פסקי דין על באדר בן מנסור הייב | פסקי דין על ראמי בן מחמוד הייב | פסקי דין על מחמוד בן מוחמד הייב ואח' |

40309-03/11 פ     24/05/2012




פ 40309-03/11 מדינת ישראל נ' באדר בן מנסור הייב, ראמי בן מחמוד הייב, מחמוד בן מוחמד הייב ואח'








בית משפט השלום בצפת

ת"פ 40309-03-11 מדינת ישראל
נ' הייב ואח'


19 מאי 2012





בפני

כב' השופט
אורי גולדקורן



בעניין:


מדינת ישראל




המאשימה



נגד



1.
באדר בן מנסור הייב
2.
ראמי בן מחמוד הייב
3.
מחמוד
בן מוחמד הייב
4.
כרם
בן מוחמד הייב



הנאשמים





גזר דין לגבי נאשמים מס' 3 - 4


1.
נגד ארבעת הנאשמים הוגש כתב אישום בן שלושה אישומים. האישום הראשון התייחס לכל הנאשמים, האישום השני התייחס לנאשם הראשון בלבד ואילו האישום השלישי התייחס לנאשם הרביעי בלבד. מאחר וענייננו בגזר דין בנאשמים השני והשלישי, לא אפרט את האישומים המופיעים בכתב האישום ואשר אינם נוגעים אליהם.

2.
על פי עובדות האישום הראשון,
סמוך לשעה 01:30
ביום 26.2.11
נהג וג'די הייב (להלן – וג'די) ברכב מסוג פיאט פונטו בתוך הכפר טובא זנגרייה ולצידו ישב הנאשם מס' 3. כשנקרא וג'די על ידי שוטרים שנסעו בסמוך, ברכב משטרתי, לעצור מנסיעתו, הוא נמלט מפניהם תוך כדי נסיעה פראית ומסוכנת. המרדף הפך למרדף רגלי, שבסופו נתפס וג'די והוכנס לרכב המשטרתי.
סביב אותו רכב התאספו הנאשמים ואחרים, ותקפו בדרכים שונות את ארבעת השוטרים שהיו בו ולידו. בין השאר, הכה הנאשם מס' 3 בגבו ובראשו של אחד השוטרים שעמד מחוץ לרכב המשטרתי. הנאשם מס' 2 קלל את השוטרים. כאשר הנאשם מס' 1 משך את וג'די אל מחוץ לרכב, סייעו לו בכך הנאשמים מס' 2 ו-3. בהמשך התפתחה מהומה, שכללה התפרעות של הנאשמים ואחרים, וגרימת חבלות לשוטרים אשר הובליה לטיפול רפואי בבית החולים.


ארבעת הנאשמים הואשמו בביצוע העבירות הבאות:
·
תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיפים 274(1), 274(3) ו-29 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן - חוק העונשין).
·
הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיפים 275 ו- 29 לחוק העונשין.
·
התנהגות פסולה במקום ציבורי -
עבירה לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.
·
סיוע לבריחה – עבירה לפי סעיף 258(1) ו-29 לחוק העונשין.

3.
ביום 28.8.11 הוגש כתב אישום מתוקן לגבי נאשם מס' 4, במסגרת הסדר טיעון. הוא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שכללו שני אישומים, הורשע בביצוע העבירות המנויות לעיל ועבירה של התנגדות למעצר חוקי, ונדון לששה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים,
שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.

4.
ביום 26.9.11 הוגש כתב אישום מתוקן לגבי הנאשמים מס' 1 – 3, במסגרת הסדר טיעון. הפרק העובדתי בכתב האישום המתוקן הצטמצם עד מאד. הנאשם מס' 2 תואר כמי שצעק וקילל את השוטרים ואילו הנאשם מס' 3
(כמו גם הנאשם מס' 1) הפריע לשוטרים מלבצע את תפקידם. הנאשם מס' 2 הואשם בביצוע עבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי, ואילו הנאשם מס' 3 (כמו גם הנאשם מס' 1) הואשם בביצוע עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.
הנאשמים מס' 1 – 3 הודו והורשעו בביצוע העבירות בהם הואשמו על פי כתב האישום המתוקן.
הנאשם מס' 1 נדון לששה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של אלימות או עבירה כלפי עובד ציבור, לרבות שוטר.

