פסקי דין על מזרחי שמעיה | פסקי דין על מזרחי מרים | פסקי דין על מזרחי שירן | פסקי דין על מזרחי דור | פסקי דין על אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

11953/01 תק     15/01/2002




תק 11953/01 מזרחי שמעיה , מזרחי מרים , מזרחי שירן , מזרחי דור נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ




1
בתי המשפט
תק 011953/01
בית משפט לתביעות קטנות ת"א
15/01/2002
תאריך:
כב' השופטת אביגיל כהן

בפני
:

1 . מזרחי שמעיה

2 . מזרחי מרים

3 . מזרחי שירן

4 . מזרחי דור

בעניין:
התובע/ת
נ ג ד
אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
הנתבע/ת
פסק דין
1. התובעים הגישו תביעה על סך 16,000 ₪ נגד הנתבעת בגין "נזקים, צער, רעב, עוגמת נפש, איחורים ועיכובים שגרמה הנתבעת לתובעים" (סע' 1 לכתב התביעה).

2. תמצית טענות התובעים:
א. א. התובעים רכשו כרטיסי טיסה מהנתבעת, אשר התחייבה להטיס אותם מתל אביב למיאמי דרך ניו יורק בטיסה שהיתה אמורה לצאת ביום 16/8/2001 בשעה 01:00.
התובעים היו אמורים לטוס ממיאמי לניו-אורליאנס בטיסת אמריקן איירלנס בשעה 13:26. (וזאת כאשר הנחיתה הצפויה של מטוס אל על היתה אמורה להיות בשעה 09:30).

ב. ב. טיסת אל-על לא יצאה במועד כיוון שבמטוס בוצעו תיקונים ובשעה 1:30 כאשר סיימו הטכנאים לעבוד והנוסעים התכוננו להמראה, התברר כי התקלה לא תוקנה וההמראה נדחתה ל-5:15.

ג. ג. הנוסעים הורדו מהמטוס לטרמינל באיחור של 35 דקות והמתינו בתוך מטוס לא ממוזג ולאחר מכן המתינו ללא תנאים נאותים בטרמינל להמראה.
ד. ד. התובעים לא יכלו להספיק לטיסה לניו-אורליאנס אשר היתה אמורה לצאת בשעה 13:26; למרות שהנתבעת (באמצעות נציגיה) הבטיחה כי דאגה לטיסה חלופית, התברר להם שנציג אל על בניו יורק לא יודע כלל על מה מדובר, ורק בעקבות פניית התובע לטייס, הטייס דאג לכך שנציגת אל על תטפל בבעיה, אך כפי שפורט באריכות בכתב התביעה הנושא לא הוסדר, ובסך הכל עברו התובעים 44 שעות של סבל, ולמרות שאל על יכלה לדאוג להם לטיסה חלופית נאותה, היא בחרה להפנותם רק לאמריקן איירלנס ובדרך זו גרמה להגדלת סיבלם.

ה. ה. כשחזרו התובעים לארץ ביום 29/8/2001 ממיאמי דרך ניו-יורק הודע לנוסעים כי הטיסה תתעכב ב-50 דקות כיוון שצוות המטוס איחר ובדרך זו נגרם איחור גם בטיסה ארצה.

ו. ו. התובעים - הורים וילדים קטינים טענו, כי ציפו לטיול משפחתי זה והוציאו כספים רבים על מנת שהטיול יהיה מהנה אך עקב מחדלי הנתבעת הפך הטיול לסיוט ועינוי, שהם זכאים לפיצויי בגינו.

3. תמצית טענות הנתבעת:
א. א. הטיסה מישראל יצאה באיחור של 4:23 שעות ממועד ההמראה המתוכנן עקב תקלה טכנית שלא ניתן היה לצפות כי לא ניתן יהיה לתקנה בפרק זמן קצר.

ב. ב. אנשי צוות קרקע קלטו את הנוסעים באולם הנוסעים לאחר שהתברר כי אין אפשרות להמריא ולנוסעים הוגש כיבוד קל שכן לא ניתן להערך בפרק זמן קצר להספקת ארוחה ל-400 נוסעים.

ג. ג. לא היה מקום לדאוג למטוס חלופי, שכן מטוס חלופי היה מגיע מס' שעות מאוחר יותר מהשעה שבה המריא המטוס בפועל.

ד. ד. הנתבעת עשתה מאמצים רבים להסדיר לתובעים טיסה חלופית פנימית, ומכיוון שהתובעים החזיקו בידם כרטיסי טיסה של אמריקן אריילנס וצוות הדיילים של אל על העמיד לרשות התובעים תחבורה מקשרת בין שדות התעופה השונים על מנת לסייע בידם להגיע לשדה התעופה לגרדיה מהר ככל האפשר; והטיסה החלופית שהוסדרה לתובעים היתה טיסה ראויה.

