פסקי דין על מאיר אריאל משה

34504/03 ת     07/06/2004




ת 34504/03 מדינת ישראל נ' מאיר אריאל משה




9
בתי המשפט
ת 034504/03
בית משפט לתעבורה ת"א - יפו
7.6.04
תאריך:
כב' השופט יצחק גרטי

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
מאיר אריאל משה
הנאשם
הכרעת דין

1. הנאשם מאיר אריאל משה
, (להלן - "הנ'") הואשם כי בתאריך 26.5.03, סמוך לשעה 09:30, נהג ברכב פרטי מס' רישוי 35-692-30 ברח' שי עגנון, בתל אביב, ממזרח למערב, במהירות 85 קמ"ש, בניגוד למהירות המירבית המותרת במקום כדרך עירונית,שהנה 50 קמ"ש, כעבירה על תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

2. הנ' הודה בנהיגה במקום ובזמן וטען כי נהג במהירות המותרת - 50 קמ"ש. להוכחת המיוחס לנ' המאשימה הביאה עדותה היחידה של רס"ל אילנה מלייב (להלן - "ע.ת.") אשר כתחליף לחקירה ראשית, הגישה מקור טופס "הזמנה לדין וכתב אישום" נשוא הדיון, מוצג ת/1, שם פירטה את נסיבות המקרה, תגובהת הנ', בדיקות תקינות הממל"ז לפני ההפעלה ובסיום המשמרת, מרחק המדידה של רכב הנ' ושיעור המהירות, אותם הציגה לעיני הנ' כאשר עצרה אותו על אתר.

בח.נ. נתנה פירוט של הבדיקות השונות לפי שאלות הנ' ובפועל לא סתרה עדותה בח.ר. . היא גם הציגה תעודת מפעיל מוסמך לעיני בית המשפט והנ'.
הנ' מסר עדותו תחת אזהרה והעיד כי היה בנסיעה מתקרבת לרמזור ולכן בדק מהירותו במד האוץ ומצא כי מהירותו 50 קמש. עוד הפתיע בטענה, כי רכב אחר עקף אותו מימין ולכן יתכן והוא הרכב העבריין. בח.נ. הודה כי אין בידו תעודה המעידה על תקינות מד האוץ של רכבו במועד הרלוונטי וכי לא חקר ע.ת. לגבי גירסתו החדשה, לפיה נעקף על ידי רכב אחר מימין.

3. ב"כ המאשימה ביקש להרשיע על סמך עדותה היחידה של ע.ת. אשר לא נסתרה בח.ר., הודאות הנ' כי נסע בנתיב האמצעי ואמיתות תגובתו בת/1, תוך דחית גירסתו החדשה כי הביט במד האוץ לפיו נהג 50 קמ"ש אולם לא הביא מסמך תקינותו וכן דחית גירסתו בדבר הרכב העוקף.

הנ' ביקש לזכות אותו בטענה שהוא בטוח במהירות 50 קמ"ש, אולם נעקף מימין ויתכן שאותו רכב נמדד על ידי ע.ת..

4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן:

א. מקום האירוע - רח' שי עגנון בתל אביב, במסלול ממזרח למערב, עת רכב הנ' נסע בנתיב האמצעי מבין 3 נתיבים במקום.

ב. נקודת תצפית ע.ת. - ע.ת. מיקמה עצמה ליד הקטנוע, באמצעותו הגיעה למקום ועליו השעינה היד האוחזת בממל"ז בעת הפעלתו כאשר היא על המדרכה מול בית מס' 2 בשי עגנון.

ג. אופן הפעלת הממל"ז - על פי ת/1 למדתי כי הממל"ז הופעל על ידי ע.ת. באופן הנכון והקבוע בהוראות ההפעלה וממרחק קליטה בטוח של 144.60 מ', נקלטה מהירות רכב הנ', לאחר שכיוונה הקרן בין שני פנסיו הקידמיים של רכבו. בח.נ. של ע.ת. לא מצאתי כל סתירה לאופן הפעלת הממל"ז על ידי ע.ת. ושוכנעתי כי בוצעו כל הבדיקות להבטחת הפעלתו התקינה של מכשיר הממל"ז ותוצאות המרחק והמהירות אמינות בעיני.

ד. מיומנות ע.ת. בהפעלת הממל"ז - הנ' ניסה לעורר ספק במיומנותה אולם האחרונה נתנה תיאור לכ"א מהבדיקות כפי שביקש הנ' בח.נ. וכן הציגה לפני תעודת מפעיל מוסמך לפיו הוסמכה ב - 11.10.02, כרשום בת/1. התרשמתי מעדותה כי לפני מפעילה מיומנת של ממל"ז וניתן לסמוך על תוצאות המרחק והמהירות כפי שהוצגו בפני
הנ'.

