Google

מדינת ישראל - .דוד אלוק .אופיר בוזגלו ,סעיד אבו סיף ואח'

פסקי דין על .דוד אלוק .אופיר בוזגלו | פסקי דין על סעיד אבו סיף ואח' |

25682-10/11 פ     10/06/2012




פ 25682-10/11 מדינת ישראל נ' .דוד אלוק .אופיר בוזגלו ,סעיד אבו סיף ואח'




לך






בתי המשפט

בית משפט השלום קריית גת

ת"פ 25682-10-11

10 יוני 2012

בפני
: כב' השופטת בכירה רובין לביא


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה

נ ג ד



1. .דוד אלוק (עציר) ת.ז. 022780332
2. .אופיר בוזגלו
(עציר) ת.ז. 039049242
3. .סעיד אבו סיף ת.ז. 029780525
4. .אבנר שרלו (עציר) ת.ז. 032913873
5. .נסים בוחדנה ת.ז. 025599069
6. .מהרדד בהדאניה ת.ז. 313651796
7. .שי אוחנה ת.ז. 011782646




הנאשמים



נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד – ליאורה יעבץ
הנאשם -
1 – בעצמו
וב"כ עו"ד – מיכה גבאי

הנאשם – 4 – בעצמו
וב"כ עו"ד קהן
<#1#>



<#2#>
גזר דין
לגבי נאשמים 1 ו- 4

גזר דין לנאשם 1:
גובש עימו הסדר טיעון שכלל תיקון חלק מהאישומים, על פיו,
הודה והורשע והתביעה תגביל עתירתה
ל-30 חודשי מאסר בעוד הסנגור יטען ל-20 חודשי מאסר, וכן למאסר מותנה, קנס והתחייבות ופיצוי למתלוננים
וצויין כי מקובל על התביעה כי העבירות של קבלת הדרכונים הגנובים בידיעה שהושגו בפשע יחשבו למסכת אחת.

האשמה המיוחסת לנאשם 1 כמפורט:


בת.פ. 25682-10-11 -

באישום הראשון- בתאריך 23.7.11 בין השעה 00:03 ל- 01:14 ולפני כן ניסה להתפרץ עם אחרים לדירה ברחוב היסמין 133 קרית גת השייכת לעדי בלום. הוא הגיע עם אחרים לבית בשני כלי רכב כשבאחד מהם הוא נהג . הוא ואחר תצפתו,
בעוד
השלישי ניגש לדלת ונקש עליה,
אולם משבקע אור מהבית ונשמעו קולות, החליט שלא לפרוץ
.
בהתנהגותו זו אף הפר הנאשם 1 הוראה חוקית של ביהמ"ש
שכן היה משוחרר באותה עת בתנאים מגבילים על ידי בימ"ש בת.פ. 49048-08-10 והיה עליו להימצא בתנאי מעצר בית בין שעת חצות לשעה 05:00.

באישום השני- בתאריך 18.7.11
בוצעה התפרצות לדירה בירושלים במהלכה נגנבו בין היתר 3 דרכונים
אותם רכש נאשם 1 מהפורץ תמורת תשלום 1800 ש"ח. בידיעה שהם הושגו בהתפרצות כלומר בפשע.
באישום שלישי- בתאריך 20.7.11 בוצעה התפרצות לדירה בירושלים
בה נגנב דרכון. נאשם 1 רכש הדרכון מהפורץ בידיעה שהושג בהתפרצות כלומר בפשע.
באישום רביעי- בתאריך 27.7.11 בוצעה התפרצות לדירה ברמת גן במהלכה נגנב בין היתר דרכון. נאשם 1 רכש מהפורץ הדרכון בידיעה שהושג בהתפרצות כלומר בפשע.
באישום חמישי- בתאריך 25.7.11 קשר קשר עם נאשמים 2 ו-4 להתפרץ לדירה בירושלים השייכת לגושוע פיליפס ובהמשך ביום 28.7.11 הגיע עימם לדירה וסייע לאחרים להתפרץ ולגנוב בכך שנותר ברכב לתצפת בעוד נאשם 2 ניגש לדירה , ניפץ החלון,נכנס לדירה
וגנב מתוכה אלף ש"ח, 500 יורו, 5000 ליש"ט, שעון , תכשיטים, וכן שבר 2 כספות אותן גנב.
אישום חמישי- כחודשיים לפני כן נאשם 6 פנה לנאשם 5 ואמר לו שצריך 3 דרכונים של גברים בגילאי 20-40 עבור חבר שנקלע לצרות באנגליה ונאשם 5 פנה לכן לנאשם 1 וביקש ממנו דרכונים והשניים קשרו קשר להשיגם בפשע. בהתאם, בתאריך 2.8.11,
מכר נאשם 1 לנאשם 5, שלושה דרכונים גנובים בפשע ע"ש רונית סלמן, יעקב כהן ויוסף אלפי,
תמורת תשלום של 3,000 ש"ח וזאת בידיעה שהושגו בפשע.