ה. ה. באשר לטיסה חזור:
חברת ההסעות המספקת שירותי תחבורה לצוות דיילי אל על איחרה להסיע את הצוות ולפיכך ארע האיחור אשר הסתכם ב-39 דקות בלבד.
בסופו של דבר האיחור בהגעה ארצה הסתכם ב-24 דקות בלבד ואין בכך כדי להקים עילת תביעה.

6. הנתבעת טענה כי נקטה בכל האמצעים הדרושים ולפיכך לא חלה עליה כל אחריות לנזק הנטען והמוכחש, ולאחר תיקון התקלה במטוס יכלה לטוס רק ב-5:30 בבוקר בשל תקנות רשות שדות התעופה אשר אוסרות לטוס בין השעות 2:00 בלילה ל-5:30 בבוקר בשל מגבלות רעש.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ששמעתי את העדויות הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את התביעה בחלקה ולדחותה בחלקה האחר מהנימוקים כדלקמן:
א. א. על היחסים בין הצדדים, חל חוק התובלה האוירית, תשכ"ב - 1962 ומכוחו גם הוראות האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אוירית בינלאומית, היא אמנת ורשה (להלן: "האמנה").
הפרק השלישי לאמנה דן באחריותו של המוביל האוירי לנזקים שאירעו לנוסעים או למטען במהלך התובלה האוירית.
מכאן, בחינת אחריותה של הנתבעת המשמשת כמוביל אוירי,תיעשה תוך התיחסות לסעיף 20, בפרק השלישי לאמנה הדן באחריות המוביל האוירי:
"לא ישא המוביל באחריות אם יוכיח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו כל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היתה בידיו או בידיהם כל אפשרות לנקוט בה".

ב. ב. העיכוב ביציאת הטיסה מת"א - כפי שטענו שני הצדדים בכתבי טענותיהם, הטיסה מת"א התעכבה ויצאה באיחור של מספר שעות, עקב תקלה טכנית.
בהתאם לאמור בסעיף 20 לאמנה אין להטיל אחריות על הנתבעת בגין העיכוב ביציאת הטיסה אם הנתבעת הצליחה להוכיח כי נקטה בכל האמצעים הדרושים למניעת העיכוב.
התרשמתי כי הנתבעת אכן נקטה בכל האמצעים הדרושים למניעת העיכוב או כל נזק אחר שעלול היה להיגרם למי מן הנוסעים ובכלל זה התובעים:
– - ראשית, הנתבעת נמנעה מלהוריד את הנוסעים בגין התקלה הראשונה שהתגלתה במטוס מתוך מחשבה כי ניתן יהיה לתקן את הדרוש תיקון תוך זמן קצר ובכך לחסוך זמן עיכוב נוסף אם התקלה היתה באה על פתרונה בשלב זה, רק משהבינה הנתבעת שהתקלה חוזרת על עצמה והובהר כי מאמצי התיקון יארכו זמן רב יותר הורידה הנתבעת את הנוסעים מן המטוס.

– - שנית, למרות שלא ניתן היה להערך להגשת ארוחה בזמן קצר ארבעה אנשי צוות קרקע קלטו את הנוסעים, ובכללם התובעים והגישו להם שתיה וכיבוד קל.

- שלישית, אין לקבל את הטענה לפיה הנתבעת הטילה על שכם הנוסעים את המעמסה להעברת כבודתם בעצמם, שכן הכבודה נשארה בבטן המטוס כל שנדרשו הנוסעים, ובכלל זה התובעים היה לקחת עימם את כבודת ידם, ובכלל זה עגלות תינוק, המיועדת לנשיאה אישית, כפי שנהוג ומקובל, ואם מי מן הנוסעים בחר לקחת עימו כבודה אישית כבדה ומסורבלת, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו.
רביעית, יש לזכור שהעיכוב ביציאת הטיסה מת"א נבע בראש ובראשונה מדאגתה של הנתבעת לבטחותם ובטיחונם של הנוסעים והעובדה כי השבתת המטוס עד לתיקונו באופן מושלם מעידה על כך כי הנתבעת לא הקלה ראש בבטיחותם וביטחונם של הנוסעים, לרבות התובעים.
וחמישית, יש לזכור שהנתבעת דאגה להטיס את נוסעי המטוס למחוז חפצם במהירות האפשרית, מייד לאחר תיקון המטוס תוך התחשבות בהגבלת שעות הטיסה בלילה.

