פסקי דין על גדליהו משה גולדמן | פסקי דין על מוסדות ישיבה "בית מרדכי" | פסקי דין על בנק מזרחי המאוחד |

20257-05/12 רעא     25/06/2012




רעא 20257-05/12 גדליהו משה גולדמן נ' מוסדות ישיבה "בית מרדכי", בנק מזרחי המאוחד בע"מ








בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

לפני כב' השופט רם וינוגרד



רע"א 20257-05-12 גולדמן נ' מוסדות ישיבה ות"ת זוועהיל "בית מרדכי"
ואח'






המבקש:


גדליהו משה גולדמן
ע"י ב"כ עו"ד יוסי אשכנזי


נגד


המשיבים:

1. מוסדות ישיבה ות"ת זוועהיל "בית מרדכי"
, ע"ר
ע"י ב"כ עו"ד חנה פרי

2. בנק מזרחי המאוחד בע"מ


(משיבה פורמאלית)


החלטה

1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' שניידר) מיום 8.4.12, בגדרה נדחתה, בין היתר, טענת המבקש לפיה יש לעכב את ההליכים שבפני
בית המשפט קמא בשל קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. החלטתו של בית המשפט קמא סבבה מספר טענות מקדמיות נוספות, אולם עניינה של הבקשה שבפני
אך בדחיית הבקשה לעיכוב ההליכים ולהעברת הדיון לבוררות.

2.
בקצרה ייאמר כי עניינם של ההליכים שבפני
בית המשפט קמא בסכסוך שבין המשיבה (להלן: "המשיבה" או "העמותה") ובין המבקש שהחל בשנת 2001. באסיפת העמותה מיום 1.5.01 נקבע כי המבקש יצא לחופשה לאחר שנים ארוכות של פעולה במסגרת הנהלת העמותה (נספח ב' לבר"ע). לאחר שבין הצדדים התעוררו מחלוקות בנוגע ליציאה זו ל"חופשה", נחתם בין הצדדים הסכם בוררות ביום 7.9.03 (נספח ג' לבקשה). הסכם זה, הערוך על שטר שנוסחו מוכתב מראש על ידי בית-הדין, נושא כותרת "שטר בירורין". במסגרתו
נקבע כי הצדדים קיבלו על עצמם את הדיינים הנקובים בהסכם לדון ביניהם "בדבר כל הסכסוכים שבינינו והתביעות שיש לכל אחד מאיתנו הח"מ על חברו בעניין מוסדות זוויהל וגדליה משה גולדמן [המילים המוטות, שמות הצדדים, הוספו בכתב יד לנוסח שטר הבוררות – ר.ו.] וכל הסכסוכים המסתעפין בקשר עם הענין הנ"ל". בין הצדדים שוררת מחלוקת אם ההתדיינות בבוררות החלה אם לאו, אלא שגם המבקש לא ציין אם התקיים דיון כלשהו לגוף העניין במסגרת הבוררות. עם זאת, במסגרת הליך קודם שהתנהל בין הצדדים (ה"פ (מחוזי י-ם) 3293/04 גולדמן נ' מוסדות ישיבה ות"ת זוועהיל) נדונה שאלת תחולתו של הסכם הבוררות על סכסוך שהתעורר בעקבות אסיפה כללית של העמותה מיום 17.6.04, במסגרתו טען המבקש כי קמה לו זכות וטו על החלטות של העמותה. בפסק הדין שניתן במסגרת אותו הליך, ביום 21.6.05 (להלן: "פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהמרצת הפתיחה"), נקבע, בין היתר, כי "אין מחלוקת כי הבוררות עצמה כבר החלה להתנהל, ואף המשיבים היו בדעה זו" (פסקה 6 לפסק הדין). ממילא דומה שניתן לקבוע כי ההתדיינות בבוררות החלה ולמצער כי המשיבה מושתקת מלטעון כנגד קביעה עובדתית זו. עוד נקבע במסגרת אותו

פסק דין
כי אף שספק אם שטר הבוררות חל גם על הסכסוך הנוגע להחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית ביום 17.6.04, הרי שמן הראוי שהליכי הבוררות ימשיכו, בין היתר מתוך הנחה כי הכרעה במחלוקת הכספית "אשר אליה התייחס שטר הברורין, תוביל להכרעה במכלול השאלות התלויות ועומדות על הפרק" (פסקה 7 לפסק הדין).

