פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ | פסקי דין על אביעד שר שלום אמיתי

8722-12/11 תת     23/05/2012




תת 8722-12/11 בנק הפועלים בע"מ נ' אביעד שר שלום אמיתי








בית משפט השלום בירושלים



ת"ת 8722-12-11 בנק הפועלים בע"מ
נ' אמיתי






בפני

כב' הרשם הבכיר
בן שלו


התובע (המשיב)

בנק הפועלים בע"מ


נגד


הנתבע (המבקש)

אביעד שר שלום אמיתי



החלטה

1.
בפני
התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך נומינלי של 14,329 ₪, שהוגשה כנגד המבקש בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת בגין יתרת הלוואה שלא שולמה ויתרת חוב בחשבון המבקש.

2.
טענות הנתבע פורטו בהרחבה במסמך נלווה לבקשתו, ואילו תצהירו נערך על דרך ההפניה בלבד. בין היתר, טוען הנתבע בתצהירו, כי התובע כיבד, לשיטתו שלא כדין וללא הסכמתו, חיוב בסך 14,366.88 ₪ לבקשת חברת ישראכארט (כלפיה למבקש טענות באשר לחריגה ממסגרת החיוב ההסכמית בינו ובינה, אשר כיבדה
כפי הנראה חיובים שבוצעו, לטענת המבקש שלא בהרשאה, על ידי צד רביעי). כתוצאה מכך חרג המבקש ונכנס ליתרת חובה בחשבון העו"ש שלו. המבקש טוען כי היה על נציגי התובע לגלות זהירות ולמנוע חריגות מן החיובים שכנגדם בלבד היו למבקש בטוחות (בדמות פקדון שהופקד בחשבון). חרף האמור, לטענת המבקש כיבוד נוסף של חיובים שנדרשו על ידי חברת ישראכארט הוביל לחריגה נוספת בחשבונו, שעמדה ביום 10.7.11 על סך כ- 11,620 ₪, שלאחריה פרע הבנק את יתרת הכספים שהיו מצויים בחשבונו, כבטוחה, בפקדון, בסך כ- 5,253.65 ₪. המבקש אף מלין כי זוכה בחשבונו, בטעות, ועת מצוי היה ביתרת חובה, בסך של 2907 ₪ בגין שיק שהופקד בחשבונו, על סך 290 ₪ בלבד ורק לאחר כ-35 ימים תיקן את הטעות.

3.
התובע מלין כנגד הגשת התצהיר על דרך ההפנייה בלבד. עוד, ובין היתר, לטענת התובע, הלכה למעשה עיקר טענות המבקש הינן כנגד חברת ישראכארט, היא אשר כאמור דרשה את החיובים מאת התובע, בגין התחייבויות הנתבע ולהלכה, טוען התובע, כי הנתבע מודה בחוב נומינלי בסך 6,893.3 ₪ בגין ההלוואה שטרם נפרע. התובע מבהיר, כי בדין רשאי היה לכבד את דרישות תאגיד האשראי, זאת גם בהתאם להוראות הסכם קבלת האשראי, בדגש על פסקות 8, 9, 13 ו – 14 לו, עליו חתם הנתבע וגם בהתאם להוראות הסכם פתיחת חשבון הבנק, עליו חתם המבקש, כעולה מפסקה 27 הימנו. באשר לקיזוז יתרת חובו של הנתבע על דרך פירעון הפקדון, טוען התובע כי בדין רשאי היה לקזזה, וזאת בין היתר על פי הוראות הסכם פתיחת החשבון וניהולו עצמו (פסקה 55.2 הימנו, כפי שצורפה לתגובתו). באשר לטעות בסכום השיק שהופקד, טוען התובע כי הלכה למעשה עסקינן בטעות שהיטיבה עם הנתבע ואף חסכה הימנו ריבית חריגה באשר לסכום הטעות.

בנסיבות אלה עותר המבקש לדחיית הבקשה.

4.
שמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות, על צרופותיהם. שוכנעתי כי טיעוני המבקש תלויים על בלימה, וזאת בין היתר מנימוקי התובע.

