Google

אלי שבתאי - יוסי כהן, סיגל קובל כהן

פסקי דין על אלי שבתאי | פסקי דין על יוסי כהן | פסקי דין על סיגל קובל כהן |

13947/07 א     03/07/2012




א 13947/07 אלי שבתאי נ' יוסי כהן, סיגל קובל כהן








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בירושלים



ת"א 13947-07 שבתאי נ' כהן ואח'






בפני

כב' הסגן נשיאה
ראובן שמיע


תובעים

אלי שבתאי


נגד


נתבעים

1.יוסי כהן
2.סיגל קובל כהן




פסק דין


בפני
תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בעקבות עבודות תיקונים שביצע התובע בדירת הנתבעים.
התובע עותר לבית המשפט במסגרת סיכומיו לחיוב הנתבעים בסך 112,956 ₪ .
לעומתו עותרים הנתבעים
)
התובעים שכנגד) בסיכומיהם לחיוב התובע בסך 134,485.5 ₪.
יודגש כי הסכומים המופיעים בכתבי התביעה עצמם (הן בתביעה והן בתביעה שכנגד)
היו גבוהים יותר .
רקע
התובע הוא חשמלאי מעשי וקבלן שיפוצים.
הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים" וכ"א לחוד "הנתבע" ו "הנתבעת") הם זוג נשוי המתגוררים בדירה ברח' התקופה 11
בירושלים (להלן:"הדירה") .
בין הצדדים היתה היכרות מוקדמת בשל עבודות שונות שביצע התובע בדירתם הקודמת של הנתבעים.
לאחר שהנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת")
רכשה את הדירה , פנו הנתבעים למספר בעלי מקצוע, ובהם אף לתובע,
לצורך קבלת הצעות מחיר לביצוע עבודות ותיקונים בדירה.
ביום 1.1.2006 התקשרו הצדדים בהסכם לביצוע עבודות בדירה (להלן:"ההסכם")
ע"י התובע. ההסכם כלל פירוט של עבודות שיתבצעו ע"י התובע, וכן שני מפרטים האחד מיום 7.10.05 והשני מיום 18.12.05 כמו כן כלל ההסכם את גובה
התמורה שתשולם לתובע
בסך 120,000 ₪.
עם תחילת ביצוען של העבודות בדירה מסרו הנתבעים לתובע תכנית
מפורטת המתארת את מיקומן של
נק' החשמל , ההסקה והאינסטלציה אותן התבקש התובע להתקין בדירה.
ביום 7.3.2006 הפסיק התובע את העבודות בדירה.
אין חולק כי עד מועד זה הועברו ע"י הנתבעים לתובע סך 80,000 ₪ בתמורה לעבודה שביצע התובע בדירה.
ביום 9.3.06
- יומיים לאחר הפסקת העבודות- העבירו הנתבעים לתובע מכתב שכותרתו הפסקת ההתקשרות.
במסגרת המכתב העלו הנתבעים על הכתב את התפטרות התובע מהעבודה . הנתבעים הודיעו כי קבלו את התפטרותו
ונתנו לתובע זמן לפנות את ציודו מהדירה. לטענת הנתבעים, בהתאם להסכמה בין התובע לנתבעים הזמינו הנתבעים את המומחה מר ברגמן (להלן: "המומחה ברגמן") על מנת שייתן חוות דעתו על מצב העבודות בדירה ועל העבודות שעוד יש לבצע עפ"י ההסכם. הביקור נערך ביום 8.3.06 .
ביום 8.3.06 נתן המומחה ברגמן את חוות דעתו הראשונה ביחס למצב הדירה בסמוך להפסקת העבודות (להלן :"חוות הדעת הראשונה")
ביום 29.3.06 בעקבות בעיות של חדירת מים מדירת הנתבעים לדירה שכנה נתן המומחה חוות דעת משלימה לעניין זה (להלן: "חוות הדעת לעניין הרטיבות") .
ביום 9.3.06 מסר התובע לנתבע 3 מסמכים שכתב בעצמו:
מסמך המפרט את הוצאותיו של התובע נכון ליום 9.3.06 אשר צורף כנספח ה1 לכתב ההגנה (להלן: "מסמך ההוצאות").

מסמך המפרט את העבודות הנוספות שהתבקש התובע לבצע, לשיטתו, מעבר להסכם , אשר צורף כנספח ה2 לכתב ההגנה (להלן מסמך:"מסמך העבודות הנוספות").
מסמך המפרט את ההורדות שיש לבצע מסך התמורה בגין עבודות שלא בוצעו בפועל ע"י התובע, אשר צורף כנספח ה3 לכתב ההגנה (להלן:"מסמך ההורדות").
ביום 10.3.06 לאור פניית התובע אל הנתבעים לאפשר לו להשלים מספר עבודות בדירה כתב הנתבע מכתב מתעד המופנה לתובע ובמסגרתו אפשר לחשמלאי , לצבע ולרצף להשלים את עבודתם בדירה (להלן:"מכתב ההרשאה" – צורף כנספח ו לכתב ההגנה).
בשלהי חודש 6/2006 שלח עו"ד גרטלר בשם התובע מכתב לב"כ הנתבעים בו התבקשו האחרונים לשלם לתובע סך 64,000 ₪ בגין עבודות נוספות שביצע התובע בדירתם מעבר להסכם ובסך הכל בגין החוב והתוספות דרש
סך של 142,860 ₪.
בהמשך התקיימה תכתובת בין ב"כ הצדדים , תוך שהם משמיעים טענות ומעלים דרישות כספיות אחד כלפי משנהו.
כיוון שהצדדים לא הגיעו להסכמה הוגשו התביעות שבפני
.
התובע הגיש לבית המשפט תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן תצהירים של 2 בעלי מקצוע נוספים שעבדו עימו בדירה : מר רגב –חשמלאי מוסמך ומר חביב – אינסטלטור ואח התובע.
הנתבעים הגישו גם הם תצהירי עדות ראשית מטעמם:תצהיר הנתבע , תצהיר הנתבעת , חוות דעת הנדסית של המהנדס מר ברגמן מיום 8.3.06 (יום לאחר הפסקת העבודות בדירה) מטעמם וכן חוות דעת מומחה של הגרפולוגית
הגב' פנינה אריאלי .
ביום 12.5.2010 הכניסו הצדדים הודעה לבית המשפט לפיה הם מסכימים למינויו של המהנדס אייל
שנהב כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת העבודות שבוצעו בדירה ונקבע שגדרי סמכותו ייקבעו בהמשך.
ביום 23.12.2010 הכניס המומחה הודעה ולפיה בביקור בדירה הוברר כי כמעט כל הליקויים הנטענים בכתב התביעה ובכתב התביעה שכנגד תוקנו ואין די ממצאים בשטח שיש בהם כדי לאפשר מתן חוות דעת הנדסית.
בנסיבות העניין, הן מר שנהב והן הצדדים הגיעו למסקנה שאין אפשרות ליתן את חוות הדעת.
ביום 13.7.2011 הגיעו הצדדים בתיק להסדר דיוני ולפיו:
"הצדדים מתכבדים בזאת להודיע לבית המשפט
הנכבד, כי בימים האחרונים הם הגיעו להסדר דיוני ביניהם
בכל הנוגע להליכים בתיק שבכותרת , כדלקמן:
כל אחד מן הצדדים מוותר על חקירת עדי הצד שכנגד, מבלי שיהיה בכך ויתור או הודאה כלשהי...

2.
הצדדים יגישו לבית המשפט סיכומים בכתב מטעמם על סמך החומר שבתיק בית המשפט . על אף האמור לעיל הצדדים יהיו רשאים
לצרף לסיכומיהם מסמכים שפורטו בתצהירי גילוי המסמכים מטעם הצדדים ו/או את תצהירי התשובות לשאלונים, על נספחיהם, שניתנו מטעם
הצדדים במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק או כל חלק מהם, זאת אף אם אינם מצויים בתיק בית המשפט, ובכפוף לדיני הראיות"...

ביום 17.7.2011 קיבל ההסדר תוקף של החלטה ובעקבותיו הוגשו הסיכומים בתיק.
יצויין שבמהלך העיון בחומר הסתבר שיש קושי בהכרעה ללא חקירת המצהירים אולם משביקשו ב"כ הצדדים שבית המשפט יכריע בהתאם להסכם הדיוני, למרות ידיעתם שיתעורר הצורך בקביעות עובדתיות, אין לבית המשפט אלא לכבד הסדר זה למרות הקשיים ביישומו בנסיבות העניין.

טענות הצדדים
בסיכומיהם מעלים הצדדים טענות למכביר שחלקן הגדול יובא בהרחבה במסגרת הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד תוך כדי דיון בעבודות שבוצעו ובליקויים השונים.
התובע טען כי ביצע את עבודתו באופן מקצועי ומהימן ואילו הנתבעים הם ששינו דעתם ורצונותיהם חדשות לבקרים וגרמו לו לבצע את אותן עבודות שוב ושוב, וזאת תוך שהנתבעים מוסיפים לרשימת העבודות בהסכם עבודות מעבודות שונות שעל הנתבעים לשלם תמורתן מעבר להסכם.
הנתבעים טענו כי התובע לא השלים את העבודות שהתחייב לבצע . בנוסף, לשיטתם התובע ביצע חלק לא מבוטל מהעבודה באופן רשלני ובלתי מקצועי וגרם להם לשכור בעלי מקצוע שונים שישלימו את עבודתו או יתקנו אותה ומכאן התביעה שכנגד.

המחלוקת
על בית המשפט להכריע האם זכאים הן התובע והן הנתבעים ( התובעים שכנגד) לפיצוי בגין העבודות המפורטות בתביעה ובתביעה שכנגד כולל ההורדות וטענת הקיזוז כנטען מן העבר השני.
דיון
אקדמות מילין
בטרם אכנס לעובי הקורה ואכריע בסוגיות שבמחלוקת אציין כי ההכרעה בתיק שבפני
הינה על סמך מלוא החומר שמצוי בתיק הכולל כתבי טענות, תצהירי עדות ראשית ונספחיהם וכן 2 חוות דעת שהוגשו מטעם הנתבעים בתיק
המסמכים והתשובות לשאלון.
נוכח ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, לא העידו בתיק זה המצהירים ולפיכך, על בית המשפט להכריע
בסוגיות שבמחלוקת עפ"י גרסאות הצדדים בתצהיריהם וללא חקירתם
בביהמ"ש.
אסקור תחילה את העלויות לגביהן אין מחלוקת בין הצדדים .

עלויות שאינן במחלוקת
הצדדים מסכימים כי הנתבעים העבירו לתובעים בגין העבודות שבוצעו ע"י התובע בדירתם סך 80,000 ₪ וזאת במהלך ביצוע העבודות.
עוד מסכימים הצדדים כי יש לקזז מכל סכום שיחובו
בו
הנתבעים במסגרת התביעה העיקרית את הסכומים הבאים:
1. סכומים ששולמו ישירות לבעלי מקצוע מטעם התובע בגין השלמת עבודות
5,524 ₪.
2. קיזוזים עפ"י מסמך ההורדות נספח 5 ג לכתב ההגנה
8,900 ₪.
3. הרכבת דלת הזזה בסלון +צביעת דלתות ומשקופים

500 ₪.
4. הנמכת סל בחצר

150 ₪
חיבור מזגן לפאנל שליטה עתידי
הגדלת חלון חדר יותם+תריס אלומיניום + סורגים :
5,500 ₪
מסנן מים ליד ברז ראשי+ שסתום חד כיווני


250 ₪ .

בגין עבודות מעבר להסכם מסכימים הצדדים כי על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

ריצוף הגינה בשטח
16.68 מ"ר
2,720 ₪.
התקנת דוד שמש חדש

3,000 ₪.
מאחר שטענות הצדדים לענין הקיזוזים וההורדות משתרעת מעבר לסכומים אלה אדון ואכריע בהמשך לענין טענות הצדדים והמחלוקות ביניהם בענין
זה.