הנאשם 1 צירף והודה באישומים נוספים כמפורט:

בת.פ. 49048-08-10- בתאריך 23.8.10 ניסה עם אחרים להתפרץ לדירה של ירון וואקיל בקרית גת
בכך שהגיעו למקום ברכב של אחר , חתכו את סורגי החלון אך לא עלה בידם להשלים החיתוך ולכן נסעו מהמקום אך נעצרו על ידי שוטרים .


בת.פ. 20319-10-11- בתאריך 5.10.11 קשר קשר עם 2 אחרים להתפרץ לדירה בקרית גת השייכת לתמר שקורי . בהתאם לקשר,
הם הגיעו למקום ברכב , הוא ואחר ירדו מן הרכב בעוד השלישי נותר ברכב לתצפת, והם התפרצו לדירה
מבעד לחלון הסלון וגנבו מתוכה תכשיטי זהב שונים ו- 8,000 ש"ח.
לאחר מכן נסעו לקרית מלאכי , ירדו מהרכב והטמינו ליד תחנת אוטובוס, התכשיטים הגנובים . למחרת בבוקר נסעו למקום המסתור, נאשם 1 ירד מהרכב והוציא התכשיטים הגנובים . משם נסעו לצומת קסטינה ונעצרו על ידי שוטרים.

כמו כן
צירף הנאשם את ת.פ. 11426-11-10- רחובות ואת פלא /09 294814 קרית מלאכי החזקת כלי פריצה ביום 19.7.09 וכן פלא 200939/11 הפרת הוראה חוקית.

העידה כעדת אופי מטעמו אשתו דהיום, שנישאה לו בהיות אסיר. היא עצמה הייתה גרושה 19 שנים ולה 2 ילדים . היא סבורה שאינו עבריין אלא בחור טוב, שמתחרט, ומבקשת להתחשב בו.

לחובת נאשם 1,
5 הרשעות קודמות, החל מגז"ד מיום 1.12.99 בו צירף 9 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ו- 7 עבירות של מרמה, וכן מסירת ידיעות כוזבות, ונגזר דינו
ל-24 חודשי מאסר,
מתוכם לטענתו ריצה רק 10 חודשים . ביולי 2007 נגזר דינו ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות בגין קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות, גניבה והחזקת כלי פריצה ובהמשך נדון לענישה מרתיעה בלבד בגין החזקת סם לצריכה עצמית, אי מניעת פשע, ובינואר 2012 נדון בגין 3 עבירות של הפרת הוראה חוקית לענישה מרתיעה.
ההתרשמות הינה כי לא מוצה עימו הדין ולא בכדי לא היה בענישה כל גורם מרתיע.

נתקבל בעניינו של נאשם 1 תסקיר, ממנו עולה כי הוא בן 45, אב ל-3,
בגילאי
7 עד 17 וילד נוסף בן 6, מקשר אחר, שאין לו עימו קשר. הוא אינו עובד ומתקיים מקצבת אבטחת הכנסה.

הוא השלים 11 שנות לימוד ושירת בצבא כנהג משאית. ב-95' נפצע בתאונת דרכים.
אף שהוא מודה בעבירות הוא נוטה לטשטש חלקו בהן
ולהמעיט מחומרתן. כך טוען כי רק תיווך, נתן מידע, ושימש כנהג. הוא הביע חרטה והסביר כי עבר העבירות על רקע מצוקה כלכלית .
שהמב"ח מתרשמים כי העבירות משקפות דפוסי התנהגות עבריינים , העדר כוחות, מאפייני אישיותו וקשיים בהצבת גבולות פנימיים. הוא מטשטש חלקים בעייתיים באישיותו ואופן התנהלותו .
הם
סבורים כי עונש מוחשי הולם המצב יחד עם עונש הרתעתי.