5.
כידוע, דין תצהיר בבקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה וטענה שלא נטענה בתצהיר, אפילו אם נטענה בכתב הטענות, לא תישמע (השוו: תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וכן ע"א 514/64 כהן נ' אשכנזי, פ"ד יט (1), 696, 698. כן ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי מהדורה 15, התשס"ז, 1014 – 1015 והאסמכתאות שם). שעה שכאמור, התצהיר שתמך בהתנגדות נעשה על דרך ההפניה בלבד,
הלכה למעשה אין בפני
נו הגנה של ממש.

6.
אולם גם לגופן, ספק אם בפני
המבקש הגנה מוצקה של ממש. שכן כטענת התובע, דומה כי עיקר טענותיו (כפי שאף באו לידי ביטוי במעמד הדיון) מופנות כלפי צד שלישי, תאגיד האשראי, שלשיטתו חייבו שלא כדין. ספק אם טענה כללית באשר לחיוב תאגיד בנקאי לגלות משנה זהירות ביחס לדרישות חיוב (ודוק: לא דרישה אחת, כעולה גם מבקשת המבקש) מטעם תאגיד האשראי, יכולה לעמוד לנתבע כהגנה עצמאית מפני התביעה (ולו כנגד מלוא סכומה, הכולל גם חיובים שאינם שנויים במחלוקת, במובחן משאלת אופן פירעונם). זאת, במיוחד שעה שהנתבע (שאף היתה לו הזדמנות לבחון ולהגיב לטענות התובע, שבחר להגיש תגובה כתובה לטענות, ולגבותה באסמכתאות, עוד בטרם התקיים הדיון), אף איננו מכחיש את ההוראות ההסכמיות הרלוונטיות בהן התחייב ובהן, בין היתר, הובהר כי התובע רשאי לכבד את דרישות החיוב של תאגיד האשראי גם אם חשבונו של הנתבע מצוי ביתרת חובה (כאמור לעיל). זאת, במובחן מטענותיו כנגד העסקאות שבוצעו באמצעות כרטיס האשראי, ואשר בגינן הוגשו דרישות החיוב מאת תאגיד האשראי לתובע.
אף ספק, אם יש בפי הנתבע הגנה של ממש בכל הקשור עם הטעות
שבמסגרתה זוכה חשבונו בסכום גבוה מזה שהיה צריך להיות מזוכה בגינו. זאת, הן בשים לב לטענות התובע והן בהתחשב בכך שממילא צריך היה הנתבע לפקח בעצמו על הטעות
שתוקנה, ואשר כאמור איני רואה באיזו סיטואציה הזיקה לו (ולבטח שלא בשיעור מלוא סכום החיוב הנתבע). הלכה למעשה, הנתבע אף לא חלק בטיעוניו במעמד הדיון על ההוראות ההסכמיות המקנות לתובע אפשרות לקזז כנגד חיוביו גם פקדונות שהופקדו אצלו. ודוק: בהוראות מסוג זה יש גם משום תועלת לנתבע, שעה שבכך למעשה אף יכול ונחסכים ממנו חיובי ריבית דביטורית נמשכים בגין יתרות חיוב שנפרעו.

7.
כלל האמור לעיל מוביל למסקנה, כי הגנתו של המבקש תלויה על בלימה ואין בפני
ו הגנה של ממש מפניה. יחד עם זאת, משיקולי חסד, ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש באופן מוחלט מניהול הגנתו בפני
הערכאה הדיונית, תתקבל ההתנגדות ככל שיפקיד המבקש תוך 30 יום סך של 11,000 ₪
בקופת בית המשפט. ככל שהסכום האמור יופקד, תתקבל ההתנגדות ותינתנה הוראות דיוניות מתאימות. היה והסכום שעל אודותיו הוריתי לא יופקד, בחלוף המועד שנקצב תידחה ההתנגדות.
המבקש יישא בהוצאות התובע עד כה, בסך כולל של 750 ₪.
תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.
לעיוני ביום 1.7.12.

ניתנה היום, ב' סיון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.








תת בית משפט שלום 8722-12/11 בנק הפועלים בע"מ נ' אביעד שר שלום אמיתי (פורסם ב-ֽ 23/05/2012)