פסקי דין על עדן חשמל | פסקי דין על עדן יצחק | פסקי דין על א.א. מרכזי שליטה בע"מ

9375/11 רעא     25/06/2012




רעא 9375/11 עדן חשמל בע"מ, עדן יצחק נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ




החלטה בתיק רע"א 9375/11


בבית המשפט העליון


רע"א 9375/11



לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן


המבקשים:

1. עדן חשמל בע"מ



2. עדן יצחק



נ


ג


ד



המשיבה:
א.א. מרכזי שליטה בע"מ


בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.11.11 בעש"א 2609-08 ועש"א 2661-08 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' שטופמן


בשם המבקשים:
עו"ד דב פישלר

בשם המשיבה:
עו"ד אתי אבדר

החלטה


לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עש"א 2609-08 ועש"א 2661/08 (כבוד השופטת
י' שטופמן
) מיום 14.11.2011.


עניינו של ההליך הוא בשאלת חוסר תום הלב של המשיבה (חברת א. א. מרכזי שליטה בע"מ) בפתיחת הליכים בהוצאה לפועל. משפורטה השתלשלות העניינים בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אעמוד על אלו בקצרה בלבד.


ביום 15.1.003 ניתן פסק בורר, במסגרתו חוייבו המבקשים בתשלום סכום של כ-4,350,000 ש"ח למשיבה. ביום 25.8.2004 נדחתה בקשה לביטול פסק הבורר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ביום 1.9.2004 הודיעו המבקשים כי בכוונתם לשלם את החוב, תוך שהם מבקשים זמן מה להיערכות לתשלום וכן מבקשים העברת אישור על גובה ניכוי מס במקור. יום למחרת, ביום 2.9.2004 פתחה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל, וזאת, מבלי לידע כלל את המבקשים. ביום 12.9.2004 הועבר למשיבה סכום של 480,000 ש"ח, אשר עוקל במסגרת עיקולים שהוטלו על המבקשים. סכום נוסף של כ-1,000,000 ש"ח הועבר בהמשך אותו החודש. נוכח תשלומים אלו, והעיכוב בהעברת אישור על גובה ניכוי מס במקור, הגישו המבקשים בקשה במסגרת תיק ההוצל"פ לסגירת התיק מהטעם שנפתח בחוסר תום לב, וכן על בסיס טענת פרעתי. בהחלטת הרשמת נקבע כי המשיבה נחפזה יתר על המידה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל, יום אחד בלבד לאחר שהודיעו המבקשים כי ישלמו את החוב. חרף העובדה כי התיק נפתח טרם תיקון סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הקובע כי חובה על זוכה מכוח

פסק דין
להמתין שלושים ימים עד לפתיחת ההליכים בהוצאה לפועל, קבעה הרשמת כי התנהלות המשיבה עמדה בניגוד לחובת תום הלב שהייתה מוטלת עליה. יחד עם זאת, הרשמת קבעה כי מאחר שבדיעבד נתברר שהיה צורך בקיום הליכי ההוצאה לפועל ביחס ליתרת סכום החוב, הרי שאין לסגור את ההליך, ואין לקבל את הטענה כי המשיבה הייתה יכולה להימנע מפתיחת תיק ההוצאה לפועל כלל ועיקר. בהמשך לדברים, קבעה הרשמת כי יש לנכות מתיק ההוצאה לפועל את הסכומים ששולמו, ואשר המשיבה יכלה להניח מראש שישולמו כנגד החוב. לבסוף, קבעה הרשמת כי דרישת החייבים לקבלת אישור ניכוי מס במקור הינה על פי דין, ולפיכך לא נפל פסול בעיכוב תשלום חלקו של החוב הנוגע למע"מ. יחד עם זאת, לא היה בכך כדי להצדיק את עיכוב תשלום החוב במלואו.


על בסיס זה, קבעה הרשמת כי שכר טרחה א' יופחת ויועמד על 80,000 ש"ח, ושכר טרחה ב' יוותר בעינו.


על החלטת רשמת ההוצאה לפועל ערערו שני הצדדים לבית המשפט המחוזי. במסגרת זו, טענה המשיבה כי שגתה הרשמת בקביעתה כי ההליך נפתח בחוסר תום לב, ובהפחתת הסכומים שהועברו כנגד החוב מסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל. מנגד, טענו המבקשים כי שגתה הרשמת בכך שהפחיתה באופן חלקי בלבד את שכר טרחה א' ולא הפחיתה את שכר טרחה ב', נוכח חוסר תום הלב של המשיבה בפתיחת התיק.


