פסקי דין על יצחק אורן | פסקי דין על יפים טקץ' | פסקי דין על שירביט חב' לביטוח | פסקי דין על פנחס שוורץ |

26593-09/11 תק     31/05/2012




תק 26593-09/11 יצחק אורן נ' יפים טקץ', שירביט חב' לביטוח בע"מ, פנחס שוורץ








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 26593-09-11 אורן נ' טקץ' ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין - פלדמן


תובע

יצחק אורן
ת.ז.055094536


נגד


נתבעים

1. יפים טקץ'
ת.ז. 306860636

2. שירביט חב' לביטוח בע"מ
3. פנחס שוורץ
ת.ז. 011642667



פסק דין


בפני
תביעה שהוגשה לבית משפט זה, לאחר תיקונה, כנגד הנתבעים שבכותרת כאשר לשיטת התובע, נתבע 1 נהג ברכב מסוג שברולט קוואליר מ.ר. 7384417, ופנה שמאלה לתוך נתיב נסיעתו של התובע שעה שהאחרון נסע ישר. הנתבעת 2 היא המבטחת של רכב הנתבע 1, והנתבע 3 צורף בהתאם להחלטת בית המשפט והתובע לא פרט בכתב התביעה מהן טענותיו כלפי נתבע זה.

הנתבעים 1 ו – 2 הגישו כתב הגנה לתיק וטענו כי הם מכחישים כל אחריות לתאונה וזאת מפאת העובדה שלשיטתם שעה שהתובע נסע ישר, הנתבע 1 אשר ביקש לפנות שמאלה עצר כדי לאפשר לתובע לעבור את הצומת, ואולם בעודו עומד נהדף בעוצמה על ידי רכב הנהוג על ידי הנתבע מס' 3 אל תוך הצומת ואז פגע בו ברכבו של התובע.

במהלך הדיון שנערך בפני
נחקרו התובע והנתבע 1 על גרסאותיהם בנוגע לנסיבות התאונה ואף הוצגו סימוכין מתוך תיק החקירה שהתנהלה על ידי משטרת ישראל עובר להגשת כתב אישום כנגד נתבע מס' 3, אשר הורשע על פי הודאתו בגין התאונה דנן.

הנתבע מס' 3 לא קיבל את כתב התביעה לידיו, כך עולה מרישומי המחשב, והזמנה לדיון היום אשר נשלחה לפי מען הנתבע 3 שנמסר לתיק, הושב על ידי דואר ישראל בציון "לא נדרש".

לאחר ששמעתי את גרסאות התובע והנתבע 1 בנוגע לנסיבות התאונה, ולאחר שעיינתי במסמכים ובחומר שהוצג על ידי הצדדים, נחה דעתי כי הנתבע מס' 3 הוא האשם העיקרי בתאונה נשוא תביעה זו.

שוכנעתי כי יש להעדיף את גרסת הנתבע 1 לפיה עמד עובר לתאונה בנטיה שמאלה מבלי להפריע לנסיעתו של התובע, ונהדף על ידי הרכב הנהוג על ידי צד ג' לתוך מסלול נסיעתו של התובע, על פני הגרסה לפיה גלש לתוך נתיב הנסיעה שמשמאל לתובע מבלי לשמור על עצירה מוחלטת.

בענין זה אני מסתמכת בעיקר על גרסתו של התובע כפי שנמסרה מיד בסמוך לאחר אירוע התאונה במשטרת ישראל, שם אמר כי "ראיתי כי הוא במצב עמידה...".

אציין כי נראה בעיני כי הגרסה שמסר התובע מיד בסמוך לאחר התאונה ולגורם הרשמי הבוחן את התאונה, היא הגרסה המדויקת ביותר והמשקפת את הנסיבות כפי שאירעו במועדים הרלבנטיים. כך גם לענין מהירות נסיעתו של התובע עובר לתאונה והנסיון לבלום בלימת חירום כדי לנסות ולמנוע את הנזק כפי שאירע.

בנוסף, מצאתי לנכון לקבל את גרסת הנתבע בנוגע לעצירה המוחלטת אף בשים לב לסוג הרכב הפוגע, הרכב בו נהג הנתבע מס' 3, רכב מסוג פורד אקונוליין שהוא רכב גדול מימדים וחזק, אשר יש בו כדי להביא להדיפתו של רכב הנתבע 1 לתוך מסלול נסיעתו של התובע אף אם עשה הנתבע מאמץ למנוע פגיעה. אציין כי הדברים מתיישבים גם עם תמונות הרכב של הנתבע 1, המלמדות על עוצמת הפגיעה מאחור.

אשר לזווית העמידה של רכב הנתבע 1, ובשים לב לשרטוט מקום האירוע כפי שנערך במסגרת דו"ח החקירה של המשטרה, ובשים לב לעדותו של הנתבע אשר טען כי בסמוך לפני העצירה נסע במהירות של כ 30-40 קמ"ש, כאשר ענין לנו בכביש עירוני שהמהירות המותרת בו, כל עוד לא הוכח אחרת, עומדת על 50 קמ"ש- נראה בעיני כי הנתבע אמנם עצר באופן שהוא די פתאומי לנוסע מאחוריו וזווית עמידתו יש בה במידה מסוימת כדי להפתיע את הרכבים הבאים מאחוריו וכדי להוות הפרעה מסוימת לתנועה.

