פסקי דין על שי שושני | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

8270-07/11 א     16/05/2012




א 8270-07/11 שי שושני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 8270-07-11 שושני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

תיק חיצוני
:




בפני

כב' הרשם הבכיר אבי כהן


תובעים

שי שושני


נגד


נתבעים

כלל חברה לביטוח בע"מ



החלטה

בפני
י
בקשה מטעם הנתבעת לפסילת מסמכים אשר הומצאו ע"י התובע למומחה רפואי שמונה מטעם בימ"ש עפ"י החלטתי מיום 5/04/12,
וכן להורות למומחה להתעלם מהם (להלן: "הבקשה שבנדון"). כמו כן מבקשת הנתבעת להטיל על התובע הוצאות בימ"ש ושכ"ט עו"ד בהתאם.

עובדות והליכים רלוונטיים
בתאריך
12/07/11 הוגש כתב תביעה, לפי חוק פלת"ד, בגין תאונת דרכים מיום 30/01/06 ולאחר מכן הוגש,לאחר אישור בית המשפט, בתאריך 7/09/11 כתב תביעה מתוקן בו נוספה תאונת דרכים שנייה מיום 27/02/07. עם כתב התביעה הוגשה בקשה למינוי מומחים רפואיים מתחומי: האורטופדיה והנוירולוגיה.
לכתב התביעה ולבקשה למינוי מומחים רפואיים צורפו חשבוניות בגין טיפולים אלטרנטיביים

( כירופרקטיקה ד"ר עופר ברוך – סה"כ 8 טיפולים ודיקור סיני סה"כ 15 טיפולים) (להלן "החשבוניות").

בתאריך 7/03/12 הוגש כתב ההגנה מטעם הנתבעת ובו התנגדות למינוי המומחים הנ"ל כאשר הטיעון המרכזי לכך הוא "העדר תיעוד רפואי מעודכן בדבר טיפול כלשהו מאז שנת 2007" (מועד התאונה השנייה והמאוחרת). לטענת הנתבעת בהעדר תיעוד רפואי כנ"ל ובהעדר רצף טיפולי אין ולו ראשית ראיה להצדקה למינוי מומחים רפואיים.

בתאריך 5/04/12 החלטתי על מינויו של פרופ' יזהר פלומן כמומחה רפואי מטעם בימ"ש בתחום האורטופדיה. כמו כן נתבקש המומחה לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה ,כאשר במימון הביניים תישא הנתבעת .

בתאריך 30/04/12 הגישה הנתבעת את הבקשה שבנדון בהתבססה על תקנה 8 (א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז 1986 (להלן "תקנות המומחים") וטוענת שני טיעונים: האחד כי החשבוניות אינן בגדר מסמכים רפואיים והשני כי החשבוניות צורפו ב"ניסיון להשפיע על המומחה בדרך פסולה תוך חשיפתו בין היתר למסמכים פסולים שאינם 'מסמכים רפואיים' ".

בתאריך 7/05/12 התקבלה תגובתו של התובע בה הוא מתנגד לבקשה שבנדון מהנימוקים כי החשבוניות מהוות מענה לטענת
הנתבעת על העדר טיפול והעדר רצף טיפולי מאז שנת 2007 וכן מאחר שהחשבוניות מעידות על עצם העובדה שהתובע טופל לאור מצבו הרפואי ואין בהם עדות לחיווי דעה. כמו כן מבקש התובע להטיל על הנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.
לתמיכה בטענותיו מפנה התובע למספר פסקי דין ביניהם בר"ע 2339/96 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' דלל פד"י נ(4) (להלן "פרשת דלל") שם קבע כב' השופט טירקל בהחלטתו: " במקרים כאלה ייתן בימ"ש את דעתו , בין היתר, על השאלה אם
מדובר במסמך שנערך ע"י גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, המשקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן אם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו".
כמו כן מפנה התובע לת.א. (שלום ת"א) 67541/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' עדן שם קבעה כב' השופטת תמר אברהמי כי: "יש בקבלות כדי להעיד על עצם קיומו של הטיפול ולא על תוכנו ולכן נקבע כי אין מניעה להעבירם למומחה".


בתאריך 15/05/12 הגישה הנתבעת תשובה לתגובת התובע בה היא חוזרת על טענתה העיקרית כי, הגם שהחשבוניות הוצאו
ע"י "גורם רפואי או פרא-רפואי .... אינה מכשירה אותה ואינה הופכת אותה "למסמך רפואי" המותר בהמצאה למומחים...."
לביסוס טיעונה, בפסיקה, מפנה התובעת לבר"ע (מחוזי ת"א) 1877/03 שי יואב אשואל נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ, פורסם בתק-מח 2004(1), 11225 שם קבעה כב' השופטת גרסטל הילה: "קבלות על רכישת תרופות גסטרו ....אינן מהוות מסמך רפואי, ובודאי שאין בהן כדי להוכיח קיומו של קשר ישיר בין הצורך בהן לבין איזו מבין תאונות הדרכים".

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית:

המישור החקיקתי -
תקנה 8 (א) לתקנות המומחים:
בתקנה 8 (א) לתקנות כתוב "תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".
לשון התקנה ברורה. ואולם חשוב להדגיש כי לא די בכך כי החשבוניות יהיו "בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו" אלא צריך שהטיפול נוגע "לעניין שבמחלוקת" קרי צריך שיהיה קשר סיבתי בין החשבוניות שהוגשו לבין תאונת הדרכים מושא התביעה.

