פסקי דין על שלמה אביטן | פסקי דין על ליאור מכלוף | פסקי דין על ג'ולייט מכלוף |

22529-03/12 תק     18/06/2012




תק 22529-03/12 שלמה אביטן נ' ליאור מכלוף, ג'ולייט מכלוף








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 22529-03-12 אבטן ואח' נ' מכלוף ואח'






בפני

כב' הרשם בכיר
משה הולצמן


התובע

שלמה אביטן
ת.ז. 68482025


נגד


הנתבעים

1.ליאור מכלוף

ת.ז. 031509276
2.ג'ולייט מכלוף
ת.ז. 040588477




פסק דין



מבוא
1.
בפני
תביעה ותביעה שכנגד בנוגע לטענות הצדדים בקשר להפרת הסכם שכירות שנחתם בין התובע כמשכיר לבין הנתבעים כשוכרים. התובע תובע בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב עיכוב במסירת החזקה בדירה לרשותו, ואילו הנתבעים הגישו תביעה
שכנגד בגין נזקים שגרם להם התובע, לטענתם, במהלך תקופת השכירות.

המושכר הינו דירת מגורים ברחוב יצחק שדה 616/3, בעיר ירוחם.
2.
סכום התביעה במקור עמד על סך של 32,700 ש"ח, והתובע הודיע בכתב ההגנה- שכנגד על הקטנתו ועמדתו על סך של 16,800 ש"ח. התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים עומדת על סך של 10,000 ש"ח.

טענות התובע
3.
התובע טען, בתמצית, כדלקמן:-
א.
בין הצדדים נחתם הסכם שכירות לתקופה שהחלה ביום 1.8.2010 והסתיימה ביום 31.7.2011 (להלן: "תקופת השכירות הראשונה"), כאשר דמי השכירות עמדו על סך של 32,000 ש"ח לתקופת השכירות הראשונה. במסגרת הסכם השכירות ניתנה לנתבעים האפשרות להודיע על המשך השכירות לתקופה נוספת של 12 חודשים החל מיום 1.8.2011 (להלן: "תקופת האופציה"), בכפוף להודעה מוקדמת של 60 יום טרם סיום תקופת השכירות הראשונה.
ב.
התובע הסכים להמשיך ולהשכיר את הדירה לנתבעים למשך תקופת האופציה, וזאת לפי בקשתם, הגם שהיה בדעתו למכור את הדירה לקונה שהביע התעניינות ברכישתה, והגם שהנתבעים הודיעו על רצונם להאריך את תקופת השכירות בחלוף המועד שנקבע לעניין זה לפי הסכם השכירות.
ג.
הסכם השכירות לתקופת האופציה לא נחתם
בסופו של דבר עקב חילוקי דעות עם הנתבעים לגבי מועדי התשלומים, ולפיכך הודיע התובע לנתבעים עוד ביוני 2011 כי עליהם לפנות את הדירה בתום תקופת השכירות הראשונה.

ד.
הנתבעים פינו את הדירה הלכה למעשה ביום 23.9.2011 לאחר ניתוק החשמל והמים, והותירו ברשותם את מפתחות הדירה, ואלה נמסרו לתובע רק ביום 3.1.2012, כאשר באותו המועד שילמו הנתבעים לתובע סך של 5,580 ש"ח עבור שני חודשי השכירות הנוספים (בגין אוגוסט וספטמבר 2011).
ה.
אי פינוי הדירה בתום תקופת השכירות הראשונה היסב לתובע נזק מהטעם שלא ניתן להשכיר דירה בירוחם לאחר חודש ספטמבר מכיוון שמדובר באמצע שנת הלימודים.
ו.
יש לחייב את הנתבעים בחובות בגין ארנונה ומים לתקופה שמיום 23.9.2011 ועד ליום 3.1.2012.
ז.
התובע מתקיים מדמי השכירות והוא נאלץ ליטול הלוואות מהבנק על מנת לעמוד בהתחייבויותיו.
ח.
ברשות התובע שיק בטחון בסך של 10,000 ש"ח אך הוא העדיף להגיש את התביעה לבית המשפט תחת לנקוט בהליכי הוצאה לפועל.
ט.
כל ניסיונותיו של התובע להשכיר את הדירה עלו בתוהו.
י.
התובע טען כי יש לחייב את הנתבעים בהפרש דמי השכירות בסך של 28,020 ש"ח (33,600 ש"ח בניכוי דמי השכירות ששולמו בסך של 5,580 ש"ח), וכן פיצויים בגין עגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח. התובע העמיד את סכום התביעה עם הגשתה על סך של 32,700 ש"ח.



