פסקי דין על שני-המרת כספים בע"מ | פסקי דין על דוד ברקאי

54816-01/12 תט     20/06/2012




תט 54816-01/12 שני-המרת כספים בע"מ נ' דוד ברקאי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"ט 54816-01-12 שני-המרת כספים בע"מ
נ' ברקאי

תיק חיצוני
:
0330378116




בפני

כב' הרשם
אריה ביטון


תובעים/המשיבה

שני-המרת כספים בע"מ


נגד


נתבעים/המבקש

דוד ברקאי



החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר.
טענות הצדדים

לטענת המבקש, משמש הוא כיזם בענף הנדל"ן ובבעלותו מצויה חברת "נולימיט" יזמות ובניין בע"מ (להלן: "החברה"), ואילו המשיבה הינה חברה פרטית המפעילה עסק למתן הלוואות חוץ בנקאיות והחלפת כספים ומטבע זר.

לטענתו, החברה נהגה לקחת, מעת לעת, הלוואות רחבי היקף מאת המשיבה, אשר הועמדו לטובתה ללא שנחתמו עמה הסכמים ובריבית מופקעת. המבקש טוען כי, יש לסלק את התביעה כנגדו על הסף שכן כל חוב, ככל שקיים כלפי המשיבה, הינו חובה של החברה, אשר הינה אישיות משפטית נפרדת ושונה ממנו.

המבקש מציין, כי בין המשיבה לבין החברה לא נחתם מעולם הסכם הלוואה בכתב על פי דרישת חוק הלוואות חוץ בנקאיות, ובהעדרו של הסכם מתיר החוק לחברה לקזז את נזקיה מכל סכום שייקבע כי היא חייבת למשיבה. לטענתו, המשיבה נהגה לחייב את החברה בשיעור ריבית מופקעת של 4.5% בממוצע בחודש, ועל כן, נגרם לה נזק העולה על סכום התביעה.

כמו כן, לטענתו, ללא קשר ליחסים העסקיים שהיו למשיבה ולחברה, נהג גם הוא לבצע באופן אישי עסקאות פרטיות לצרכיו האישיים בהיקפים קטנים יותר, אולם, היה ברור למשיבה כי אין הן קשורות לעסקאות של החברה. השיק נשוא ההתנגדות ניתן למשיבה כשיק ביטחון בגין הלוואות פרטיות של המבקש, אשר נוהלו בנפרד מעסקאות החברה, ואשר הוגש לביצוע מבלי שהתקיים התנאי לביצועו ולמרות שהלוואותיו הפרטיות סולקו, תוך שהמשיבה זוקפת שיק זה לטובת חובות החברה שלא כדין. על כן, עומדת לו טענת כשלון תמורה מלא כנגד פירעון השיק.

לטענת בא כוח המשיבה, אין המדובר בהלוואה כי אם בעסקאות רגילות לרכישת מט"ח, שכן המשיבה הינה חברה להמרת כספים ואינה עוסקת במתן הלוואות מכל סוג שהוא. בא כוח המשיבה טוען שבגין רכישות מט"ח אלו שביצע המבקש, חתם הוא על הצהרת מבקש שירות המאשרת את אופי העסקה. בא כוח המשיבה מציין כי המדובר במי שהוא בר אוריין בענייני עסקים, וממילא חזקה עליו שבעת חתימתו ידע על מה התחייב.
דיון והכרעה

בהתאם להלכה הפסוקה, די למבקש כי יצביע בתצהירו על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה בכדי שתינתן לו הרשות להתגונן, ואין בית המשפט בוחן, בשלב זה של הדיון, את מהימנות העדות ואת אמיתות האמור בתצהיר ואף לא כיצד יצליח המבקש להוכיח את הגנתו.

חרף כללים מקלים אלה, שנועדו למנוע את נעילת שערי בית המשפט בפני
מי שהגנה אפשרית בפיו, נקבע, כי בית המשפט לא ייתן רשות להתגונן כשטענתו העובדתית של המבקש הינה חסרת ממשות על פניה, או שהיא הגנת בדים (ראו: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722).