לגבי הפסיקה אליה הפנו הצדדים:
מעיון בפסק הדין אליו הפנתה הנתבעת לא מצאתי זהות נסיבות, שכן בפסק הדין מדובר בחשבוניות לרכישת תרופות , אשר נראה כי אינן יכולות להעיד על טיפול רפואי כנדרש בתקנות המומחים. לעומת זאת החשבוניות מושא תביעה זו מעידות אך ורק על טיפול רפואי ומכאן ההבחנה בין האמור בפסק הדין למקרה הנדון.
לאחר שקראתי את פסקי הדין שצירף התובע ובמיוחד אמורים הדברים לגבי ת.א. (השלום ת"א) 67541/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' עדן עולה כי במקרים בהם קיים קשר סיבתי בין חשבוניות לבין תאונת הדרכים ייטה ביהמ"ש להתיר העברת החשבוניות לעיונו של המומחה הרפואי הממונה.
בפסק הדין השני ,פרשת דלל, אליו מפנה התובע ניתנת התייחסות הפרשנות לסיפא של תקנה 8 (א) לתקנות המומחים, קרי, לתוכן המסמכים המותרים להעברה. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט טירקל (כתוארו אז):
" במקרים כאלה ייתן בימ"ש את דעתו , בין היתר, על השאלה אם
מדובר במסמך שנערך ע"י גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, המשקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן אם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו".



לגבי הפרשנות אשר ניתנה לתקנה 8 (א) לתקנות המומחים:
בפסקי הדין שפורטו לעיל התייחסו השופטים למשמעות הנאמר בתקנה 8 (א) לתקנות המומחים, במישור חיווי הדעה, בכל הקשור בחומר המותר לעומת האסור בהעברה למומה הממונה ע"י בימ"ש. על כך עמד גם ס' הנשיאה כבוד השופט ריבלין בספרו "תאונות הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית תש"ס-1999), (להלן "ספרו") בציינו:
"במקרים כאלה עשוי המידע האובייקטיבי הכלול במסמכים לגבור על חיווי הדעת המצוי בהם, באופן שיהיה במסמכים כדי לסייע למומחה בהחלטתו ולא יהא בהם כדי לפגוע בשיקול דעתו העצמאי.
אין די בכך שבמסמך רפואי מצויים גם אלמנטים של חוות דעת כדי להביא לכלל מסקנה שהמסמך כולו הוא בגדר חוות דעת שהצגתה בפני
המומחה אסורה. על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, האם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשנייה, האם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבסמסך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו."

מן הכלל אל הפרט:
הנתבעת גורסת כי החשבוניות לתשלום בגין טיפולי רפואה אלטרנטיבית (כירופרקטור , דיקור סיני ) אשר ביצע התובע הינן חומר האסור בהמצאה וככזה היכול להשפיע על שיקול דעתו של המומחה הרפואי הממונה וזאת בהסתמך על תקנה 8 (א) לתקנות המומחים.
נוכח המצוין לעיל , קשה או גבולי לקבוע ,כי המדובר במסמכים פסולים להצגה או כאלה היכולים להשפיע על עצמאות שיקול דעתו של המומחה הממונה. מאידך, בפס"ד אליו הפנתה הנתבעת, החליטה כב' השופטת גרסטל הילה לאסור העברת חשבוניות לעיונו של המומחה הממונה היות והחשבוניות הן עבור רכישת תרופות כ- 3 שנים לאחר קרות עובדה המנתקת את הקשר הסיבתי שבין התרופות לתאונת הדרכים – נראה כי לכך כיוונה הנתבעת. לגבי סבירות השפעת החשבוניות על עצמאות שיקול דעתו של המומחה הממונה לטעמי ,לא הצליחה הנתבעת להסביר כיצד עשויות החשבוניות להשפיע על עצמאות שיקול דעתו של המומחה הרפואי הממונה.
התובע גורס כי הן בחקיקה, תקנה 8 (א) לתקנות המומחים, הן בפסיקה אליה הפנה,(פרשת דלל) והן בת.א. (השלום ת"א) 67541/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' עדן כמו גם בפרשנות אשר ניתנה לתקנה 8 (א) לתקנות המומחים, כפי שעולה מדבריו של סגן הנשיאה כב' השופט ריבלין בספרו המצוין לעיל, בכל אלה מתירים העברת חשבוניות טיפולים רפואיים למומחה הממונה גם כאשר הן גבוליות ולעיתים אף מעבר לכך בהתקיים התנאים המפורטים.
ואולם, מעיון במסמכים בתיק לא מצאתי מסמך שיכול להצביע על הקשר הסיבתי שבין החשבוניות לבין תאונת הדרכים מושא תיק זה, שהוא אחד התנאים; בהעדר קשר סיבתי כנדרש הפכו החשבוניות ללא רלוונטיות לתאונת הדרכים.

סיכום
בהסתמך על כל האמור לעיל אני נעתר לבקשה שבנדון ומורה למומחה הממונה להתעלם מהחשבוניות ולהחזירן לתובע.
לעניין דרישות הצדדים לחיוב הדדי בהוצאות ושכ"ט כדין – אני מחליט לחייב התובע בהוצאות בסך 1,000 ₪, ללא קשר לתוצאות.
לעניין בקשת התובע לצרף התאונה השנייה :
אני מורה למומחה הרפואי הממונה פרופ' יזהר פלומן כי יתייחס בחוות דעתו לקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי , של התובע, דהיום לבין כל אחת מתאונות הדרכים מושא תיק זה בנפרד.

מועד התזכורת הפנימית נותר בעינו 30/11/12.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ב, 16 מאי 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 8270-07/11 שי שושני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/05/2012)