המשטרה הפעילה נגד נאשם 1 את יחידת העיקוב וכך עלו בכף יתר הנאשמים. הוא נצפה עובר עבירות. הוא נראה פורץ ומסתיר התכשיטים הגנובים ובהמשך נצפה כשהגיע למקום עם אחרים כדי לאסוף אותם.
כאמור בת.פ. 49048-08-10 שוחרר על ידי ביהמ"ש, ובעת היותו נתון בתנאים המגבילים, בעזות מצח רבה, המשיך לעבור עבירות רכוש.

התובע מבקש לאמץ ההסדר ברף העליון בעוד הסנגור ממעיט מחומרת העבירות בהן נדון למול יתר המעורבים ומבקש לכן לאמץ ההסדר ברף התחתון. שני הצדדים תמכו טענותיהם בפסיקה.



לגבי נאשם 4:

הודה והורשע בת.פ. 25682-10-11-
באישום השני: סייע ביום 18.7.11 בהתפרצות לדירה של עליזה סלמן בירושלים בכך שנותר ברכב לתצפת בעת שנאשם 2 התפרץ לדירה עם מפתח מותאם וגנב מתוכה תכשיטים ו-3 דרכונים .
באישום שלישי- סייע ביום 20.7.11 לנאשם 2 להתפרץ לדירה של ליאה כהן בירושלים בכך שהגיע למקום ברכב ששכר ונותר ברכב ותצפת בעת שנאשם 2 התפרץ לדירה
סייע לו בגניבת דרכון .
באישום רביעי: ביום 27.7.11 קשר קשר עם נאשם 2 להתפרץ לדירה של יוסף אלפי ברמת גן
ובהמשך סייע לו בהתפרצות לדירה ובגניבה מתוכה
בכך שנותר ברכב לתצפת
בעוד נאשם 2 התפרץ לדירה וגנב מתוכה 4 דרכונים, שעון לגבר, שעון לאישה, תכשיטי זהב,
ולאחר מכן מכר
דרכון גנוב
באישום חמישי: בתאריך 25.7.11 קשר קשר עם נאשמים 1 ו-2 לבצע פשע: להתפרץ לדירה השייכת לגושוע פיליפס בירושלים ולגנוב מתוכה. לקידום הקשר נסע עימם לבחון המקום ובתאריך 28.7.11 סייע להם בהתפרצות ובגניבה בכך שנותר
ברכב לתצפת בעוד נאשם 2 התפרץ לדירה
וגנב מתוכה 1000 ש"ח, 500 יורו , 5000 ליש"ט,
שעון , תכשיטים
וכן 2 כספות.


גובש הסדר טיעון בין הצדדים על פיו כתב האישום תוקן, התביעה מגבילה עצמה ל -23 חודשי מאסר בפועל בעוד הסנגור עותר ל-16 חודשי מאסר,
מאסר מותנה והתחייבות והתביעה גם עותרת לפיצוי.