3.
עניינה של התובענה הנדונה כיום בפני
בית המשפט קמא בטענות של העמותה לפיהן נטל המבקש מכספי העמותה סכום כספי ניכר ביותר במרוצת השנים 2001 ו-2002. העמותה טענה כי המעילה בכספי העמותה התגלתה רק בעקבות פניה למשיבה הפורמאלית ביום 24.10.04, וכי עד לאותו מועד האמינו נציגי העמותה למצגים שהציג המבקש בנוגע למצב חשבונות הבנק. לפיכך טענה המשיבה בפני
בית המשפט קמא כי אין תחולה להסכם הבוררות על הסכסוך מושא התביעה, שכן קיומו של הסכסוך לא היה ידוע למשיבה כלל בעת שנחתם הסכם הבוררות ביום 7.9.03. עוד טענה המשיבה כי אין מקום לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים בשל קיום הבוררות גם מהטעמים שהמבקש עצמו הגיש תביעה כנגד המשיבה לבית המשפט המחוזי לאחר חתימת הסכם הבוררות, וגם לנוכח העובדה שחלף זמן רב מאז חתימת הסכם הבוררות וזו לא התקדמה ולא הסתיימה. בית המשפט קמא קיבל את טענות המשיבה "מן הנימוקים שהועלו על-ידי התובעת ואשר פורטו לעיל".

4.
המבקש טוען כי נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט קמא עת קבע כי הגשת התביעה על ידו לבית המשפט המחוזי כמוה כהודאה בכך שאין הוא מבקש לפעול על בסיס שטר הבוררין, שהרי כל עניינה של התובענה לא היה אלא בקבלת סעד הצהרתי לפיו על הצדדים להמשיך בבוררות. כן טען כי לא היה מקום לקבל את טענת המשיבה לפיה נודע לה על משיכת הכספים רק בשנת 2004, שכן מדובר בטענה עובדתית שלא נתמכה בתצהיר כדין. אשר לטענה בעניין חלוף הזמן, טען המבקש כי לא זנח את הבוררות, והסיבה בגינה לא נמשכו הליכי הבוררות עניינה בעיקרו של דבר בכך שבין הצדדים התנהל הליך פישור וגישור, שהסתיים במסמך שעל בסיסו סבר המבקש כי ההליכים הסתיימו בהסכמה.

5.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות. טענת המבקש כאילו טענת העמותה בעניין מועד גילוי המעילה לא נתמכה בתצהיר אינה נכונה עובדתית. העמותה העלתה טענה זו הן במסגרת התצהיר שהגישה בתשובה להמרצת הפתיחה שהגיש המבקש בשעתו (ה"פ 3293/04, שם הועלתה הטענה בסעיפים 15-14 לתצהיר מיום 23.10.06) והן במסגרת התצהיר שצורף לכתב התביעה המקורי שהגישה העמותה בבית המשפט קמא (סעיפים 15-14 לתצהיר מיום 5.7.10). המבקש לא עמד על חקירת המצהירים על תצהיריהם, ובנסיבות אלה נראה שהיה בסיס לקביעה לפיה שטר הבוררין אינו חל על סכסוך כספי שעל קיומו לא ידעה העמותה בעת חתימת השטר. יוער כי גם מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בהליך הקודם לא ניתן לדלות אמירה לפיה חל הסכסוך על כל עניין שיסתעף בעתיד מסכסוכים שבין הצדדים. לאמיתו של דבר נראה מהדברים שצוטטו לעיל כי בית המשפט אף לא היה משוכנע שהשטר חל על הסכסוך בעניין הנהלת העמותה, הקרוב יותר במהותו לסכסוך בגינו נחתם שטר הבוררין, וקביעתו לפיה יימשך הדיון בבוררות לא נועדה אלא מתוך תקווה כי הדבר יביא לסיום ההתדיינות כולה בהסכמה.

