פסקי דין על שמעון אמור | פסקי דין על הראל חברה לביטוח | פסקי דין על אשר ביטון |

4283-05/11 תק     03/06/2012




תק 4283-05/11 שמעון אמור נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטון








בית משפט לתביעות קטנות בנצרת



ת"ק 4283-05-11 אמור נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט
יוסף סוהיל
– סגן נשיא


תובע

שמעון אמור


נגד


נתבעים

1.הראל חברה לביטוח בע"מ
2.אשר ביטון




פסק דין


1.
מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, מס' רשום 3445928, מדגם מזדה לנטיס, שנת ייצור 1997 (להלן: "רכב התובע"), כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 17/01/11.
הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע"), נהג בעת הרלוונטית ברכב וולוו, מס' רשום 6584223 (להלן: "רכב הנתבע"), שהיה מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד ג', אצל הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת").

2.
נטען בתביעה, כי בעת שהתובע נהג את רכבו, על הכביש מרמת ישי לכיוון נצרת, נאלץ לעצור בשל לחצי תנועה, רכב נוסף שנסע אחריו, מדגם יונדאי, מס' רשום 5167920 (להלן: "היונדאי"), אף הוא עצר, אלא שתוך כדי עצירה, רכב הנתבע התנגש ביונדאי מאחורה ודחף אותה אל רכב התובע.

3.
מכתב ההגנה שהוגשה ע"י הנתבע עולה, כי הוא מודה בנסיבות אירוע התאונה, כנטען ע"י התובע, ואף ציין זאת בהודעתו לנתבעת; אלא שהוא מוסיף בהגנתו, כי הודעתו על התאונה נכתבה "...ברגע של לחץ והתרגשות לאחר התאונה וכיום אני מודה שאני לא בטוח שזה קרה כפי שתיארתי בהודאתי (כנראה התכוון: "בהודעתי" – ס.י)".

4.
הנתבעת טענה בהגנתה, כי בשל הספקות באשר לנסיבות התאונה, ולאחר שהפעילה חוקר מטעמה, הגיעה לכלל מסקנה, כי התאונה לא אירעה בנסיבות כנטען ע"י התובע, וכי עולה חשד כבד שהתאונה מבוימת.

לביסוס חשדותיה של הנתבעת, מציינת בסעיף 5 להגנתה, כי:

·
הנתבע 1 נהג ברכב שבדרך כלל נהוג ע"י אשתו, ואילו הוא עושה שימוש ברכב מסחרי, לצורך עבודתו.
·
הנתבע טען, כי הוא נהג ברכב כי היו לו "סידורים בבנק", אך משנדרש ע"י הנתבעת להמציא תיעוד לקיומה של פגישה בבנק, הבהיר, כי כלל לא היה בבנק, מאחר והוזעק לספק ציוד למפעל סמוך.
·
אלא שכשנתבקש למסור פרטי אותו מפעל, התברר, כי חברו שאודותיו דיווח כי הגיע לזירת האירוע, הוא זה שעובד באותו מפעל, ומכאן שאין גורם אובייקטיבי שיכול לאמת דבר ביצוע ההזמנה, והוא אף אסר על חוקרי הנתבעת לפנות ללקוחותיו.
·
נחשפו אי-התאמות בנזקים של רכב הנתבע 2 ורכב התובע.
·
הנתבע לא שיתף פעולה באופן מלא עם הנתבעת, נתבקש למסור פלט שיחות מיום האירוע, אך סירב לעשות כן.

5.
התובע העיד בפני
י, ובעדותו חזר על נסיבות התאונה כמתואר בתביעה.

הנתבע אישר בעדותו: "כמו שהתובע סיפר, לא הספקתי לבלום".
הנני נותן אמון מלא בעדות התובע, הנתמכת בעדות הנתבע. גם הנתבע הותיר עליי רושם אמין ומהימן. הוא אף ציין, כי שיתף פעולה עם החוקרים מטעם הנתבעת 1, אך בשלב מסוים, ומשראה שחוקרי הנתבעת מבקשים לחקור עוד ועוד, עד כדי פגיעה בפרטיותו, ביקשם להפסיק. הסבריו וחששותיו של הנתבע מס' 1, סבירים ומובנים. כך עלו הדברים בעדותו בפני
י:
"...במהלך כמה ימים אחר כך הגיע אליי חוקר, התקשר אלי חוקר מחברת הביטוח ושאל אותי אם אוכל להראות לו מיקום המקרה. הסברתי לו שזה כביש ראשי. אמר שאין צורך. הגיע אלי הביתה, ישב קפה. ביקש פירוט שיחות. אמר לי למחוק את כל השיחות הלא קשורות ולהשאיר את פרטי סוכן הביטוח שהתקשרתי אליו והבחור שאסף אותי, כי באותו יום לאחר התאונה התקשרתי למישהו שבא לאסוף אותי. אני עובד איתו בשוטף כל יום, 100 פעמים ביום, 50-20, 10 פעמים. הוא מתקשר אלי, זו אספקה שוטפת למפעלים. הגיע אלי החוקר הביתה אחרי כמה ימים, ישב אצלי בבית, קיבל את כל הפרטים. אחרי שבוע, אפילו יותר, כשבועיים, התקשר אלי חוקר אחר וביקש פרטים נוספים של פלט שיחות, קיבל פלט שיחות של עוד שבוע ימים ויש פה הוכחה של פלאפון. לא הספיק לו. אמר לי שהוא רוצה פירוט שיחות לחודש. מעבר לזה ביקש ממני לחקור את איש הרכש, איש הקשר שלי מול המפעל ובבנק. אמרתי לו 'בזה הרגע אתה פוגע לי בפרנסה ומסכן לי את הפרנסה ואני לא מוכן שתחקור אנשים ותקלקל את שמי הטוב במשך 14 שנה, פעילות עם החברות'..."
(עמ' 2, ש' 5 עד 16).