לנאשם 8 הרשעות קודמות החל מבימ"ש לנוער בשנת 1995 עבירות שבל"ר וגניבת רכב . ב- 2001 נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שרות
בגין גניבת רכב . ב-2003 נדון בגין החזקת סכין וב-2004 נדון ל-8 חודשי מאסר בגין גניבת רכב ופירוק חלקים וכן החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית . ב-2007 נדון ל-10 חודשי מאסר בלבד בגין
4 עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וכן 5 התפרצויות ועבירות נילוות וכעבור חודשיים נדון ל-14 חודשי מאסר
בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית
וכעבור 7 חודשים בדצמ' 2007 נדון בגין החזקת סם לצריכה עצמית לענישה מרתיעה מאז אין לחובתו הרשעות ולטענת הסנגור
עבר שינוי בשנים האחרונות , נישא ונולד לו בן. הוא ואשתו חזרו בתשובה ובנו סובל ממחלה מולדת
והוא חייב להיות בבית כדי לטפל בו. הוא טוען כי סייע ברף התחתון בלבד ולכן סבור כי די ב-16 חודשי מאסר. לדבריו, הוא לא היה הרוח החיה, הוא הודה מיד ולקח אחריות ויכול היה להודות בבימ"ש מיד אלמלא היו נאשמים נוספים שטרם גיבשו הסדרים עם התביעה. העבירות נעברו לטענתו בסמיכות זמנים זו לזו ולכן ניתן להתייחס לכך כמעידה אחת.
הוא מביע צער וחרטה ובמעצר ביקש להשתלב בעבודה. בני משפחתו התגייסו לסלק חובותיו ולכן הסנגור סבור שאין חשש שישוב וימעד בעתיד.
מוכן לשלם פיצוי למרות שלא כלול בהסדר אך מבקש פיצוי נמוך.
הנאשם עצמו הביע צער על הפגיעה שפגע באחרים
ומבקש את רחמי ביהמ"ש.
נתקבל תסקיר ממנו עולה כי הנאשם בן 34, נשוי ואב לילד בן שנה וחצי. עובד לסירוגין בחנות של הורי אשתו ואף גרים עימם בחולון. לפני כן עבד כעצמאי אך נקלעו לחובות כבדים והוכרזו פושטי רגל.
סבור כי אשתו אינה מצליחה להתמודד עם מחלת הבן בלעדיו.
בעבר נשלח על ידי שהמב"ח לנוער לאבחון
וטופל אך לא הפיק לקחים. החל לצרוך סמים מגיל 17
ועד למאסרו האחרון. שולל כל נזקקות טיפולית וסבור כי מאז מאסרו האחרון הצליח לעבור שינוי מהותי . עבר העבירות על רקע מצוקה כספית
ולאחר שלווה כסף בשוק האפור ולא הצליח להתמודד עם ההחזרים הגבוהים. התקשה לפרנס משפחתו ולכן פנה לשותפיו לעבירה. הביע חרטה וטוען כי במעצר התחזק רוחנית
ודתית
וערך חשבון נפש נוקב ומבקש להתנצל בפני
אלו בהם פגע
וחש בושה על כך .
שהמב"ח התרשמו כי הוא אימפולסיבי , בעל סף גירוי נמוך
ונוטה למצוא פתרונות זמינים במצבי
חוסר אונים ותסכול . הוא מעורה בפלילים ובעל קודים התנהגותיים עבריינים
אף שמתחיל לגלות ניצני תובנה
באשר למחיר שמשלם
עדיין מצמצם חלקו ומתקשה לראות בחלקים המכשילים הנעוצים באופיו ובהתנהגותו שלו. למרות זאת הוא מביע חרטה כנה על מעשיו
ופגיעתו באחר . ממליצים להטיל גם עליו עונש מוחשי ממשי אשר סבורים כי
יסייע לו לחדד הגבולות החיצוניים
וינתב אותו לתפקוד תקין
וכן מאסר מותנה והתחייבות משמעותיים ופיצוי לנפגעים.

הצדדים כאמור תומכים טענותיהם בפסקי דין איש איש כפי
עמדתו אלא שהסנגורים מפנים בעיקר לפסקי דין של בתימ"ש שלום שונים .

המדיניות העונשית כיום הינה להחמיר בעונשיהם של אלו העושים ברכוש הזולת כבשלהם לאור ריבוי המקרים ותחושת חוסר האונים של הציבור, שרכושו הפך הפקר. ריבוי ההתפרצויות לדירות הוליד הצורך להוסיף עוד ועוד אמצעי הגנה כדי לרכוש מעט ביטחון, וקיים
צורך להרחיק מפגעים אלה מן החברה ולנעול אותם מאחורי סורג ובריח כדי להגן על החברה מפניהם. אין ספק כי לכשמדובר במי שעברו מכביד, אשר לא השכיל לנצל הזדמנויות להיגמל ולנהל אורח חיים נורמטיבי- יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות, קשות כפי שתהיינה.

מהנחיית מטא"ר במשטרת ישראל עולה כי בשל היקף עבירות ההתפרצויות לדירות, כ-40,000 בשנה, והפגיעה המשמעותית בפרטיותם של קורבנות ההתפרצויות, והנזק הכלכלי והנפשי הנגרם להם, ומאחר והעבירות טומנות בחובן סיכון של שימוש באלימות שיש בו סיכון חיי אדם, ובעיקר בשל הקושי ללכוד העבריינים- סבורים כי יש צורך בענישה מרתיעה על מנת לצמצם הפיתוי, ולהפוך העבירות לבלתי כדאיות, על מנת להביא לירידה בהיקפם.
מהנתונים שבידי המשטרה עולה כי על כל 45 אירועי התפרצות מועמד לדין בממוצע חשוד אחד בלבד.

ברע"פ 8330/09 אלי גרמה נגד מ'י נדון המבקש בגין 3 עבירות של התפרצות לבנין ועבירת הסגת גבול ל- 12 חודשי מאסר, ובערעור שהגישה המדינה לבימ"ש מחוזי הוגדל עונש המאסר ל-20 חודשים . באותו עניין המבקש טען כי היה נקי מסמים 6 שנים וכי פוטר מעבודתו ונקלע לקושי כלכלי.
כבוד השופט ג'ובראן דחה טענותיו והוסיף כי הודאה והחרטה על המעשים, כמו גם תואנת הקשיים הכלכליים והתמכרותו לסמים, אינן מכסות על השיקולים לחומרה. הפריצות הצביעו על תכנון מחושב ולא מדובר במעידה חד פעמית מדרך הישר כי אם בחזרה אומללה ומצערת לדפוס העבריינות המוכר לו. עברו הפלילי עשיר ועונש המאסר בפועל ראוי שישמש לו לצורך הפנמת הפסול שבמעשיו וחזרה למסלול החיים הנורמטיבי.

בברע"פ 1020/09, אברהם זיתון נ' מד"י, נדון המבקש בבימ"ש שלום בנצרת בגין התפרצות לדירה, גניבה והפרת הוראה חוקית ל-30 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר מותנה בגין עבירות רכוש ולרכיבי ענישה נוספים, כולל פיצוי למתלוננת בסך 3000 ₪. ערעור שהגיש לביהמ"ש המחוזי נדחה, תוך שבימ"ש מציין כי במאסרים קודמים שריצה לא היה כדי להרתיע, וכי ביצע העבירות עת היה בחלופת מעצר, תוך שמפר תנאי השחרור במצח נחושה, מתוך מטרה להוסיף ולבצע עבירות נוספות, וכי יש להחמיר בעונשם של עברייני רכוש, העושים ברכוש הזולת כבשלהם, ולכן, ובשל עברו הפלילי המכביד, חרף הודאתו ונסיבותיו האישיות, גזה"ד הולם, ואין מקום להתערב.
כב' השו' ג'ובראן הוסיף וציין כי ביהמ"ש העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישה של הפוגעים ברכוש הציבור ובתחושת הבטחון שלו, והדברים יפים שבעתיים מקום בו עסקינן בעבריין רצידיביסט, שלא נרתע ממאסרים קודמים, ביניהם ממושכים, ואשר יצא לביצוע העבירה כאשר מפר מעצר בית מלא, בו שהה כחלופת מעצר, כשגם בתקופת מאסר מותנה לא היה להרתיעו, ובסמוך לאחר שחרורו שב וביצע העבירות לכן החמיץ הזדמנויות לשוב מדרכו הרעה, ולא נותר לו אלא להלין על עצמו.

ברע"פ 244/10 אלכסנדר קרופניוק מיור נגד מ'י הורשע המבקש בשלשה מקרי התפרצות לדירות וגניבות מתוכן . בימ"ש השלום הסתפק ב-18 חודשי מאסר והפעיל תנאי מצטבר של 9 חודשים באופן שסך הכל הטיל עליו 27 חודשי מאסר. הערעור לבימ"ש מחוזי נתקבל הן משום שהתנאי היה של 18 חודשים ולא 9 חודשים כפי שציין, והן בשל עברו, והעמיד המאסר על
39 חודשים.
כבוד השופט ג'ובראן דחה הבקשה והוסיף וציין כי נסיבותיו המקלות והבעת רצונו לטפל בהתמכרותו לסמים נסוגות מפני השיקול ההרתעתי ולכן העונש הינו ראוי ומידתי.