ה. אמינות ע.ת. - בתחילת ח.נ. של ע.ת., הנ' ניסה לבטל אמינות ע.ת. בהסתמכו על שיחה טלפונית שקיים כביכול ביום מחלתה, תוך הסתמכות על מכתב המחלה שהמציאה ע.ת. לגבי אי הופעתה במועד ה - 23.2.01. לא מצאתי כי ניתן לסמוך על עדות הנ' בנושא זה עד כדי שלילת אמינותה לגבי עובדות ויסודות העבירה נשוא הדיון.

התרשמתי מע.ת. כי לפני שוטרת מקצועית, אשר הוכשרה והוסמכה להפעיל מכשיר ממל"ז, אותו הפעילה במועד הרלוונטי כלפי רכב הנ', קלטה מהירותו במרחק 144.60 מ', הניחה המכשיר מידיה ועצרה רכבו, הציגה לפניו את ממצאי המרחק והמהירות, ורשמה תגובתו, כל זאת ללא כל אינטרס זר אלא במסגרת ביצוע תפקידה כאוכפת עבירת מהירות שנעברה לנגד עיניה, על ידי הרכב בו נהג הנ'.

אני מאמין לעדותה בח.ר., כפי שנתנה במוצג ת/1 ולא נסתרה בח.נ..

ו. גירסת הנ' כי נסע במהירות 50 קמ"ש בהסתמכו על מיקוד מבטו על מד האוץ, כאשר אין בידו תעודה המעידה על תקינותו, אינה מעוררת בלבי כל ספק בראיות המאשימה.

הנ' העיד כי התקרב לרמזור שדלק ירוק ואין לי ספק כי האיץ כדי להבטיח מעבר על קו העצירה באור ירוק. יתר על כך, בתגובתו על ת/1 לא ציין מהירות זאת אלא הסתפק בביטוי: "לא נסעתי במהירות הזאת" ומה פשוט יותר מלהגיב במשפט "לא נכון, נסעתי במהירות 50 קמ"ש". אם זו אכן היתה האמת.

יתר על כך, לראשונה בח.ר. ציין כי רכב עקף אותו מימין ויתכן והמכשיר קלט מהירות אותו רכב. גירסה זו לא הוצגה בפני
ע.ת., לא הועלתה בתגובתו בת/1 ואף לא בתשובתו לכתב האישום ואיני רואה בה אלא "גירסה כבושה" המהווה נסיון אחרון מצד הנ' להטיל דופי באמינות ובמיומנות ע.ת., נסיון אותו אני דוחה.

ז. לא מצאתי כל ממש בגירסת הנ' לפני ובעימות בין שתי הגירסאות, גירסת המאשימה מפי ע.ת. בת/1 - הנתמכת גם בעדותו לפני, לגבי תגובתו ונתיב נסיעתו - מצאתי אותה סבירה, הגיונית ומתקבלת על דעתי על פני גירסתו של הנאשם.
ח. אמינות הנ' - לנוכח עדותו הכבושה ונסיונו להכפיש בעיני את אמינות ומיומנות ע.ת. אפילו "במחיר" גירסאות חדשות לאירוע, לא מצאתי ליתן אמון בעדותו.

אני איני מאמין לנ' כי נסע במהירות של 50 קמ"ש (לא יותר ולא פחות) בהתקרבו לרמזור הירוק ולא שמעתי מרחק רכבו באותו מועד ממקום תצפית ע.ת., כפי שגם איני מאמין כי רכב שנסע מימינו עקף אותו במהירות והממל"ז שבידי ע.ת. קלט מהירות רכב זה ולא מהירות רכבו.

5. סוף דבר - על סמך האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה הוכיחה, מעל לכל ספק סביר, יסודות העבירה המיוחסת לנ' ולפיכך מרשיע אותו בעבירה על תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

6. האמור בסעיף 5 לעיל הובא לידיעת הצדדים תוך הסבר מקוצר של נימוקי ההרשעה והעתק הכרעת הדין נמסר לידיהם בטרם הטיעון לעונש.

ניתנה היום י"ח בסיון, תשס"ד (7 ביוני 2004) במעמד הצדדים.

גרטי יצחק - שופט
שלומית








ת בית משפט לתעבורה 34504/03 מדינת ישראל נ' מאיר אריאל משה (פורסם ב-ֽ 07/06/2004)