התביעה העיקרית
1.
העבודות אותן התחייב התובע לבצע בדירה
המחלוקת הראשונה שעולה מטענות הצדדים הינה האם המפרטים מיום 7.10.06 ו-18.12.06 שצורפו כנספחים 2א ו-2ב לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים (להלן:"תצהיר הנתבע") הינם חלק מן ההסכם שגם אותם התחייב התובע לבצע תמורת 120,000 ₪.
התובע אינו מכחיש כי הוא חתום על ההסכם ומחוייב על פיו אולם לטענתו,כל עבודה שבוצעה מעבר להסכם שסומן כנספח 1 לתצהיר הנתבע טעונה תשלום נוסף ובכלל זה העבודות המנויות ב-2 המפרטים האמורים, ואילו הנתבעים טוענים כי המפרטים הינם הצעות מחיר שניתנו ע"י התובע ומהוות חלק אינטגרלי מההסכם ולדידם התובע מחוייב אף בביצוע עבודות אלה ללא צורך בתשלום נוסף מצידם.
בהסכם נאמר מפורשות כי:
"המחיר כולל את כל העבודות המפורטות במסמך זה ובהצעות המחיר מיום 18.12.05 ו7.10.05 למעט הגדלת חלון בחדר יותם ורלס למטבח
" (ראה עמ' 4 להסכם).
לשון ההסכם מבטאת בצורה ברורה את כוונתם המשותפת של הצדדים ואת אומד דעתם לאחר מו"מ שהתנהל ביניהם.
ההסכמה כי המפרטים יכללו במסגרת ההסכם מפורשת וחד משמעית ובאה לידי ביטוי בהסכם עצמו שכן, אין מדובר בהפניה להסכמה נפרדת או נייר אחר או נפרד.
בית המשפט סבור כי האמור בהסכם מדבר בעד עצמו וכי אומד דעתם המשותף של הצדדים, עת נסחו את ההסכם היה כי תמורת 120,000 ₪ יבצע התובע בדירה את מכלול העבודות המנויות בהסכם ובמפרטים.
יצויין כי התובע שינה בכתב ידו את מספר נק' החשמל מ- 50
ל- 40 נקודות חשמל
שיבצע עבור הנתבעים בבית. עובדה זו יש בה כדי ללמד כי התובע קרא את האמור בהסכם וכי נתן דעתו לפרטיו.
מסקנה זו לפיה אף המפרטים מחייבים את התובע מתחזקת נוכח הפסיקה העקבית לעניין הבכורה המוענקת ללשון החוזה ודאי כאשר זו ברורה ואינה משתמעת לשני פנים:
"
אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה", יפורש החוזה בהתאם
לפשט לשונו – קרי: בהתאם למשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של לשון החוזה. ודוק: חזקה זו ניתנת לסתירה. כאשר החזקה עומדת ואינה נסתרת, יש לומר כי "אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה". לעומת זאת, כאשר החזקה נסתרת ואינה עומדת עוד, הרי ש"אומד דעתם של הצדדים"
אינו "משתמע במפורש מלשון החוזה

".
(ע"א 3961/10
המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו))
.
נוכח תיקון 2 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג -1973 מסקנה זו נכונה שבעתיים. שכן מנוסח הסעיף ברור כי ללשון ההסכם נודעת משמעות רצינית :"

"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
(סעיף 25(א) לחוק החוזים,
בנוסחו דהיום)

לפי נוסח ההסכם העבודות שפורטו בשני המפרטים והעבודות המופיעות בהסכם עצמו חד הן ואין ספק שהתובע חייב היה עפ"י ההסכם לבצע את העבודות האלה כולן בעד התמורה לה התחייבו הנתבעים (120,000ש"ח). התובע מנוע איפוא מלטעון
לתשלום נוסף בגין העבודות המופיעות בהסכם ובמפרטים.
2.
משמעות המסמכים שהגיש התובע לנתבעים ביום 9.3.06
ביום
9.3.06
, העביר התובע לנתבעים
מספר מסמכים:

האחד
"מסמך ההוצאות" – בו פירט התובע את הוצאותיו בדירה עד יום 7.3.06 . הוצאות אלה הסתכמו לדידו ב-89,500 ₪.
השני
"מסמך ההורדות"- בו פירוט של העבודות שלשיטתו לא הושלמו על ידו בגלל העזיבה הפתאומית את הדירה
. עבודות אלה מסתכמות בסכום של 10,150 ₪.
השלישי
"מסמך התוספות" – בו פירט התובע רשימת עבודות שביצע עבור הנתבעים לשיטתו מעבר לאמור בהסכם. יודגש שבמסמך זה לא תימחר התובע את העבודות הנוספות .
ביום 22.6.06 כתב ב"כ התובע , עו"ד גרטלר כי עבודות אלה מסתכמות ב-64,000 ₪ בלא לפרט איך הגיע לסכומים אלה.
במכתב ששלח ב"כ התובע , עו"ד גרטלר, לב"כ הנתבעים ביום 15.11.06
פירט התובע את עלות העבודות הנוספות וציין את מחירן אולם מחיר זה אינו תואם את הסכום של 64,000 ₪ אלא גבוה משמעותית ממנו.
בית המשפט סבור כי יש לייחס משמעות מכרעת למסמכים שהועברו ע"י התובע לנתבעים ביום 9.3.06 יומיים לאחר הפסקת יחסי הצדדים .העבודות המפורטות בהן משקפות מן הסתם את המצב בשטח, כשהצדדים עדיין זוכרים וחווים את העבודות.

בשלב בו
נכתב המכתב לא היה ברור כי התיק יגיע לערכאות
ועל כן האותנטיות שלהם גבוהה.
בית המשפט ער לעובדה כי ביום 10.3.06 (על סמך בקשת התובע) ניתנה הסכמת הנתבע
לכך
ש-3 בעלי מקצוע מטעם התובע יכנסו לדירה לצורך השלמת
עבודותיהם בה . אך, יש לזכור כי בימים אלה בוצעה רק עבודת השלמה קטנה ביחס לעבודה המשמעותית שכאמור בוצעה בדירה קודם לכן בחודשיים שחלפו.
מתצהירי החשמלאי רגב, התובע והנתבעים עולה כי עד לעזיבת התובע את הדירה בוצעה מרבית העבודה שבהסכם .
מסקנה זו מתבקשת
על סמך הנתונים הבאים:
ראשית
, עד למועד זה העבירו הנתבעים לתובע 2/3 מהתמורה המוסכמת בסך 80,000 ₪. הסכום
הועבר בהתאם לאמור בעמ' 4 להסכם ובהתאם להתקדמות וביצוע מרבית העבודות .
שנית
, תצהיר רגב כאיש מקצוע ( שהוגש ע"י התובע ) מדבר בעד עצמו וזה לשונו: "ואז באופן אימפולסיבי סלקה את התובע מהדירה. בשלב זה העבודות היו בשלבים סופיים" (ראה סעיפים 17-18 לתצהיר מר רגב) .
בית המשפט סבור כי עדותו של מר רגב בתצהירו משקפת את מצב העבודות בשטח בזמן אמת וכי הציג בתצהירו נכונה את נקודת הניתוק בהתאם לשלב אליו הגיעו העבודות.
שלישית
, עיון בעבודות להן התחייב מעלה כי חלקה הארי של העבודה שבהסכם בוצע ע"י התובע.

עולה
איפוא שחלק מכריע מהעבודות אכן בוצע על ידי התובע.
אוסיף,שהשאלה מי מהצדדים הפסיק את הקשר או האם התובע פוטר או התפטר איננה צריכה דיון לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת.
שאלת זכאותם של הצדדים לפיצוי בתיק זה אינה מושפעת ממחלוקת זו ועל כן בית המשפט אינו צריך להכריע בה.
3.
מעמדה של חוות דעת המומחה ברגמן:
אין בידי ביהמ"ש לקבל את טענת הנתבעים לפיה חוות דעת המומחה,המהנדס ברגמן, שהוגשה ע"י הנתבעים, הינה חוות דעת מוסכמת ע"י שני הצדדים. ביהמ"ש לא שוכנע שהתובע אמנם הסכים מפורשות לזהות המומחה ולמותר לציין שלא הוגש לתיק הסכם
בכתב המצביע על מינויו כמומחה מוסכם מה גם, שהתובע לא היה נוכח בעת הביקור של מר ברגמן בדירה והוא אף חולק על עצם ההסכמה.
על כן בבוא בית המשפט להכריע בזכאות לפיצוי בגין העבודות השונות או הליקויים השונים וככל שמוזכרת חוות דעת זו , יתייחס אליה בית המשפט כחוות דעת מטעם הנתבעים בלבד ולא כחוות דעת של מומחה מוסכם.
4. מסמך המסכם את עבודת מר כץ בדירה
לאחר שהתובע ועובדיו עזבו את הדירה, הכניסו הנתבעים בעלי מקצוע שונים להשלמת העבודות והשמשת הדירה ובהם את האינסטלאטור מר חנן כץ.
לטענת הנתבעים ,בסיום עבודתו נתן מר כץ בידי הנתבעים מסמך מיום 27.3.06 המפרט את העבודות שביצע בדירה ועבורן שולמו לו 14,000 ₪ בצירוף מע"מ. מסמך זה נחזה להיות חתום בידי מר כץ.
מסמך זה לא הוגש כחוות דעת מומחה ואף לא כתצהיר, אלא כמסמך סיכום עבודות בלבד ,בנסיבות אלה ברור כי המשקל שייתן בית המשפט למסמך יהיה , מטבע הדברים,שונה ונמוך מהמשקל הניתן לתצהיר.

מה הן העבודות אותן יש לקזז מסך התמורה שזכאי לה התובע
אסקור כעת את העבודות שלטענת הנתבעים
אינן נכללות במסמך ההורדות ומאידך נכללות בהסכם
אולם בפועל לא בוצעו ע"י התובע :
א. הרכבת רדיאטורים

התובע טוען כי התקין את כל הרדיאטורים שהתבקש למעט 2 רדיאטורים שלא הספיק והודה בכך במסמך ההורדות,ואילו הנתבעים טוענים
כי התובע התחייב בהסכם להתקין רדיאטורים חדשים לאחר פירוק רדיאטורים ישנים שהיו בדירה.לטענתם, התובע התחייב להתקין 8 רדיאטורים חדשים במסגרת ההסכם.
הנתבעים טוענים כי התובע לא התקין את הרדיאטורים כלל .
לטענתם, חוות דעת המומחה ברגמן תומכת בגרסתם . המומחה מציין:" במועד הביקור טרם
הותקנו מקרני ההסקה במקומם"(עמ' 3 לחוו"ד הראשונה). הנתבעים טוענים כי מי שחיבר בסופו של דבר 15 רדיאטורים בדירתם
היה האינסטלטור מר חנן כץ . כעולה ממסמך שהוא ערך ביום 27.3.06.
התובע
עצמו לא מציין כי מר חביב ביקר בדירה לאחר הפסקת ההתקשרות(שכן איננו כלול באותם שלושת המומחים שכניסתם אושרה) ומכאן שבכל מקרה לא יכולה להישמע טענה כי מי מטעם התובע הספיק לאחר ה-8.3.06 להתקין את הרדיאטורים. הנתבעים טוענים כי בגין אי ביצועה של עבודה זו יש לקזז עוד 6,000 ₪ עפ"י חישוב של 1,000 ₪ להתקנת כל רדיאטור .
הכרעה
אין חולק כי עפ"י ההסכם התחייב התובע להתקין לטובת הנתבעים 8 רדיאטורים.
אין חולק כי 2 רדיאטורים לא הורכבו אף לשיטתו של התובע. יוצא שהצדדים חלוקים בשאלה האם ששת הרדיאטורים האחרים הורכבו קודם להפסקת העבודה אם לאו.
על מנת להכריע בסוגיה זו אבחן את הדיווח שניתן לעניין עבודה זו ע"י 2 האינסטלטורים שעבדו בדירה מר חביב ומר כץ.
בתצהירו טוען מר חביב בסעיף 16: "באשר להרכבת הרדיאטורים בחדרים הם הורכבו במיקום שסימנו על הקירות". כלומר מר חביב טוען כי הרכיב את 6 הרדיאטורים
בהתאם למה שנדרש.
מנגד גם האינסטלטור כץ שהובא לדירה מטעם הנתבעים לאחר 7.3.06 טוען כי הרכיב את הרדיאטורים בדירת התובעים. הלה מפרט את העבודות שביצע בדירה ובכלל זה :"חיבור 15 רדיאטורים כולל אביזרים".
במסמך ההורדות העריך התובע עלות העבודה בגין כל
רדיאטור
ב-1000 ₪ שכן זיכה את הנתבעים ב-2,000 ₪ בגין 2 מתוך 8 רדיאטורים שלא הרכיב עבורם.
במפרט מיום 7.10.06 העריך התובע עלות רדיאטור באופן דומה בסך 1,100 ₪ ליחידה כמחיר מלא .

שני הצדדים טוענים ,איפוא, כי האינסטלטור מטעמם הוא שהרכיב את הרדיאטורים הנ"ל. אלא, שבעוד שלגרסת התובע ניתן חיזוק מטעם האינסטלאטור מר חביב בלבד , גרסת הנתבעים לפיה לא הורכבו הרדיאטורים עולה הן ממסמך האינסטלאטור כץ והן מחוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעים מר ברגמן. יתר על כן, מר חביב כידוע הוא אחיו של התובע
ועל כן אין לומר כי אינו נוגע בדבר.
צירוף נתונים אלה מוביל למסקנה כי גרסת הנתבעים עדיפה על גרסת התובע ולפיכך אני קובע כי הנתבעים הוכיחו שהרדיאטורים לא הורכבו כנדרש.
לפיכך מורה בית המשפט על קיזוז של 6,000 ₪ בגין אי הרכבת הרדיאטורים.
ב. התקנת דלת אמבטיה במהופך+ אספקת דלת הזזה

התובע טוען כי עבודה זו אינה חלק מן ההסכם. הנתבעים טוענים כי עפ"י הצעת המחיר מיום 7.10.2005 עלות עבודה זו הינה 3,600 ₪.
הנתבעים טוענים כי התובע לא טען שביצע עבודה זאת.
מכאן שאם ימצא בית המשפט כי היה על התובע לבצע את העבודות שבמפרט הרי שיש לקזז אף את עלות עבודה זו.
הכרעה
בית המשפט סבור כי היה על התובע לבצע את העבודה הנ"ל בהיותה מפורטת בסעיף 8 להצעת המחיר מיום 7.10.06. בהצעת המחיר הוערכה העבודה ע"י התובע ב-3,600 ₪.
התובע לא ציין כי הוא או מי מטעמו ביצע עבודה זו , משכך זכאים הנתבעים לזיכוי מלא בגין אי ביצוע העבודה הנ"ל.