טענות הנתבעים בכתב ההגנה
4.
הנתבעים הגישו כתב הגנה וכן תביעה שכנגד בסך של 10,000 ש"ח, וטענו, בתמצית, כדלקמן:-
א.
תקופת השכירות לא הוארכה מהטעם שהתובע ביקש להעלות את דמי השכירות עבור תקופת האופציה מעבר לשיעור ההגדלה המוסכם בהסכם השכירות (בשיעור של 5%).
ב.
התובע מסר את הסכמתו בעל פה לכך שהנתבעים יאריכו את תקופת השכירות בחודשיים נוספים (לאוגוסט וספטמבר 2011), אם כי לאחר מכן שינה את טעמו ודרש תשלום לתקופת האופציה.
ג.
הנתבעים הכחישו את טענת התובע באשר לחיובם בדמי השכירות לגבי חלק מהתקופה לאחר פינוי הדירה, או לגבי חיובים אחרים, וטענו כי התובע אישר בחתימתו שאין לו טענות כלפיהם, וצירפו מסמך הנחזה להיות חתום על ידי כל הצדדים בדבר העדר טענות מטעמו של התובע כלפיהם.

ד.
על הדירה לא רובצים חובות כלשהם שכן הנתבעים שילמו את כל החיובים הרלבנטיים.
ה.
התובע לא החזיר את שיק הביטחון שנמסר לו הגם שבנסיבות העניין היה עליו להחזיר את השיק לידי הנתבעים.
ו.
הדירה הושכרה על ידי התובע.
טענות הנתבעים בתביעה שכנגד
5.
בכתב התביעה שכנגד נטען כי במשך תקופת המגורים בדירה התובע הטריד את הנתבעים פעמים רבות והביא אנשים לדירה ללא תיאום מראש, כדי להשכיר או למכור את הדירה, וכן פרסם את הדירה להשכרה או מכירה בתקופת השכירות הראשונה, וכי נגרמו להם הוצאות בגין התביעה שהגיש התובע.
טענות התובע בכתב ההגנה- שכנגד
6.
בכתב ההגנה- שכנגד הכחיש התובע את טענות הנתבעים, וטען, בין היתר, כי הוא תובע אך ורק בגין הפרת הסכם השכירות למשך 6 חודשים שבהם הדירה עמדה ריקה בסך של 16,800 ש"ח.
7.
למען הסדר אציין כי הודעה זו של התובע מתיישבת עם תשלום דמי השכירות בגין אוגוסט וספטמבר 2011 על ידי הנתבעים, ועם השכרת הדירה על ידי התובע החל מיום 26.3.2012 (הסכם השכירות הוצג בפני
במהלך הדיון).
העניינים שאינם במחלוקת
8.
אין מחלוקת בין הצדדים כי תקופת השכירות הראשונה הסתיימה ביום 31.7.2011, כי הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי המשך השכירות בתקופת האופציה (הגם שנטושה מחלוקת לגבי הסיבה לכך), כי הנתבעים המשיכו להתגורר בדירה עד ליום 23.9.2011, שאז פינו את הדירה, וכי בתחילת ינואר 2012 הנתבעים מסרו את מפתח הדירה לתובע.
השאלות שבמחלוקת
9.
המחלוקות העיקריות בין הצדדים הינן האם הנתבעים עשו דין לעצמם והתגוררו בדירה במשך כחודשיים נוספים ללא הסכמת התובע, או שמא קיבלו את הסכמתו לעניין זה, וכפועל יוצא מכך- האם מנעו מהתובע להשכיר את הדירה בגין אי פינוי הדירה בתום תקופת השכירות הראשונה, האם מנעו מהתובע להשכיר את הדירה בשל עיתוי מסירת המפתח, האם עליהם לשאת בדמי השכירות בגין חלק מתקופת האופציה, והאם התובע ויתר על החיובים הנטענים על ידו כנגד הנתבעים.
דיון
10.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על דחיית התביעה שהגיש התובע (להלן: "התביעה העיקרית"), וכן על דחיית התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים, מהטעמים שיפורטו להלן.
11.
לא מצאתי כי הוכח בפני
שניתנה הסכמה מראש על ידי התובע להאריך לנתבעים את תקופת השכירות בחודשיים נוספים. אין חולק שהצדדים לא הסכימו על הארכת הסכם השכירות למשך תקופת האופציה, גרסאות הצדדים בעניין הסכמת התובע לחודשיים נוספים מכחישות זו את זו, ובמכתב בא כוחו של התובע, שהוצא ביום 29.11.2011, ואשר נשלח לפי הטענה לנתבעים, נטען כי לא נמסרה הסכמת התובע להמשך שהיית הנתבעים בדירה.