הגיעה העת לגזור את דינם של הנאשמים מס' 2 ו-3.

5.
נאשם מס' 2

על פי התסקיר, הנאשם מס' 2, יליד 1986, גדל ללא אב, ללא דמות הורית מציבת גבולות, ונאלץ למלא כלפי אחיו תפקיד הורי, כסיוע לאמו החולה. הוא סיים שתים עשרה שנות לימוד, אך עקב בעיותיו הבריאותיות ונכותו הוא אינו עובד. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הינו בעל מוקד שליטה פנימי ויכולת להתבוננות ביקורתית עצמית, וללא
דפוסים עבריינים מושרשים. אין הוא מעוניין בהליך טיפולי, על אף שלדעת קצינת המבחן יש לכך מקום. כאלמנט שיקומי ומרתיע היא המליצה על שירות לתועלת הציבור במחלקת הנוער שבלשכה לשירותים חברתיים בטובא – זנגרייה בפיקוח שירות המבחן.

בא כוח המאשימה הצביע על קיומו של עבר פלילי לנאשם זה (ת/1) – הרשעה אחת משנת 2006 בעבירה של פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה.

הסנגור הדגיש
את הודיית הנאשם מס' 2 במסגרת הסדר הטיעון, את חרטתו ואת נסיבות ביצוע העבירה, שנועדו – כך טען – להגן על אחיו שנעצר על ידי המשטרה.

הנאשם עצמו הביע חרטה.

6.
נאשם מס' 3


על פי התסקיר, הנאשם מס' 3, יליד 1991, הינו אדם מופנם, בעל כוחות "אגו" והערכה עצמית נמוכים, יכולות אינטלקטואליות וורבליות דלות, אינו יודע קרוא וכתוב, אולם אין הוא אישיות אנטי סוציאלית או בעלת פתולוגיה התמכרותית כלשהי. לנוכח המתיחויות בקרב בני משפחתו המורחבת הוא חי בתחושות תסכול וחש מאוים, אך עובד ומנסה לשמור על אורח חיים יציב.
קצינת המבחן סברה כי אין ביכולתו להפיק תועלת ממעורבות טיפולית, והמליצה על שירות לתועלת הציבור במתנ"ס שבטובא – זנגריה ועל הטלת עונש מאסר מותנה.


בא כוח המאשימה ציין כי לנאשם זה אין עבר פלילי. הוא ביקש להשית עליו קנס כספי בנוסף למאסר המותנה אודותיו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון.

הסנגור הדגיש
את הודיית הנאשם מס' 3 במסגרת הסדר הטיעון, את חרטתו, את מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו וביקש להימנע מהטלת קנס.

הנאשם עצמו הביע צער על מעשיו.

7.
הפרעה לנציגי החוק


כנזכר לעיל, הפרק העובדתי בכתב האישום המתוקן הצטמצם לעומת כתב האישום המקורי. כך אף התכווצה רשימת העבירות שיוחסו לנאשמים. עם זאת, הגרעין הבסיסי של נסיבות ביצוע העבירות נותר בעינו. אף בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, נמלט נהג רכב פיאט, שלצידו ישב הנאשם מס' 3, מהשוטרים, ושניהם נמלטו אחר כך במנוסה רגלית מהשוטרים. בהתקהלות שנוצרה סביב הרכב המשטרתי, לאחר ששני אלו נתפסו, קלל הנאשם מס' 2 את השוטרים והנאשם מס' 3 הפריע להם מלבצע את תפקידם.


בתי המשפט רואים בחומרה
התנהגות תוקפנית
של אזרח כלפי אנשי חוק הממלאים את תפקידם. הימלטות משוטרים ופגיעה בהם זכו להתייחסות מחמירה במיוחד.


בבש"פ 2613/06 סראיעה נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 2.4.06) ציין כבוד השופט לוי כי התופעה של סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים, ובריחה מאנשי החוק תוך כדי נסיעה מהירה ברכב, קיבלה בשנים האחרונות ממדים מדאיגים.
בע"פ 1535/06 מדינת ישראל
נ' לוי (ניתן ביום 7.6.06) ציין כבוד השופט לוי כי חלק מהנוהגים בדרך זו עושה זאת במפגיע ותוך קריאת תיגר על שלטון החוק.
בפסקה 2 לפסק דינו הוא הורה:



"הנחינו את הערכאות הדיוניות להחמיר בענישה כדי לגמול לעבריינים על רוע מעלליהם, מחד, וכדי לשגר מסר מרתיע לעבריינים בכוח, מאידך".