ג. הכנת פתחים למזגן –
התובע טוען כי ביצע 6 פתחים למזגן, מנגד טוענים הנתבעים
כי התובע התחייב להכין
10 פתחים לתעלות מזגן בחדרים. לדידם לאחר ביצוע הפתח הראשון ביקש התובע כי חב' מזגנים תבצע עבודה זו ואכן עבודה זו בוצעה ע"י חב' אלרם. הנתבעים צרפו כנספח 5 לסיכומים הזמנה מחב' אלרם הכוללת פתחים ואביזרים כנדרש וכי ההתקנה תהיה ביום 11.1.2006.
הנתבעים טוענים איפוא כי יש לקזז אף את עלות עובדה זו עפ"י התמחור שניתן לה.
הכרעה
עפ"י ההסכם התחייב התובע בהסכם עצמו (עמ' 1 למטה) בעבודה הנקראת "מיזוג אויר מרכזי":לבצע את העבודה הבאה "פתחים לתעלות מזגן לחדרים . שבירת קירות ומשקופי עץ . 7 מטר 10 יחידות". מחד מסכים התובע
כי היה עליו לבצע את העבודה וטען שבוצעה מאידך, מציגים הנתבעים חשבונית מהחב' שספקה את המזגנים מיום 9.1.06 עליה רשום "כולל הכנת פתחים ואביזרים כנדרש".
הנתבעים טוענים אמנם כי התובע ביקש שהפתחים יבוצעו ע"י חברת המזגנים אולם התובע מכחיש טענה זו ואף טוען שאינה נכונה. עפ"י ההסכם לא היה צורך בפני
ה למאן דהוא אחר על מנת שיבצע את הפתחים. בתאריך 9.1.06 התובע עבד בדירה וביצע את כל העבודות.

בית המשפט סבור כי בעניין זה מחד גרסאות הצדדים סותרות זו את זו אולם מאידך, משהוצגה חשבונית של חב' אלרם הכוללת הכנת פתחים לתעלות המזגן אין לומר שעבודת חב' אלרם לא כללה רכיב זה שכן בית המשפט איננו סבור שהנתבעים היו משלמים כסף לחב' המזגנים עבור עבודה שלא בוצעה. יחד עם זאת החשבונית לא היתה מפורטת דיה כדי להצביע על עלות הכנת הפתחים ויתכן שאמנם חב' אלרם ביצעה עבודה זאת כפעולת השלמה לעבודה שבוצעה ע"י התובע. לפיכך בנסיבות אלה סבור בית המשפט שמן הדין לקזז בגין עבודה זו 1,000 ₪.
ד. הנמכת ביוב בחצר -
התובע טוען כי עבודה זו בוצעה.
הנתבעים טוענים כי בחוות דעת ברגמן הראשונה
נכתב כי התובע לא ביצע את העבודה הנ"ל. לשיטתם,התובע לא טוען כי עבודה זו בוצעה לאחר הפסקת העבודות לפיכך, יש לקזז לטעמם עלות עבודה זו.
הכרעה
אין ספק שעבודה זו נכללת בהסכם.
גם בעניין זה בפני
נו טענת התובע שהעבודה בוצעה כנגד טענת הנתבעים שהעבודה לא בוצעה, אולם בעוד שטענת התובע לפיה ביצע את העבודה הינה לאקונית (הן בתצהיר והן בסיכומים מטעמו) וללא פירוט שם בעל העבודה שביצעה וכן ללא תצהיר מטעם מבצע העבודה מצרפים הנתבעים תנא דמסייע לגרסתם את האמור בחוות דעת המומחה ברגמן המאשרת את אי ביצוע העבודה בסעיף 4.1 לחוות דעתו מציין :"במשטח הריצוף החיצוני לא בוצעה הנמכה לשוחת ביוב" ... . בנסיבות אלה ומאחר שהאינסטלטור שעבד בדירה מטעם התובע לא ציין באופן מפורש בתצהירו כי עבודה זו בוצעה אני קובע כי גרסת הנתבעים זכתה לחיזוק בעוד גרסת התובע נותרה ללא תימוכין ומשכך יש לקזז עלות עבודה זו.
עיון בהסכם ובמפרטים מלמד כי הצדדים לא תמחרו עבודה זו . אשר על כן כ"אומדנא דדייני" מעריך בית המשפט שוויה של עבודה זו בסכום של 350 ₪. הנתבעים רשאים לקזז סכום זה מיתרת התשלום לתובע.
ה. התקנת 3 פרוז'קטורים
– התובע טוען כי עבודה זו בוצעה ע"י החשמלאי מטעמו. מנגד נטען ע"י הנתבעים כי עבודה זו בוצעה ע"י החשמלאי שנכנס מטעמם לדירה .
הכרעה
עמ' 3 להסכם
מתייחס ל "חשמל ותקשורת" פרוז'קטור (3): כניסה לבית, מרפסת, גינת כדורסל.
החשמלאי מר רגב אשר נתן תצהיר מטעם התובע אודות העבודות שביצע בדירה לא פרט בתצהיר
את ביצוע העבודה הנ"ל. מנגד הקבלות שצרפו הנתבעים לגבי התקנת הפרוז'קטורים ע"י החשמלאי מילר אינן מצביעות אף הן באופן ברור כי הוא זה שהתקינן. על חלקן מצוין הכיתוב הכללי "התקנת גוף מאור" או "התקנת גופי תאורה".
בית המשפט סבור איפוא
כי משלא הוכיחו הנתבעים באופן חד משמעי כי מר מילר התקין את הפרוז'קטורים ולא גופי תאורה אחרים אזי לא הוכיחו טענתם זו לקיזוז ומשכך דרישה זו לקיזוז נדחית בזאת.

ו. בניית כיסוי לניאגרה הסמויה
-

עבודה זו בוצעה לשיטת התובע. הנתבעים טוענים כי התובע לא מציין מי ביצע עבודה זו. הנתבעים טוענים כי התובע לא ביצע רכיב זה ומי שביצעה בסופו של יום היה האינסטלטור מר כץ . נושא זה נתמך במסמך מיום 27.3.06 שהוצא על ידו :"בניית חיפוי בטון למיכלים סמויים".
הכרעה
בעמ' 1 להסכם תחת תיאור עבודה מופיעה העבודה:"ניאגרה שירותים"
ומשמעותו "בניית כיסוי בשירותים לניאגרה סמויה".
מר כץ בסיכום שניתן על ידו מיום 27.3.06 מציין מפורשות כי
בנה חיפוי בטון למיכלים סמויים וברור שכוונתו לניאגרה. מנגד בתצהירו של מר חביב למרות שמפורטות עבודות רבות ושונות שביצע בדירה לא מפורטת העבודה של בניית כיסוי לניאגרה.
בית המשפט סבור כי העובדה שעבודה זו לא נזכרת בתצהירו של מר חביב או בתצהיר התובע או בעל מקצוע אחר מטעמו מטילה ספק לענין ביצועה של העבודה על ידו ודאי כאשר הנתבעים מציגים עדות כתובה מטעם בעל מקצוע שהובא מטעמם לפיה הוא ביצע
את העבודה.
הנתבעים זכאים
איפוא לקיזוז גם לעניין עבודה זו.
כיוון שהעבודה הנ"ל לא תומחרה ע"י התובע במפרטים מוערך שוויה של עבודה זו על דרך האומדנא ב- 700 ₪.
ז. צביעת אמבטיות –
התובע טוען כי עפ"י ההסכם היה צריך לצבוע בצבע פעם אחת וכך עשה לשיטת הנתבעים התובע לא ביצע עבודה זו כלל . מר איבגי שהובא ע"י הנתבעים ביצע לשיטתם את העבודה.
ע"כ מבקשים הנתבעים לקזז בסעיף זה
1,165 ₪.
הכרעה
אין חולק כי עבודה זו מופיעה בהסכם.
על מנת שהנתבעים יהיו זכאים לקזז עבודה זו
היה עליהם להוכיח שהתובע לא ביצע את העבודה או לכל הפחות להוכיח באופן ברור כי מר איבגי או מישהו אחר מטעמם הוא זה שביצע את העבודה.
החשבונית ממנה מבקשים הנתבעים להבנות אינה מלמדת כי מר איבגי צבע את האמבטיות.
על החשבונית נרשם "עבור מקדמה לעבודות צבע" יתכן כי הכוונה לצבע קירות או צבע אחר.
הנתבעים לא הוכיחו במידה הנדרשת כי העבודה בוצעה על ידם או ע"י צבע שלהם ולפיכך אין בידי בית המשפט לקבל את דרישת הקיזוז הנ"ל.

הנני דוחה את דרישת הקיזוז בגין עבודה זו.
ח.הרכבת גופי תאורה-
לשיטת התובע הוא הרכיב עבור הנתבעים את גופי התאורה , מנגד טוענים הנתבעים כי עפ"י ההסכם התחייב התובע להרכיב 50 גופי תאורה
הנתבעים טוענים כי הורכבו ע"י התובע
45 גופי תאורה מתוך 50 , לכן לשיטתם
יש לקזז 10% מעלות עבודה זו.
הכרעה
המחלוקת לעניין עבודה זו היא האם הוכח שהתובע לא הרכיב עבור הנתבעים 5 גופי תאורה
גם בעניין זה על מנת שבית המשפט יקבל את טענת הנתבעים עליהם להראות כי
מישהו אחר הרכיב את אותם 5 גופי תאורה .
בעמ' 3 בהסכם מופיעה תחת "חשמל ותקשורת" ההתחייבות "הרכבת גופי תאורה" ובכמות מופיע המספר 50 . ליד העבודות שהתובע לא ביצע באופן מלא או לא ביצע בכלל רשמו הנתבעים בכתב יד לא בוצע , ניתן לראות זאת בעמ' 1 ו-2 להסכם בשוליים הימניות של הדף, מאידך ליד עבודה זו לא מופיעה ההערה "לא בוצע" חרף טענת הנתבעים כעת.
מעבר לאמור גם הנתבעים מודים כי התובע ביצע 90% מהעבודה של הרכבת גופי התאורה
והחשבוניות אליהן מפנים הנתבעים המלמדות על כך שחשמלאים מטעמם הרכיבו גופי תאורה לא מלמדות כי מדובר בהרכבת
5 גופים ולא גופי תאורה נוספים שאינם חלק מההסכם.
בית המשפט לא שוכנע כי התובע לא השלים את מחויבותו בעניין זה
ולפיכך אין מקום להורות על קיזוז.
ט. תריס+בניית ארון בבלוק-
התובע טוען כי עבודה זו אינה נכללת בהסכם. הנתבעים טוענים כי היא נכללת ולא בוצעה ועל כן יש לקזז עלותה.
הכרעה
עבודה זו שעניינה בניית ארון בבלוק מופיעה תחת עבודה המוגדרת "פריצת דלת חיצונית". אכן המילים:"בניית ארון תריס גלילה בבלוק" מופיעות, אולם כלל לא ברור מה בינן ובין פריצת דלת חיצונית. מילים אחרות:בית המשפט לא שוכנע מהאמור בהסכם כי עבודה זו נכללת בהסכם.
אם הטענה היתה כי לא נפרצה דלת חיצונית ניתן היה לומר כי התובע לא ביצע את העבודה שמנויה בהסכם אולם פרשנות הנתבעים לפיה פריצת דלת הינה ע"י בניית ארון בבלוק נשמעת לא הגיונית . יותר מכך פריצה או פתיחת פתח הינה ההיפך מפעולת בניה. בנסיבות אלה מתקשה בית המשפט לקבוע כי הוכח שיש לקזז עבודה זו מסך התמורה.
י. איטום סיכה בחדרי אמבטיה -

התובע טוען כי איש איטום מטעמו ביצע את העבודה. מנגד טוענים הנתבעים כי התובע לא מציין מיהו איש האיטום מתי בוצעה.הנתבעים טוענים כי לא הובאה אסמכתא מטעמו . בחוו"ד ברגמן השניה מיום 29.3.06
ולאחר שאותרה נזילה מתמדת מחדרי האמבטיה
מצויין כי לאחר הסרת שכבת החול נחשפה
רצפת הבטון עליה מריחות של חומר אטימה בלתי מזוהה
בגוון לבן... אותרו חללים
ופגמים מהותיים במפגש הרצפה עם הקירות הפוגמים באטימה (סעיף 1 לנספח לחוו"ד ברגמן הראשונה) ובהמשך: "אין ספק שהמצב הקיים
מאפשר חלחול מהיר של מים הנקווים
מתחת לרצפות הרחצה לתחומי הדירה מתחת .. תיקון הליקוי מחייב עקירת משטחי הריצוף מחדרי הרחצה ... וביצוע מחדש של העבודות לאחר אטימה חוזרת של הרצפות".(סעיף 4 לנספח חוו"ד 1). הנתבעים שכרו לאחר מתן חווה"ד את מר אבנר גלעד לביצוע העבודות הנדרשות לשם איטום וריצוף מחדש . הנתבעים טוענים כי כיוון שלא אטמו בחומר סיכה יש לקזז את עלות העבודה הנ"ל שלא בוצעה וזאת בניגוד להסכם.
הכרעה
אין חולק כי עבודה זו נכללה ברשימת העבודות שעל התובע לבצע. התובע אף טוען כי בוצעה על ידו.
הנתבעים מחד מעלים נושא זה ברשימת העבודות אותן יש לקזז מסך התמורה ומאידך אף תובעים בתביעה הנגדית על ליקוי זה.
משמעות האמור הוא כי הנתבעים מבקשים להבנות פעמיים בגין אותו ליקוי ממש ולכך, סבור בית המשפט, אין להסכים.
מעבר לאמור קריאה מדוקדקת של טענות הנתבעים מלמדת כי עיקר טענתם בנושא זה הינה על טיב העבודה שבוצעה ועל הצורך לעשותה בשנית , לפיכך סבור בית המשפט כי הדיון בגין עבודה זו והזכאות לפיצוי בגינה לא יערך במסגרת הקיזוזים כי אם במסגרת התביעה שכנגד.
בכל מקרה בית המשפט ככל שימצא לנכון לזכות את אחד הצדדים בגין עבודה זו יזכה רק פעם אחת. אני דוחה איפוא את הדרישה לקיזוז בגין עבודה זו.
יא. שיקום מע' ההשקיה והשמשתה לעבודה
– התובע טוען כי עבודה זו שולית וכי ביצע את אשר נדרש בהקשר זה. מנגד טוענים הנתבעים כי התובע העיד כי כיסה את האדניות ובכך הביא למות הצמחים
עדות זו אף מלמדת כי התובע לא ביצע את אשר נדרש -להעביר את האדניות.

הנתבעים טוענים כי בעקבות הנזקים שספגו מעבודת התובע בהקשר זה,שכרו את שירותיה של חב' א.נ. גנים ויפים וזו ביצעה את העבודה הנדרשת בסעיף זה בעלות של 11,000 ₪. המהנדס ברגמן קבע
כי מדובר בעלות סבירה (סעיף 5.1. לחוות דעתו המעודכנת). על כן מבקשים הנתבעים קיזוז של 11,000 ₪.
הכרעה
בהסכם נקבע : "פירוק והזזה של העציצים
ומערכת ההשקיה למקום שלא יפריע לעבודות הריצוף כולל החזרת העציצים /האדניות
למקום ושיקום מערכת ההשקיה והשמשתה " (עמ' 2 להסכם).
התובע והנתבעים מעניקים לסעיף זה פרשנות שונה משמעותית.
בית המשפט סבור כי עבודה זו אכן הוטלה על התובע וזה לא ביצעה כנדרש , ברם ברור כי כוונת הצדדים היתה שבסיום העבודות ישיב התובע ככל שניתן את מצב הגינה לקדמותו כך שיהיו בגינה האדניות שהיו בה ומערכת השקיה.
ודאי שלא ניתן לומר כי התובע הסכים לרכוש עבוד הנתבעים גינה חדשה.
משכך נדרש בית המשפט להעריך את גובה העבודה שלא התבצעה ע"י התובע בשל עזיבתו הפתאומית . בית המשפט סבור כי קיזוז בסך 3,200 ₪ הינו קיזוז סביר הלוקח בחשבון את הנזק שהוסב לאדניות ולמכלול המערכת ההשקיה.

יב. נקודת אינסטלציה למדיח במטבח
– בעוד שהתובע טוען כי ביצע נקודה זו ומפנה לצורך כך לתצהירו של מר חביב שהצהיר כי הכין נקודה אינסטלציה
זו במטבח, טוענים הנתבעים כי מר חביב הכין 2 נקודות במקום 3 כפי שהדבר עולה מתצהירו ועל כן יש לזכותם בעלות נקודת אינסטלציה זו.
הכרעה
אין חולק כי עפ"י ההסכם זכאים הנתבעים לקבל 3 נק' אינסטלציה במטבח. מר חביב מודה בתצהירו בסעיפים 8-9 כי ביצע 2 נקודות מים בלבד. יוצא כי התובע והאינסטלאטור מטעמו שכחו להכין נק', אינסטלציה נוספת. משכך יש לקזז מסך התמורה עלות נק' אינסטלציה כערכה במפרטים והוא 450 ₪ וכך אני מורה.
יג. נקיון הדירה בתום ביצוע העבודות
-
התובע טוען כי הפועל חוסם הורשה לאחר ה - 7.3.06 להיכנס לדירה וניקה אותה , לשיטת התובע עלות זו קוזזה ע"י הנתבעים.
הנתבעים טוענים
כי אכן חוסם ביצע עבודת נקיון חלקית על כך שולמו לו 600 ₪ . ברם לצורך ביצוע
עבודות הנקיון להסרת שאריות בטון וצבע שכרו הנתבעים חב' נקיון שגבתה 2,500 ₪ עבור עבודה בת יומיים
הנתבעים מבקשים לקזז אף סכום זה.
הכרעה
בית המשפט סבור כי אין מחלוקת שהתובע ביצע נקיון בדירה. הנקיון בסך 2,500 ₪ הנטען ע"י הנתבעים לא הוכח . הנתבעים שעשו עבודה יסודית ומסודרת בהצגת חשבוניות לא הפנו בעניין זה את בית המשפט למועד בו ניתנה חשבונית הנקיון. יתכן והנקיון בוצע על רקע עבודת בעלי המקצוע האחרים שהיו בדירה ולאחר שבועות מעזיבת התובע את הדירה . ברור שעלות נקיון כזה לא צריכה להיות מוטלת על התובע.
בנסיבות אלה סבור בית המשפט כי לא הוכח ע"י הנתבעים בעניין זה כי התובע לא ביצע עבודתו לפיכך אין מקום לקיזוז בגין עבודה זו.

העבודות הנוספות
על מנת לגבש את הסכום הסופי המגיע לתובע בגין העבודות שביצע אכריע כעת בזכאות התובע לקבל שכר עבור רשימת העבודות הנוספות אשר טען כי ביצע מעבר להסכם.
יצויין כי על מנת לקבל שכר נוסף על התובע להרים את הנטל כי אכן עבודות אלה אינן כלולות בהסכם וכי הן בוצעו על ידו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" .
להלן הדיון בעבודות אלה :
א. ביצוע עבודת הכנה לפלדלת
– התובע טוען כי ביצע עבודה זו מעבר להסכם וכי נדרש להתקין דלת פלדלת על כל המשתמע מכך לאחר ביצוע עבודת התקנה לדלת רגילה ולכן זכאי בגינה לתשלום של 2700 ₪ (חומר+עבודה).
מנגד טוענים הנתבעים כי
מקובל במדינת ישראל שדלת כניסה לבית הינה דלת בטחון, הדורשת הכנה מיוחדת של משקוף מבוטן והעובדה שהתובע לא הכין זאת מלכתחילה מעידה על חוסר מקצועיותו . לדידם, אין להשית עליהם את הוצאות התקנת הדלת. נטל הראיה מוטל על התובע . הנתבעים טוענים כי בהקשר זה עליו להוכיח מתי נודע לו כי צריך להתקין דלת פלדלת, ועליו להביא הוכחה מספרית לעניין ההפרשים בין הדלת שהתכוון להתקין מלכתחילה ביחס לדלת הפלדלת. הנתבעים טוענים כי התובע לא הוכיח זאת ועל כן יש לדחות את דרישתו לשכר בגין עבודה זו .
הכרעה
אין חולק כי לא קיימת התחייבות לאספקת דלת פלדלת לא בהסכם ולא במפרט.
אין חולק אף כי התובע התקין דלת פלדלת בדירה.
בנוסף במסמך העבודות הנוספות כלל התובע בזמן אמת וכיומיים לאחר הפסקת העבודות את התקנת דלת הפלדלת (סעיף 4 למסמך)
טענת הנתבעים לפיה הדבר מתבקש וסוכם בע"פ אין בה די . לשונו של החוזה מחייבת את הצדדים ומבטאת את אומד דעת הצדדים כפי שהיתה עת התקשרו בהסכם.
בית המשפט סבור כי התקנת דלת הפלדלת הינה בבחינת עבודה נוספת שלא נכללה בהסכם ולכן עלות רכישת דלת הפלדלת צריכה להשתלם ע"י הנתבעים. מאידך התובע לא הוכיח כי
הדרישה לדלת פלדלת דווקא,
עלתה לאחר שכבר ערך עבודות הכנה לדלת מסוג אחר ולאחר שביצע עבודה כפולה .
טענה זו לא מבוססת בראיות ועל כן אין לחייב את הנתבעים בעלות העבודה הנוספת.
נוכח האמור אני מחייב את הנתבעים בעלות הדלת בלבד ומורה להם לשלם לתובע סך של 2,000 ש"ח.
ב. שינויים בלוח החשמל
- התובע התקין, לשיטתו, ארון חשמל תקני בדירת הנתבעים , הנתבעים בקשוהו לאחר מכן להתקין ארון חשמל גדול יותר , בלא שהיה בכך צורך.
לטענתם החשמלאי רגב אישר האמור בתצהירו.
עלות העבודה הנ"ל מסתכמת לדידו ב-2,500 ₪.
מנגד טוענים הנתבעים כי הארון שהותקן מלכתחילה לא תאם את ההסכמות . ארון החשמל הראשון לא כלל את ההגדלה שהופיעה במפרט. לשיטתם , העובדה שמר רגב התקין ארון חשמל תקני אינה מעלה ואינה מורידה. טענת החשמלאי רגב כי דרישת הנתבעים להגדיל את ארון החשמל לא היתה ברורה היא טענה מיתממת שכן
בסעיף 12 להצעת המחיר מיום 18.12.05
נאמר במפורש כי הכוונה "לארון חשמל+לוח החלפה ביחד עם הגדלה".
גם בעניין זה סבורים הנתבעים כי התובע כשל בהוכחה שסיפק מלכתחילה את הארון המבוקש וכן כשל בהוכחת העלויות הנדרשות על ידו , שכן אין שום הסבר או חישוב לגביהן לפיכך יש לדחות דרישתו.
הכרעה
המחלוקת בין הצדדים היא האם הארון שהותקן מלכתחילה עמד בקריטריונים שנקבעו בהסכם . התובע טוען כי גרסתו נתמכת בעדות מר רגב בעוד גרסת הנתבעים נטולת תימוכין.
האמנם?
עיון בעמ' 3 להסכם מלמד כי הצדדים הסכימו שהתובע יספק לנתבעים :"לוח חשמל תלת פאזי דירתי –ארון מרוכז לבזק, כבלים,מקום למערכות עתידיות:אזעקה ,מחשבים ותאורה"...
בהקשר זה היה על התובע והחשמלאי מטעמו, מר רגב,
להוכיח כי הארון שהותקן מלכתחילה עמד בכל התנאים האמורים. אולם,מר רגב בתצהירו לא טוען כי הארון הכיל את כל הקריטריונים האמורים בהסכם .
בסעיף 13 לתצהירו מסביר רגב:" נדרשתי להתקין ארון חשמל תקני, שאמור היה להכיל את הפיוזים המספיקים לדירה וכן מערכות תקשורת. התקנתי את הלוח עפ"י התקן ולאחר שהיה גמור פנה הנתבע אלינו וביקש כי נגדיל ארון חשמל מסיבה לא ברורה. אציין כי לא היה בכך צורך,אולם מאחר והיתה זו בקשתו פרקתי את הלוח והתקנתי את הלוח החדש, הגדול יותר, אשר סופק לי ע"י התובע".
אילו מר רגב היה קובע שלא היה צורך בלוח החדש כיוון שהלוח הראשון הכיל את הדרוש לכל המערכות המנויות בהסכם ואף מוכיח זאת היה ברור שאכן דרישת הנתבע היא מיותרת
אולם, מר רגב מסביר כי הלוח היה תקני וגדול מספיק. אמירות אלה אינן מספקות. הדיון אינו על תקניות הלוח או על גודלו הפיזי. מר רגב אף אינו מציין את הסיבה האמיתית שבגינה ביקש הנתבע את החלפת הלוח.
בית המשפט לא שוכנע
איפוא, כי הארון הראשון הכיל את הדרוש.
בית המשפט סבור כי התובע לא הרים את הנטל כי עמד בתנאי ההסכם , לעניין זה.
אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה לתשלום נוסף בגין עבודה זו.

ג. פריצת פתח לחלון בחדר העבודה
- אין מחלוקת שעסקינן בעבודה נוספת , הצדדים מסכימים כי הנתבעים לאחר פריצת הפתח בקשו מהתובע
להגדילו את המפתח בעוד 20 ס"מ .
לטענת התובע גודלו הבסיסי של החלון היה 0.48 מ"ר והגדלתו מסתכמת בעלות נוספת של 5,000 ₪. מנגד סבורים התובעים כי גודלו הבסיסי של החלון היה 0.375 מ"ר
הנתבעים מבקשים להעריך את עלות העבודה הנוספת בהתאם לעלות העבודה הראשונית בעניין זה שנקבעה בהסכם. במפרט מיום 7.10.05 (המהווה חלק מן ההסכם) תומחרה עבודה זו כולל התקנת חלון אלומיניום צרפתי עם סורגים ב-5,500 ₪ . בהתאם לכך מבקשים הנתבעים כי בית המשפט יחייבם על התוספת ובאופן יחסי ב-1,500 ₪ נוספים.
הכרעה
המחלוקת בין הצדדים בסוגיה זו הינה על עלות התוספת לפתח.
על מנת להעריך נכונה את העלות לתשלום נפנה להסכם . עפ"י האמור בסעיף 13 למפרט מיום 7.10.05 עלות עבודה זו הוערכה ב- 5,500 ₪. אין חולק כי ההגדלה שנדרשה הינה ב-20 ס"מ .
כלומר אפילו אקבל את טענת התובע , שלא הוכחה די הצורך, כי שטח החלון שהיה 60
x
80 ס"
מ הוגדל ב- 33% עדיין זכאי התובע לתוספת
שעומדת על כ-2,000 ₪.
הנתבעים מוכנים לשלם לתובע בגין עבודה זו עוד 1,500 ₪.
נוכח כל האמור ועל דרך האומדנא אני מורה לנתבעים לשלם לתובע בגין עבודה זו עוד 2,000 ₪.

