פסקי דין על שלום דהן | פסקי דין על גיא רייף | פסקי דין על יהושע רייף |

15985-05/09 א     29/05/2012




א 15985-05/09 שלום דהן נ' גיא רייף, יהושע רייף








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



ת"א 15985-05-09 דהן נ' רייף ואח'




בפני

כב' השופטת עפרה אטיאס


תובע

שלום דהן
, ת.ז. 022697767


נגד


נתבעים

1. גיא רייף
, ת.ז. 059801506
2. יהושע רייף
, ת.ז. 001765544
-ניתן פס"ד




פסק דין
(הנתבע 1)
תביעה כספית על סך של 210,000 ₪ שעניינה הלוואות שנטל לפי הנטען הנתבע 1 מאת התובע ולא השיבן. הנתבע 2 הינו אביו של הנתבע 1 אשר, לפי הנטען, היה ערב לחובו של הנתבע 1.
התיק הובא לטיפולי לאחר פרישתו של כב' השופט שחורי לגמלאות.
לאחר שהתיק הועבר לטיפולי, הוזמנו הצדדים לדיון בפני
י שהתקיים ביום 15.5.12, ובמהלכו נדחתה התביעה כנגד הנתבע 2, בהסכמת הצדדים, ללא צו להוצאות.
כמו כן, הסמיכוני הצדדים בעת הדיון ליתן בתיק זה

פסק דין
, לא מנומק, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), כאשר הסכום המרבי שיהא רשאי בית המשפט לפסוק לא יעלה על סך של 160,000 ₪ נכון ליום 15.5.12, לא כולל הוצאות ושכר טרחת עו"ד. בנוסף, הוסכם כי בעניין ההוצאות יפסוק בית המשפט לפי שיקול דעתו. עוד הוסכם כי בית המשפט יזמן את הצדדים וישאל אותם מספר שאלות ביחס למחלוקות העולות מן החומר, ולאחר מכן יינתן

פסק דין
על פי המתווה הדיוני שהוסכם. הצדדים הודיעו כי הם מסתפקים בסיכומים שכבר הוגשו לתיק בית המשפט.
דיון במעמד בעלי הדין, בו נחקרו בעלי הדין, ע"י בית המשפט, התקיים עפ"י המתווה הדיוני ביום 24.5.2012 ועתה הגיעה העת ליתן את פסק הדין.

רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת

:
1.
התובע הינו שוטר במשטרת ישראל ומשרת באזור הצפון. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") היה שוטר ומפקד תחנת משטרה ושימש כמפקדו של התובע. בזמנים הרלוונטיים לתביעה ניהל הנתבע עסק לגידול בעלי חיים בשם חוות החיות נהריה בע"מ.
2.
הנתבע נקלע לקשיים תזרימיים בסוף שנת 2004, ולבקשתו, ולאור יחסי האמון וההיכרות בין הצדדים, הלווה לו התובע כספים במועדים שונים. אין חולק כי הנתבע קיבל מהתובע הלוואה בסך של 100,000 ₪, ולאחר מכן הלוואה בסך של 30,000 ₪.
טענות התובע

:

3.
התובע טוען כי הלווה לנתבע כספים בשישה מועדים שונים ולאורך זמן בסך כולל של 210,000 ₪ כדלקמן:
א.
הלוואה ראשונה מיום 26.7.05
: ניתנה לנתבע לאחר שפנה לתובע וביקש ממנו להלוות לו סכום של 45,000 ₪ לאור המצב הכספי אליו נקלע. לאור האמון וההיכרות בין הצדדים, הסכים התובע להלוות לנתבע את הסכום המבוקש כנגד התחייבות הנתבע להחזיר את ההלוואה ולשלם ריבית שנתית בגובה של 20% (אישור על משיכת סך של 45,000 ₪ מחשבון התובע, צורף לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע).

ב.
הלוואה שנייה
: לאחר שהנתבע פנה שוב לתובע וביקש כי ילווה לו סכום נוסף, הלווה התובע לנתבע סך של 20,000 ₪ במזומן.
התובע טוען כי בגין שתי ההלוואות לעיל שילם לו הנתבע במועדים שונים ריבית בסך של 1,080 ₪ לחודש במזומן עד ליום 26.2.07, וכי התובע רשם את כל התשלומים ששולמו ביומנו האישי (העתקים מדפי היומן צורפו כנספח א' לתצהיר העדות הראשית של התובע ונספחים א'1-א'4 לסיכומי התובע).