בהחלטה מפורטת ומנומקת דחה בית המשפט את שני הערעורים. לעניין ערעורה של המשיבה קבע בית המשפט כי: "אכן תיק ההוצל"פ נפתח בחוסר תום לב גם מן הטעם שנפתח בחיפזון בלתי ראוי". בהמשך לכך קבע בית המשפט כי לא נפל פגם בהחלטת הרשמת על הפחתת הסכומים ששולמו מתיק ההוצל"פ, שכן לו היה נפתח התיק כראוי סכומים אלו לא היו כלולים בו. באשר לערעורם של המבקשים, קבע בית המשפט כי אין מקום להתערב בפסיקת ההוצאות, כי לא נפל פגם בהחלטת הרשמת, לרבות ביחס לעובדה שחרף חוסר תום ליבה של המשיבה, עולה כי אף לו הייתה ממתינה פרק זמן סביר לתשלום החוב הייתה נדרשת לפתיחת הליך ההוצאה לפועל.


מכאן הערעור שלפניי מטעם המבקשים. במסגרת הבקשה, שבים המבקשים וטוענים, כפי שטענו בפני
בית המשפט המחוזי, כי שגתה הרשמת בכך שלא הפחיתה לחלוטין את שכר הטרחה שניתן למשיבה בשל חוסר תום ליבה. בתוך כך, טוענים המבקשים כי משפעלו כדין בכל הנוגע לדרישה לקבלת אישור ניכוי מס במקור, לא היה מקום כלל לנקוט בהליכי הוצאה לפועל. עוד טוענים המבקשים כי מדובר בסוגיה בעלת חשיבות עקרונית, שכן עניינה במדיניות ההתערבות של רשמי ההוצאה לפועל בהוצאות הנפסקות אוטומטית בהליכים אלו, ובמדיניות ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות ביחס להוצאות הנפסקות בהליכי הוצאה לפועל.


במענה, טוענת המשיבה כי אין מקום לקבל את בקשת רשות הערעור, שכן היא נוגעת אך ורק ליחסים שבין הצדדים, ואינה מעוררת על סוגיה בעלת חשיבות כללית או ציבורית. בהמשך לכך, טוענת המשיבה כי אין מדובר בפסיקת הוצאות ושכר טרחה אוטומטית, מקום בו נתנה הרשמת את שיקול דעתה לנושא ואף התערבה בסכום ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו. עוד טוענת המשיבה כי לגופו של עניין לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהחלטת רשמת ההוצאה לפועל, שכן לא היה לה מנוס מפתיחה בהליכי הוצל"פ, נוכח דחיית המשיבים את תשלום יתרת החוב.


דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות ציבורית מרובה או קושי משפטי, החורגות מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123(1982)).
במקרה הנוכחי, חרף ניסיונם של המבקשים לעטות את המחלוקת במעטה של סוגיה בעלת משמעות כללית, הרי שמדובר במחלוקת פרטנית, המבוססת על נסיבותיו הייחודיות של ההליך, ושאינה מעוררת כל שאלה כללית. אף שבשונה מהליך משפטי רגיל, במסגרת הליכי הוצאה לפועל נקבע סכום ההוצאות ושכר הטרחה הראשוני באופן אוטומטי, הרי שאין בכל כדי להעיד על אי הפעלת שיקול על ידי רשמי ההוצאה לפועל. ברי, כי בסמכות הרשם להתערב בסכום ההוצאות ושכר הטרחה שנפסק על פי שיקול דעתה, ובהתאם לפסיקה המנחה בנושא פסיקת הוצאות ושכר טרחה (כפי שנעשה במקרה זה). בהמשך לכך, אין מקום להבחין בין אופן בחינת פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה על ידי ערכאת ערעור על הליך אזרחי רגיל, ובין אופן בחינת פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה על ידי ערכאת הערעור במסגרת של ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל. בשני המקרים יחד בוחנת ערכאת הערעור האם נפל פגם בשיקול דעת הערכאה הדיונית, המצדיק את התערבותה. העיון בבקשה מעלה כי כל שהמבקשים טוענים לו בפועל הוא שלא ניתן משקל מספיק לחוסר תום ליבה של המשיבה בנסיבות העניין, וכן כי בנסיבות המקרה הספציפי שגתה הרשמת בקובעה כי בדיעבד לא היה מנוס מפתיחת תיק ההוצל"פ, ומשכך אין להפחית את שכר הטרחה במלואו בגין ההתנהלות בחוסר תום לב. מחלוקת פרטנית זאת, שנבחנה על ידי שתי ערכאות, אינה מצדיקה את קבלת הבקשה.


נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ה' בתמוז התשע"ב (25.6.2012).





ש ו פ ט




_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11093750_h05.doc

שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 9375/11 עדן חשמל בע"מ, עדן יצחק נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/06/2012)