פסקי דין על מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א | פסקי דין על מרדכי טויטו

3382/09 פ     18/06/2012




פ 3382/09 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' מרדכי טויטו





בית משפט השלום בתל אביב - יפו
18.6.12

ת"פ 3382-09 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
נ' טויטו

כב' השופט בני שגיא

בפני

מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
המאשימה:

ע"י ב"כ עו"ד נעמה ניר
נגד
מרדכי טויטו
הנאשם:

ע"י ב"כ עו"ד ניסים כהן
גזר דין

כללי

1. הנאשם שלפני הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של חבלה ופציעה כשעבריין מזוין לפי סעיף 334 בצוותא עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. הודאת הנאשם ניתנה במסגרת הסדר אליו הגיעו הצדדים, אשר גובש לאחר שנשמעו חלק מן העדויות. במסגרת ההסדר תוקן כתב האישום, וסוכם כי טרם גזירת דינו של הנאשם, ייערך תסקיר בעניינו. הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש.

2. כתב האישום המתוקן מתאר אירוע שהתרחש ביום 28.2.09, בסמוך לשעה 03:05, בפתח מועדון "קריסטל" בת"א, אליו ביקש הנאשם להיכנס. משנענה בשלילה ע"י אחד המאבטחים, החל הנאשם, יחד עם חבריו שהיו עימו, להניע בכוח את הגדר הקבועה שהייתה במקום, וזאת בניסיון להיכנס למקום. המאבטחים, וביניהם סרגיי אונישנקו ואולג גריאקוב (להלן - סרגיי והמתלונן) ניסו למנוע את כניסתם של הנאשם וחבריו למועדון, ובעקבות זאת התפתח אירוע אלים בין הצדדים, במסגרתו ספג הנאשם מכת אגרוף מאחד המאבטחים (שאינו סרגיי או המתלונן). הנאשם שלף סכין מכיסו וכתגובה לכך ריסס סרגיי גז מדמיע לעבר הנאשם. אחד המאבטחים החל לרדוף אחרי אחד מחבריו של הנאשם בכדי להרחיקו מהמקום, או אז, ובכדי לסייע לחברו, רץ הנאשם לעבר המתלונן, פצע אותו בגבו באמצעות הסכין שהחזיק בידו, ונמלט מהמקום. כתוצאה מהפציעה, איבד המתלונן את ההכרה, והובהל לבית החולים. לעיוני הוגשו לוח צילומים ודוח רפואי (ת/2 ות/3) מהם עולה כי למתלונן פצע דקירה באורך של כ-3 סנטימטרים, בחלק העליון של גבו, אשר נסגר באמצעות סיכות.
עמדת התביעה

3. התובעת, עו"ד נעמה ניר
, התייחסה לחומרת העבירה ולתוצאתה, לעברו הפלילי של הנאשם, למאסרים המותנים העומדים לחובתו (12 חודשים ו-3 חודשים). התובעת הייתה ערה לתהליך השיקומי בו מצוי הנאשם, אולם סברה כי לאור חומרת העבירות, אין באותו תהליך כדי להצדיק הארכת המאסרים ועל כן עתרה להטלת מאסר משמעותי בפועל, להפעלת המאסרים המותנים במצטבר לעונש המאסר אשר יוטל, לקנס ולפיצוי.

עמדת ההגנה

4. הסנגור, עו"ד ניסים כהן
, הפנה לעובדה כי כתב האישום תוקן, ומהנוסח המתוקן עולה כי הנאשם הוא זה אשר הותקף ראשון באמצעות מכת אגרוף, ולמרות זאת התביעה לא הגישה כתב אישום נגד מי מהמאבטחים. הסנגור הגיש לעיוני לוח צילומים בו נראה כי פניו של הנאשם חבולות ושרוטות. עוד הפנה הסנגור לחלוף הזמן מאז מועד האירוע (כ-3 שנים) ולכך כי לנאשם לא נפתחו תיקים נוספים במהלך תקופה זו. הסנגור אף ציין כי מדובר בנאשם אשר עבר שינוי משמעותי באורחות חייו, וכי מצוי הוא בטיפול פרטני וקבוצתי ביוזמתו. לעניין המאסרים המותנים, טען הסנגור כי מדובר במאסרים מותנים אשר אחד מהם הוטל בשנת 2006 בגין עבירות אשר בוצעו בשנת 2004 ובשנת 2005, והשני הוטל בשנת 2007 בגין עבירות אשר בוצעו בשנת 2006. בשים לב לאמור לעיל, סבר הסנגור כי בשל התהליך השיקומי אותו הנאשם, יש להאריך את המאסרים המותנים ולא להפעילם, ובנוסף להטיל של"צ. הסנגור אף הגיש אסופת מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם (נע/1).

5. הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו וציין כי הוא מבין את הטעות שעשה.