ג.
הלוואה שלישית מיום 14.3.07
: ביום 4.3.07 ביקש הנתבע מהתובע להלוות לו סך של 100,000 ₪. התובע הסכים בכפוף להמצאת ערבות לאור גובה הסכום. בגין הלוואה זו מסר הנתבע לתובע שיק לביטחון המשוך מחשבון אביו, הנתבע 2, ללא ציון תאריך וסכום (צילום השיק צורף כנספח ב' לתצהיר העדות הראשית של התובע). זאת, לאחר שהנתבע הודיע לתובע כי יש לו זכות חתימה בחשבונות של אביו, והוא שותף בחשבון של אביו, וכי השיק נמסר באישורו, בידיעתו, ובהסכמתו של הנתבע 2.
ביום 14.3.07 מסר התובע לנתבע שיק מחשבונו של התובע בבנק יהב מס' 50224, ע"ס של 100,000 ₪, שהופקד בחשבון הנתבע בבנק מזרחי מס' 168280, סניף 443 (אישור בנק יהב מיום 7.4.09 צורף כנספח ג' לתצהיר התובע). התובע טוען כי בגין הלוואה זו שולמה לו ריבית בסך של 1,700 ₪ לחודש.
הלוואה רביעית

: ביום 16.9.07 פנה הנתבע לתובע וביקש הלוואה נוספת. התובע הלווה לו סך של 30,000 ₪. התובע טוען כי ביקש מהנתבע להמציא לו ערבות נוספת להבטחת החזר ההלוואות שנתן לו התובע שעמדו אז ע"ס כולל של 195,000 ₪, והנתבע מסר לתובע שיק נוסף חתום, ללא תאריך וללא סכום, משוך ע"ש חוות החיות נהריה בע"מ מחשבון בנק מזרחי טפחות, והודיע לתובע כי אם לא יחזיר לו את ההלוואה, התובע יהיה רשאי להעביר השיק ו/או לרשום סכום ההלוואה הואיל והנתבע הינו בעלי החברה, הדירקטור ובעל מניות וערב אישית לפירעון השיק. לטענת התובע, הנתבע התחייב להחזיר לו את כל ההלוואות שניתנו לו בהקדם האפשרי.
ד.
הלוואה חמישית מיום 4.11.07
: לבקשת הנתבע, הלווה לו התובע סך של 10,000 ₪ במזומן.
ה.
הלוואה שישית מיום 6.11.07
: התובע הלווה לנתבע סך של 5,000 ₪.

כספי שתי ההלוואות האחרונות נמשכו במזומן מחשבון התובע והועברו לנתבע ישירות (דף חשבון צורף כנספח ה' לתצהיר התובע).

4.
לאחר שנוכח לראות כי הנתבע מתחמק מלהחזיר לו ההלוואות, פנה התובע אל הנתבע מספר פעמים בדרישה לתשלום, אך חרף הבטחותיו והתחייבויותיו של הנתבע לא הושבו הכספים לתובע.
5.
התובע נפגש עם הנתבע ועם אשתו בביתם בנהריה, והנתבע הודה בנוכחות אשתו כי הוא חייב לתובע את הכספים הנטענים. לשיטת התובע, אשת הנתבע התחייבה להחזיר לתובע את כספו עם ריבית לאחר שתמכור דירה בבעלותה. אולם, הנתבע הודיע לתובע כי לא הצליחו למכור את הדירה, והציע כי התובע ינהל את העסק שבבעלות הנתבע עד סיום תשלום מלוא ההלוואות שקיבל הנתבע מן התובע. לטענת התובע, סירב להצעה משום שלא היה מעוניין לעזוב את עבודתו כשוטר.
6.
בהמשך, טוען התובע, פנה אליו הנתבע והודיע לו כי הוא מעוניין להחזיר לתובע את כל ההלוואות, מסר לתובע קורות חיים וביקש ממנו לעזור לו למצוא עבודה נוספת (העתק קורות חיים שמסר הנתבע לתובע, צורפו כנספח ו' לתצהיר העדות הראשית של התובע).
7.
כעבור זמן, פנה שוב הנתבע לתובע וביקש מן התובע להמתין עד שיקבל הנתבע פיצויים בגין נזקים לעסקו במלחמת לבנון השנייה, אך לטענת התובע, כספי ההלוואות לא הוחזרו לו.
8.
אשר על כן, טוען התובע כי על הנתבע להחזיר לו סך של 210,000 ₪ בתוספת ריבית בגובה של 20% לשנה החל מיום 1.11.08 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
טענות הנתבע

