Google

סהאר אבו עראר, רעאד אבו עראר - מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שמעונים

פסקי דין על סהאר אבו עראר | פסקי דין על רעאד אבו עראר | פסקי דין על מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שמעונים

423/06 חעמ     20/06/2012




חעמ 423/06 סהאר אבו עראר, רעאד אבו עראר נ' מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שמעונים








בית משפט השלום בבאר שבע



חע"מ 423-06 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שמעונים
נ' אבו עראר ואח'

תיק חיצוני
:
703/06



מספר בקשה:
4

בפני

כב' השופט
יואב עטר


מבקשים

1
.
סהאר אבו עראר

2
.
רעאד אבו עראר
ע"י ב"כ עו"ד שי סיני


נגד


המשיבה

מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שמעונים
ע"י ב"כ עו"ד רמר



החלטה

בפני
בקשות להארכת מועד לביצוע צו הריסה, וצו הפסקת שימוש שניתנו על ידי כב' השופט ברסלר- גונן במסגרת גזר הדין בתיק זה,
ביום 8.1.2012.

כעולה מן הבקשות,
עובר למתן גזר הדין והצווים, ולאחר מכן,
פעלו ופועלים המבקשים נמרצות לשם הכשרת הבנייה וקבלת היתר בניה.

כעולה מן הבקשות, ביום 5.5.2010, דנה המשיבה בבקשה לקבלת היתר, והחליטה להמליץ לוועדה המחוזית על הפקדת התוכנית.

כעולה מן הבקשות, בשלב זה, הושלמו הערות והתיקונים אשר נדרשו במסגרת הליכי אישור התוכנית בוועדה המחוזית.

נטען בבקשות, כי מתן ההיתר, הינו בר השגה, והליך קבלתו צפוי להסתיים בתוך כ – 10 חודשים. עוד צוין בבקשות כי גם במסגרת גזר הדין,
עמד בית המשפט על התנהלות הרשויות באשר להליכי התכנון: "עצם הסכמתו של התובע הקודם לדחות את הטיעונים לעונש לזמן ממושך ביותר, על מנת לאפשר הכשרת הבנייה הבלתי חוקית, מלמדת כי ככל הנראה, קיים טעם כלשהו, לפחות בטענות הנאשמים, באשר לכשלים שיתכן ונפלו (בטעות) מצד רשויות המדינה, בהליך הקצאת הקרקעות...".

ב"כ
המשיבה בתגובתו הודיע כי הוא "מתנגד נחרצות", למתן ארכה. לטענת ב"כ המשיבה, התב"ע עליה תולים המבקשים את כל יהבם איננה היתר בניה, ונדרש עוד תהליך ארוך עד לקבלת היתר בניה, אם בכלל.
ב"כ המשיבה ייחד משקל רב בתגובתו להיקף הבניה (4 קומות בשטח כולל של 986 מ"ר), משך השימוש ללא היתר במבנה (מאז 2006), ולשיטתו,
ניתנו למבקשים די והותר אורכות להכשיר את הבנייה (3 שנים מאז מועד מתן הכרעת הדין וכ -
6 שנים ממועד גילוי העבירה), ואין מקום לארכות נוספות.

לטענת ב"כ המשיבה, היתר הבניה אינו נמצא כלל בהישג יד, ובשלב זה, אין ולא קיים אופק תכנוני להכשרת המבנה.
לשיטתו של ב"כ המשיבה, העובדה שהמבקשים פועלים כיום להכשרת המבנה, ואף הגישו לוועדה המחוזית בקשה לשינוי תב"ע, אינה מעלה ואינה מורידה.

ב"כ המשיבה ציין בסיפא של תגובתו: "ככל שהתב"ע עליה תולים המבקשים את כל יהבם, תאושר בסופו של יום, וככל שהמבקשים יגישו אז בקשה להיתר לוועדה המקומית וזו תאושר, יוכלו הם אז, בדומה לכל אזרח שומר חוק, להתחיל בבניה מחדש, ובכפוף להיתר שיינתן להם. זו דרך המלך, וכך מתבקש בית משפט נכבד זה להורות".

סבורני, כי דין הבקשות להתקבל.