בימים אלה עומד להיכנס
לתוקפו התיקון לחוק העונשין הדורש הבניית שיקול דעת שיפוטי בענישה.
עיקרון ההלימה דורש יחס הולם בין חומרת המעשים , נסיבותיהן,
ומידת האשם, לבין מידת העונש,
תוך קביעת המתחם ההולם,
שיתחשב גם בערך החברתי שנפגע,
ובמדיניות הענישה הראויה .

ניתן לחרוג לקולא
מהמתחם כשישנם שיקולי שיקום,
ולחומרה
כשיש צורך בהגנה על הציבור, כולל אלמנט ההרתעה של הנאשם ושל הרבים .

בתיקון זה המחוקק מצא לנכון להתייחס למקרה של ריבוי עבירות,
לכשמדובר בארועים
שונים, כי אז ראוי בדרך כלל, לקבוע מתחם עונשי לכל אירוע בנפרד, תוך התחשבות במספר העבירות, תדירותן, והזיקה ביניהן.


העונש ההולם עבירת התפרצות לדירה וגניבה מתוכה, שהיא עבירת פשע,
הינו עונש שלא יפחת משנה- שנה וחצי מאסר
ככל שהנסיבות אינן חמורות,
כגון אי שימוש בנשק חם או קר או גניבת רכוש שאינו בעל שווי רב ביותר, או ללא שנוכחים בני הבית .
אולם ככל שהמקרים רבים יותר וככל שעברו של הנאשם חמור יותר- כן יש למצות
הדין אף יותר, והרף העונשי יעלה.
העונש בגין עבירה של קבלת רכוש שהושג בפשע
זהה לעבירת ההתפרצות שכן ללא רוכש הרכוש אין כדאיות למבצע העבירה לבצעה.


עבירת רכוש שנעברה עת אמור להימצא נאשם במעצר בית בגין עבירות רכוש קודמת, תוך הפרת האמון שנתן בנאשם ביהמ"ש, מהווה נסיבה ממשית לחומרה.

במקרה שבפני
נסיבות ביצוע העבירות אינן מן הקלות שכן מדובר בתכנון מוקדם
של עבירות רכוש, שנעברו
על רקע מצוקה כלכלית, מדובר לעיתים בעבירות שבוצעו מחוץ לעיר המגורים , כפי הנראה
מחשש שיזוהו. כמו כן הוזמנה מראש הגניבה של הדרכונים , למטרה לא כשירה בעליל.
מאידך גיסא, נמנעו מלפרוץ לדירות בהן נמצאו בעליהן, ומכאן שנמנעו מעימות אלים,
כמו כן חיפשו וגנבו אך ורק פריטים ברי מימוש כספי מיידי, כגון מזומנים ותכשיטים .

באשר לנסיבות שאינן קשורות בעבירות הרי מדובר בנאשמים נשואים , אבות לילדים, שניהם
משתדלים מזו תקופה לתפקד, אף שללא הצלחה רבה, באופן נורמטיבי.
נסיבות חייהם קשות אולם מצאתי כי
למרות שעולה נזקקות טיפולית גבוהה, שניהם דוחים זאת, מתכחשים לכך,
ומגלים נטייה לצמצם הפן האישיותי המביא לביצוע חוזר ונשנה של עבירות, תוך העברת האחריות על גורמים חיצוניים.
להתרשמותי, חוסר התובנה שלהם באשר לצורך בטיפול מעמיק, כדי להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד, מעיד על סכנה הקיימת להישנות עבירות דומות בעתיד.
כמו כן, עברם מעיד כי לא מוצה עימם הדין בעבר, וייתכן ופירשו זאת כאוזלת יד של הרשויות במקום הזדמנות להיטיב עימם. לכן לטעמי יש מקום זו הפעם בהצבת גבולות ברורים ומוחשים
לצורכי הרתעה, אף שכאמור מלכתחילה נראה שאין העונש המוסכם, גם ברף העליון שלו , כדי להבטיח זאת.