:

9.
התובע הינו מלווה בריבית דרך עיסוק, אשר חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: "החוק") חל עליו. לטענת הנתבע, ניתנו לו שתי הלוואות בלבד: האחת בסך של 100,000 ₪, והשנייה בסך של 30,000 ₪, והלוואות אלו הן הלוואות חוץ בנקאיות אשר נפרעו בריבית נשך ואינן עומדות בדרישות המנויות בסעיף 2 לחוק (הואיל ולא נערך חוזה בכתב בין הצדדים) ובסעיף 3 לחוק (הואיל והתובע הפר חובת גילוי כלפי הנתבע עת לא גילה לו את שיעור הריבית, התוספות השונות, תקופת ההלוואה, סכומי התשלום לפירעון ומועדים לפירעון). לפיכך, טוען הנתבע כי יש לבטל או לשנות את הסכם ההלוואה בהתאם לסעיף 9 לחוק, ולהורות על הפחתת הריבית לתקרת הריבית המותרת בסעיף 5 לחוק (היינו: פי 2.25 מהריבית האפקטיבית של דולר ארה"ב).
10.
התובע שידע כי הנתבע במצוקה תזרימית, אמר לנתבע כי אחד, דוד פחימה, נותן הלוואות בריבית גבוהה 6% או 4% לחודש, והציע לנתבע כי התובע ילווה לו בריבית נמוכה יותר. הנתבע היה מצוי בעמדת נחיתות הן בשל העדר אינפורמציה והן נוכח היזקקותו להלוואה, ולכן ניצל התובע את מצוקתו ותמימותו וקבע אחוזי ריבית "שערורייתיים".
11.
טענות התובע, לפיה הריבית על ההלוואה הראשונה הייתה בגובה של 20% לשנה או 1,080 ₪ לחודש
והריבית על ההלוואה השלישית בסך של 100,000 ₪ הייתה בסך של 1,700 ₪ לחודש, אינן מתיישבות עם דרישת התובע בתביעתו ל- 20% ריבית שנתית.
12.
לאחר קבלת ההלוואה הראשונה החל הנתבע לשלם לתובע, כאמור, סכום של 1,080 ₪ לחודש ע"ח הריבית וסכום של 2,750 ₪ לחודש ע"ח הקרן, כאשר מעת לעת נתן הנתבע לתובע סכומי כסף שונים על פי מצב התקבולים בעסקו.
13.
בעקבות ההלוואה בסך של 30,000 ₪ נתן הנתבע לתובע שיק ערבון בסכום זה, אשר פרטי המוטב לא מולאו בו, והוא עדיין בידי התובע על אף שההלוואה הוחזרה לתובע.
14.
הנתבע החזיר לתובע את כספי הקרן של ההלוואות בסך כולל של 130,000 ₪ (קרן) בשני חלקים במזומן תוך תשלום ריבית נשך, ולא קיבל קבלה מהתובע. לטענתו, לא נותר חייב לתובע מאומה.
15.
אם הנתבע לא החזיר לתובע הלוואות קודמות, הכיצד המשיך התובע, חוקר בכיר במשטרה, לתת לו הלוואות מבלי להקליט את שיחותיו עם הנתבע?
16.
הנתבע ניהל בזמן אמת רישומים של התשלומים אשר העביר לתובע ובדבר הסכמה בעל-פה בין הצדדים, לפיה סיים הנתבע להחזיר את ההלוואות ואת הריבית, אך משההלוואה סולקה כליל והייתה הסכמה על כך בין הצדדים, ולאור יחסי החברות ששררו אז בין הצדדים, לרבות השתתפות של התובע בשמחה משפחתית של הנתבע ביום 20.11.08, לא שמר הנתבע את הרישומים על התשלומים.
17.
הגשת התביעה דנן הינה תוצאה של סכסוך עסקי בין הצדדים. התובע נכנס כשותף סמוי לעסקי בעלי חיים מתחרה עם ניסים פחימה (בנו של דוד פחימה, ידידו ושותפו של התובע, אשר עבד בעסקו של הנתבע, עזב והחל לעבוד באופן מתחרה בקיבוץ עברון ולאחר מכן פתח עסק מתחרה בנהריה) ופנה לקהל לקוחות זהה, ואז החל התובע לטעון כי ההלוואה לא הוחזרה.
18.
כאשר ניסים פחימה היה שכיר אצל הנתבע, התובע הסתובב חופשי בחנות של הנתבע, הכיר את נהליה ואת שגרת העבודה, וידע כי הנתבע משאיר שיקים חתומים בעסק כדי שהעובדים יוכלו לשלם לספקים. התובע לא ביקש שיקים מהנתבע ולא קיבל את השיקים המצורפים לתביעה, והשיקים החתומים על ידי הנתבע הגיעו לתובע בדרך בלתי חוקית.
19.
אין שחר לטענת התובע בדבר פגישה עם הנתבע ואשתו.
20.