בגין החומרה היתרה הנובעת מהיקף הבניה, ומשך השימוש הלא חוקי, נתנו המבקשים את הדין, וזו אינה השאלה המונחת לפתחי.

בית המשפט, בגוזרו את הדין, לא סבר שיש מקום, בשל כל השיקולים המפורטים בתגובת המשיבה, להורות על הריסה לאלתר של המבנה, אלא
מצא מקום לדחות את מועד ביצוע צווי ההריסה והפסקת השימוש, על מנת ליתן סיפק ביד המבקשים לנסות ולהביא להכשרת המבנה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי המבקשים פעלו ופועלים בעניין זה.

העובדה שבעטיה בפרק הזמן שקצב בית המשפט, בגזר הדין, לא הסתיימו ההליכים להכשרת המבנה אשר בית המשפט סבר כי ראוי שיעשו, חלף כניסתם המיידית של הצווים, נובעת רובה ככולה, מהסרבול הביורוקרטי המביא להימשכות הליכי קבלת ההיתר.

אכן, במקרה דנן, קם צורך בהגשת בקשה נפרדת לשינוי תב"ע כתנאי מוקדם להגשת בקשה למשיבה, ואולם, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשים פעלו בהקשר זה ולומר כי אך מעצם העובדה שלא הוגשה עדיין לוועדה המקומית הבקשה המתאימה (לאחר אישור שינוי התב"ע), לא קיימת כל בקשה.

ככל שהשיהוי אינו נובע (מאז מועד מתן גזר הדין)
מנסיבות הכרוכות במבקשים (או במחדלים של המבקשים), לא השתנו הנסיבות אשר הובילו את בית המשפט, בגזר הדין, ליתן את הארכה הראשונית.

כעולה מהבקשות וצרופותיהן, עמדת המשיבה בתגובתה לבקשה דנן, סותרת את עמדת המשיבה כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הוועדה מיום 5.5.10, עת החליטה להמליץ לוועדה המחוזית על התוכנית ("החלטה: להמליץ לוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית בכפוף להערות מהנדס הוועדה, רשות שדות התעופה וצה"ל"), ואף סותרת את התנהלות המשיבה במהלך הדיונים בתיק זה, שעה שהסכימה לדחיות של הטיעונים לעונש, שנפרסו על פני 3 שנים, וזאת על מנת לאפשר למבקשים להשלים את הליכי התכנון.

בנסיבות אלו, דומה כי בשל השילוב של קיומו של אופק תכנוני למבנה, עם התחושה כי המשיבה עצמה, מדברת בשני קולות, הריסת מבנה תהווה צעד בלתי הפיך, אשר אין זה מידתי לנקוט בו במקרה דנן:
"תופעה תדירה היא שבית-משפט נותן ארכה לביצועו של צו הריסה מקום שעבריין -הבנייה יכול שיזכה בהיתר בנייה, ואולם לא רק כך ניתנת ארכה לעבריין -בנייה... ...צו הריסה כי יבוצע, יביא הביצוע לתוצאה שאינה הפיכה. מסקנה נדרשת מכאן היא, כי נכון וראוי לפרש את החוק על דרך הענקת שיקול דעת רחב ועמוק לבית-משפט, ולו כדי למנוע בנסיבות אלו ואחרות תוצאות קשות ובלתי צודקות. אם, למשל, יש סיכוי כי המיבנה יזכה בהכשר תוך זמן קצר, מה צדק ומה טעם יש בפירוש המצמצם את סמכותו של בית-המשפט? וכי נאמר
pereat

mundus ,fiat iustitia
(ייעשה צדק וייחרב העולם)? או:
dura lex - sed lex
(קשה הוא החוק, אך חוק הוא)? וכי נאמר, בלשוננו-שלנו: ייקוב הדין את ההר?"

"(
רע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "אונו", פ"ד נו(3), 49 , 58-59 (2002))
נוכח האמור לעיל, אני נעתר לבקשות ומורה על הארכת המועד לביצוע צו ההריסה, וצו הפסקת השימוש
עד ליום 1.7.2013.

ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.








חעמ בית משפט שלום 423/06 סהאר אבו עראר, רעאד אבו עראר נ' מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שמעונים (פורסם ב-ֽ 20/06/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים