פסקי דין על שושנה מזל מזרחי | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

14887/02 א     25/07/2004




א 14887/02 שושנה מזל מזרחי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ




5
בתי המשפט

בשא 019080/02
בית משפט השלום חיפה
בתיק עיקרי: תא 014887/02

25/07/2004
תאריך:
כב' הרשמת ש. פומרנץ

בפני
:
שושנה מזל מזרחי

בעניין:
מבקש
פרץ

ע"י ב"כ עוה"ד
- נ ג ד -
בנק דיסקונט לישראל בע"מ


משיב
גב' ישורון

ע"י ב"כ עוה"ד
החלטה
הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת מכוח ערבותה לחובותיו של בנה, מזרחי אליהו, על פי כתב - ערבות עליו חתמה ביום 16.6.95 לאבטחת כל חובות החייב לבנק, מוגבל לקרן בסך 15,000 ₪.

לכתב - התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1. כתב תנאים בחשבון עו"ש חתום ע"י החייב העיקרי.

2. כתב ערבות מוגבל בסכום כמפורט לעיל, וחתום ע"י הנתבעת, מיום 16.6.95.

3. דרישה לערבה המבקשת לתשלום החוב עפ"י ערבותה מיום 19.10.95.

4. כתב - תביעה בת.א. 20441/95 כנגד החייב העיקרי, בצירוף דף חשבון.

5. הודעה לערבה - המבקשת מיום 10.1.96 על נקיטת הליכים בענין חובו של בנה ,החייב
העיקרי.

6. פסק - דין מיום 7.1.96 כנגד החייב העיקרי.

7. החלטת ראש הוצל"פ מיום 5.5.02 על מיצוי הליכים נגד החייב, והתרת הליכים כנגד
הערבה - המבקשת.
8. הודעת ב"כ הבנק לערבה מיום 5.5.02 בדבר בקשת הבנק למיצוי הליכים כנגד החייב,
והחלטת ראש הוצל"פ בנדון.

9. צילום דף חשבון של החייב בת. הוצל"פ 4-96-03420-02 שנפתח למימוש פסק - הדין
שניתן נגדו.

10. תצהיר פקיד הבנק לאימות שיעור הריבית המירבית השנתית הנהוגה אצלו, נכון ליום
5.8.02, בשיעור של 23.3%.

הודעות הבנק המצורפות לכתב - התביעה נשלחו לנתבעת על פי הכתובת שנמסרה מטעמה בעת חתימתה על כתב - הערבות לטובת חובות בנה (מוגבל ל - 15,000 ₪ קרן).

בתצהיר התומך בבקשתה למתן רשות להתגונן, כופרת המבקשת בעובדות כתב - התביעה וטוענת בין היתר, כי: החלטת ראש הוצל"פ על מיצוי הליכים לא ניתנה כדין; טענת קנוניה וזיוף הנוגעת לשינוי סכום הערבות בכתב הערבות, (ובהמשך זיוף חתימתה על טופס יפוי כוח שניתן לה לפעול בחשבון החייב העיקרי); מימוש ערבותה לאחר חילוט כספי תוכנית החסכון שלה כנגד חובות החייב העיקרי, נעשתה שלא כדין, וכן ריבית שגויה שנגבתה שלא כדין.

בחקירתה הנגדית הוצג בפני
המבקשת אישור מסירה של הודעת הבנק מיום 5.5.02 על בקשתו למיצוי הליכים והחלטת ראש הוצל"פ בנדון, אשר נשלח לכתובתה של המבקשת, אך היא טענה כי לא חתמה עליו. עם זאת הוסיפה: "יכול להיות שמישהו מבני הבית חתם על אישור המסירה".

המבקשת מאשרת אפוא שכתובתה דאז כן עתה היא: רח' יוספטל 43, קרית - מוצקין. במעמד זה הודיע בא - כוחה של המבקשת כי הוא מוותר על הטענה הנוגעת להחלטת ראש ההוצל"פ על מיצוי הליכים, אם כי במסגרת סיכומיו שב וחזר על הטענה כי הבנק לא יידע את המבקשת בענין הליך מיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי.
בדבריה של המבקשת כי ייתכן שמישהו מבני הבית חתם על אישור המסירה של הודעת הבנק, יש משום השמטת הקרקע מתחת לטענה שלא קיבלה אותה מה גם שהמבקשת אישרה כי הגישה תביעה לסעד הצהרתי נוכח נסיונות הבנק לגבות את חובו של הבן. החלטת ראש הוצל"פ היא החלטה חלוטה, והיה על המבקשת להגיש בקשה לביטולה, או לערער עליה בבית - המשפט המחוזי. בית - משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של ראש ההוצל"פ, ולפיכך לא תישמענה במעמד זה טענות כנגד החלטתו על מיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי, והתרת הליכים כנגד המבקשת.

המבקשת אישרה בחקירתה הנגדית את חתימתה על כתב - הערבות, אך טענה כי חתמה על ערבות ל - 5,000 ₪ בלבד. לדבריה: "לו הייתי יודעת שמדובר בערבות של 15,000 ₪, לא הייתי חותמת".

ואולם משהופנתה לחתימותיה על כתב - הערבות, ציינה: "את מפנה אותי לראשי התיבות ליד סכום הערבות במלים ובראשי תבות. ייתכן שאלה ראשי התיבות של שמי".

עיון בכתב - הערבות מגלה כי המבקשת, המאשרת את חתימתה עליו, חתומה בראשי תיבות על כל דף ודף בנפרד. כמו כן חתמה המבקשת בראשי תיבות ליד שמה, מתחת לכותרת כתב - הערבות, וכן ליד סכום הערבות, המופיע הן בספרות (15,000 ₪) והן במלים מפורשות: ("חמישה עשר אלף ₪).