12.
לגבי מסירת הדירה לתובע אציין כי היה על הנתבעים להחזיר לתובע את מפתח הדירה בסמוך לאחר פינוי הדירה ביום 23.9.2011, וזאת כדי שלא להערים בפני
ו קושי מלהיכנס לדירה, ולאפשר את המשך השכרתה בסמוך לפינוי הדירה על ידם.
עם זאת, על התובע חלה החובה לצמצם את הנזקים הנטענים על ידו (וראו לעניין זה את סעיף 5.3 להסכם השכירות), ולאחר פינוי הדירה על ידי הנתבעים היה באפשרותו להחליף את מנעול הדירה, ולדרוש מהנתבעים את ההוצאות שהיו כרוכות בכך, אלא שהתובע בחר שלא לפעול באופן זה.
13.
לאור האמור לעיל, וככל שהייתי מוצא לנכון לקבל את התביעה העיקרית, או חלק ממנה (ולעניין זה ראו בהמשך), יכול שהיה מקום לחייב את הנתבעים בדמי השכירות בגין תקופת התארגנות סבירה שהייתה נדרשת לתובע לצורך המשך השכרת הדירה לאחר פינויה, ובכלל זה היה מקום לבחון האם התובע הציג ראיות מטעמו לגבי הפעולות שנקט לצורך השכרת הדירה, והאם פנו אליו שוכרים פוטנציאליים בתקופה הרלבנטית.
לעניין זה אציין כי טענת התובע שלפיה לא ניתן להשכיר את הדירה לאחר חודש ספטמבר ובמהלך שנת הלימודים, לא הוכחה
בפני
, מה גם שהיא אינה מתיישבת עם העובדה שהתובע השכיר את הדירה בחודש מרץ 2012.
14.
חרף האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את מלוא הראיות שהובאו בפני
, לא מצאתי לנכון לקבל את התביעה העיקרית, וזאת לאחר שמצאתי כי התובע ויתר על טענותיו כלפי הנתבעים בגין הנזקים הנטענים על ידו, מהטעמים שיפורטו להלן.
15.
לכתב ההגנה צורף על ידי הנתבעים מסמך אשר אין חולק כי נחתם על ידי הנתבעים ועל ידי התובע, ומן הראוי להביאו כלשונו-
"אני שלמה אביטן
מקבל מפתחות מליאור וג'ולי מכלוף מדירה יצחק שדה 616/3 במצב תקין וצ'יק על סך 5,000
בלי חובות על הדירה ונזקים
השוכרים לא חייבים לי כלום.
יש תיקונים שצריכים לסדר והפירוט הוא:
תריס במטבח שלב 1
צינור של המים מתחת לכיור
חוב בחשמל של 20 ש"ח
חיבור של החשמל
מנעול של השער בחוץ
אנחנו מתחייבים לשלם את הקבלות ...
"
(
הדגשות לא במקור- הח"מ).
כן הוצג בפני
על ידי הנתבעים העתק של שיק על סך של 5,580 ש"ח שנרשם לפקודת התובע, ואשר זמן פירעונו ביום 10.1.2012, אישור מיום 26.9.2011 מתאגיד המים והביוב האיזורי בדבר העדר חובות בגין מים וביוב, ואישור מיום 22.9.2011 מהמועצה המקומית ירוחם בדבר העדר חובות ארנונה.
16.
על פני המסמך הנ"ל לא צוין מועד עריכתו או חתימתו על ידי הצדדים, והגם שלא התעוררה מחלוקת בעניין זה, מצאתי לנכון לציין כי על פי כתב התביעה מפתחות הדירה והשיק בסך 5,580 ש"ח נמסרו לתובע ביום 3.1.2012, ומכאן שיש מקום לייחס את מועד חתימת המסמך הנ"ל על ידי הצדדים למועד זה, או בסמוך אליו.
17.
עיון במסמך הנ"ל מעלה כי הצדדים מצאו לנכון, במועד החזרת הדירה לתובע, להסדיר במסגרתו את היחסים ביניהם, ובכלל זה הוסדר פירעון יתרת דמי השכירות שעל הנתבעים היה לשלם לתובע (בגין אוגוסט וספטמבר 2011), וכן
נקבע כי הנתבעים אינם חייבים דבר לתובע, למעט תשלום עבור תיקונים מסוימים שפורטו בהסכם וזאת כנגד הצגת קבלות על ידי התובע.