ד. תוספת 122 נק' חשמל
-
לדידו של התובע עפ"י ההסכם התחייב התובע לספק לנתבעים 40 נק' חשמל. מעבר להסכם הותקנו בדירת הנתבעים עוד 122 נקודות חשמל. התשלום עבור כל נק' נוספת הינו 170 ₪ לנקודה. לפיכך, טוען התובע יש לשלם לו עוד 20,740 ₪.
לטענת הנתבעים במסמך התוספות לא ציין התובע כמה נקודות חשמל נוספות התקין בדירה .
לדידם של הנתבעים רק ביום 31.7.06 במכתבו של עו"ד גרטלר צוין כי הנתבעים צריכים לשלם על 132 נק' נוספות סך של 22,000 ₪. כך גם צוין בכתב התביעה לעומת זאת בשאלון שהופנה לתובע, טוענים הנתבעים, הלה
השיב שהתקין בדירה 170-175
נקודות בפועל התקין 168 נק' כך שזכאי בגין כל נקודה נוספת ל-170 ₪.
ובעלות כוללת 22,440 ₪ (עבור 132 נקודות נוספות) . החשמלאי מר רגב ציין כי התקין 122 נקודות נוספות העלות בגינן מסתכמת לפי תצהירו ב -22,740 ₪.
הנתבעים טוענים כי יש להפחית מתוך 168 הנקודות שנטענו 24 נקודות שלא באמת מצויות בבית . לשיטתם הותקנו סה"כ 144 נק' חשמל .
ההסבר לקיומן של הנקודות הוירטואליות מצוי בנספח ב' לתצהיר רגב שם
רואים שישנם 4 מקומות שבהם מצויינים שני מספרי נק' שונים מבלי שניתן לכך הסבר.
הנתבעים טוענים כי עפ"י "הספר הכחול" של המדינה (בהוצאת הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולחישובם) הותקנו בדירה 104 נק' חשמל בסך הכל. כיוון שהתובע התחייב להתקין 113 נק' סך הכל הרי שאין לחייבם עבור נקודות נוספות .
לחילופין, טוענים הנתבעים כי יש לחייבם ע"ס 170 ₪ על כל נק' נוספת בגין ההפרש שבין 144 נק' שקיימות בדירה
ל113 נק' שהתובע התחייב לספק.
הנתבעים טוענים כי במסגרת מסמך ההוצאות שכתב התובע ביום 9.3.06 הוא ציין כי סך הוצאות החשמל עד למועד זה עמדו על 12,500 ₪.
לטענת הנתבעים, בשאלון התבקש התובע להסביר את הפער בין סכום זה לבין הסכום הגבוה בעשרת אלפים ₪ שהוא דורש בתביעתו. התובע השיב על כך כי החשמלאי רגב ביצע מטעמו עוד עבודות רבות לאחר 9.3.06 ובכלל זה חיבורים נוספים תכנון ושרטוט לוח החשמל
התקנת שקעים, מפסקים וגופי תאורה
וכן הגשת המערכת לטסט . עבודות אלה לשיטתו בצירוף רווח קבלני הובילו לפער האמור.
עיון בסעיף 4 במסמך ההוצאות מגלה כי התובע כתב שהוצאות החשמל הן גם על אבחון וטסט. כמו כן ההרשאה שניתנו לבעלי המקצוע מטעם התובע היתה לסיים את הגימורים האחרונים. לדידם,גם רגב בתצהירו מציין בסעיף 18 לתצהירו כי בשלב של הפסקת ההתקשרות
העבודות היו בשלבים סופיים.
הכרעה
בהסכם מול הנתבעים
התחייב התובע לספק לנתבעים 40 נקודות חשמל (עמ' 4 להסכם).
במפרט מיום 7.10.06 הסכימו הצדדים כי עלות כל נקודה הינה 175 ₪. כיום מעמיד התובע את עלותה של נקודת חשמל על 170 ₪ לנקודה.
במסמך ההוצאות התייחס התובע בסעיף 4 להוצאות החשמל שהוצאו על ידו כולל
טסט וכתב כי הן עומדות על 12,500 ₪.
יחד עם זאת אין חולק כי החשמלאי מטעמו מר רגב המשיך לעבוד בבית אחרי יצירת מסמך ההוצאות , אולם הודה בתצהירו כי הפסקת העבודות היתה כשאלו הגיעו לשלביהן הסופיים- משמע לא היתה לרגב עוד עבודה רבה בבית.
בנוסף הנתבעים מודים כי קיימות בבית 104 נקודות חשמל.
התובע הוכיח הן בעדותו שלו והן ע"י תצהיר רגב כי התבקש לבצע עוד עשרות נק' חשמל מעבר לאלה שהתחייב להן בהסכם .
בית המשפט אף שוכנע מתצהירי התובע ומר רגב כי הנתבעים שינו מפעם לפעם את דעתם דבר שהצריך את התובע לשנות את מיקום הנקודות ובכך לבצע את אותה עבודה מספר פעמים , דבר שכרוך בעלויות.
צירוף כל האמור מוביל את בית המשפט לתוצאה לפיה על הנתבעים לשלם לתובע בגין תוספת זו סך של 13,000 ₪. סכום זה כולל את הצהרת התובע בזמן אמת לגבי ההוצאות שהוציא וכן לוקח בחשבון את רכיב הרווח הקבלני ואת העבודות הנוספות הקטנות יחסית שביצע מר רגב אחרי 9.3.06.

ה. פתיחת חלונות ב 2 חדרי אמבטיה-
התובע טוען כי לאחר שסומנו הפתחים והוא החל בעבודת החציבה נמלכו הנתבעים בדעתם ושינו את מיקום הפתחים . הנתבע הודה בכך בתצהירו לפיו אחד החלונות הוזז על הנייר לפני תחילת העבודות. התובע כופר בנספח 9 שצורף לתצהירו של מר כהן. לטענתו הוא לא עבד על פיו
והוא לא הוצג לו על מנת שיעבוד על פיו.
עלות עבודה נוספת זו הינה לשיטתו
1700 ₪ .
לטענת הנתבעים: ראשית, עבודה זו לא נזכרה במסמך התוספות. שנית, תחילה ציין התובע דרישה לפתיחת 6 פתחי חלונות בחדרי האמבטיה משהופנתה תשומת ליבו לטעות שבדבר תיקן את עצמו וטען כי אכן עסקינן בפתיחת 2 פתחי חלונות בלבד. הנתבעים מודים כי
אחד משני הפתחים הוזז על הנייר לפני תחילת העבודה בפועל. הנתבעים טוענים כי השינוי נעשה לבקשת איש המזגנים. התקנת המזגן נעשתה בסמוך לתחילת העבודות – ביום 11.1.06 מכאן שאיש המזגנים הגיע ממש בתחילת העבודות .הסבירות איפוא שהפתחים נפרצו נמוכה ולעניין זה הנטל על התובע לשכנע כי בעניין זה השינוי נעשה לאחר שהפתח כבר נפרץ.
לאור האמור סבורים הנתבעים כי התובע אינו זכאי לשכר נוסף עבור עבודה זו .
הכרעה
מסמך העבודות הנוספות אינו כולל פתיחת חלונות באמבטיה.
הנטל להוכחת עבודה זו כעבודה נוספת, שיעורה ועלותה רובץ לפתחו של התובע.
התובע לא דייק ואף התבלבל במספר הפתחים שפתח בפועל: כך ציין תחילה כי עסקינן ב-6 פתחים אולם הודה לבסוף כי טעה וכי הכוונה ל-2 פתחים בלבד.
אמנם הנתבע אישר כי הזיז את הפתח של אחד החלונות, אך נתן הסבר מניח את הדעת לגבי המועד והסיבה להזזת החלון ומדוע אין מדובר בעבודה נוספת או מיותרת שנשא בה התובע.
מנגד התובע לא הצביע על ראיות שישכנעו את בית המשפט ראשית, כי עבודה זו אכן בוצעה ושנית דרך חישוב עלותה.
התובע לא הוכיח תביעתו בהקשר זה ועל כן אינני מורה לנתבעים לשלם בגין עבודה זו.

ו. יציקת משטח בטון באמבטיה
– אין מחלוקת לעניין ביצוע העבודה ולעניין מידות המשטח.
עיון בהסכם מעלה כי עבודה זו לא נכללה בהסכם. על כן סבור התובע כי על הנתבעים לשלם לו
1,000 ₪ נוספים.
לדידם של הנתבעים עבודה זו אינה נזכרת במסמך התוספות מטעם התובע.
הנתבעים טוענים כי התובע ידע שעבודה זו נכללת בכלל העבודות.
לשיטתם התובע יצק משטח בצורה לא מקצועית שבעל מקצוע אחר נדרש לתקנה מאוחר יותר . התובע לא הציג ראיה
המצביעה על קיומה של הסכמה לתשלום עבור המשטח על כן
אין לקבל את דרישת התובע
הכרעה
אין מחלוקת כי עסקינן במשטח לכיור בצורת רבע עיגול בשטח של 0.3055 מ"ר.
מחד עבודה זו אינה מופיעה במסמך העבודות הנוספות. מאידך, העבודה אינה נכללת בהסכם או במפרטים והנתבעים מודים כי בוצעה.בית המשפט סבור כי התובע הוכיח בעצם הודאת הנתבעים כי העבודה בוצעה מעבר לכתוב בהסכם וכן את זכאותו לתשלום.
בית המשפט סבור כי כיוון שעסקינן בעבודה קטנה וזניחה יחסית היא נשמטה כנראה ממסמך העבודות הנוספות.
אינני מקבל את טענת הנתבעים כי הוסכם על עבודה זו בע"פ , שכן זוהי טענה בעלמא שהוכחשה ע"י התובע.
יחד עם זאת התובע לא הוכיח את עלותה של עבודה זו ביחס לעבודות אחרות שביצע.
בית המשפט סבור כי הסכום הנדרש ע"י התובע גבוה משוויה האמיתי.
אשר על כן אני מורה לנתבעים לשאת בעלות עבודה זו בסך 650 ₪.

ז. תוספת 12 נק' אינסטלציה
– לטענת התובע נוסף על נק' האינסטלציה עפ"י ההסכם ונק' לרדיאטורים נדרש התובע לבצע
עוד 7 נק' מים לרדיאטורים טענה זו נתמכת בעדות האינסטלטור
וכן ממסמך שצורף לתצהיר הנתבעים של האינסטלטור מר חנן כץ המדבר על חיבור של 15 רדיאטורים.
בנוסף התבקש התובע להתקין נק' מים נוספות גם במטבח
ובאמבטיה ובסה"כ 12 נק' נוספות שעלותן 3,750 ₪ (450
x
7 +600).
מנגד טוענים הנתבעים כי בשאלון שהופנה לתובע נתבקש הוא להסביר היכן התקין נק ' אינסטלציה נוספות. בתשובתו ציין כי התקין
את הנקודות הנוספות בחדרי האמבטיה והשירותים
3 נק' אינסטלציה ו-2 נק' מים . יוצא לשיטתם של הנתבעים כי הותקנו 5 נק' נוספות בלבד.
לדידם,בתצהירו שם התובע לב לסתירה במספר הנקודות וציין כי הותקנו נק' אינסטלציה במקומות נוספים. שינוי זה בגרסת התובע, טוענים הנתבעים, הינו הרחבת חזית אסורה ויש לדון אך ורק בגרסתו הראשונית של התובע לעניין הנק' בחדר האמבטיה והשירותים.
לחילופין, טוענים הנתבעים, כי אף אם יקבע בית המשפט שהטענה לפיה הותקנו נק' אינסטלציה נוספות בכל הדירה אינה הרחבת חזית אסורה הרי כיוון ש מיום 18.12.05 התחייב התובע להרכיב בדירה 25 נק' אינסטלציה
וכיוון שבמסמך ההוצאות ציין התובע כי הרכיב בדירה בדיוק 25 נק' אין לחייב את הנתבעים עבור נק' נוספות כלל .
התובע לא ביקש מבית המשפט שמומחה יבדוק האם הנק' הותקנו במקומם בהתאם לתכנית
על אף שנטל הראיה מוטל עליו. מכאן סבורים הנתבעים שכשל בהוכחת טענתו בעניין זה.
הנתבעים סבורים שהתובע לא הוכיח כי התקין נק' לרדיאטורים העובדה שמר כץ הצהיר כי חיבר 15 רדיאטורים אינה מחזקת את טענות התובע. מערכת ההסקה והחיבור אליה היתה לטענת הנתבעים קיימת קודם לביצוע העבודות ואל נק' אלה חיבר הוא את הרדיאטורים.

