פסקי דין על רפאל אריאלי | פסקי דין על אברהם מונטנה

261/73 הפ     29/05/1973




הפ 261/73 רפאל אריאלי נ' אברהם מונטנה




(פד"י כז (2) 163)

(פד"י כז (2) 185)

בבית המשפט העליון

המרצות מס' 261/73, 330/73


השופטים:
כבוד מ"מ הנשיא זוסמן


המבקש:
רפאל אריאלי


ע"י ב"כ עו"ד י' לוברט

נ ג ד


המשיב:
אברהם מונטנה


ע"י ב"כ עו"ד צ' דרזנר


בקשה למתן רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו, מיום 4.2.73, ב-ע"א 671/71, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום הדוחה את תביעתו, והמבקש חוייב בתשלום סכום כסף.


צו

זו בקשה למתן רשות לערער על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר בשבתו לערעור הפך על-פיה דחיית תביעתו של המשיב וחייב את המבקש בתשלום סכום כסף.

על-פי תקנה 377, יצורפו לבקשת רשות "העתקים של החלטות הערכאות הקודמות באותו ענין". "החלטות הערכאות הקודמות" לשון רבים נאמר, ללמדך שלא די בהחלטת בית-המשפט המחוזי עליו מבקשים רשות ערעור. לא פעם אחת נאמר בבית-משפט זה, כי על מבקש רשות ערעור מוטלת החובה לדייק בקיום מצוות התקנה הנ"ל שאם לא יעשה כן, לא יהיו בפני
נשיא בית-המשפט העליון או השופט הדן בעניין המסמכים הדרושים כדי שיוכל להחליט אם העניין ראוי לבירור בפני
בית-משפט זה. המבקש צירף לבקשתו העתק של פסק-הדין שיצא בבית-המשפט המחוזי, אך לא צירף העתק של פסק-הדין של בית-משפט השלום שבוטל על-ידי בית-המשפט המחוזי, ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.

ואולם כדי להפיס את דעתו של בא-כוח המבקש אוסיף ואומר לאחר ששמעתי בפרוטרוט את השגותיו על פסק-הדין, אם כי שתי הערכאות הקודמות לא היו בדעה אחת, אין זה אחד מהמקרים היוצאים מהכלל בהם צריך לאפשר הגשת ערעור. לא אביע דעתי אם צדק בית-המשפט המחוזי אם לאו, אלא אומר רק, שאם כה ואם כה אין צידוק לברר את העניין בפני
ערכאת ערעור נוספת. משני הנימוקים הנ"ל אני דוחה את הבקשה.

המרצה מס' 330/73 מתבטלת.

המבקש ישלם למשיב את הוצאות הבקשה בסכום כולל של 200 לירות.

ניתן היום, כ"ז באייר תשל"ג (29.5.1973).








הפ בית המשפט העליון 261/73 רפאל אריאלי נ' אברהם מונטנה, [ פ"ד: כז 2 185 ] (פורסם ב-ֽ 29/05/1973)