פסקי דין על עמותת הצל ליבו של ילד לזכר ד"ר עמי כהן ז"ל | פסקי דין על יעל פלג | פסקי דין על בנק הפועלים תל אביב סניף המאסיפים |

51498-05/12 א     21/06/2012




א 51498-05/12 עמותת הצל ליבו של ילד לזכר ד"ר עמי כהן ז"ל נ' יעל פלג, בנק הפועלים תל אביב סניף המאסיפים








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



21 יוני 2012

ת"א 51498-05-12 עמותת הצל ליבו של ילד לזכר ד"ר עמי כהן ז"ל
נ' פלג ואח'
בפני
כב' השופטת מלכה ספינזי





המבקשת
עמותת הצל ליבו של ילד לזכר ד"ר עמי כהן ז"ל
ע"י עוה"ד סטופל ועמנואל


נגד

המשיבים
1. יעל פלג
בעצמה
2. בנק הפועלים תל אביב סניף המאסיפים
12510


החלטה

1.
המבקשת הגישה כתב תביעה כנגד המשיבים במסגרתו ביקשה כי:
א.
יינתן צו הצהרתי שיקבע שהמבקשת מילאה אחר כל הוראות הסכם השכירות מיום 10.12.00 (להלן:"הסכם השכירות הראשון") וכן מילאה אחר כל הוראות הסכם סיום תקופת השכירות מיום 1.5.12 (להלן:"הסכם סיום שכירות").

ב.
יינתן צו עשה המורה למשיבה 1 (להלן:"המשיבה") להחזיר לאלתר למבקשת את הערבות הבנקאית המקורית (להלן:"הערבות") שניתנה לה בהתאם להסכם השכירות מיום 10.12.00 (ערבות מספר 300340/0001)

ג.
יינתן צו מניעה המורה למשיב 2 (המשיב הפורמאלי) להימנע ממימוש הערבות ולבטלה לרבות כל מסמך המאריך את תוקף הערבות.

2.
ביחד עם כתב התביעה הגישה המבקשת בקשה במעמד צד אחד למתן צו מניעה זמני שיימנע מימוש הערבות.

3.
ביום 28.5.12 ניתנה על ידי כב' השופטת ריבה ניב, החלטה המקבלת את הבקשה תוך שהיא
קובעת:

"5. המבקשת הינה עמותה העוסקת בהצלת חיים. לכאורה פעלה בתום לב ועל פי ההסכמות שגובשו בין הצדדים, ואף ביצעה אותן במלואן. דהיינו, שלכאורה הינה זכאית לקבל את הערבות הבנקאית לידיה. ככל שהועלתה טענה חדשה כי נגרם נזק למערכת המים, היה מקום ליתן למבקשת לבדוק טענה זו, ובמידת הצורך לתקן את שזקוק תיקון.
6. המבקשת הפקידה התחייבות עצמית להבטחת נזקי המשיבה. הנני נעתרת לבקשה ומורה בצו ארעי הניתן במעמד צד אחד, כי אין לחלט את הערבות הבנקאית עד להחלטה אחרת".

4.
ביום 4.6.12 ניתנה על ידי החלטה ולפיה קבעתי דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד הצדדים.

העובדות הצריכות לבקשה

5.
ביום 10.12.00 נחתם בין המבקשת למשיבה הסכם שכירות במסגרתו השכירה המשיבה למבקשת נכס (להלן: "הדירה"; "הנכס"; "המושכר") המצוי ברח' בורוכוב 1 באזור.


הסכם השכירות הוארך פעמיים (מיום 1.1.04) לתקופה של 36 חודשים כל פעם. ביום 31.8.09 הוארך ההסכם השכירות פעם נוספת, הפעם עד ליום 31.12.12.


על אף האמור הוסכם בין הצדדים כי הסכם השכירות
יופסק ב- 30.4.12.

6.
ביום 1.5.12 נחתם הסכם סיום שכירות, בו נקבע, בין השאר:

"הצדדים מסכימים כי רשימת העבודות ומצבן הינן כמפורט בנספח א' להסכם וביצוען ייחשב כמילוי כל הוראות ההסכם".