6.
הנתבע אף היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף, והנתבעת הציעה לו פיצוי בסכום של 32,666 ₪, כפי שמעיד על כך "כתב הסכמה, ויתור ושחרור", שהוגש ע"י הנתבע וסומן נ/1.
שטר הקבלה מחזק אף הוא טענות התובע והנתבע בדבר אמיתות נסיבות התאונה.

ועוד, לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש ע"י הנתבעת, ושקלתי טענותיה, לא מצאתי ביסוס, כלל ועיקר, לטענתה בדבר ביום התאונה, או קנוניה כלשהי בין התובע והנתבע.

7.
בחקירתו הנגדית הבהיר הנתבע, כי היה צריך להיכנס לבנק, לפגישה עם הסגנית, אך לבסוף הפגישה לא התקיימה, ומשום כך מופיע בתמליל החקירה עניין הפגישה בבנק.

כמעט למיותר לציין, כי העובדה שבאותו יום נהג הנתבע ברכב שבד"כ נמצא בשימוש אשתו, אינה מלמדת דבר על חוסר מהימנותו.

8.
גם חקירתו הנגדית של התובע חיזקה את גרסתו ואמינותו בפני
י. התובע נשאל אם ראה את אשר התרחש מאחוריו לאחר שעצר את רכבו, והשיב:
"ת:
הרגשתי, עצרתי, ואחריי עצר עוד אוטו והסתכלתי וראיתי שעצר ואז השלישי בא והעיף אותו עליי. אם היה נכנס בי השני לפני כן הייתי מרגיש פעמיים מכה.
ש: זה עניין של הרגשה או ראית?
ת: ראיתי שזה שאחריי עצר וראיתי שהשלישי שנכנס בו.
ש: למה לא תבעת את האמצעי?
ת: התייעצתי ואמרו לי לתבוע את הרכב האחרון כי הוא אשם בכל התאונה,

השלישי.
ש: עם מי התייעצת?
ת: גם עם סוכן הביטוח וגם עם עורך דין".


(עמ' 3, ש' 16 עד 23).

9.
מטעם הנתבעת הוגש תמליל חקירה של הנתבע (סומן נ/3), ונציג הנתבעת אישר, כי התובע "לא נחקר". התמליל מגובה בהקלטה ע"ג
cd
(סומנה נ/4).


עיינתי עיין היטב בתמליל, על כל חלקיו, ולא מצאתי דבר וחצי דבר המבסס חשדותיה של הנתבעת באשר לאמיתות נסיבות התאונה, או שמא מדובר בתאונה מבוימת, או בקנוניה בין הנתבע לתובע.

הנתבע שב ואישר בתמליל את נסיבות התאונה:
"תראה, עמד רכב והרכב מאחורי נתן ברקס, נעמד, הספיק לבלום, זה אחריו גם בלם, אני באתי נתתי לו בום העפתי אותו...".

(עמ' 8 לתמליל החקירה מ-27/11/11).

בהמשך, בעמ' 9 לאותו תמליל, מאשר הנתבע, כי הרכב שהוא פגע בו היה מדגם "יונדאי גטס", ואילו הרכב הראשון היה מדגם "מאזדה לנטיס".

הנתבע מוסיף באשר לעוצמת הפגיעה, כי היונדאי "אכלה אותה...", וכי המאזדה "אכלה בומבה גם כאילו מאחורה..." (עמ' 9 ועמ' 10 לפרוטוקול).

10.
סיכומו של דבר, בשאלת החבות, שהתובע הוכיח בפני
י את נסיבות התאונה כפי שנטען בתביעה. כן, אעיר, כי לא היה בחומר הראיות כדי לבסס ולוּ שמץ של חשד בדבר ביום תאונה, או קנוניה, בין התובע לנתבע.

על-כן, הנני קובע, כי האחריות לאירוע התאונה חלה במלואה על הנתבע.

גובה הנזק:
11.
התובע עתר לפיצוי בסך 14,854 ₪.

לתביעתו צירף חוות-דעת שמאי, אבי חזן, אשר קבע, כי לרכב התובע נגרם נזק טוטאלי, והעמיד את הנזק על סך 13,800 ₪ (לאחר ניכוי ערך שרידים).

כן צורפה לתביעה קבלה המעידה על תשלום שכ"ט שמאי בסך 1,054 ₪ (בתאריך 27/01/11).


הסכומים הנ"ל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מגיעים היום לסך של 14,975 ₪.



לסכום הנ"ל יש להוסיף הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע, ע"י הנתבעים, באמצעות הנתבעת מס' 1, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק-הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
י"ג סיון תשע"ב, 03 יוני 2012, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 4283-05/11 שמעון אמור נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטון (פורסם ב-ֽ 03/06/2012)