הרשום בכתב - הערבות לענין סכום הערבות שולל לחלוטין כל טענה בדבר קנוניה, מרמה, וזיוף מצד הבנק על סכום הערבות.

הנטען בסעיף 13 לתצהיר כאילו "יד נעלמה "הגדילה" את הסך הנערב, תוך הוספת הספרה "1" לסך של ה - 5,000 ₪ ורישום הסך במלים לא בנוכחות המבקשת, אינה מתקבלת על הדעת, שכן הבנק מחתים את הערב בראשי תיבות ליד סכום הערבות, ומציין את שיעורה במלים ובספרות, בדיוק כדי למנוע טענה מסוג זה. ואשר לטענת המבקשת כי סברה שמדובר בסך 5,000 ₪, הרי שהלכה פסוקה היא כי מי שחתם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו, הבין את הכתוב בו, ואישר בחתימת - ידו את הסכמתו לתוכנו.

למבקשת הוצג יפוי כוח מאפריל 1992 הנחזה להיות חתום על ידה, ומייפה את כוחה לבצע הוראות בחשבון בנה. (מש/1).

המבקשת הכחישה את חתימתה על יפוי הכוח דלעיל, ונראה כי גם בטענה זו אין אמת, שכן מה האינטרס של מאן דהוא לזייף את חתימתה על מסמך אשר מקנה לה זכויות לפעול בחשבונו של החייב העיקרי? דינה של טענה זו להידחות שכן היא מנוגדת לכל היגיון, ונראה כי לא באה אלא להרחיק מעל המבקשת כל קשר לחשבונו של בנה, אלא שבמסמך זה לא מדובר על התחייבות לפרעון חובותיו, אלא על זכות לפעול בחשבונו.

המבקשת חוזרת ומאשרת בחקירתה הנגדית כי נתנה ערבות לבנה, וכי נאלצה לעשות זאת עבורו.

בפני
המבקשת הוצג מסמך נוסף: "כתב התנאות, ערבות, המחאה, משכון ושעבוד כספים וזכויות ("הניתן לא ע"י הלווה או החייב אלא ע"י לקוח אחר לאבטחת כל חוב של הנלווה או החייב".
(מש/2). המבקשת: "אני לא זוכרת שחתמתי על המסמך הזה".

המבקשת נמנעת מהכחשה מפורשת אך "אינה זוכרת" שחתמה על המסמך. המבקשת טוענת כי לא שיעבדה את תוכנית החסכון שלה לטובת בנה, למרות שמסמך מש/2 על פניו נושא את חתימתה. כתב השיעבוד נחתם בינואר 1995 וסעיף 7א' קובע: "לבנק תהיה זכות עכבון בנקאי וזכות קיזוז על הסכום הנ"ל שבחשבון ועל כל נכסים וזכויות הקשורים בו".

מקובלת עלי עמדת בכ המשיב כי שעבוד הכספים להבטחת התחייבויות החייב העיקרי לבנק נעשה כחמישה חודשים לפני חתימת המבקשת על כתב - הערבות, וכתב - הערבות נועד להוסיף בטוחה לאבטחת חובות החייב לבנק.

הבנק שלח למבקשת בכתובתה כבר ביום 19.10.95 דרישה לפרעון חוב (נספח ג' לכתב - התביעה); ביום 10.1.96 נשלחה למבקשת הודעה על נקיטת הליכים נגד החייב העיקרי (נספח ה' לכתב - התביעה), וביום 5.5.02 נשלחה למבקשת הודעה על מיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי (נספח ח' לכתב - התביעה).

המבקשת ידעה על ההליכים הננקטים נגד בנה, ולכן הגישה בקשה למתן סעד הצהרתי כדי שלא יעוקל רכושה בגין חובות הבן.

הבנק פעל כדין כאשר חילט את תוכנית החסכון כנגד חובותיו של אליהו מזרחי, וזאת מכוח כתב - השיעבוד שנחתם ע"י המבקשת כ - 5 חודשים לפני חתימתה על כתב - הערבות.

חילוט זה לא בא במקום ערבותה אלא בנוסף לה, ומקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב, כי כל עוד לא נפרע החוב בשלמותו, אין בכך כדי למצות את התחייבויותיה של המבקשת על פי כתב - הערבות.

אשר לטענת המבקשת בדבר ריבית שגויה. תצהיר פקיד הבנק מהווה ראיה לשיעור הריבית אשר נגבה כדין.

המבקשת לא העמידה גירסה חשבונאית נוגדת לרישומי המשיב ולגובה החוב הנתמך בתדפיסי לישכת הוצל"פ. (נספחים ט', י' לכתב - התביעה).

מנספחי כתב - התביעה, והמוצגים שהוצגו במהלך הדיון (מש/1), (מש/2), עולה כי הבנק פעל כדין לכל אורך הדרך, ואין ממש בדברי המבקשת כי לא קיבלה את הודעות הבנק ו/או כי לא חתמה על מסמכים נוספים שהוצגו בבית - המשפט - בנוסף לערבותה.

גירסתה של המבקשת נדונה לכשלון עקב סתמיותה והיותה בלתי - מתקבלת על הדעת בעליל.

לאור האמור לעיל אני דוחה את בקשתה למתן רשות להתגונן.

התובע זכאי ליטול פסק - דין על פי העתירה שבכתב - התביעה.

נוכח נסיבותיה האישיות הקשות של המבקשת, אני נמנעת מלחייבה בהוצאות הבקשה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ז' באב, תשס"ד (25 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
_________________
ש. פומרנץ
, רשמת








א בית משפט שלום 14887/02 שושנה מזל מזרחי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/07/2004)