7.
ביום 20.5.12 נתקבלה הודעה מאת ב"כ המשיבה לפיה ביום 21.5.12 היא מתעתדת להגיש לפירעון את הערבות הבנקאית, וזאת מאחר ולטענתה המבקשת לא מילאה אחר הסכם סיום השכירות ולא תיקנה את כל הדרוש תיקון, לרבות את מערכת המים בנכס.

8.
לאור הודעתה של המשיבה, כאמור, הוגשה הבקשה שבפני
י.




ד טענות הצדדים בקצירת האומר:

טענות המבקשת:

9.
א.
לא התקיימו התנאים הספציפיים
שנקבעו בסעיף 14 להסכם השכירות שנחתם בין
הצדדים למימושה של הערבות הבנקאית הקובע:

"מוסכם בזה בין הצדדים כי המשכיר ו/או עורך הדין יהיו זכאים להגיש את הערבות הבנקאית לפירעון וכן להשלים את שטר החוב ולהגישו לפירעון בלשכת ההוצל"פ, כולו ו/או חלקו וזאת אם השוכר לא ימלא התחייבויותיו כמבואר בהסכם זה לאחר שניתנה הודעה לשוכר של 14 יום לפחות"
.

ב.
בכל מקרה וגם אם ייקבע שהתקיימו התנאים האמורים, עדיין התנהגותה של המשיבה נגועה בחוסר תום לב הבא בגדר החריג הקבוע בפסיקה בכל הקשור למימוש ערבות בנקאית אוטונומית, שכן הערבות הוגשה למימוש על אף שכל התיקונים עליהם הוסכם בין הצדדים במסגרת הסכם סיום השכירות בוצעו.

ג.
הטענה בדבר בעיה במערכת המים אינה כלולה בנספח להסכם סיום השכירות. מדובר בטענה חדשה שהועלתה אך ורק בכדי להצדיק את הגשת הבקשה למימוש הערבות.


למעלה מן הצורך ומבלי שיהיה בכך כדי להודות בטענה לפיה מערכת המים אינה תקינה, הציגה המבקשת תמונה שצולמה בנכס, ביום 15.6.12, ממנה עולה כי בברזים זורמים מים.

ד.
עם מסירת המפתחות לב"כ המשיבה היה עליו להחזיר לידי המבקשת את הערבות הבנקאית, הכל בהתאם למוסכם בהסכם סיום השכירות.



טענות המשיבה
:
10.
א.
המבקשת לא עמדה בהסכם סיום השכירות ולא סיימה את כל השיפוצים על פי
הסכם זה, כך בין השאר, לא החליפה את מיכלי ההדחה כמוסכם אלא החליפה אותם במיכלי הדחה מפלסטיק בצבע לא מתאים; לא נשתל דשא בחצר הקדמית; לא תוקנו כל נקודות החשמל; לא הותקן האינטרקום בכניסה; לא הותקנו מנורות בכניסה לדירה ובגרם המדרגות שבדירה.

ב.
משנציג העמותה הודיע בהודעת דואר אלקטרוני לב"כ המשיבה כי המבקשת סיימה את ביצוע כל העבודות בהתאם להסכם סיום השכירות, ביקשה המשיבה להחזיר את המפתח למרות שידעה כי אין הדבר נכון, דהיינו, כי במועד החזרת המפתח (16.5.12) עדיין לא היה בדירה אינטרקום, חשמל או מים חמים (ראה סעיף 16 לכתב התשובה מטעם המשיבה).

ג.
מאחר והמשיבה אמורה הייתה לעבור ולהתגורר בדירה שפונתה על ידי המבקשת, היא נאלצה לפעול לתיקון הנזקים לרבות נזקי המים והאינטרקום על חשבונה ובמקביל פעלה
למימוש הערבות הבנקאית וזאת בכדי שתוכל לממן את אותם התיקונים, כך שתתאפשר כניסתה המידית למושכר.

11.
עד כאן טענות הצדדים.

דיון

12.
שתי שאלות הן העומדות לפתחי ובהן עליי להכריע. האחת, האם התמלאו התנאים הספציפיים שנקבעו במסגרת הסכם השכירות הראשון בין הצדדים למימוש הערבות הבנקאית. השנייה, האם התקיימו החריגים שנקבעו בפסיקה (תום לב, מרמה) שבהתקיימם ידחה בית המשפט בקשה למימוש ערבות בנקאית אוטונומית.


