פסקי דין על פיליפ גולדשטיין | פסקי דין על פרחה גולדשטיין | פסקי דין על איריס משה | פסקי דין על דוד לאון |

29800-06/12 א     20/06/2012




א 29800-06/12 פיליפ גולדשטיין, פרחה גולדשטיין נ' איריס משה, דוד לאון








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 29800-06-12 גולדשטיין ואח' נ' משה ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
1

בפני

כב' השופט
אהרון
שדה


מבקשים

1
.
פיליפ גולדשטיין

2
.
פרחה גולדשטיין


נגד


משיבים

1. איריס משה
2. דוד לאון



החלטה

בפני
בקשה למתן צו מניעה זמני שהוא בעצם גם סעד סופי.
הבקשה הוגשה ללא תביעה עיקרית ושלא כדין.
הפגם תוקן.

המבקשים הם בני זוג המתגוררים בבית דו משפחתי ברמת ישי,המשיבה 1 היא שכנתם לבית והמשיב 2 הוא שכן בבית סמוך.

לטענת המבקשים מחזיקה המשיבה 1 שלושה כלבים שמזה 10 חודשים נובחים ללא הרף וממררים את חייהם,אם לא די בכך הרי שקודם לכן כלבה אחרת המליטה 12 גורים כשבנוסף הוחזקו ע"י המשיבה 1 גם לא מעט חתולים כך שהבית הפך ל"גן חיות" שבו מתקיימים מטרדי רעש,ריח ופיזור צואה ברחבי השטח לרבות גינת המבקשים. מספר בעלי החיים המוחזקים ע"י המשיבה 1 משתנה מתקופה לתקופה ברם המטרדים ובעיקר מטרד הרעש קרי הנביחות ויללות החתולים נשארים.

לטענת המבקשים,כלבי המשיב מצטרפים לחגיגת הנביחות כל אימת שכלבי המשיבה נובחים ולא רק זאת,המשיב 1 הוא וטרינר המועצה המקומית וכל אימת שפנו אליו המבקשים בעניין כלבי המשיבה ,בע"פ ובכתב,נענו באופן מזלזל,גס ופוגע.

גם פניות לגורמים אחרים לא הועילו.

המבקש 2 טוען כי בשל היותו הלום קרב אזי נביחות הכלבים ומטרדי הרעש מחמירים מאד את מצבו ומחזירים לו זיכרונות קשים ביותר עד כי עוברות בראשו מחשבות אובדניות.

המשיבה 1 טוענת כי הליך זה הוא גלגול נוסף של סכסוך שכנים שבו דווקא היא וילדיה הם הקורבנות. הנתבעת טוענת כי עקב התנכלותם של המשיבים כלפיה היא נאלצה לפנות לבית המשפט בתביעה לפי החוק להטרדה מאיימת ובסופו של יום אכן ניתן צו והיא הסכימה כי הצו יהיה הדדי ובלבד שתזכה להגנה ולשקט.
המשיבה 1 טוענת כי היא עושה הכול כדי להקטין את רעש ותדירות הנביחות,הכלבים מרוסנים (קרי מותקן להם זמם) בהתאם להסכמה שהושגה בהליך ההטרדה המאיימת ובנוסף הכלבים עונדים קולר אלקטרוני שנועד לצמצם את הנביחות מה גם שהסכסוך החל עוד כשהחזיקה בחתולים ולא בכלבים כך שלא משנה מה היא מחזיקה,המבקשים מתנגדים.

המשיב 2 טוען כי הוא צורף להליך רק כאקט של נקמה וכחלק ממסעם של המבקשים להכפיש את שמו ולפגוע בפרנסתו. המשיב מאשר כי בעת שכלבת המשיבה 1 הייתה מיוחמת היו כלביו פחות שקטים ברם תקופת הייחום חלפה,הוא העביר הכלבים לנקודה מרוחקת יותר בחצר,התקין קופסה אלקטרונית המצמצמת את נטיית הכלבים לנבוח והוא מאפשר להם יותר שעות פעילות בשדות וככל שניתן.
המשיב 2 מאשר כי בעת האכלת הכלבים וכתוצאה מהתרגשותם,הם נובחים קצרות עד שהאוכל מוגש להם.