6.
אמנם, הכלל הוא כי במקרה של ספק יש לפרש את הסכם הבוררות בצורה רחבה (ראו למשל ע"א 823/87 דניה סיבוס נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4) 605, 612 (1989); רע"א 7146/06 מ"י נ' מטרודן באר שבע בע"מ, מיום 15.1.07; רע"א 133/08 שמשית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' עומרי עאהד חברה לבנין בע"מ, מיום 5.3.08), אלא שלצורך פרשנות מעין זו יש צורך בקיומו של ספק בדבר הפרשנות הנכונה של ההסכם. במקרה דנא נוסח אמנם שטר הבירורין הסטנדרטי של בית הדין באופן רחב ביותר, אלא שלא ניתן לקבל את הפרשנות לפיה הסכמת הצדדים להעביר לבוררות את הסכסוך הנוגע לזכויותיו של המבקש כתוצאה מניהול העמותה כוללת גם הסכמה לכל סכסוך עתידי בין הצדדים, יהא טיבו אשר יהא. מאחר ואין חולק שמעילה בכספי העמותה אינה "זכות" העומדת למנהל בעמותה, הרי שאין להניח שמהעברת סכסוך לבוררות לצורך בירור והכרעה מכלול זכויותיו של מנהל בעמותה משתמעת גם הסכמה של הצדדים לבירור טענות לפיהן מעל המנהל בכספי העמותה, כאשר אלה לא היו ידועות כלל. מכאן המסקנה כי הצדדים לא התכוונו לכלול במסגרת הבוררות את העניין מושא התובענה, שעל קיומו לא היה ידוע לעמותה בעת חתימת הסכם הבוררות.

7.
אם לא די בכך, הרי שמהתנהלות ההליכים בבוררות עולה בבירור המסקנה לפיה נזנחו הליכים אלה. בחיתום פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהמרצת הפתיחה נקבע כי "יש להשיב את בעלי דין למסלול הבוררות. אך, אם בית דין יודיע לבעלי הדין, בתוך 30 יום מהמצאת החלטה זו לידיו, כי הוא סיים את הדיון בבוררות או כי אין הוא מעוניין להמשיך את ניהול הדיון בפני
ו – תפקע הבוררות". פסק הדין ניתן ביום 21.6.05, ואין כל מחלוקת כי לאחר מתן פסק הדין לא התקיים דיון כלשהו במסגרת הבוררות. בהקשר זה יש לציין כי לצדדים נשלחה ביום 8.9.05 (כחודשיים ומחצה לאחר מתן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי), הזמנה לדיון ליום ט"ז אלול תשס"ה (20.9.05). בעקבות הזמנה זו הודיעה העמותה, ביום 20.9.05, כי הבוררות בטלה לאחר שמזכירות בית הדין מסרה "באופן חד משמעי" שלבית הדין אין עניין בהמשך דיון בתיק, ושהודעה ברוח זו נמסרה גם לבית המשפט (נספח ו' לבר"ע. בהודעה נרשם כי "מכתב זה נכתב בהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א"). אין כל ראיה, או אף טענה, לפיה פעל המבקש לקביעת מועד לדיון בבוררות, למצער מאז אותה הודעה שמסרה העמותה ביום 20.9.05.

8.
שעה שצדדים זנחו את הסכם הבוררות שביניהם ניתן לראותו כפוקע (סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל (כרך א', מהדורה רביעית, תשס"ה) 234-230; והשוו: רע"א 443/03 מעדי נ' פרידמן, מיום 5.8.03, בפסקה 7 להחלטה). הליך הבוררות הוא במהותו הליך שנועד להביא לסיום המהיר של הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט, וכאשר תכלית זו אינה מתקיימת בשל חלוף זמן רב בו לא נעשה דבר - פוקע הליך הבוררות (ראו ע"א 9318/03 שובל נ' גרי אלכסנדר בע"מ, פ"ד נט(1) 828, 835 (2004); והשוו רע"א 5896/95 סיליס נ' אלקנה, פ"ד נ(1) 477, 482 (1996); ע"א 5983/08 קטלנה מימון בע"מ נ' פייגלין, מיום 21.10.10, בפסקה 9 לפסק-הדין, ובאסמכתאות שהובאו שם). במקרה דנא חלפו כחמש שנים מאז מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהמרצת הפתיחה ועד לפתיחת ההליכים בבית המשפט קמא, ובכל אותן השנים לא נעשה דבר לקידום הליכי הבוררות. ממילא יש לקבוע כי בנסיבות אלה נזנחה הבוררות, והליך הבוררות פקע.

9.
מטעמים אלה הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להורות על דחיית בקשת רשות הערעור, שכן לא היה מקום לעיכוב ההליכים לצורך העברת ההתדיינות שבין הצדדים לבוררות.

10.
המבקש ישא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עורכת-דינה בסכום כולל של 5,000 ש"ח. המזכירות תעביר לידי המשיבה סכום של 5,000 ש"ח מתוך הערבון שהופקד, ויתרת הסכום תושב למבקש.

11.
המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ב, 25 ביוני 2012, בהעדר הצדדים.








רעא בית משפט מחוזי 20257-05/12 גדליהו משה גולדמן נ' מוסדות ישיבה "בית מרדכי", בנק מזרחי המאוחד בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/06/2012)