שאלות אלה כרוכות זו בזו.

13.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים אלה מול אלה, עיינתי בהסכם השכירות הראשון, בהסכם סיום השכירות ובטענות הצדדים כפי שהן עולות מכתבי הטענות על נספחיהם שהוגשו על ידם, ובעיקר בעדויות הצדדים כפי שנשמעו בפני
י בישיבת יום 17.6.12, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

האם התמלאו התנאים הספציפיים שבהסכם השכירות הראשון למימוש הערבות הבנקאית:

14.
סעיף 14 להסכם השכירות קובע:

"מוסכם בזה בין הצדדים כי המשכיר ו/או עורך הדין יהיו זכאים להגיש את הערבות הבנקאית לפירעון וכן להשלים את שטר החוב ולהגישו לפירעון בלשכת ההוצל"פ, כולו ו/או חלקו וזאת אם השוכר לא ימלא התחייבויותיו כמבואר בהסכם זה לאחר שניתנה הודעה לשוכר של 14 יום לפחות"
.

15.
כאמור, לטענת המבקשת, המשיבה לא עמדה בהסכם ולא הודיעה למבקשת כנדרש על פי ההסכם, לפחות 14 יום לפני הגשת בקשת מימוש הערבות כי היא מתעתדת לעשות כן.

הפעם הראשונה לטענת המבקשת שנמסרה לה הודעה על כוונה לממש את הערבות הבנקאית הייתה במסגרת הודעת דואר אלקטרוני מיום 20.5.12, כאשר הבקשה למימוש הערבות הבנקאית הוגשה ביום 21.5.12 (ראה עדות המשיבה בעמ' 2 שורה 5 לפרוטוקול).

המשיבה מאידך טוענת כי אין ממש בטענה זו תוך שהיא מפנה למכתבים מיום 10.5.12
ומיום 14.5.12 ששלח בא כוחה דאז. לטענתה, ממכתבים אלה עולה כי ככל שהמבקשת לא תבצע את התיקונים בהתאם למוסכם וכן לא תתקן את מערכת המים החמים זכאית המשיבה לפעול למימוש הערבות הבנקאית.

16.
אין בידי לקבל את טענת המשיבה. האמור בסעיף 14 להסכם השכירות ברור ולפיו יש למסור הודעה מפורשת בדבר כוונה לממש את הערבות הבנקאית לפחות 14 יום עובר להגשת הבקשה למימוש ערבות בפועל. במכתבים הנ"ל אין כל אמירה מפורשת המתייחסת למימוש הערבות.


לא זו אף זו. גם אם נניח לטובת המשיבה כי מהמכתבים
הנ"ל יש ללמוד על כוונתה להגיש את כתב הערבות למימוש עדיין משהבקשה למימוש הערבות הוגשה ביום 21.5.12 (ראה עדותה בעמ' 2 שורה 5)
הרי שבכל מקרה לא חלפו 14 יום כנדרש, לא ממועד המכתב הראשון (10.5.12) ולא ממועד המכתב השני (14.5.12).

17.
כך או כך יוצא, שהמשיבה לא עמדה בתנאי הקבוע בהסכם השכירות ומשכך לא הייתה זכאית להגיש את הערבות הבנקאית לבנק לצורך מימושה.

18.
לכאורה, די היה בקביעה זו בכדי לקבל את הבקשה ולהורות על מימוש הערבות. יחד עם זאת, למעלה מן הצורך ולמקרה שדעתי לא תתקבל, ראיתי לדון בקצרה גם בטענה החלופית של המבקשת, לפיה גם אם התקיימו התנאים הספציפיים כאמור בהסכם השכירות הראשון למימוש הערבות, עדיין אין המשיבה זכאית לממשה שכן לא הוכח כל נזק או כי לא מלואו תנאי הסכם סיום השכירות.