הכרעה
במפרט מיום 18.12.05 התחייב התובע לספק לנתבעים עד 25 נק' אינסטלציה
(סעיף 8 למפרט).
התובע טוען כי התחייב במסגרת ההסכם עצמו לספק 13 נק' אינסטלציה בלבד וכי ביצע תוספת של 12 נק'. במסמך ההוצאות ציין התובע במפורש בכתב ידו בסעיף 5 כי התקין 25 נקודות אינסטלציה .
כידוע, התובע החזיק מראשית ההליך בגישה כי המפרטים אינם חלק מההסכם ולכן סבר כי הוא זכאי לתשלום נוסף מעבר ל-13 נ' אינסטלציה אולם, כיוון שהתובע מחוייב למפרט כמו להסכם הרי שעליו לחייב את הנתבעים רק מהנק' ה-26 ומעלה.
בית המשפט סבור כי התובע לא הוכיח בעניין זה שהתקין יותר נקודות אינסטלציה ממה שהיה צריך. התובע לא הוכיח כמה נקודות ביצע בפועל בסך הכל ומאחר שהנטל עליו בעניין זה, הוא כשל בהרמתו.
התובע עמד בהתחייבותו ולא סיפק לנתבעים יותר נק' מההסכם ועל כן ביהמ"ש אינו סבור כי הוא זכאי בעניין זה לתשלום נוסף.
ח. הגדלת שטח המטבח ב-6 מ"ר -

התובע טוען כי כל עבודה מעבר להסכם ואינה כלולה במחיר הפאושלי שחושב עפ"י האמור הסכם וממילא חייבת בתשלום נוסף. עלות ביצוע עבודה זו מסתכמת ב-4,800 ₪.
הנתבעים טוענים כי עבודה זו היתה כלולה במסגרת העבודות כיוון שנזכרת ב-2 המפרטים המחייבים. ההגדלה המבוקשת
נוצרה בעקבות שבירת הקיר ולא בפעולת בניה יזומה מעבר להסכם אשר על כן אין לקבל את טענות התובע.
הכרעה
מחד עבודה זו נזכרת במסמך העבודות הנוספות מאידך, עבודה זו מופיעה בשני המפרטים ועל כן מחייבת את התובע.
בסעיף 7 למפרט מיום 7.10.05
כתוב :"שבירת קיר בגובה בין פינת אוכל ומטבח" ובסעיף 1 למפרט מיום 18.12.05 מצויין:"כולל קיר מטבח".
המפרטים וההסכם חד הם ועל כן עבודה שנכללה בהם לא יכולה להיחשב כעבודה נוספת . האמור במפרט מיום 7.10.05 מדבר בעד עצמו והצגת עבודה זו כהגדלת המטבח כאילו בוצעה עבודה ממשית בהגדלתו הינה סמנטיקה.
לאור כל האמור הנני קובע כי התובע לא זכאי לתשלום בגין עבודה זו.
ט.הקטנת פתח חלון מטבח –
התובע טוען כי התבקש לבצע הקטנה של החלון אחרי הקטנה אחת שכבר ביצע . התובע טוען שהנתבעים שינו את דעתם כך שנדרשה עבודה על עבודה. עלות עבודה זו הינו 1,500 ₪.
מנגד טוענים הנתבעים כי התובע עבד בניגוד להסכם ולנדרש ממנו גם ההקטנה שנועדה לתקן את הטעות
לא הועילה שכן היה צורך גם בתיקונה
בהתאם לסימונים ועל כן העבודה הנשנית בעניין זה מיוחסת לדידם של הנתבעים לחוסר המקצועיות שגילה התובע.
הכרעה
במקרה זה מבקש התובע שכר כיוון שביצע עבודה זו מספר פעמים.
התובע מודה כי מלכתחילה עבודה זו לא בוצעה כמו שצריך והתעורר צורך אמיתי בתיקון.
מאידך, התובע כלל במסמך העבודות הנוספות עבודה זו .
בית המשפט מקבל את עמדת התובע לעניין זה לפיה היה צריך בפעם השלישית לתקן את העבודה בשל העדר החלטיות של הנתבעים וקובע כי התובע הרים את הנטל כי עסקינן בפתיחה האחרונה בעבודה נוספת מעבר להסכם.
יחד עם זאת סבור בית המשפט כי עבודה זו אינה מצריכה 2 ימי עבודה ועל כן סבור בית המשפט כי על הנתבעים לשאת בפיצוי בסך כולל של 1,000 ₪.
ט.עבודות הכנה נוספות להרכבת מזגנים
- התובע ביצע עבודות חציבה ליצירת פתחים למזגנים. לאחר שהחל התובע בעבודות ובעקבות שינוי דעתם של הנתבעים נדרש התובע לעשות עבודה נוספת . התובע טוען כי יש לקבל את טענתו ולחייב את הנתבעים בתשלום 1,980 ₪.
ראשית, טוענים הנתבעים שעבודה זו אינה נזכרת במסמך התוספות.
שנית, התובע לא ביצע עבודת חציבה. חב' המזגנים בצעה את העבודה
המזגן הוצב במקום בו תוכנן ולא היה שינוי בעניין זה.
הנתבעים צרפו לסיכומים העתק מטופס הזמנה מחב' אלרם מיום 9.1.06 ובו כתוב כי ההזמנה כוללת "פתחים ואביזרים כנדרש" הוכחה נוספת כי אלרם בצעה עבודה זו.

על כן אין לזכות את התובע בתשלום בגין עבודה זו.
הכרעה
ראשית, העבודה הכוללת פתיחת פתחים למזגנים נכללת בהסכם כפי שצויין בפיסקה ב' בפרק הקיזוזים .
שנית, עבודה זו לא נזכרה במסמך העבודות הנוספות.
שלישית, הנטל להוכיח כי התובע ביצע עבודה שהוא זכאי לשכר נוסף עבורה מוטל עליו אולם כאמור, התובע לא הצביע על נסיבות מיוחדות המזכות אותו בשכר זה.
סיכומו של עניין, בית המשפט לא שוכנע כי התובע ביצע עבודה המזכה אותו בשכר נוסף בפרק זה.
י. פירוק 6 דלתות ומשקופים-
אין מחלוקת כי דלתות חדשות הוזמנו ואף הורכבו. הנתבעים טוענים כי חב' הדלתות דור דמירל אשר ספקה את הדלתות אף פרקה את המשקופים הקודמים והרכיבה את החדשים. התובע טוען, שהצעת המחיר מחב' דור דמירל לא כללה הרכבת משקופים ואף לא הובאה אסמכתא מחב' זו כי היא אכן הרכיבה את המשקופים לכן טענתו עדיפה על הנתבעים ולפיכך יש לחייבם בתשלום עבור העבודה בסך 3,600 ₪.
הנתבעים טוענים שעבודה זו אינה נזכרת במסמך התוספות. לחילופין, התובע באמצעות פועליו רק הסיר את הדלתות מציריהן
כלומר מדובר ב"זוטי דברים" שאינם דורשים תשלום נוסף.
הנתבעים דוחים את טענת התובע לפיה נדרש להסיר את כל המשקופים. עבודה זו בוצעה לשיטתם ע"י
חב' דור דמירל והיא זו שהרכיבה את הדלתות והמשקופים החדשים. עפ"י ההסכם התחייב התובע במסגרת צביעת הדירה לצבוע את הדלתות והמשקופים אולם עבודה זו בסופו של דבר בוצעה כשבוע לאחר עזיבת התובע את הדירה ע"י בעל מקצוע מטעם הנתבעים. הנתבעים סבורים כי הצעת דור דמירל תומכת בגרסתם ולכן אין לפסוק תשלום עבור עבודה זו.
הכרעה

נספח 11 לתצהיר הנתבע מלמד כי חב' דור דמירל אשר ספקה את הדלתות התחייבה במסגרת ההזמנה גם על הרכבת הדלתות
ותמחרה זאת בהצעתה.
שני הצדדים מסכימים כי עובדים מטעם התובע פרקו את הדלתות מציריהם.
ברם התובע לא כלל עבודה זו במסמך העבודות הנוספות.
צירופם של כל הנתונים מעלה מביא את בית המשפט למסקנה כי הגם שהתובע פרק את הדלתות הרי
שאין מדובר בעבודה נוספת מהותית המצדיקה תשלום נוסף ודאי לא של אלפי שקלים.
הסרת דלת מצירה היא עבודה פשוטה יחסית ועל כן סביר שצד המבצע שיפוץ בבית לקוח לא יחייב את הלקוח על עבודה זניחה שכזו. מסקנה זו מתחזקת אף נוכח מסמך העבודות הנוספות שנכתב על ידי התובע עצמו ולא כלל עבודה זו כנראה על רקע היותה קלה וזניחה.
אשר על כן לא שוכנע בית המשפט כי התובע זכאי לשכר נוסף בגין הזזת הדלתות מציריהן.
יא.שינויים בצנרת הגז במטבח
– בהסכם לא מופיע כי התובע יתקין צנרת גז. התובע טוען כי העבודה בוצעה על ידו ועלותה 700 ₪. הנתבעים טוענים מנגד כי התובע לא הוכיח שהצדדים הסכימו כי ידרשו לשלם תוספת על עבודה זו. בנוסף לשיטתם, התובע ביצע עבודה זו באופן לקוי וחייב אותם בהוצאות רבות בעקבותיה אשר על כן יש לדחות את בקשתו לתשלום.
הכרעה
ראשית, אף הנתבעים מסכימים כי עבודה זו לא היתה כלולה בהסכם וכי בוצעה ע"י התובע.
שנית, עבודה זו מופיעה בסעיף 10 במסמך העבודות הנוספות על כן קיימת סבירות גבוהה כי היא ראויה לתשלום נוסף.
שלישית, כיוון שנושא טיב העבודה לעניין זה עלה בתביעה הנגדית אין מקום לחייב את התובע כעת בעניין הליקוי. חיוב כאמור יתבצע ככל שימצא נכון ומוכח בדיון על הליקויים המופיעים בתביעה שכנגד.
יוצא אם כן כי בעניין זה הרים התובע את נטל ההוכחה כי התקין את נקודת הגז עבור הנתבעים כעבודה נוספת.

במסמך ההוצאות כתב התובע כי הנקודה עלתה לו 350 ₪ . בתוספת עבודה ורווח קבלני תשלום בסך 700 ₪ הינו סביר ומתקבל על הדעת .
בית המשפט מורה איפוא לנתבעים לשלם לתובע בגין עבודה זו 700 ₪.

יב. התקנת מפסק חדש לדוד עם טיימר
– עבודה זו אינה מופיעה בהסכם. התובע ביצעה . עלות העבודה 150 ₪.
הנתבעים טוענים כי עבודה זו לא מופיעה במסמך התוספות. המפסק לשיטתם היה מצוי בדירה
קודם לביצוע העבודות והתובע לא החליפו.הנטל להוכיח כי עבודה זו בוצעה מוטל על התובע ולפיכך יש לדחות דרישה זו.
הכרעה
אמנם עבודה זו לא מופיעה במסמך התוספות ברם מר רגב בסעיף 22 לתצהירו מציין במפורש כי התקין בדירה מפסק חדש עם טיימר עפ"י בקשת התובע .
בית המשפט מקבל האמור בתצהיר מר רגב אשר מגובה אף בגרסת התובע ועל כן הנני מורה
לנתבעים לשלם לתובע שכר עבודה זו בסך 150 ₪.
יג. התקנת צינור מים ראשי בכניסה
- לטענת התובע גם עבודה זו
לא נכללה בהסכם. העבודה בוצעה ע"י התובע כפי שמופיע בסעיפים 18-19 לתצהיר מר חביב. עלותה מסתכמת ב-750 ₪. הפיצוץ בצינור שתוקן ע"י הנתבעים אינו סותר את ביצוע העבודה האמור.
לטענת הנתבעים התובע סותר עצמו לעניין זה: במסמך התוספות מציין התובע "פיצוץ צינור חלוד והחלפה" כך צויין גם במכתב ב"כ התובע מיום 31.7.06 ברם במכתב מיום 15.11.06
ציין ב"כ התובע כי
מדובר ב"התקנת צינור מים ראשי בכניסה". עבודה זו נגרמה לטענת הנתבעים בעקבות פיצוץ מים שאירע ביום 20.1.06 כתוצאה מעבודת מר חביב . מר חביב לא יכול היה להגיע ולתקן את הבעיה והתובע נאלץ להזמין אינסלטור אחר ולשלם לו 500 ₪ אך אי הגעתו של מר חביב והתשלום האמור שנובעים מטעות בעבודת התובע צריכים לטעמם של הנתבעים להשתלם ע"י התובע שאחראי על היוצרות התקלה ולא על ידם. אם עבודה זו אינה קשורה
פיצוץ הצינור החלוד הרי שהיא לא מופיעה במסמך התוספות ועל כן אין לזכות את התובע על תשלום בגינה.
בנוסף, בהסכם נאמר כי על התובע לספק צינור מים ראשי לדירה
מסוג
sp
לחיץ. כך שאף מטעם זה יש לדחות את בקשת התובע.
הכרעה
בעמ' 2 להסכם שורה 10 התחייב התובע לספק לנתבעים :"קו מים ראשי לדירה
צינור הזנה ראשי של מים קרים מהשעון לדירה מסוג
sp
לחיץ
". משכך אין לחייב את הנתבעים בעלות עבודה זו שכן היא כלולה בהסכם.
יד.עבודת זיפות ויריעות
- הצדדים חלוקים בשאלה האם עבודה זו בוצעה היינו, האם הונחה שכבה נוספת של זפת ויריעות . עלות עבודה זו לשיטת התובע 1,300 ₪. הנתבעים טוענים כי עבודה זו לא נכללת במסמך התוספות, לחילופין, טוענים הנתבעים התובע לא הוכיח כי עבודה זו בוצעה על ידו. הנתבעים סבורים כי אין די בטענה הסתמית לפיה האיטום בוצע ע"י חב' המתמחה בתחום האיטום בירושלים
ואין די בכך שבוצעה הצפה לבדיקת יעילות האיטום. התובע יכול היה בקלות לקבל מסמך המאשר טענתו מחב' האיטום אולם, לא הגיש זאת משכך ובהעדר הוכחה פוזיטיבית יש לדחות טענתו.
הכרעה
ראשית, עבודה זו אינה מופיעה במסמך התוספות.
שנית, על מנת לזכות בשכר על עבודה זו כעבודה נוספת מתבקש היה כי התובע יוכיחה באופן פוזיטיבי ע"י מי שביצעה את אופן ביצועה ומועדה.
לבד מטענה סתמית כי חברה ירושלמית המתמחה בתחום ביצעה את האיטום לא הובאה הוכחה כי אכן כך היה.
התובע לא הוכיח
איפוא שאכן בוצעה על ידו עבודה נוספת זאת ומשכך אין בידי בית המשפט לזכותו בשכר על כך.
טו. פירוקים והשלמות ב-2 דלתות-

התובע התבקש לפרק 2 דלתות. עבודה זו לא נכללה בהסכם
אין מדובר בפירוק והרכבה של משקופים.
בגין עבודה זו דורש התובע 1,400 ₪ (3 ימי עבודה
- עמ' 13).
מנגד טוענים הנתבעים כי מדובר בדרישת תשלום כפולה שכן התובע כבר דרש תשלום עבור פירוק דלתות בדירה .
בנוסף לטענתם,במסמך ההורדות כותב התובע כי יש להוריד 1,000 ₪ עבור 2 דלתות עץ על כן לא ברור על מה דורש התובע כסף . גם בעניין זה סבורים הנתבעים כי התובע לא הרים את הנטל הנדרש.
הכרעה
גם בעניין זה העבודה הנ"ל לא מופיעה כעבודה נוספת במסמך העבודות הנוספות . יותר מכך במסמך ההורדות מזכה התובע את הנתבעים בגין 2 דלתות עץ כשלא ברור בדיוק לאלו דלתות הוא מתכוון.
התובע לא הוכיח כי ביצע עבודה נוספת של פירוק או השלמה בדלתות בדירה.
בנוסף,יש לזכור כי בית המשפט כבר זיכה אותו בסעיף י' לפרק זה בגין עבודת הפירוק.
אין מקום לזכות את התובע עבור עבודה שלא הוכחה וכן עבור עבודה שכבר קיבל שכר בגינה.
אשר על כן אינני מורה על תשלום בגין עבודה זו.
טז.שינויים בדלת הזזה בסלון-
עבודה זו לא נכללה בהסכם ואין מחלוקת כי בוצעה. הנתבעים סבורים כי התובע ביצע עבודה זו באופן לקוי שדרש תיקונים לאחריה כמו כן, עבודה זו לא נכללה
בנספח 5 ב' בו פירט התובע את העבודות הנוספות שביצע. התובע טוען כי ביצע עבודה זו ולא ניתנה לו הזדמנות לתקן את הטעון תיקון. נוכח כל האמור דורש התובע תשלום בגין עבודה זו בסך
2,000 ₪.
לטענת הנתבעים
עבודה זו נזכרת לראשונה במכתב ב"כ התובע מיום 15.11.06 ומטעם זה בלבד יש לדחותה.בנוסף, העבודה לא מופיעה לא במסמך העבודות הנוספות ולא במכתב 31.7.06. לחילופין,
טוענים הנתבעים כי עבודת התובע בעניין זה בוצעה
בצורה רשלנית
דבר השולל גם כן את זכאות התובע לתשלום . הנתבעים מפנים לסעיף 1.2 לחוו"ד ברגמן.
הכרעה
עבודה זו אינה מופיעה במסמך העבודות הנוספות, ברם במכתב מיום 15.11.06 מציין אותה עו"ד גרטלר במכתבו לנתבעים כעבודה נוספת.
הנתבעים מצידם מודים כי עבודה זו בוצעה אולם מעלים טענות ביחס לטיב העבודה ולצורך בתיקונה שוב ושוב.
לאור הודאת הנתבעים כי עבודה זו בוצעה קובע ביהמ"ש כי התובע הרים את הנטל לפיו התובע זכאי לשכר בגינה.
יחד עם זאת, בית המשפט סבור כי התובע לא עשה די על מנת להוכיח את גובה השכר לו הוא זכאי בגין העבודה. התובע היה צריך ליתן לבית המשפט הסבר מדוע הוא דורש עלות של 3 ימי עבודה בגין עבודה זו או לפרט מהי העבודה.
על הנתבעים לשלם לתובע שכר בסך 1,200 ₪ בגין עבודה זו וזאת על דרך האומדנה.
יז.פירוק ריצוף והנמכת המסילה –
התובע ביצע עבודה זו , לשיטתו, באופן חלקי
עקב סילוקו מהדירה
ולגרסתו לא ניתן לטעון כנגדו שהעבודה בוצעה באופן חלקי או לקוי.
עלות עבודה זו 750 ₪.
לטענת הנתבעים גם בעניין זה הטענה כי בוצעה העבודה עלתה לראשונה במכתב מיום 15.11.06 ויש לדחות דרישה זו. לחילופין, טוענים הנתבעים כי בין החלון לסלון מחברת דלת הזזה
ולא חלון. הנתבעים טוענים כי ככל שהיה צורך בביצוע עבודה זו הוא נבע מעבודה רשלנית של התובע שדרשה עבודה זו ועל כן העלויות הכרוכות בכך צריכות להיות מוטלות בכל מקרה על התובע.
הכרעה
גם בעניין זה סבור בית המשפט כי התובע לא הרים את הנטל הנדרש על מנת לזכותו בשכר נוסף.
עבודה זו לא נזכרת במסמך העבודות הנוספות , אף לא במכתבים הרבים
ששלח ב"כ התובע עד יום 15.11.06. התובע לא מסביר מהי העבודה הנוספת , מדוע הוא נדרש לה, האם דיבר על כך עם הנתבעים וכיוצא בזה.
הדעת נותנת כי בכל עבודת שיפוץ שקבלן לוקח על עצמו הוא מבצע בדרך להשלמת כל העבודה והשיפוץ עבודות קטנות נלוות נוספות על מנת לסיים את השיפוץ. מהטענות שהשמיעו הנתבעים עולה כי עבודה זו הינה עבודה שהתובע ביצע תוך כדי יתר העבודות ויתכן שזה בשל בעיה שביצעו עובדיו כפי שקורה לא פעם בעבודות מסוג זה..
משכך ובהעדר ראיה פוזיטיבית כי עסקינן בעבודה נוספת שהתבקשה ע"י הנתבעים בית המשפט אינו מוצא לנכון לחייב את הנתבעים בעלותה.
יח.תיקונים ותוספות של עבודות צבע ושפכטל
- לטענת התובע, בהסכם נכללת עבודה כזו רק בכניסה ובמטבח. אלא שעבודה זו נעשתה בכל שטח הדירה . לאחר שנבחר צבע ונעשתה צביעה ראשונה שינו הנתבעים את טעמם לצבע אחר. בגין עבודות הצבע והשפכטל דורש התובע 2,400 ₪. בעניין זה טוענים הנתבעים שהתובע לא ביצע עבודות שפכטל בשטח הדירה . התובע התחייב בהסכם לצבוע את כל הדירה כולל את שטח המרפסת , התובע לא השלים את עבודות הצבע ועבודה זו הושלמה ע"י צבע שהובא לבסוף ע"י הנתבעים .
הכרעה
ראשית, עבודה זו נזכרת כעבודה נוספת בסעיף
11 למסמך העבודות הנוספות אמנם אין אזכור לשפכטל אולם כיוון שפעולה זו הינה קשורה לצביעה לא מן הנמנע שזו היתה כוונת התובע.
שנית, התובע מציין מפורשות בתצהירו ובסיכומיו כי נדרש לעבודה נוספת בעניין הצבע נוכח שינוי דעתם של הנתבעים .
מחד שוכנעתי שבוצעה עבודה נוספת בכל הנוגע לצביעה מאידך, לא שוכנעתי לגמרי כי בוצעה בכלל זה גם כל עבודת השפכטל.
בשקלול כל אלה באתי לכלל מסקנה כי נכון יהיה לזכות את התובע בשכר בסך 1,000 ₪ בגין עבודה זו.

יט. חזרה מספר פעמים על ביצוע אותן עבודות –
התובע טוען כי כיוון שהנתבעים שינו שוב ושוב דעתם וטעמם נדרש הוא פעם אחרי פעם לבצע עבודות שכבר ביצע . 2 העדים שהביא התובע מר חביב ומר רגב תמכו בגרסת התובע לעניין זה.
לטענת הנתבעים לא במסמך התוספות ולא בשני המכתבים מטעם ב"כ התובע
עלתה דרישה זו. הטענה בדבר ביצוע חוזר של עבודות שכבר בוצעו עלתה לראשונה בכתב התביעה משכך מדובר לשיטתם בהרחבת חזית אסורה.
התובע המציא סעיף זה לגרסת הנתבעים יש מאין על מנת לעבות את דרישותיו הכספיות. התובע מפרט את העבודות האמורות אולם,קריאה של סעיף 39 לתצהירו שם מפורטות לכאורה העבודות מלמדת כי הוא דורש למעשה שכר על סעיפים שכבר דרש עליהם תוספות תשלום. יוצא איפוא לשיטת הנתבעים כי אין לשלם לתובע את תוספת התשלום
הנ"ל.
הכרעה
סעיף זה לא נכלל במסמך העבודות הנוספות.
הטענות אותן מעלים הנתבעים בסעיף זה מהוות חזרה על סעיפים פרטניים בהן בוצעה עבודה כפולה בסעיפים אלה, בהם טען התובע בעצמו ו/או ע"י מר חביב או מר רגב ש בוצעה עבודה כפולה וזו הוכחה פסק בית המשפט שכר לתובע.
אין מקום ליתן כפל פיצוי.
בית המשפט לא שוכנע כי התובע זכאי לפיצוי כללי בשל עבודות שבוצעו יותר מפעם אחת.
בית המשפט סבור כי התובע לא הרים את הנטל לעניין זה
לפיכך, אין מקום לזכותו בגין ראש פרק זה.

התביעה שכנגד
טענות הצדדים

התובע טוען כי אין לחייבו בעלות מחצית מחוות דעת המהנדס ברגמן שכן התובע לא הסכים
למינוי מר ברגמן כמומחה מטעמו ,לא זומן לפגישות ואף לא קיבל עותק מחוות הדעת.
לדידו, הנתבעים מפרטים במסגרת כתב התביעה שכנגד ליקויים בעבודות שביצע התובע.
התובע טוען כי אף אם יקבע בית המשפט כי ליקויים אלה או חלקם קיימים בדירה אזי יש ליתן לו אפשרות לתקנם . הנתבעים לא הודיעו לתובע עליהם לאחר או בסמוך לסיום העבודה ולא נתנו לו הזדמנות לתקנם.

בהתנהגותם ובהזמנת בעלי מקצוע אחרים , סבור התובע, שהנתבעים ויתרו על זכות התיקונים הנתונה להם
ומשכך מנועים הם מלהלין כעת על התובע.
עוד מבקש התובע
כי בית המשפט יפחית את רכיב המע"מ מכל סכום שיפסק לנתבעים שכן גם התמורה שניתנה לו במסגרת ההסכם היתה סכום כולל המכיל בתוכו את רכיב המע"מ.
בנוסף,טוען התובע שמאחר שלא ניתנה לו זכות התיקון יש להפחית מהסכום שיפסק לטובת הנתבעים, ככל שיפסק כזה, 17% בשל כך שלא ניתנה לו זכות התיקון.
מנגד טוענים הנתבעים כי יש לחייב את התובע בעלות שכרו של המומחה ברגמן.
עם חתימתו על מסמך הפסקת ההתקשרות הסכים התובע כי יש למנות מומחה שיקבע אלו מהעבודות בוצעו.
התובע הוא זה שנקט במדיניות של "שב ואל תעשה". בזמן אמת לא התנגד למינוי ברגמן ורק חודשים לאחר שהמומחה נתן חוות דעתו וסיים עבודתו נזכר להודיע להם כי אין לו חלק בחוות הדעת.
הנתבעים טוענים כי התובע התפטר והותירם עם עבודות לא גמורות ולקויות .
הנתבעים טוענים כי אבדו את האמון בתובע מאחר שהציג עצמו כחשמלאי מוסמך כשאינו כזה,וכיוון שהתובע השמיע כלפי הנתבעים איומים שהסתיימו לדידם בתלונה במשטרה, התובע עבד בתקופה בה הועסק ע"י הנתבעים בעבודות שמירה וכיוון שהתפרץ כלפיהם לא פעם.
הנתבעים טוענים כי בנסיבות העניין עפ"י חוק חוזה קבלנות והפסיקה לא היו חייבים לאפשר לו לתקן את הליקויים .
משכך מבקשים הנתבעים להפנות את בית המשפט לחוות דעת ברגמן אשר בדקה את הנתונים בזמן אמת ומבקשים לאמצה ולפצותם בהתאם.

דיון
מתצהירי הצדדים עולה באופן ברור כי יחסי הצדדים ידעו עליות ומורדות ובכלל זה התפרצויות וחוסר שביעות רצון של הנתבעים מהתובע וההיפך.
לאחר שהתובע עזב את הדירה וסיים את עבודתו , בחרו הנתבעים להשלים את העבודות ע"י בעלי מקצוע אחרים.
הנתבעים לא נתנו לתובע הזדמנות לתקן את הליקויים שנתגלו בדירה.
להוכחת תביעתם הגישו הנתבעים 3 מסמכים שהוכנו ע"י המהנדס ברגמן:
1. חוות הדעת מיום 8.3.06.
2. מסמך השלמה מיום 29.3.06 שהוכן על רקע רטיבות שנתגלתה בדירת השכנים ומקורה בדירת הנתבעים.
3. חוות דעת עדכנית שנתבקש המומחה להכין ע"י הנתבעים הרבה לאחר קרות האירועים ולאחר סיום העבודות ע"י בעלי המקצוע מטעמם.
בנסיבות אלה עולה השאלה האם זכאים התובעים לפיצוי בגין התיקון העצמאי שבוצע לטענתם על ידם, כאשר ברור כי תיקון זה גבוה בעשרות אחוזים מהעלות שהיתה נדרשת לו התובע היה מתקן את הליקוי בעצמו.
שאלה זו לובשת משנה תוקף נוכח האמור בסעיף 4ב לחוק המכר
(דירות)
:
"התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".
כלל זה חל כמובן על קבלנים שמוכרים דירות וכן על כל קבלן שמבצע עבודות בניה אצל לקוח.