18.
יש לציין כי המסמך הנ"ל נחתם על ידי הצדדים בתחילת ינואר 2012, וזאת לאחר שבסוף נובמבר 2011 נשלח לנתבעים מכתב מטעם בא כוחו של התובע, ובמסגרתו נטען כי נגרמו לתובע נזקים בגין אי השכרת הדירה, והנתבעים נדרשו לתאם עם התובע מועד לצורך החזרת מפתח הדירה, לשלם
לתובע סך של 50$ לכל יום איחור מיום 1.8.2011 ועד למסירת הדירה, ולשלם את כל התשלומים והמיסים החלים על הדירה עד למועד זה.
עוד נטען שככל שהנתבעים לא יפעלו כאמור לעיל יאלץ התובע לעשות שימוש בשיק הביטחון שהופקד בידו בסך של 10,000 ש"ח, ובמידת הצורך אף לתבוע את הנתבעים על נזקים נוספים שנגרמו לו.
19.
לאור האמור לעיל, ובהתחשב בעיתוי חתימת המסמך הנ"ל בין הצדדים, יוצא שככל שהיה שבכוונת התובע לדרוש מהנתבעים פיצוי על נזקיו הנטענים, ובכלל זה לנקוט בהליכים על פי שיק הביטחון, או בהליכים אחרים, כפי שפורט במכתב בא כוחו, הרי שבחתימתו על המסמך הנ"ל, ובכלל זה על הודעתו כי "השוכרים לא חייבים לי כלום", הביע התובע את דעתו כי מצא לנכון לוותר על טענותיו אלה.
20.
הלכה פסוקה היא כי מי שחתם על מסמך משפטי מוחזק כמי שקרא, הבין והסכים לתוכנו (
ע"א 1548/96, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד

(2) 559, עמ' 570-573;
ע"א 6799/02, יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח
(2) 145, בעמוד 149; פורסם במאגרים משפטיים).
21.
יש לציין כי לא מצאתי אזכור או התייחסות למסמך הנ"ל מטעם התובע בכתבי הטענות מטעמו (כתב התביעה וכתב ההגנה לתביעה שכנגד), למרות שהוא צורף לכתבי הטענות של הנתבעים. במהלך הדיון הצגתי את ההסכם הנ"ל בפני
התובע והוא אישר בפני
כי חתם על ההסכם. אי התייחסות התובע למסמך הנ"ל בכתבי הטענות מטעמו מעוררת את הרושם כי התובע ניסה להרחיק את עצמו מדבר קיומו של המסמך, האמור בו, ומשמעויותיו.
22.
טענת התובע לגבי תשלומי חובה שונים שיכול ולא נפרעו על ידי הנתבעים בגין התקופה שעד למסירת המפתח לא הוכחה בפני
.
התוצאה
23.
מהטעמים שפורטו לעיל מצאתי לנכון להורות על דחיית התביעה העיקרית.
24.
לאור האמור לעיל, מן הראוי שהתובע ישיב לנתבעים את שיק הביטחון בסך 10,000 ש"ח שנמסר לו על ידם.
25.
באשר לתביעה שכנגד בסך של 10,000 ש"ח שהוגשה על ידי הנתבעים (התובעים שכנגד) מצאתי לנכון להורות על דחייתה של זו, וזאת לאחר שלא מצאתי כי יש בטענות שהועלו במסגרתה עילת תביעה של ממש כנגד התובע, הנתבע- שכנגד.

26.
לאור דחיית התביעה העיקרית והתביעה שכנגד לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות על מי מהצדדים.
27.
בקשת רשות ערעור על פסק הדין ניתן להגיש בתוך 15 יום.
28.
המזכירות תודיע לצדדים.





ניתן היום,
כ"ח סיון תשע"ב, 18 יוני 2012, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 22529-03/12 שלמה אביטן נ' ליאור מכלוף, ג'ולייט מכלוף (פורסם ב-ֽ 18/06/2012)