19.
בכדי שניתן יהיה להפעיל את הערבות הבנקאית, על המשיבה להוכיח כי התקיימו התנאים להפעלתה. לשון אחר, יש להוכיח שהמבקשת לא עמדה בתנאי הסכם השכירות ו/או בתנאי הסכם סיום השכירות (ראה סעיפים 13,14 להסכם השכירות) ולא תיקנה את כל הטעון תיקון.

20.
לטענת המשיבה בדין היא פנתה לממש את הערבות הבנקאית שכן לא רק שהדירה נמסרה לה באיחור אלא היא נמסרה לה כשמערכת המים אינה פועלת, אין דשא בחצר, מיכלי ההדחה שהותקנו אינם אלה שעליהם הוסכם
ומערכת החשמל כולה אינה תקינה.

21.
דא עקא ולטעמי, כל טענותיה אלו של המשיבה בדבר ליקויים שלא תוקנו, לרבות במערכת המים, לא הוכחו כדבעי ואסביר דברי.

המשיבה לא צרפה חוות דעת המפרטת את הליקויים שנמצאו בדירה לאחר ביצוע התיקונים על ידי המבקשת בהתאם לנספח הסכם סיום השכירות.


כמו כן, מעדותה של המשיבה, עולה כי על אף טענותיה בכל הקשור לשתילת דשא והתקנת מיכלי הדחה הרי שבפועל המבקשת כלל לא התחייבה לשתול דשא ואת מיכלי הדחה שהותקנו במקום אלה שהיו בנכס בתקופת השכירות, היא (המשיבה) רכשה בעצמה (ראה עדותה בעמ' 8 שורות 8-10, 16,17).

נקודה נוספת, המשיבה טענה שבכדי שתוכל לעבור ולגור בנכס היה עליה לסדר את מערכת החשמל והמים. לטענתה היא עשתה כן תוך שהיא מתכוונת לשלם לבעלי המקצוע השונים באמצעות כספי הערבות. משעוכב מימוש הערבות הבנקאית, הרי שעד היום טרם שילמה לבעלי המקצוע.


גם טענה זו של המשיבה נטענה בעלמא ומבלי שנתמכה במכתב/חשבונית עסקה מטעם אותם בעלי מקצוע או אפילו בהתייצבותם של אלה לדיון בכדי שיעידו אודות הליקויים שמצאו, העבודות שביצעו ובעיקר אודות הכספים אותם הם זכאים לקבל בגין כך מהמשיבה.

בעניין אחרון זה יפים הדברים הבאים:

"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימינה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנה מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להניח שאילו הובאה ראיה הייתה פועלת נגדו" [ע.א. 548/78, שרון נ' לוי, פדי לה (1) 736, 760; מצוטט בהסכמה בע.א. 55/89, קופל (נהיגה עצמית בע"מ)
נ' טלקר חברה בע"מ, פדי מד (4) 595, 602];

כמו כן, יפים גם דברי כב' השופט קדמי בספרו "על הראיות" (דיוניות חלק ב') בעמ' 719:

"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט, הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו הייתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה לאי השמעת עד... התנהגות כזו בהעדר הסבר אמין וסביר
פועלת לחובתו של הנוקט בה, באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד... היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב".

22.
גם
את טענת המשיבה לפיה בעת עריכת הנספח להסכם סיום השכירות שעניינו התיקונים שעל המבקשת לבצע, היא לא גילתה את הבעיה במערכת המים, איני יכולה לקבל.

מר אורי קרטס העיד, ועדותו זו לא נסתרה, כי הוא ביחד עם המשיבה היו בדירה, ערכו רשימה של מה שצריך להיות מתוקן, וזו הרשימה שמהווה את הנספח להסכם סיום השכירות.

למשיבה מאידך לא היה כל נימוק משכנע מדוע במהלך אותו סיור בנכס לצורך איתור תקלות עובר להכנת הנספח להסכם סיום השכירות, היא לא בדקה האם יש בברזים מים בכלל וחמים בפרט.

משאין חולק כי אכן נערך סיור שמטרתו גילוי ואיתור תקלות עובר למסירת החזקה במושכר בחזרה למשיבה, הדעת רק נותנת כי היה על המבקשת לבדוק – כשם שבדקה את מערכת החשמל – האם מערכת המים תקינה אם לאו.