בפני
התקיים דיון ארוך ואמוציונאלי,בשורה התחתונה לא הושג הסדר,לא בוצעו חקירות עדים והיריעה העובדתית בעייתית ביותר. שני הצדדים ויתרו על חקירות .

הנטל בהליך זה בו מבוקש סעד זמני רובץ לפתחם של המבקשים.

יש לומר כבר בשלב זה,הוכחת תביעה שכזו איננה עניין פשוט,על המבקשים יהיה להוכיח באותות ומופתים כי אכן מהבחינה העובדתית מתקיימת עוולת המטרד ליחיד וכי נביחות הכלבים יוצרות מטרד רעש העולה על המותר בתקנות. לא רק זאת,עליהם יהיה להראות כי מקור המטרד הוא כלבי המשיבים דווקא.

כיוון שהמבחן הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי לא יהיה די בתיאורים מפי המבקשים ולא יהיה די באירוע אחד או שניים המדגימים נביחות מתמשכות ובעוצמה רבה.

אך לא רק זאת,יש לקחת בחשבון כי הסעד הסופי והסעד הזמני חד המה ובוודאי שבשלב זה אין מקום לפסוק אותו אלא לכל היותר לייתן סעד "מרוכך" בשים לב לתשתית הראייתית והמשפטית.

יצוין שהמבקשים לא הכחישו שאכן כלביהם נובחים (ואך טבעי הוא הדבר) ולא הכחישו כי נקטו באמצעים כדי להקטין את תדירות ועוצמת הנביחות. לכאורה ורק לכאורה, ניתן לומר שגרסת המבקשים (שלא נחקרו) לא קרסה ומשכך לא תדחה הבקשה לסעד זמני.

משנאמרו הדברים לעיל,משהתעקשו הצדדים שלא לנסות ולהציע פתרון פרקטי, הרי שהצו שיינתן יהיה מרוכך מחד וכללי מאד מאידך שכן ממילא אין על סמך מה לקבוע קביעות עובדתיות מפורטות.

הוראות הצו מצטברות, יש לנקוט בכל האמצעים כאשר המבחן הוא מבחן התוצאה קרי מניעת מטרד רעש:

הנני מורה למשיבים לפעול בהתאם לתקנה 13 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) תשנ"ג-1992 ומורה להם להחזיק את הכלבים באופן שלא יגרום רעש חזק המפריע למשיבים.

הנני מורה למשיבה 1 להמשיך ולאכוף את ההסכמה שהושגה בהליך ההטרדה המאיימת ביחס לריסון הכלבים.

הנני מורה למשיבים או מי מטעמם לפעול מיידית להשתקת הכלבים אם אלו ינבחו מחוץ לבית יותר מ-4 דקות רצופות
בכל שעה בין השעות 20:00 ועד 07:30 או בין השעות 14:000 ועד 16:00.

המשיב 1 ימצא דרך להקטין את נביחות
הכלבים בעת האכלתם.

המשיבים ידאגו לכך שכלביהם לא יכנסו לשטח דירת וגינת התובעים.

יש לשקול ביצוע הפרדה ויזואלית בין כלבי המשיבים וגם מול כלבים משוטטים,יש לשקול הכנסת איזה מהכלבים לבית ולו לפרקי זמן קצרים ע"מ למנוע נביחות ממושכות,יש לשקול הוצאת הכלבים לטיול/ריצות הרחק מבית המשיבים ולפרקי זמן כאלו בהם יוכלו הכלבים לחלץ עצמות,לפרוק מתחים ולהתעייף וכיו"ב.

כמובן שישנם אמצעים דרסטיים וניתן לתת הוראות חמורות יותר ברם הדבר לא יעשה בשלב זה וכל עוד לא תוכח התביעה,יש לקוות שמתן הסעד הזמני לעיל יאלץ את כל הצדדים לחפש ולמצוא פתרון לסכסוך,בין היתר בדרך של ניסיון ותהייה.

ב"כ המבקשים ידאג לבצע המצאת התביעה ושאר כתבי בין דין לנתבעים אשר מצידם יגישו כתב הגנה בהתאם לדין.

לאחר הגשת כתבי ההגנה יינתנו הוראות ביחס להמשך.

לעיון 28.9.12.



ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 29800-06/12 פיליפ גולדשטיין, פרחה גולדשטיין נ' איריס משה, דוד לאון (פורסם ב-ֽ 20/06/2012)