תסקיר שירות המבחן ועברו הפלילי של הנאשם

6. מתסקיר שירות המבחן שהוגש עולה כי הנאשם רווק, בן 24, אשר מתגורר בבית הוריו. הנאשם סיים 9 שנות לימוד ומגיל צעיר היה מעורב בקטטות ועורר בעיות התנהגות במסגרות הלימודיות בהן השתלב. הנאשם נהג להשתמש באלימות כדרך לבטא את תסכוליו. כיום עובד הנאשם בתחום השיפוצים, ומאז ביצוע העבירה בתיק הנוכחי, לא נפתחו לו תיקים נוספים. הנאשם טופל במסגרת תקופת מעצר הבית (4/09 - 10/09) ובחודש נובמבר 2011 חזר לטיפול למניעת אלימות ומטופל במרכז "קרבה בטוחה" עד היום. מאינפורמציה שהתקבלה מגורמי הטיפול במסגרת המרכז הטיפולי, עולה כי הנאשם מתמיד בהגעה למפגשים, מפגין מוטיבציה גבוהה לשינוי, מחויב לתהליך הקבוצתי ועורך מאמצים לרכוש דרכי התמודדות חלופיות להתנהגותו האימפולסיבית.

ביחס לאירוע - צוין כי הנאשם התקשה לקחת אחריות מלאה על התנהגותו באירוע, ראה עצמו כקורבן וכמי שהגן על עצמו מהתנהגות המאבטחים, והכחיש כי נשא עליו סכין ופצע את המאבטח.

יובהר כי בעקבות עמדתו זאת של הנאשם, ובפתח הישיבה שהוקדשה לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש, ערכתי בירור נוסף עם הנאשם באשר לעמדתו, והנאשם הסביר כי יתכן ומדובר באי הבנה עם קצינת המבחן וחזר פעם נוספת על הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן באופן שהניח את דעתי.

בסופו של יום, ולמרות נטילת האחריות החלקית בלבד, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסרים המותנים התלויים כנגדו ולהטלת צו מבחן וזאת לצד ענישה שתאפשר את המשך שיקומו.

עברו הפלילי של הנאשם

7. לחובת הנאשם הרשעות קודמות בעבירות התפרצות, גניבה, גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון, תקיפה כדי לגנוב, הפרת הוראה חוקית, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים, תקיפה סתם, תגרה במקום ציבורי והעלבת עובד ציבור - רובן המכריע מבית המשפט לנוער.

לחובת הנאשם 2 מאסרים מותנים בני הפעלה בני 3 ו-10 חודשים בגין עבירות אלימות.

8. דיון והכרעה

בגוזרי את דינו של הנאשם אתייחס למספר נתונים:

חומרת העבירה - העבירה אותה ביצע הנאשם הינה עבירה חמורה, המצויה ברף העליון של עבירות האלימות. מעיון ב-ת/1 ו-ת/2, נראה כי החבלה אשר נגרמה למתלונן משמעותית.

חשוב לציין כי לא המתלונן הוא זה שהתעמת עם הנאשם והיכה אותו במכת אגרוף, אלא מאבטח אחר. למרות זאת, דקר הנאשם את המתלונן אשר נקרה בדרכו, ועשה כן בגבו, מהלך אשר מבהיר כי לא "חשש" עמד ביסוד מעשיי הנאשם. העובדה כי הסכין בה עשה הנאשם שימוש לא הייתה כזו ש"נמצאה על ידו במקרה" משמעותית בעיני, ומוסיפה מימד של חומרה להתנהגותו.

עבר פלילי - אין המדובר במפגשו הראשון של הנאשם עם בית המשפט. כפי שפורט לעיל, לחובת הנאשם הרשעה במגוון עבירות, לרבות בעבירות אלימות, וניתן לראות כי בית המשפט לנוער לא הכביד ידו על הנאשם והסתפק בהשתת עונשים צופי פני עתיד. יש אף ליתן את הדעת לעובדה כי הנאשם ביצע את העבירה כאשר לחובתו שני מאסרים מותנים, אחד מהם לתקופה ממושכת.

הודאת הנאשם - אין ספק כי מדובר בנתון משמעותי העומד לזכותו של הנאשם, אף שאינני מתעלם מעמדת הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן. אומר כי לפחות בהיבט של קבלת אחריות משפטית וחסכון בזמן ציבורי, זכאי הנאשם לאותה הקלה המוענקת לאלה הבוחרים להודות במיוחס להם.

התקופה בה שהה בתנאים מגבילים - הנאשם שוהה תקופה לא מבוטלת בתנאים מגבילים (כחודש במעצר ממש, כשלושה חודשים במעצר בית מוחלט, ומאז במעצר בית חלקי), ואף לכך יש ליתן משקל.

חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה - כתב האישום בתיק זה הוגש בסמוך לביצוע העבירה, ואולם חלף זמן רב ממועד הגשת כתב האישום ועד לנקודה בה אנו נמצאים כעת. פרק זמן זה נבע מהחלפת המותבים, החלפת סנגורים, כפירתו הראשונית של הנאשם שחייבה שמיעת חלק מן הראיות, והמתנה ממושכת לקבלת התסקיר (כאשר הנאשם אינו עצור, זמן ההמתנה לתסקיר ראשון עומד על כ- 9 חודשים!). אין המדובר באותם מקרים בהם מוענקת הקלה לנאשם בשל התמשכות ההליכים, אך עם זאת, סבורני כי יש משמעות מסוימת לעובדה כי חלפו כ-3 שנים ממועד ביצוע העבירה, וזאת כאינדיקציה לאי הישנות המעשים.