טענתו של המבקש לפיה המדובר בחובות של החברה וכי לא נחתמו הסכמי הלוואה בין החברה לבין המשיבה איננה רלוונטית לענייננו ואינה מהווה טענת הגנה של המבקש כלפי תביעת המשיבה, שהרי המדובר בתביעה שטרית של המשיבה כנגד המבקש בלבד נוכח השטר שמסר הוא למשיבה. אף המבקש עצמו מודה כי מסר את השיק למשיבה כנגד הלוואות שנטל הוא מאת המשיבה, ומכאן שטענתו לחוסר יריבות אישית בינו לבין המשיבה נסתרת מתוך טענותיו הוא. בנסיבות העניין, אין מקום כלל לבחון את טענות ההגנה שיש לחברה כלפי המשיבה, שכן בתיק זה אין החברה מהווה כנתבעת כלל ואין לה כל מעמד משפטי.

כל שנותר לבחון במסגרת זו הינה שאלה אחת בלבד, והיא: האם טענתו של המבקש, כי השטר נמסר למשיבה לביטחון בלבד בגין הלוואותיו הפרטיות, אשר סולקו לטענתו, מהווה טענת הגנה אפשרית כנגד תביעת המשיבה.

ראשית, בחקירת המבקש נסתרה טענתו בדבר אופי העסקאות שבין הצדדים בגינה נמסר השטר נשוא תיק זה, שכן, בעוד שלטענתו מדובר בהלוואה שניתנה לו על ידי המשיבה, הודה המבקש בחקירתו כי חתם הוא על מסמך המעיד כי המדובר בעסקה לרכישת מט"ח וציין בתגובה לשאלת ב"כ המשיבה כי החתימו אותו על הטופס. אכן, כטענת ב"כ המשיבה, מתקיימת בענייננו החזקה לפיה המבקש ידע על מה הוא חותם ונתן לכך את הסכמתו מדעת, ונראה כי התכחשותו המאוחרת מהווה טענה סתמית וחסרת ממשות על פניה. ומכאן, עולה כי המבקש ידע גם ידע כי המדובר בעסקאות להמרת מט"ח ולא בהלוואות.

שנית, טענת המבקש כי עסקאותיו הפרטיות נוהלו בנפרד מעסקאות החברה וכי אף נוהלה כרטסת נפרדת לא נתמכה במסמכים כנדרש, ואף בדיון שנערך בפני
לא צורף העתק מאותה כרטסת נפרדת, בעוד שלטענת המבקש, כעולה מחקירתו הנגדית, קיים תיעוד שכזה בחברה.

יתר על כן, מן הדין היה כי המבקש יכבד ויכנס במסגרת תצהירו לפרטי העובדות שעליהן מבסס הוא את טענתו בדבר סילוק הלוואותיו הפרטיות שלטענתו נטל הוא מאת המשיבה ובתמורה להן נמסר השיק נשוא תיק זה, וזאת בכדי שתקום לו הגנה אפשרית בדמות של כישלון תמורה מלא כנגד השטר שנמסר, כטענתו, לביטחון בלבד. על המבקש היה לציין אלו הלוואות נפרעו ומתי ולא להסתפק בטענה כללית בלבד לפיה סולקו הלוואותיו כלפי המשיבה. בנסיבות אלו, אין אף כל אפשרות לבחון האם המדובר בכישלון תמורה מלא או שמא חלקי ואם הוא חלקי אזי האם הינו חלקי קצוב או בלתי קצוב, וכבר נקבע בפסיקת בתי המשפט כי לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות קיימת נטייה ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות את בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה, תוך מתן משקל גובר לזכות הדיונית להתגונן שהינה בעלת משקל חוקתי הנגזרת מזכות הפנייה לערכאות אשר הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי (ראו: ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ).

בנסיבות העניין, ולנוכח טענת המבקש כי חובותיו למשיבה סולקו, וכי קיים על כך תיעוד בחברה, ולאור האפשרות לטעון, בשלב זה של ההליך, טענות בע"פ שיש בהן לסתור מסמך שבכתב, הגם שנראה כי המדובר בטענות הגנה קלושות למדי, הנני נותן למבקש רשות להתגונן מפני התביעה.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין, ולאחר איזון בין טענות ההגנה של המבקש לבין הממצאים שעלו בהחלטתי לעיל, הנני מכפיף את הרשות להתגונן להפקדת סך של 500,000 ש"ח בקופת בית המשפט בתוך 45 ימים מהיום.

במידה ולא יופקד הסכום במועד, תדחה ההתנגדות והמבקש ישא בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך של 5000 ₪.

היה ותבוצע הפקדה במועד, תקבע המזכירות את התיק לדיון בפני
שופט והוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 5000 ₪ יקבעו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.





ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 54816-01/12 שני-המרת כספים בע"מ נ' דוד ברקאי (פורסם ב-ֽ 20/06/2012)