פסקי דין על עומר זיידאן | פסקי דין על אנדריאס גליק | פסקי דין על רוני גליק | פסקי דין על אליהו חברה לבטוח |

20294-01/12 תק     31/05/2012




תק 20294-01/12 עומר זיידאן נ' אנדריאס גליק, רוני גליק, אליהו חברה לבטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 20294-01-12 זיידאן נ' גליק ואח'




בפני

כב' השופט
עמית רוזינס


התובע

עומר זיידאן


נגד


הנתבעים

1.אנדריאס גליק
2.רוני גליק
3.אליהו חברה לבטוח בע"מ




פסק דין



בפני
תביעה כספית בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

אין מחלוקת בין הצדדים על כך, שבעת המפגש בין המכוניות שלהם, נגעה הפינה השמאלית קדמית של מכונית הנתבעים (שבבעלות הנתבע 1 ונהוגה על ידי הנתבע 2) בצידה הימני של מכונית התובע (שהייתה נהוגה על ידו). המחלוקת נוגעת לאופן התרחשות התאונה ולזהות האחראי לה.

בכתב התביעה תאר התובע את התרחשות התאונה כך - מכונית הנתבעים נסעה לפניו ברחוב רענן בחיפה, שהוא רחוב חד סטרי. מכונית הנתבעים נכנסה לחניה מימין, ובעת שהתובע עקף אותה, יצאה מכונית הנתבעים מהחניה על מנת להתיישר, התקדמה שמאלה ופגעה ברכב התובע.

בכתב הגנתם, הנתבעים הכחישו את תאור התאונה כמתואר בכתב התביעה וטענו, כי בעת שמכוניתם הייתה במהלך תמרון חניה, בנסיעה לאחור, הגיעה התובע במכוניתו, ובמקום להמתין לסיום תמרון החניה, עקף את רכב הנתבעים, במהירות ושלא כדין, ופגע בו.

במהלך עדותו בפני
מסר התובע גרסה שונה להתרחשות התאונה - בצידו הימני של הרחוב חניית מכוניות (בניצב למדרכה) ובצידו השמאלי חונות מכוניות (עם כיוון התנועה). בעת שנסע התובע מאחורי מכונית הנתבעים, אשר האטה תוך חיפוש חניה, נעצרה מכונית הנתבעים בצידו הימני של הכביש מאחורי מכוניות שחנו במקום. אז, לאחר זמן שבין חצי דקה לדקה, עקף התובע את מכונית הנתבעים ולאחר שעבר אותה במרחק של כ- 15 עד 20 מטרים, הרגיש חבטה בצידה הימני של מכוניתו. להערכתו, ביקש הנתבע 2 לחנות בחניה פנויה (בצד הימני של הכביש, בניצב למדרכה), שנמצאה מקדימה למקום בו עמדה מכונית הנתבעים בעת שהתובע עקף אותה. לצורך כך נסע הנתבע 2 קדימה תוך סיבוב ההגה שמאלה, במטרה להיכנס מיד לאחר מכן לחניה הפנויה, בנסיעה לאחור (ברוורס).


השוני בין הגרסאות של התובע הינו מהותי. יש הבדל של ממש בין הטענה בכתב התביעה - שמכונית הנתבעים נכנסה לחניה וכאשר רצתה להתיישר פגעה במכונית של התובע בעת שעקף אותה, לבין הטענה בעדותו - כי לאחר שהתובע עקף את מכונית הנתבעים שעמדה בימין הכביש, זו המשיכה לנסוע קדימה, "רדפה" אחריו, פנתה שמאלה לצורך כניסה לחניה ברוורס וכך פגעה בו. שוני זה בין שתי הגרסאות מקשה לבסס ממצאים עובדתיים בהסתמך על דברי התובע ומקנה להם מהימנות נמוכה.

בנו של התובע, אשר היה עימו בעת התאונה, העיד אף הוא בפני
ותאר את הנסיבות התאונה בצורה דומה לעדותו של התובע. אולם, כאשר נתבקש להדגים על מכוניות צעצוע את ההתרחשות, הוא הדגים את מכונית הנתבעים נכנסת לחניה מהמקום בו עמדה בימין הכביש, ללא נסיעה קדימה ופניה שמאלה קודם לכך. מייד לאחר מכן, כאשר הבין, כך נראה, כי הדבר איננו מתיישב עם הטענה שהמכונית שלהם התקדמה כבר כ- 20 מטרים קדימה (לאחר שעקפה את מכונית הנתבעים), הסביר,
שהוא חושב שהנתבע 2 התכוון לעבור לצידו השמאלי של הרחוב כדי לחנות שם. והנה לפנינו גרסה שלישית מטעם התובע להתרחשות התאונה.

גרסתו של הנתבע 2, לעומת זאת, הייתה עקבית והגיונית. הוא הכיר את המקום היטב בגלל ששם נמצא ביתה של בת זוגו וידע לתאר בעדותו את ההתרחשויות בפרטי פרטים, ללא כל סתירה ושינו גרסאות ובאופן הגיוני ותואם.

בנוסף לאמור בעניין גרסאות התובע כנ"ל, מעלות גרסאותיו השונות תהיות ותמיהות המחלישות אותן עוד.
התיאור של מכונית הנתבעים עוצרת, ללא כל סיבה, במרחק העולה על 10 מטרים לפני חניה פנויה ומתחילה להתקדם לעבר החניה הפנויה דווקא לאחר שמכונית התובע עוקפת אותה, איננו סביר ואיננו מוסבר.
הטענה שהנתבע 2 "רדף" אחרי מכונית התובע אף היא איננה סבירה במיוחד. מהירות של מי שנוסע בכביש פנוי לאחר עקיפה (התובע לטענתו) איננה דומה, מטבע הדברים, למהירות של מי שמבקש להיכנס לחניה, ואין כל הגיון שהנתבע ייסע מהר בכביש רטוב וירדוף אחרי התובע, רק כדי להיכנס לחניה פנויה בהמשך טור המכוניות.
נסיעה של הנתבע 2 קדימה ושמאלה (לפני כניסה לחניה ברוורס), מקימה סבירות שמבטו של הנתבע 2 הופנה קדימה, כך שהיה יכול לראות את רכב התובעים ולא היה מתנגש בו. בעיקר כאשר היה במצב של תחילת נסיעה לאחר עמידה (כפי שתיאר התובע), ולא בנסיעה מהירה. ויש לומר, כי התובע עצמו הדגיש כי למרות שהיה יום גשום ניתן היה לראות, והוא אף הקפיד למסור כי ראה שלא נסעו מכוניות מאחוריו לפני שעקף את מכונית הנתבעים.


נוכח כל האמור הגעתי לכלל מסקנה, כי התובע לא הוכיח את תביעתו, וכי גרסת הנתבעים לפיה מוטלת האחריות לתאונה על התובע, בגין ביצוע עקיפה בכביש שאיננו פנוי ובמהירות שאיננה מתאימה לתנאי הדרך, סבירה יותר מגרסאות התובע.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 400 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום אחרת יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפעול.


המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.




ניתן היום,
י' סיון תשע"ב, 31 מאי 2012, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 20294-01/12 עומר זיידאן נ' אנדריאס גליק, רוני גליק, אליהו חברה לבטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/05/2012)