ראו, לעניין זה, ע"פ 9750/09 ליפייקו נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום 6.10.10); ע"פ 2410/04 מדינת ישראל
נ' אבולקיעאן (ניתן ביום 11.11.04).



ברע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום 14.6.07) ציין כבוד השופט ג'ובראן כי בעבירות של אלימות קשה,
ובמיוחד נגד נציגי החוק, בתי המשפט מחוייבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים כאשר על העונש המרבי
הכתוב בחוק לשמש כנקודת המוצא. בעפ"א (מחוזי חיפה) 56/08 מדינת ישראל
נ' סועאד (ניתן ביום 10.7.08) נאמר כי עבירת האיומים על שוטרים הינה חמורה ביותר, ומחובתו של בית המשפט להגן על השוטרים ולהרתיע פורעי חוק באמצעות ענישה הולמת. בע"פ (נחוזי חיפה) 3365/03 מדינת ישראל
נ' אינגידאטש (ניתן ביום 12.2.04) הודגש כי אם העונשים בגין פגיעה בשוטרים במילוי תפקידם יהיו מתונים וקלים יתר על המידה, עלול הדבר להתפרש כמסר שלילי לפיו פגיעה מעין זו איננה מעשה חמור, ואזי עלולים השוטרים למצוא את עצמם חשופים לאלימות בבואם למלא את תפקידם, מבלי שאלימות זו תיתקל בתגובה העונשית הראויה.


כאמור, במסגרת הסדר הטיעון הושמטו העבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וסיוע לבריחה, אולם כוחה של הנחיית בית המשפט העליון בפסיקה שנזכרה לעיל בדבר הצורך בענישה מרתיעה יפה אף
כלפי מי שמפריע לשוטר במילוי תפקידו (הנאשם מס' 3).
ומתנהג באופן פסול במקום ציבורי (הנאשם מס' 2) בזירה בה הם
ממלאים
תפקיד זה.

8.
לאור עמדת הפסיקה בעבירות שתוארו ונסיבות ביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים מס' 2 ו-3 שקלתי האם לקבל את הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים או שמא יש מקום להתערב בו בנסיבות המקרה הנוכחי.


על השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בהידרשו לשאלה זו ראו, למשל, ע"פ 5982/08 כהן נ' מדינת ישראל
(ניתן ביום 22.4.09); ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל
פ"ד נז(1) 577, 608 (2002).


במסגרת שיקולי, לקחתי בחשבון את העובדה כי אושרו הסדרי הטיעון שהושגו עם הנאשמים מס' 1 ו-4,
כי בבסיס ההסדר הנוכחי עמדו קשיים ראייתיים
וכי מדובר בנאשמים צעירים נטולי עבר פלילי בכלל או עבר פלילי מכביד.
על אף היותו הסדר הנוטה לקולא במידה ממשית, החלטתי כי יש לאמץ את ההסדר ואין להתערב בו.

9.
אשר על כן, לאחר ששקלתי את השיקולים לחומרא ולקולא, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:


נאשם מס' 2:

א.
צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות
במחלקת הנוער שבלשכה לשירותים חברתיים בטובא – זנגרייה בפיקוח שירות המבחן. תוך 30 יום מהיום יגיש שירות המבחן תכנית מגובשת בנוגע לצו השל"צ.

ב.
חתימה על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מהיום מביצוע העבירה בה הורשע. אם לא יחתום על ההתחייבות, ייאסר למשך 30 ימים או עד שיחתום, לפי המוקדם.





נאשם מס' 3 :


ששה
חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שלוש שנים מהיום עבירה של אלימות או עבירה כלפי עובד ציבור, לרבות שוטר.


זכות ערעור תוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק גזר הדין לשירות המבחן.



ניתנה היום,
ג' סיוון
תשע"ב , 24 מאי 2012, במעמד הצדדים.

חתימה















פ בית משפט שלום 40309-03/11 מדינת ישראל נ' באדר בן מנסור הייב, ראמי בן מחמוד הייב, מחמוד בן מוחמד הייב ואח' (פורסם ב-ֽ 24/05/2012)