פסקי דין על אורן טויטו | פסקי דין על שני הדר

16050-01/12 תק     23/05/2012




תק 16050-01/12 אורן טויטו נ' שני הדר








בית משפט לתביעות קטנות בצפת



ת"ק 16050-01-12 טויטו נ' הדר






בפני

כב' השופט
אורי גולדקורן


תובע

אורן טויטו


נגד


נתבע

שני הדר




פסק דין


1.
בפני
תביעה לביטול הסכם שנערך בין הצדדים בדבר רכישת קטנוע, השבה ופיצויים, בגין הפרה יסודית של הנתבע את אותו הסכם.

א.
טענות התובע

2.
ביום 28/07/2011 רכש התובע מהנתבע קטנוע , אשר הוטל עליו עיקול ברישום טרם רכישתו. מאחר
ולא ניתן להעביר בעלות בקטנוע על שם התובע, נוכח העיקול שהוטל עליו, התחייב הנתבע כי במידה ולאחר שלושה חודשים מיום הרכישה לא יוסר העיקול, אזי ירכוש הנתבע את הקטנוע מידי התובע.

3.
מאחר ורק כעבור ששה חודשים הוסר העיקול,
עתר התובע לביטול ההסכם, להשבה ולתשלום פיצויים בגין
תיקונים,
אגרת טסט, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש.

ב.
טענות הנתבע

4.
הנתבע טען כי מעולם לא התחייב להסיר העיקול בזמן קצוב, וכי התובע ידע על העיקול במועד רכישתו.

ככל שהיה עיכוב בהסרת העיקול, הוא לא נבע מרשלנותו של הנתבע אלא מהתנהלות המעקל והמרכז לגביית קנסות, אשר ביטל את הדו"ח נשוא העיקול ביום 22/12/2011.


ג.
הפרת ההסכם והודעת ביטולו


5.
מעיון בהסכם השימוש בקטנוע אשר צורף כנספח לכתב התביעה, עולה כי הנתבע התחייב כלפי התובע במילים אלו: "אם הקטנוע לא יועבר בעלות לאורן טויטו
תוך 3 חודשים אז שני הדר
.... יתחייב לקנות את הקטנוע לאלתר".


הנתבע הודה בעדותו: "את הסכם השימוש כתבנו יחד". שאלת קיומו, תוקפו ותוכנו איננה שנויה במחלוקת. מהמצוטט עולה כי התובע נתן לנתבע ארכה של שלושה חודשים להסרת העיקול.

6.
הפרה יסודית מוגדרת בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970

(להלן – חוק התרופות)
כדלקמן:

"לענין סימן זה, "הפרה יסודית" - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה."


7.
סבורני כי בנתונים שהיו קיימים, בהם רבץ עיקול שעלול היה להיות ממומש, החיוב להסרת העיקול בתוך פרק הזמן הקבוע בהסכם הינו בבחינת חיוב שהפרתו יסודית.
מאחר והחיוב הופר,
עומדת לנפגע מההפרה היסודית הזכות לביטולו של ההסכם.

8.
התביעה הוגשה ביום 9/1/12, בחלוף חודש וחצי
מתום האורכה שניתנה לנתבע להסרת העיקול.
בנסיבות העניין מדובר בפרק זמן סביר למתן הודעת ביטול, כקבוע בסעיף 8 לחוק התרופות הקובע כדלקמן:

"ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה - תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה".

ד.
ההשבה

9.
סעיף 9(א) לחוק התרופות קובע בזו הלשון:

"משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך...".



מטרת ההשבה היא מניעת התעשרות שלא כדין. ראה לעניין זה דברי כבוד הנשיא (כתוארו אז) אהרון ברק בע"א 741/79 כלנית השרון השקעות ובנין (1978) בע"מ ואח' נ. רבקה הורביץ ואח', פ"ד
לה(3), 533, 541 :

"מטרת ההשבה היא למנוע התעשרות שלא כדין. כל עוד עמד החוזה בתוקפו, החזיק כל צד כדין במה שקיבל על-פי החוזה. משבוטל החוזה, שוב אין צידוק לכך
,
ועל-כן יש להביא להשבה"
.

וראו גם דברי כבוד השופט חשין בע"א 33/57
ברעם נ' פרידמן ואח',
פ"ד יב

626
:
"
זכותו של קונה לדרוש השבת ממונו אינה מותנית באי-הפרת החוזה מצדו, כי אם מבססת על השיקול, שבמסיבות הענין לא יהא זה הוגן וישר להשאיר את כספו בידי המוכר, כלומר להעשיר את הנתבע שלא כדין על חשבון התובע".

10.
אין מחלוקת כי התובע שילם לנתבע עבור רכישת הקטנוע סך של 7,000 ₪. הנתבע הודה בכך בכתב ההגנה.
בכתב תביעתו עתר התובע להשבה בגובה ערכו הנוכחי של הקטנוע, בסך 13,500 ₪, אולם לא תמך זאת בראייה כלשהי במסגרת פרשת התביעה. לאור זאת, אין צורך להידרש לשאלה בדבר הדרך הראויה לקביעת סכום ההשבה.






ה.
הפיצויים

11.
התובע עותר לפיצוי בעבור תיקון כלי הרכב, תשלום אגרת טסט והפסד ימי עבודה בסך כולל של 17,291 ש"ח.

12.
על פי הוראת סעיף 10 לחוק התרופות, משהופר חוזה זכאי הנפגע לפיצויים "בגין הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה". פיצויים אלו כוללים גם פצויים המגינים על אינטרס ההסתמכות, קרי, פצויים שמטרתם להעמיד את הנפגע באותו מצב בו הוא היה אילו לא נכרת החוזה (ראה לעניין זה
ע"א 3666/90 מלון צוקים נ. עיריית נתניה, פ"ד מו
(4) 45).

13.
ההוצאות שהוציא התובע בהסתמך על ההסכם לצורך תיקונו של הקטנוע
ושיפוצו הן בגדר הוצאות שהוא
זכאי לפיצוי בגינן במסגרת ההגנה על אינטרס ההסתמכות.

14.
אומנם, התובע לא צרף לכתב תביעתו חשבוניות המעידות על הוצאות בסך 1,500 ₪ בעבור ביצוע תיקונים בכלי הרכב, חרף האמור בסעיף 5ב. לכתב התביעה ולפיכך לא אוכל להיעתר לסעד של פיצוי בגין נזק זה.

15.
התובע לא צרף כל אסמכתא הנוגעת להשתכרותו, או להיעדרותו מהעבודה והקשר בין העדרות זו לבין תיקון הקטנוע, ולפיכך אין לפסוק לו פיצוי זה.

16.
התובע הוכיח כי הוציא מכיסו 291 ₪ בגין תשלום אגרת טסט.

ו.
התוצאה הסופית
17.
לאור האמור לעיל הנני מחייב את התובע כדלקמן:

א.
הנתבע ישלם לתובע 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום רכישת הקטנוע,
28.7.11 , בכפוף להשבת הקטנוע לידי הנתבע.

ב.
הנתבע ישלם לתובע
291 ₪
בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה.


ג.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 750
₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום.


ניתן היום,
ב' סיון תשע"ב, 23
מאי 2012, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 16050-01/12 אורן טויטו נ' שני הדר (פורסם ב-ֽ 23/05/2012)