ג. ג. הטיסה לניו-אורלינס דרך שיקגו: - אם בכל הנוגע לעיכוב ביציאת הטיסה מת"א הוכיחה הנתבעת כי נקטה בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק הנטען ע"י התובעים,הרי שבכל הקשור לדרך אותה עברו התובעים מניו-יורק לניו-אורלינס התרשמתי כי הנתבעת לא עשתה מספיק למניעת הנזק הנטען ע"י התובעים.
עוד ברגע בו נודע לתובעים כי הטיסה שיצאה מת"א מתעכבת הם הפנו את מנהלי ועובדי הנתבעת בת"א לעובדה כי העיכוב בטיסה שיצאה מת"א משבשת את שאר טיסותיהם.
עובדי הנתבעת הרגיעו את התובעים באומרם כי לכשינחתו בניו יורק תמתין להם טיסה בטרמינל לה גוורדיה, אולם הנתבעת לא עשתה כן.
לא רק שאף טיסה לניו יורק לא המתינה לתובעים בהגיעם לניו יורק הרי שמזוודותיהם לא הורדו מן המטוס בניו יורק ורק לאחר התערבות אקטיבית מצד התובעים הורדו מזודותיהם ואז במקום שיעלו על טיסה ישירה לניו אורלינס הנתבעת דאגה להטיסם דרך שיקגו, דרך חברת אמריקן איירלנס.
הרושם העולה מהמתואר לעיל, הוא שהנתבעת דאגה להקטין את נזקה בהטיסה את התובעים דרך חברות תעופה הנוחות לה במקום דרך חברות תעופה אחרות שיכלו להביא את התובעים ליעדם במהירות גדולה יותר, בדרך זו הקטינה הנתבעת את הוצאותיה הישירות אך גרמה להגדלת הנזק לתובעים.
בנוסף, העובדה שהתובעים היו צריכים לדאוג בכוחות עצמם להורדת מזוודותיהם מטיסת ההמשך למיאמי מחזקת את הרושם הכללי המצטייר המצביע על כך שהנתבעת יכלה לנהוג בזהירות רבה יותר ובתשומת לב רבה יותר באשר להקטנת נזקם של התובעים.
אין ספק שזוג הורים עם שני ילדים קטינים, אשר נוחתים בארץ זרה ומתברר להם כי אין בידיהם כלל כרטיסי טיסה לצורך הגעה למקום היעד שלהם; כל זאת מבלי שמסופק להם מזון; וכל מטלטליהם עימם, וכל זאת עקב תקלה שנגרמה בעקבות העיכוב ביציאתם מן הארץ; שלא באשמתם - זכאים לפיצוי ואני אומדת את הפיצוי עבור כל התובעים ביחד ולחוד בסך של 2,000 ₪.

ה. האיחור ביציאת הטיסה חזרה מניו יורק לת"א:
באשר לעיכוב שנגרם ביציאתה טיסה חזרה לת"א, אני מוצאת קושי להעניק סעד כלשהוא לתובעים.
קיימת מחלוקת עובדתית באשר למשך האיחור.
לפי גרסת התובעים בכתב התביעה ובדיון שהתקיים בפני
, הטיסה מניו יורק לת"א התעכבה במשך כשעה עקב זלזול של עובדי הנתבעת שהתבטא באיחורם להגיע לשדה התעופה בניו יורק במועד הטיסה היעודה.
הנתבעת טענה לאיחור של כ-39 דקות שנבע ממחדלה של חברת ההסעות המספקת שירותי תחבורה לצוות הדיילים של הנתבעת.
בין אם מדובר באיחור של 50 דקות ובין אם מדובר באיחור של 39 דקות הרי האיחור בשיבה לארץ היה של 24 דקות, ואיחור שכזה אינו מקום עילת תביעה ולא הוכח כל נזק שנגרם כתוצאה מאותו איחור של 24 דקות.

8. לסיכום, בהתאם לנימוקים שציינתי לעיל, הריני מורה כדלקמן:
הנתבעת תשלם לתובעים ביחד ולחוד סך 2,000 ₪ בתוך 20 יום מקבלת פסק הדין.

9. המזכירות תשלח

פסק דין
זה לצדדים.

ניתנה היום ב' בשבט, תשס"ב (15 בינואר 2002) בהעדר הצדדים
אביגיל כהן
, שופטת








תק בית משפט לתביעות קטנות 11953/01 מזרחי שמעיה , מזרחי מרים , מזרחי שירן , מזרחי דור נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/01/2002)