נאשם 1 הודה והורשע במספר רב של עבירות ,בעיקר עבירות רכוש, בין אם כמסייע, בין כניסיון, בין בעצמו , ונאשם 4, אמנם הורשע בתיק אחד בלבד, אולם מדובר בארבעה מקרי התפרצויות מתוכננות , בהן סייע,
ואף שלא נכנס בעצמו לדירה,
המתין בחוץ ותצפת, ובכך היווה נדבך חיוני בביצוע העבירות,
ואין להקל ראש בכך.


מצאתי אם כן כי לאור העובדה שמדובר במספר אירועים, ואפילו אם התביעה התייחסה לקבלת 7 הדרכונים הגנובים, על ידי נאשם 1, כארוע אחד, הרי הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים מקל עם הנאשמים
,ואפילו בהינתן משקל לעובדה שהודו, הביעו צער,
וחסכו בזמן שיפוטי.

הרף העליון של 30
חודשי מאסר לנאשם 1,
ו-23 חודשי מאסר לנאשם 4- משמעו
עונש פחות
מהעונש ההולם אם יוטל
בנפרד
בגין כל אירוע, ואפילו יחפף בחלקו,
ולכן יכובד ההסדר ברף העליון .

אף שמצאתי להימנע מקנס, ראוי מהפן החינוכי לחייבם בפיצוי למתלוננים ולו פיצוי
סמלי בלבד בשל מצבם הכלכלי הקשה ועובדת היותם בכלא .

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, הודאותיהם ועברם, אני דנה אותם לעונשים הבאים:


1.
א. נאשם 1:

מאסר בפועל לתקופה של
30 חודשים בניכוי התקופה שנעצר, מיום 5.10.11 וכן תקופות מעצר נוספות אם נעצר בתיקים האחרים.

ב.
נאשם 4:
23
חודשי מאסר בפועל בניכוי התקופה שהיה עצור,
מיום 5.10.11.

2.
אני מטילה על הנאשמים 12
חודשי מאסר על תנאי למשך
3
שנה/ים והתנאי הוא שלא יעברו עבירת גניבה , קשירת קשר, וכן עבירת רכוש מסוג פשע, סיוע ו/או ניסיון לעברה.

3.
אני מטילה על הנאשמים 6 חודשי מאסר על תנאי למשך
3
שנה/ים והתנאי הוא שלא יעברו עבירת החזקת רכוש חשוד כגנוב.

4.
פיצוי
בסך
500
₪, לכל אחד מהמתלוננים שרכושם נגנב או נזוק על ידי הנאשמים, כל אחד
לפי האישומים הספציפיים בהם הודה, או
100
ימי מאסר תמורתו.
נאשם 1 ישלם 500 ש"ח לכל אחד מבעלי הדרכונים הגנובים
שרכש,
על פי פרוט שתמציא התביעה למזכירות,
וכן לתמר שקורי,
ולירון וואקול . סכום הפיצוי
ישולם ב- 9
תשלומים שווים ורצופים החל מהעשירי לחודש השני מיום שחרורו ממאסר .
נאשם 4 ישלם 500 ש"ח לעליזה סלומון, לליאה כהן,ליוסף אלפי ,ולג'ושוע פיליפס, בארבעה תשלומים שווים ורצופים , מהעשירי לחודש השני מיום שחרורו ממאסר.

אם לא יעמדו הנאשמים באחד התשלומים במועד יעמוד כל הסכום לפירעון מיידי ויגבה
כקנס.








5.
הנאשמים יחתמו על התחייבות בסך 7,500
₪ להימנע מביצוע העבירה/ות בה/ן הורשעו במשך
3
שנה/ים מהיום.

אם לא יחתמו על ההתחייבויות, יאסרו למשך 90
ימים במצטבר.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ' סיון תשע"ב, 10/06/2012 במעמד הנוכחים.



רובין לביא
, שופטת בכירה

<#3#>
החלטה
העתק גזר הדין למפוצים.
לגבי המוצגים, לאחר שיסתיים התיק לגבי כל הנאשמים.
<#4#>
ניתנה והודעה היום כ' סיון תשע"ב, 10/06/2012 במעמד הנוכחים.

רובין לביא
, שופטת בכירה







פ בית משפט שלום 25682-10/11 מדינת ישראל נ' .דוד אלוק .אופיר בוזגלו ,סעיד אבו סיף ואח' (פורסם ב-ֽ 10/06/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים