פסקי דין על בוגנים נורית

5496/04 ת     29/07/2004




ת 5496/04 מדינת ישראל נ' בוגנים נורית




7
בתי המשפט

ת 005496/04
בית משפט השלום לתעבורה חיפה
29/07/2004
תאריך:
כב' השופט א. סלאמה

בפני
:
המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:

נ ג ד

הנאשמת
בוגנים נורית
הכרעת - דין

1. כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום (דו"ח) המייחס לה עבירה של אי ציות לתמרור ד-15, בכך שעצרה את רכבה לאורך קטע של אבני שפה הצבועות אדום לבן, וזאת בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961. (להלן: "תקנות התעבורה").

2. על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 31.01.03, בשעה 21:11 ברח' אח"י אילת - בלינסון בקרית חיים, החנתה הנאשמת את רכבה כאמור, וזאת בניגוד לתמרור המסומן על פני הכביש.

3. הנאשמת כפרה בביצוע העבירה, טענה כי לא חנתה באדום לבן וכי משאית דחפה את רכבה תוך שהיא עושה נזק לרכב.

4. מטעם המאשימה העיד מר גולדשטיין אורן, מי שערך את הדו"ח ת/1.
מעיון בדו"ח עולה, כי על הרכב לא היה שום סימון המעיד על קילקול, לא היה משולש אזהרה וכן לא היו אורות מהבהבים.
העד רשם כי מדובר בדו"ח הדבקה , קרי - דו"ח אשר מונח על הרכב ולא נמסר לבעליו.

5. בחקירה הנגדית, הכחיש העד את טענת הנאשמת, כי לא הוא רשם את הדו"ח וטען כי הוא נרשם על ידיו והוא חתום עליו.

העד ציין, כי לא זכור לו שום נזק ברכב וכי לא זכור לו שחנתה לפניו משאית.
בתשובה לשאלה, מי עבד איתו באותו יום, ענה, כי אם התלווה אליו מאן דהוא הוא היה נרשם כעד.

6. יצויין, כי בחקירה החוזרת ובתשובה לשאלה, אם רכבה של הנאשמה חנה כשהוא צמוד למדרכה ענה העד, כי "אם הרכב היה בצורה מוזרה, או באמצע הכביש הייתי מציין את זה".

הוא חזר והדגיש, כי הנאשמת לא היתה במקום וכי הוא רשם שמדובר בהדבקה כשבעל הרכב לא נמצא בקירבת מקום.

7. הנאשמת בחרה להעיד וטענה, כי החנתה את רכבה אחרי משאית כאשר הוא בהילוך "ניוטרל" (מדובר ברככ אוטומטי) ומבלי להרים את בלם היד (האמברקס).
לטענתה, באמצע ארוחת הערב צילצל אליה שוטר ומסר שהאוטו נמצא באמצע הכביש "ושהוא דפוק".

עוד היא טוענת, כי שכנה רשמה את מספר המשאית וכך היא הגיעה לבעליה, אליו שלחה מכתבים על הנזק שגרם לרכבה.
היא מציינת ששלחה מכתבים גם למשטרה, אלא שזו לא התייחסה למכתביה.

שני מכתבים שנשלחו למשטרה, מכתב שנשלח לבעל המשאית ואישור דואר רשום, הוגשו על ידה וסומנו נ/1 עד נ/4 בהתאמה.

הנאשמת טוענת עוד, כי הגישה תלונה במשטרה ואף הגישה תביעה נגד בעל המשאית.
8. בחקירתה הנגדית טענה הנאשמת, כי תיקנה את האוטו במוסך, אך כי אין לה קבלה שכן שילמה במזומן.

בתשובה לשאלה, איך תוכיח את התביעה שלה ענתה, "הם יודעים שהיה נזק. הכל אצל עורכת דין שושנה ברוידה בחיפה".

היא טוענת, כי יש ברשותה צילום על הנזק שנגרם לרכב, שגם הוא אצל עורכת הדין שלה.

בתשובה לשאלה, מדוע לא הביאה את השכנה שתעיד מטעמה, ענתה, "אף אחד לא רוצה להעיד, מי יקח יום חופש ויבזבז זמן על העניין הזה?".

כשנשאלה על ידי התובע, מדוע לא הרימה את בלם היד ולא שילבה להילוך חנייה (פארקינג), ענתה, "כי שמתי את זה בניוטרל מתוך הרגל, מה זה מעניין אותך?".

9. לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי את דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט,
מצאתי שעובדות כתב האישום הוכחו בפני
מעל לכל ספק סביר. זאת עשיתי בהיותי ער
לעובדה כי עדותו של עד התביעה הנה עדות יחידה במשפט פלילי ולאחר שהזהרתי את עצמי כמתחייב, היות ועדות זו הותירה עלי רושם אמין ושוכנעתי כי היא משקפת נאמנה את עובדות המקרה לאשורן, עד כדי כך שניתן לבסס עליה הרשעה בפלילים.

10. אני מאמין לעד התביעה, כי רכבה של הנאשמת חנה באדום לבן בניגוד לתמרור ד-15 וכי לא היתה בצורת חנייתו שום אינדיקציה שתצביע על סיבה מוצדקת לחנייה זו.

אני מקבל את גירסתו של העד, כי אילו חנה הרכב בצורה מוזרה או באמצע הכביש (כתוצאה מאותה דחיפה נטענת של המשאית) העניין היה מצויין במפורש בדו"ח, ובהעדר ציון כאמור, אני קובע כי לא היה מה לציין.

11. אינני מאמין לנאשמת ואינני מקבל את גירסתה כלל וכלל.
לדעתי, מדובר בגירסה שנועדה לצורכי המשפט ואני לא נותן בה כל אמון.

הנאשמת נמנעה מלהביא עדים מטעמה, אשר יתמכו בגירסתה, עדים כגון השכנה, עורכת הדין, צילומים של הנזק ברכב, העתק התביעה האזרחית וכן מישהו מבני משפחתה עמם בילתה באותו ערב.

12. הלכה פסוקה היא, כי הימנעות בעל דין מהבאת עד רלוונטי משמשת לחובתו ומחזקת את ראיות בעל הדין הנגדי.

גם אם נקבל את קביעת הנאשמת, כי אנשים לא יבזבזו זמן על העניין הזה ולא יעידו, היא היתה יכולה להביא את הצילומים שיוכיחו כי היה נזק ברכבה או את העתק התביעה שהגישה, אולם גם בכך היא כשלה.

13. בנסיבות אלה, אני קובע כי עובדות כתב האישום הוכחו בפני
י מעבר לכל ספק סביר, ועל כן אני מרשיע את הנאשמת בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום.

מזכירות ביהמ"ש תעביר עותק החלטה זו לצדדים ותזמנם לטיעונים לעונש ליום 02.09.04 בשעה 08:30.

ניתנה היום י"א באב, תשס"ד (29 ביולי 2004) בהעדר הצדדים ובהסכמתם.

א. סלאמה
- שופט
שם הקלדנית: ג.ש.








ת בית משפט לתעבורה 5496/04 מדינת ישראל נ' בוגנים נורית (פורסם ב-ֽ 29/07/2004)