השיקול השיקומי - מתסקיר שירות המבחן ניתן ללמוד על ההליך השיקומי אותו עובר הנאשם בעת הנוכחית, על המוטיבציה שמגלה, ועל התמדתו בטיפול. אף אם אינני סבור כי בנסיבותיו של תיק זה יש ליתן להליך השיקומי משקל בכורה עד כדי דחיקתם הצידה של יתר שיקולי הענישה, ברור כי יש לראותו כשיקול רלוונטי וממתן בשאלת העונש.

נתונים אישיים - נתתי דעתי לגילו הצעיר של הנאשם ולנתוניו האישיים, לרבות העובדה כי נחשף מגיל צעיר לאלימות, וזאת כמפורט בתסקיר (ראה עמ' 1 פסקה 3).

מאסר ראשון - העובדה כי מאסרו הנוכחי של הנאשם יהיה מאסרו הראשון, היא בעלת משמעות בעיני, ומהווה שיקול לקולא.

תקיפתו של הנאשם - אני ער לעובדה כי הנאשם הותקף במכת אגרוף על ידי אחד המאבטחים, וכי נגרמו לו חבלות, שריטות ואדמומיות בפני
ו, וסבורני כי יש לכך משקל ממתן לעניין העונש. עם זאת, יש לזכור כי לא המאבטחים הם אלה שהחלו בעימות האלים, וברור כי אותה מכת אגרוף שספג הנאשם אינה יכולה לשמש כ"הגנה מוחלטת", במיוחד נוכח העובדה כי הנאשם העלה באופן ניכר אף רף האלימות, והחליט לדקור בסכין את המתלונן בגבו, כאשר אין ספק כי המתלונן לא היה זה שתקף אותו או סיכן אותו (ומיקום הדקירה מוכיח זאת).

האיזון בין כלל הנתונים

9. בבואי לאזן בין כלל הנתונים, נתתי דעתי אף לתיקון 113 לחוק העונשין (ספר החוקים 2330 מיום ט"ו בטבת תשע"ב (10.1.12))], אשר הציב במרכז שיקולי הענישה את עקרון ההלימה בקובעו: "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו...". אני ער לעובדה כי התיקון ייכנס לתוקף רק ביום 10.7.12, אך ניתן לבחון את משמעותו כבר בעת הנוכחית [ראה ע"פ 1523/10 פלונית נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים, 18.4.2012)]

10. כאשר מדובר באקט אלים וחמור כדקירה באמצעות סכין, המבוצע בכניסה למועדון, סבורני כי כל תוצאה אחרת, זולת השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, צריכה להישמר למקרים חריגים ביותר, ודומני כי המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם מקרים. בית המשפט חייב ליתן ביטוי בענישה להתפשטות נגע האלימות בחברה, למהירות בה נשלפים כלי תקיפה, ולקלות הבלתי נסבלת בה נעשה שימוש באותם כלי תקיפה כדי לדקור חפים מפשע. המעשה חמור מדי, התוצאה אינה פשוטה, ולאור העבר הפלילי - ברור כי אין המדובר במי שניתן לראות את התנהגותו ככשל חד פעמי. אותם נתונים אשר פורטו כנתונים העומדים לזכותו של הנאשם, ובמיוחד ההליך השיקומי, ישפיעו על משך המאסר, וימצאו ביטוי אף בחפיפה מסוימת של המאסרים המותנים. כנימוק נוסף לאותה חפיפה אפנה למועדים בהם הוטלו המאסרים (2006), ולמועדים בהם בוצעו העבירות באותם מקרים (2004-2006). ניתן אף לראות כי העבירה בענייננו בוצעה מספר חודשים קצר טרם סיום תקופת התנאי.

11. לאור האמור לעיל החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ב. אני מפעיל את המאסר המותנה בן 12 החודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 603/05 בבית המשפט לנוער ברחובות, ואת המאסר המותנה בן 3 החודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 5172/06 בבית משפט השלום בראשון לציון, בחופף האחד לשני, ובאופן חופף ומצטבר לעונש המאסר אשר הוטל בסעיף א', כך שסך הכל ירצה הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרו שבין יום 28.2.09 ליום 2.4.09.
ג. מאסר למשך 6 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו יעבור עבירת אלימות, לרבות איומים.
ד. קנס בסך 1,000 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.6.13.
ה. פיצוי בסך 5,000 ₪ למתלונן, עד תביעה 1, אשר ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.6.13.

ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, 18 יוני 2012, במעמד הצדדים.
בני שגיא
, שופט









פ בית משפט שלום 3382/09 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' מרדכי טויטו (פורסם ב-ֽ 18/06/2012)