עליו חובות כשל סוכן.
לעניין נסיבות עריכת הפוליסה הוא מעיד
כך:

"אני הבאתי למנצור את טפסי ההצטרפות למועדונוע. מנצור חתם והעביר לי את זה חזרה. אני העברתי למועדונוע. אני קיבלתי את פרטי הרכב ממישהו מהתובעת והעברתי למועדונוע. קיבלנו הצעה שעליה חתם מישהו מטעם התובעת, העברנו אותה למועדונוע. מועדונוע הוציאה טיוטא. מנצור בדק כל פוליסה אם יש בה מה שהוא רצה, כגון שמשות, גרירה. הוא רצה גרירה בכל המשאיות, שלא היה בעבר וקיבל. אחרי שהייתה לו הצעת מחיר הוא נתן הוראה לכרמלה להוציא שיקים."

(ע"מ 8 שורות 15-20 לפרוטוקול בית המשפט).



לאור העדויות ניתן ללמוד כי הנתבע פעל כסוכן לכל דבר: הוא מסר את הטפסים לתובעת, הוא לקח ממנה את הטפסים, את הבקשה לחברות במועדון, את הצעת הביטוח, העביר אותה למבטח, שלח טיוטא, לקח את השיקים והעביר אותם לחברה ואז העביר את הפוליסה לתובעת.


לאור דברים אלו איני מקבל את טענתו של הנתבע לפיה הוא שימש כמפיץ בלבד ולא כסוכן ביטוח, שהרי לפי פעולותיו להוצאת הפוליסה, שהוא תיאר בעצמו, אזי הוא שימש כסוכן ביטוח לכל דבר.

מי שעוסק במכירה של מוצר הכולל רכיב ביטוחי, בין אם טפל ובין אם עיקרי, בין אם באמצעות מועדון ובין אם באמצעות חברה, בין בעצמו ובין בעזרת אחרים, אינו עוסק אלא בתיווך בביטוח. לא השם שהעוסק בוחר לכנות עצמו הוא הקובע, אלא המהות. אין חולק שהתובעת רכשה באמצעות הנתבע פוליסת ביטוח בחברה זרה, לפיכך הנתבע עסק בעסקת ביטוח ומכאן שפעל כסוכן ביטוח.
לפיכך אני קובע כי הנתבע פעל כסוכן ביטוח ולא כמפיץ של חברים במועדנוע .


חובותיו של סוכן הביטוח:


ברע"א בהא סייף נ פוזי מרע ואח' תק-על 2009 (3) ,4184 נסקרו בהרחבה חובותיו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח :


"עיקרן של חובותיו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח עוסק בחובות גילוי והסבר שונות. חובות אלו נובעות מחובת תום הלב החלה על כל משתתף במשא ומתן לאור סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. במסגרת חובה זו נקבע כי על סוכן הביטוח לגלות את עיני הלקוח ולהסביר לו את ההבדל בין הביטוח שביקש מחברת הביטוח לבין מה שקיבל. כן נקבע כי על סוכן הביטוח לפרוש בפני
המועמד לביטוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות כל מידע רלבנטי בקשר לצורות התקשרות שונות אפשריות..."







הפצת פוליסות ביטוח ללקוחות הפונים אל הנתבע
כסוכן ביטוח מטילה עליו חובות זהירות ואמון כלפי הלקוחות .


האם הנתבע הבהיר לתובעת את משמעות הביטוח על ידי חברה זרה, על כל הסיכונים הכרוכים בכך?


מנצור חסידים, מנהל התובעת העיד כי סוכן הביטוח לא הסביר לו את יתרונותיה וחסרונותיה של פוליסה מסוג זה:



"אני לא שאלתי מי המבטח בפוליסה. יש לי בן אדם הוא אחראי".

(ע"מ 4 שורה 3 לפרוטוקול בית המשפט).


אני מקבל את עדותם של מנהל התובעת והמזכירה לפיה לא הוסבר להם דבר בעניין יתרונותיה או חסרונותיה של פוליסה מסוג זה.