הנימוק לפיו לא העלתה על דעתה כי מאחר ובנכס שהו חולים שהיה צורך לרחוץ אותם תהא מערכת המים מקולקלת לאו נימוק הוא בעיני שכן באותה מידה ניתן לומר שלא יתכן שבמקום בו שוהים חולים לא יתכן שמערכת החשמל לא תפעל ובכל זאת ראינו שהמשיבה טרחה לבדוק במסגרת אותו סיום האם מערכת החשמל פועלת.

23.
מן המקובץ עולה כי המשיבה לא הוכיחה
את הנזקים להם היא טוענת, וכפועל יוצא מכך לא עמדה בנטל ולא הוכיחה כי היא זכאית, בהתאם להסכמת הצדדים כעולה מהסכם השכירות הראשון, לפעולה למימושה של הערבות הבנקאית.

24.
נקודה אחרונה. לטענת המשיבה בכל מקרה חל האמור בסעיף 5 ט' להסכם השכירות הקובע:

"בכל מקרה של הפרת הוראה מהוראות סעיף זה, הרי בנוסף לכל זכות אחרת שתהיה למשכיר בהתאם להוראות סעיף זה ו/או בהתאם לדין יהיה המשכיר רשאי לבצע כל תיקון ו/או לעשות על חשבון השוכר כל פעולה שיראה לנכון להחזרת המקום לקדמותו, והשוכר מתחייב בזה להחזיר למושכר עם דרישה ראשונה כל סכום שיומצא על ידי המשכיר בהקשר לכך".


לפיכך וגם מטעם זה, טענה המשיבה כי היא זכאית להחזר כל ההוצאות שהוציאה לשם תיקון הליקויים וזאת על דרך של מימוש הערבות הבנקאית.


כפי שפרטתי לעיל, המשיבה לא המציאה כל ראיה על קיומם ליקויים כאמור או על הוצאת כספים, למעט קבלה ע"ס 2,500 ₪ ככל הנראה לצורך תיקון האינטרקום, אשר הוצגה על ידה
במהלך הדיון אך לא צורפה לכתב התשובה מטעמה.

במצב דברים זה ובהיעדר כל ראיה אודות הוצאות כספיות בפועל,
בנוסף להעדר חוו"ד לשם הוכחת קיומם של נזקים כאמור, הרי שהמשיבה לא עמדה בנטל ולא הוכיחה זכאותה בהתאם לאמור בסעיף 5ט' להסכם השכירות הראשון על כל המשתמע מכך, למעט
כאמור זכאות להחזר בסך של 2,500 ₪.


25.
בהינתן כל האמור ראיתי לקבוע כדלקמן:

א.
לא התמלאו התנאים הספציפיים
שנקבעו בהסכם השכירות הראשון שנחתם בין

הצדדים בכדי שתתאפשר מימושה
של הערבות הבנקאית.

ב.
בכל מקרה, וגם אם ייקבע כי התמלאו התנאים כאמור למימוש הערבות הבנקאית, עדיין לא הוכחו הנזקים הנטענים על ידי המשיבה והמצדיקים מימושה של הערבות הבנקאית.

ג.
בהתאם לקבוע בסעיף 5 ט' להסכם השכירות הראשון ובהתחשב בכך שהוצגה קבלה על תיקון האינטרקום זכאית המשיבה להחזר עלות תיקון האינטרקום.

26.
אשר על כן, אני מורה על ביטולה של הערבות הבנקאית האוטונומית וזאת בכפוף לתשלום
סך של 2,500 ₪ אותו תשלם המבקשת למשיבה בתוך 21 יום מהיום.

27.
לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי, לפנים משורת הדין ובהתחשב במצבה הכלכלי של המשיבה כנטען על ידה מצד אחד, ובהיות המבקשת עמותה מצד שני, לעשות צו להוצאות.

28.
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום כמקובל.




ניתנה היום,
א'
בתמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 51498-05/12 עמותת הצל ליבו של ילד לזכר ד"ר עמי כהן ז"ל נ' יעל פלג, בנק הפועלים תל אביב סניף המאסיפים (פורסם ב-ֽ 21/06/2012)