אבהיר כי איש מן הצדדים כאן לא טען שהפגיעה ברכבו של הנתבע 2 מאחור נעשתה בתוך מסלול הנסיעה הנגדי, ומכאן שנעשתה בשל בליטה של רכב הנתבע 1 לתוך נתיב הנסיעה השמאלי לכיוון מזרח. הנתבע בהגינותו העיד כי הנתיב השמאלי בכיוון נסיעתו הוא נתיב שבו אפשר לנסוע גם ישר וגם שמאלה, ועל כן נדמה כי היה עליו להשגיח שאין רכב המתקרב אליו מאחור והנוסע בנתיב השמאלי, כך שרכב הנתבע עשוי להפריע את נתיב נסיעתו של זה מזרחה.

במצב דברים זה, נדמה בעיני כי הטיית הרכב בזווית של 45 מעלות באופן שאינו מאפשר לנתבע 1 להבחין בתנועת רכבים בנתיב הנסיעה ממערב למזרח, שעה שרכבו בולט ולו במעט לתוך נתיב הנסיעה השמאלי מזרחה, ועצירה בזווית שכזו לאחר נסיעה במהירות שהיא קרובה למהירות הנסיעה המותרת במקום, יש בהן במצטבר כדי לתרום תרומה כלשהי להתרחשות התאונה.

מכל האמור, נראה בעיני כי מבלי לגרוע מאחריותו המכרעת של הנתבע מס' 3 להתרחשות התאונה, אחריות הנובעת מכך שנסע ככל הנראה בנתיב השמאלי בכיוון נסיעתו, שלא לצורך עקיפה, מבלי לשמור מרחק סביר מהרכב שלפניו, ומבלי להיזהר כנדרש שעה שהרכב שלפניו מאותת שמאלה, בהנחה שגרסת הנתבע בהקשר זה, אשר לא נסתרה, נכונה היא - הרי שאף על הנתבע 1 אחריות מסוימת להתרחשות התאונה, אחריות הנובעת מכך שעל אף הפרעתו לנתיב הנסיעה מזרחה, לא עקב אחר המתרחש בנתיב זה והעמיד רכבו בזווית בה לא יכול היה לראות את הרכב הפוגע ולהימנע מן הפגיעה.

בשים לב לכל אלו אני קובעת את מידת אחריותו של הנתבע 1 לתאונה בשיעור של 10 אחוזים.

כאמור - מקובלת עלי טענת התובע כי בלם בלימת חירום אשר לא סייעה למנוע את התאונה.

מכל האמור, אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע 10 אחוז מכלל הנזקים שנגרמו לו.

אשר לנזקים - שמאותו של השמאי לא נסתרה ולא הובאו ראיות בנוגע לשווי הרכב של התובע ערב התאונה, על מנת לסתור פסיקת השמאי בענין. בעניין זה אציין כי הנתבעים בחרו שלא להמציא מחירון רכב על מנת לתמוך בטענתם כי ראוי היה להפחית מערך הרכב בגין גילו/ מד הקילומטרים שלו/ בגין מס' בעלים קודמים לרכב, ועל כן אני מקבלת את השמאות במלואה. כך גם לענין שכר טרחת השמאי בשים לב לכך שלא הוצגו ראיות בנוגע לעלות שמאויות דומות לשם השוואה.

אשר לאובדן הזמן, הטרחה ועוגמת הנפש – בענין זה איני רואה לנכון לחייב את הנתבע 1 בתשלום כלשהו בשים לב לכך שהתובע הוא זה שהגיש תביעתו כאן בחלוף כחמש שנים ממועד התאונה, ולאחר שתביעה קודמת שהוגשה על ידו נמחקה בשל חוסר מעש מטעמו.

מכל האמור, אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע סך כולל של 2,580 ₪ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל, וכן אני מחייבת את הנתבע בהוצאות משפט בסך כולל של 150 ₪.

את הנתבעת 2 אני מחייבת במלוא הסכומים בהם חויב הנתבע 1, ביחד ולחוד, מכוח פוליסת הביטוח שערכה לטובתו.

את התביעה כנגד נתבע 3 אני מוחקת מחוסר מעש מפאת העובדה שהתובע לא ביקש לוודא המצאה של כתב התביעה לידיו וממילא אף לא טרח לפרט בתביעתו את עילת התביעה כנגד נתבע זה.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום,
י' סיון תשע"ב, 31 מאי 2012, בהעדר הצדדים.







תק בית משפט לתביעות קטנות 26593-09/11 יצחק אורן נ' יפים טקץ', שירביט חב' לביטוח בע"מ, פנחס שוורץ (פורסם ב-ֽ 31/05/2012)