במקרה דנן, הנתבע אמר כי
הסביר לתובעת את המשמעות של הצטרפות למועדון חברים שמנפיק בעצמו את הפוליסה והיה מעוניין בכך בשל מחיר הפוליסה הזול. אין מקום לטיעונו של הנתבע לפיו התובעת ביקשה לרכוש ביטוח מוזל. אכן התובעת ביקשה לרכוש ביטוח מוזל ,אך לא מוצר ביטוחי שאינו מבטיח כל כיסוי של סיכון עתידי, שהרי יכלה כלל לא לערוך ביטוח במצב עניינים זה. לפיכך אני מקבל את עדותם של מנהל התובעת והמזכירה לפיה לא הוסבר להם דבר בעניין יתרונותיה או חסרונותיה של פוליסה מסוג זה וממילא לא היה הנתבע צריך להציע להם לבטח
אצל מבטחת מחו"ל ואסביר דבריי בהמשך.








האם פעל הנתבע כסוכן סביר?


האם הנתבע הסביר לתובעת כי מדובר בחברה אשר לא קיבלה רישיון מבטח בישראל?


סעיף 55 לחוק הפיקוח מונה רשימה לא סגורה של עניינים מהותיים לעסקת הביטוח, שאין למסור לגביהם תאור מטעה לפיו הוא רוכש פוליסה המקנה לו בעל דברים ישראלי בקרות מקרה הביטוח.
הבדל גדול קיים בין מצב בו אדם רוכש ביטוח מחברה זרה באופן ישיר לבין המצב בענייננו שהדבר נעשה באמצעות סוכן ביטוח. ולא בכדי אוסר חוק הפיקוח על תיווך בעסקת ביטוח בין מי שאינו מבטח לבין תושב חוץ.


כמו כן בסעיף 55(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח) נאסר על המבטח או סוכן הביטוח לתאר תיאור מטעה בעיסקת ביטוח:



"תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בעניין מהותי בעסקה;
(1)

שם המבטח

....

(6) התאמת תנאי הפוליסה לתנאים או שאושרו על פי דין..."


סעיף 31 א לחוק הפיקוח קובע כך:


"לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לעניין ביטוח, בין כל אדם שאינו מבטח לבין
תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רישיון לפי חוק זה".


ואילו בסעיף 14 לחוק הפיקוח נאמר כך:

"לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רישיון לפי סעיף 15 ובהתאם לתנאי הרישיון".


למעשה סעיף זה אוסר על הפצת פוליסות של מבטחים לא מורשים. תכליתם של סעיפים אלו ברורה:
ביטוח אינו מוצר פשוט ושולי שכל אדם חופשי לעסוק במכירתו. תיווך בביטוח הותר אך ורק לסוכן מורשה, האמון על הוראות החוק ועל התאמת המוצר הביטוחי הנרכש לצרכיו של המבוטח. תיווך בביטוח בין אדם פרטי לבין מבטח זר נאסר כדי להגן על ציבור המבוטחים מפני רכישת ביטוח מחברה זרה שאינה מפוקחת על ידי הרגולטור הישראלי. תיאורה של עסקת ביטוח צריך להיות קפדני ומדוייק, בוודאי בכל הנוגע לזהות המבטח ולכך שהפוליסה תואמת את הדין. לתובעת נמכר מוצר ביטוחי שאינו עומד בדרישות חוק הפיקוח: שכן למעשה בוצעה עיסקת תיווך בביטוח עם חברת ביטוח זרה בניגוד להוראתו המפורשת של סעיף 31 א לחוק הפיקוח ומכאן שהפוליסה לא תואמת את דרישות הדין.


האם הנתבע יידע את התובעת בדבר אזהרת המפקח על הביטוח משנת 2005?