הנתבע מסר את קורות חייו לתובע לאחר שהתובע סיפר לו כי לחברו יש חברת כח אדם גדולה והוא נזקק מידי פעם לבעלי תפקידים בכירים.

הכרעה

:

21.
עיינתי בכל כתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, קראתי בקפידה את תצהירי העדות הראשית ואת הפרוטוקולים, ועיינתי במסמכים שצורפו לתיק. התרשמתי מעדויות הצדדים הן בפני
כב' השופט שחורי והן בפני
י בישיבה מיום 24.5.2012 תוך שאני בוחנת בזהירות האם יש בראיות הנתבע חיזוק או אישוש לטענות התובע ולהפך, אם יש חיזוק לגרסת הנתבע בראיות התובע.
22.
שקלתי את טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם תוך שאני לוקחת בחשבון לצורך הערכת הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים בהליך זה את נטלי הראייה החלים על כל צד מן הצדדים בסוגיות השונות, ובכלל זה לענין מתן ההלוואות הנטענות וסכומי ההלוואות; הנטל להוכחת פרעון הסכומים שהנתבע מודה שקבל מהתובע; והטענה בדבר תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות על התובע והשלכות תחולת החוק על המקרה שבפני
נו.
23.
לאחר שקילת מכלול נסיבות הענין ולאור הסמכות שניתנה לי ע"י הצדדים ליתן

פסק דין
על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 150,000 ₪. כן הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבע את האגרות נשוא הליך זה כשהן משוערכות ממועד תשלומן
ועד היום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור מופחת בשיעור של 10% מן הסכום שנפסק בלבד.
24.
למרות שהיה בכוונתי לאפשר לנתבע 1 לשלם את החוב בתשלומים לא מצאתי טעם לעשות כן לאחר שהוברר כי הנתבע 1 ממילא מצוי באיחוד תיקים בגין חוב המגיע לכדי כמיליון ₪
ומשלם, לדבריו, במסגרת תיק האיחוד
רק סך של 400 שקל לחודש.
25.
אדגיש כי בקביעת הסכום שנפסק ובכלל זה שכר הטרחה המופחת לא נעשה רק ניתוח "קר" של הערכת סיכויים וסיכונים והבאתי בחשבון לקולא (גם לענין ההוצאות) שיקולים שיכול והם חורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי. במסגרת זו הבאתי בחשבון את מעמדו ותפקידו של התובע, שוטר במשטרת ישראל (!), עת העניק לנתבע את ההלוואות הנטענות בריבית שנתית בשיעור של 20% (!) וגם את נכונותו והסכמתו של הנתבע למתן

פסק דין
במתווה הדיוני שהוסכם, על רקע הנסיבות שנוצרו בעקבות העברת תיק זה לטיפולי לאחר שמיעת הראיות
והגשת הסיכומים בפני
כב' השופט שחורי.
26.
הסכום שנפסק, ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.


בכך בא התיק לסיומו וזה יסגר ע"י המזכירות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום

.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

.
ניתן היום, ח' סיון תשע"ב, 29 מאי 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 15985-05/09 שלום דהן נ' גיא רייף, יהושע רייף (פורסם ב-ֽ 29/05/2012)