הנתבע העיד כי לא ידע על האזהרה הזו משום שאינו גולש באינטרנט. גם אם הייתי מקבל טענה זו הרי שאין זה
פוטר את הנתבע מאחריות. מתוקף תפקידו היה עליו לבדוק ולברר פרטים בנוגע לחברות מהן הוא מנפיק פוליסות או ממליץ עליהן וממליץ ללקוחותיו. עצם העובדה שהנתבע לא הכיר את אזהרת המפקח על הביטוח מהווה רשלנות שלו כלפי לקוחותיו שבוטחו דרך החברה הזרה.
אוסיף ואומר כי העובדה שהנתבע גם לא יידע את לקוחותיו כי לחברה יש בעיות כלכליות מאז 2009 היא בעייתית. העובדה שחברת הביטוח הזרה כיסתה בעבר תביעות עד אינה מסייעת לתובעת במקרה דנן. כל מהותו של הביטוח הוא בטחון בתשלום בעת התרחשות מקרה הביטוח. האפשרות לפיה הגוף המבטח יחליט מסיבה מסוימת להפסיק תשלומים מסיבה זו או אחרת, אינה מעניינו של המבוטח.


סיום וסיכום:


מכוון שהתובעת היא חברה גדולה אשר ביטחה בסכומים גבוהים היה צריך לנהוג במשנה זהירות, ואף אם מדובר במנהל של עסק רציני, היה צריך להזהירו שמדובר בחברה זרה על כל הסיכונים שבדבר, שהרי
התובעת ערכה ביטוחים
רק בחברות ישראליות עד לשנת 2006.


אמנם התובעת ביטחה במועדונוע שנה קודם לכן, אך אין הדברים משנים
את חובותיו של סוכן ביטוח.


וראה לעניין זה תא"מ 56757/08 (תל אביב) אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ נ' סיון מלכה ואח' שם נקבע כך:


" ...אין חולק שתמרי לא הסביר למבוטחים כי מדובר בחברות שלא קיבלו רישיון מבטח בישראל, לא הבהיר להם את משמעות הביטוח על ידי חברה זרה, לא העמיד אותם על הסיכונים שבעסקה, וממילא לא הפנה אותם להודעת המפקח על הביטוח משנת 2005- שלטענתו הוא עצמו כלל לא הכיר אותה"

"...ניתן לקבוע שתמרי גם התרשל בהתנהלותו... הפצת פוליסות ביטוח ללקוחות הפונים אליו כסוכן ביטוח מטילה עליו חובות זהירות ואמון כלפי הלקוחות, ולמיצער היה עליו לדעת כי חוק הפיקוח קובע בסעיף 14 כי לא יעסוק אדם בביטוח, אלא אם יש בידו רישיון לפי סעיף 15 ובהתאם לתנאי הרישיון ואוסר על הפצת פוליסות של מבטחים לא מורשים. תמרי לא נהג אפוא כפי שסוכן ביטוח סביר היה נוהג בנסיבות העניין, ובכך גרם לנזק למבוטחים. עוד אוסיף כי לטעמי, תמרי התרשל בתפקידו גם משום שלא הכיר את אזהרתו הברורה והמפורשת של המפקח על הביטוח שפורסמה באתר האינטרנט של משרד האוצר כבר בשנת 2005."

סעיף 15 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים התשמ"א-1981 אוסר על הפצת פוליסות של מבטחים לא מורשים. לחברה הזרה אין רישיון מבטח כנדרש בסעיף 15 לחוק והיה על הנתבע להסביר לתובעת עניין זה. לאור דרישות אלו ראוי כי נטל ההוכחה להראות שהמבוטח הבין שהוא מתקשר בעיסקת ביטוח עם מבטח זר, על כתפיו של מי שבחר להתעלם מהוראות החוק ולתווך בביטוח עם מבטח זר: כלומר על הנתבע.



לאור כל האמור לעיל אני קובע שהנתבע התרשל כלפי התובעת בעניין הפוליסה נשוא תביעה זו.







באשר לנזקים:


אין ספק שעל הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים שזו שילמה לחברת ביטוח מנורה 35,977 ₪
ואני מחייבו לשלם לה סכום זה וכן את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.


המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.


ניתן היום,
כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012, בהעדר הצדדים.







קלדנית: כרמלה עובדיה








תאמ בית משפט שלום 23767-06/11 א.א.א. אולמיפיה יבוא ושיווק ארצי שטיחים פי.וי.סי נ' צבי הירשפלד (פורסם ב-ֽ 15/05/2012)