יחד עם זאת, בתי המשפט, באופן עקבי למדי, אינם נוהגים לשלול לחלוטין את זכות הפיצוי של הלקוחות, גם כאשר מתברר כי לא ניתנה על ידם הזדמנות נאותה לקבלן לבצע תיקונים בדירה. הפתרון אותו מאמצים בתי המשפט במקרים אלה הוא פסיקת פיצוי לרוכשי הדירה בגובה עלות תיקון הליקויים על ידי הקבלן הנמוכה יותר מעלות התיקון על ידי קבלן מזדמן שהרוכשים ישכרו את שירותיו :
כך, למשל, בע"א 656/99
ד"ר עדה בר שירה נ' מעונות ובנין בע"מ, פ"ד נז
(5) 1, 14 (1999) רואה בית המשפט כמובן מאליו כי זכאות הקבלן לתקן את הליקויים בעצמו היא בעצם זכאותו לשלם רק את עלות התיקון עבורו: "השאלה מתי זכאי הקבלן לתקן בעצמו את הליקויים (או ליתר דיוק, מתי זכאי הוא לשלם רק את העלות שהיה עולה לו התיקון), איננה שאלה שיש לה תשובה חד-משמעית. הכל תלוי בנסיבות המקרה. כך, למשל, נפסק שכאשר בעל דירה מסרב לאפשר לקבלן לתקן, הפיצוי יחושב על-פי עלות התיקון לקבלן..." (ההדגשה שלי – י.ק.).
כן ר'
ע"א 7799/01 סלים וברזילי נ' שרביב בע"מ, פ"ד נו
(5), 725,
728 (2002).
ומהתם להכא, גם במקרה דנן בית המשפט אינו מוצא מקום לשלול לחלוטין את זכות הנתבעים לפיצוי ככל שיוכח על ידם כי הם זכאים לפיצוי כזה אולם, הפיצוי לו יהיו זכאים יהיה בעלויות הקבלן ויופחת ממנו שיעור של 17% מהתשלום שבוצע בפועל, בהתאם לבקשת התובע שכן בקשתו להפחתה בנסיבות העניין ועפ"י הפסיקה סבירה וראויה.

רשימת הליקויים והדיון בהם
אסקור כעת את הליקויים הנזכרים בתביעה שכנגד בגינם מבקשים הנתבעים פיצוי:
א. תיקון ליקויים במערכת האינסטלציה
– הנתבעים דורשים בגין ראש נזק זה 13,060 ₪. לטענתם, ביום 9.3.06 הסכימו הנתבעים עם מר כץ כי יבצע עבורם את יתרת עבודות האינסטלציה בדירה ביום 27.3.06 הגיש מר כץ מסמכים המצביעים על הליקויים כתוצאה מעבודת התובע ואחיו מר חביב ואת הפעולות שבוצעו לתיקון הליקויים.
מר חביב בתצהירו דוחה בהכחשה כללית וגורפת את טענת הנתבעים ומסמכי מר כץ
וטוען כי יש להאמין לו בהיותו אינסטלטור מזה כ-40 שנה.
הנתבעים טוענים כי אין להם אמון בעבודת חביב ועל כן בלתי אפשרי מבחינתם שהתיקון היה מבוצע ע"י התובע או מר חביב . הנתבעים טוענים כי קילל אותם ואיים עליהם.
מנגד טוען התובע כי חלק מהעבודה שבוצעה ע"י מר כץ אינה קשורה כלל להסכם.
התובע מבקש להפחית עלות של 13 רדיאטורים לפי חישוב של 1,000 ₪ לכל אחד. הצדדים הסכימו על קיזוז 3,250 ₪ מהסכום הכולל שנדרש מלכתחילה ע
"
י הנתבעים. הנתבעים מבקשים פיצוי של 13,060 ₪ בגין ליקויים אלה.
הכרעה
עפ"י ההסכם התחייב התובע לספק לנתבעים 25 נק' אינסטלציה.
הנתבעים טענו כי נקודות אלה אכן מצויות בדירה . בהתאם למפרט ולמסמך ההוצאות מטעם התובע.
הנתבעים מפנים לעבודה שביצע האינסטלטור מר כץ בדירתם אשר הפירוט לגביה מצוי בנספח 14ב לתצהיר הנתבע
. החשבוניות שהוציא כץ מסתכמות בסכום העולה על 16,000 ₪.
קריאה מדוקדקת של הפעולות שביצע מר כץ מלמדת כי חלק מהפעולות קשורות ישירות לעבודת התובע , ברם החלק הארי והאחר הינן עבודות חדשות שלא בא זכרן בהסכם ואינן קשורות לעבודה שביצע התובע בדירה.
במסגרת זו אציין כי בית המשפט קיזז את עלות בניית החיפוי למיכלי ההדחה
והעריכה בסכום של 700 ₪.
זאת ועוד עיון במסמך ההוצאות שערך התובע מלמד כי הוציא סך של 12,500 ₪ בקירוב (סכום זה כולל עבודה וחומרים) בנוסף התמורה הכוללת עבור כל העבודות בהסכם עמדה על 120,000 ₪.
בית המשפט סבור כי לא יתכן שהנתבעים בנסיבות אלה וכאשר הם מוסיפים סעיפי תביעה נוספים הקשורים בעבודות האינסטלציה יבקשו רק עבור רכיב זה החזר בשווי 13,000 ₪
על הנתבעים מוטל להוכיח כי כל עבודה שנעשתה ע"י מר כץ נעשתה רק בקשר עם עבודה שלא בוצעה ע"י התובע או מי מטעמו.
ברור כי בהעדר חקירת הצדדים ובהעדר הוכחה חד משמעית מצד הנתבעים לא ניתן לקשור או לשלול את הקשר של כל עבודה ועבודה המנויה בנספח 14 ב לפיכך, ועל דרך האומדנא קובע בית המשפט כי הנתבעים זכאים לפיצוי של 45% מעלות עבודתו של מר כץ שהם
כ-6,400 ₪ בניכוי 17%. לפיכך הנני מורה לתובע לפצות את הנתבעים בגין יתרת עבודות האינסטלציה בסכום של 5,320 ₪.

ב.תיקון איטום בחדר הרחצה –
לטענת הנתבעים התובע לא אטם את חדרי האמבטיה בחומר שהתחייב חומר סיכה ובשל כך הם נאלצו לחרוץ במרצפות ולאטום את החריצים בחומר איטום מיוחד ויקר ע"י איש מקצוע מטעמם. עבור ראש נזק זה דורשים הנתבעים 3,000 ₪.
לטענת התובע
מנספח ז1 לכתב ההגנה (חוות דעת ברגמן מיום 29.3.06) עולה כי הרטיבות וחדירת המים לדירת השכנים ארעו על רקע
החלפת זוויות אטומים וחיבורים. בנסיבות אלה, טוען התובע כי אין מדובר באי מריחת סיכה
אלא מנסיבות שלתובע אין קשר אליהם בנוסף על כך גם לא ניתנה לו הזדמנות לתקן את הליקוי.
הכרעה
ביום 29.3.06 נתן המומחה ברגמן חוות דעתו בעקבות רטיבות שנתגלתה בדירת השכנים למטה.
המומחה ערך ביקור ביום 26.3.06 , עקר אריחי ריצוף על מנת לבחון את האיטום שנעשה בחדר האמבטיה אשר היווה את מקור הרטיבות. המומחה ציין :
"לאחר הסרת שכבת החול נחשפה רצפת הבטון עליה מריחות אטימה של חומר בלתי מזוהה
בגוון לבן. מריחות חומר האטימה בוצעו על המשטח
האופקי בלבד ללא
השתפלות לתחתית הקירות ליצירת "רולקה" כנדרש. אותרו חללים ופגמים מהותיים במפגש הרצפה עם הקירות הפוגמים באטימה... אין ספק שהמצב הקיים מאפשר חלחול מהיר של מים
הנקוים מתחת לרצפות הרחצה"..
. בהמשך מציין המומחה את הדרך לתיקון הליקוי.
הנתבעים הזמינו את מר גלעד לבצע את העבודות הדרושות . ביום 15.8.06 בוצעו העבודות בעלות של 3,000 ₪.
בית המשפט סבור כי התובע הוא האחראי ליצירתו של ליקוי זה כיוון שהוא ביצע את עבודת האיטום גם לשיטתו שלו עובר לקרות הנזילה.
ממצאיו של המומחה ברגמן מעלים כי אכן לא בוצע איטום כנדרש.
אמנם המומחה הינו מומחה הנתבעים אולם ממצאיו נתמכים בעבודה שביצע מר גלעד להפסקת הרטיבות ואיטום חדרי הרחצה כמתחייב.
בהתחשב בסוג העבודה
אף הסכום ששולם למר גלעד סביר .
לפיכך, אני מורה לתובע לשלם לנתבעים
2,500 ₪ (3000 ₪ בניכוי 17%).
בפרק הקיזוזים העלו הנתבעים בקשה לקזז מחצית משכר טרחת המומחה ברגמן
בסך 1295 ש"ח.
התשלום על חשבון חוות הדעת מיום 8.3.06 הסתכם ב – 1,950 ₪ (נספח 13 א לתצהיר הנתבע)
התשלום על חשבון הנספח לחוות הדעת מיום 29.3.06 הסתכם ב- 641 ₪ (נספח 31 ב לתצהיר הנתבע).
הנספח לחוות הדעת התייחס לרטיבות בדירת השכנים שנגרם עקב אטימה לקויה.
כיוון שבית המשפט מצא שאכן האיטום לא בוצע כמו שצריך והורה לתובע לשאת בעלות תיקון הליקוי ,על התובע לשאת גם בעלות חוות הדעת שנדרשה בשל עבודת האיטום הלקויה שבוצעה על ידו . משכך על התובע לשלם את שכר המומחה בגין הנספח ולא שכר עבור חוות דעתו הראשונה משכך בנוסף על הסכום של 2,500 ₪ לישלם בהקשר זה עוד 641 ₪ - עלות חוות הדעת לעניין האיטום הלקוי.

ג.תיקון ליקויים במע' החשמל
- הנתבעים טוענים כי העבודות שביצע עבורם החשמלאי רון מילר
היו מוטלות על התובע במסגרת התחייבותו לתק' בדק בת שנה
. הנתבעים שלמו למילר עבור עבודתו 5,215 ₪.

עבור התקנת גופי תאורה הוסיפו ושלמו הנתבעים עוד 400 ₪ לחשמלאי אחר.
הנתבעים סבורים כי ברור שהתיקונים שבצעו חשמלאים אלה קשורים בעבודת התובע דווקא . את חלקם הוא היה אמור לבצע עפ"י ההסכם, על כן יש לחייבו בגין רכיב עבודה זה בסך 5,365 ₪.
התובע טוען כי אין לחייבו על מחיר גוף מאור שהותקן ע"י חשמלאי הנתבעים . בנספח ח2 מצויין כי החשמלאי קיבל כסף עבור תיקוני חשמל. מדובר בתיאור בלתי מפורט שאינו קשור לעבודת התובע . לא ברור מהם התיקונים.
בעניין זה סבור התובע כי הקבלות שהציגו הנתבעים הן סתמיות והנתבעים לא הוכיחו כי התובע צריך לפצותם בגין קבלות אלה.
הכרעה
החשמלאי מר רגב ציין בתצהירו כי עזב את הדירה כשהעבודות היו בשלבים סופיים. יצויין כי במכתב ההרשאה ניתנה למר רגב הזדמנות לסיים את מרבית העבודות .
החשבוניות אליהן מפנים הנתבעים מלמדות כי הנתבעים שלמו עבור עבודות חשמל אך כלל לא ברור עד כמה הן
קשורות לעבודות חסרות עפ"י ההסכם.
בנוסף חלק מהחשבוניות ניתנו בינואר 2008 –שנתיים לאחר ביצוע העבודות דבר המטיל בספק את הרלבנטיות שלהן לענייננו.
מאידך, גם מעדות התובע וגם מעדות מר רגב ברור כי העבודות (כולל עבודות החשמל) לא הושלמו עד תומן .
בהצטרף שיקולים אלה גם יחד אני סבור כי מגיע לנתבעים פיצוי של 30% מסך החשבוניות בהפחתה של 17% ממה שיתקבל כלומר של 1,500 ₪.

ד. תיקון דלת סלון -

לדידם של הנתבעים במהלך העבודות התובע פגע בדלת הסלון בדירה.

עקב כך פנו הנתבעים לחב' שולב אלומיניום על מנת שתתקן את הדלת .הנתבעים דורשים פיצוי בגובה תיקון הדלת בסך 1,650 ₪ (נספח 18 ).
התובע טוען כי הנתבעים היו צריכים ליתן לו את אפשרות התיקון ככל שנגרם נזק לדלת הכניסה.
הכרעה
הנתבעים מסתמכים על חוות דעת המומחה לשם קבלת הפיצוי, אולם קריאת סעיף 1.2 לחוות הדעת לא מלמדת על נזק לדלת
הסלון דווקא.
אפילו אקבל את הטענה כי הכוונה היא לדלת הסלון הרי שנושא ההתקנה השגויה של הדלת כבר נלקח בחשבון במסגרת הקיזוזים שערך בית המשפט.
לפיכך, אין מקום לפצות את הנתבעים בגין עבודה זו.
ה. החלפת מחלקי הסקה ומים והתקנת סיפון
– הנתבעים מפנים את בית המשפט לחוות דעתו של המומחה מטעמם מר ברגמן (ס' 6 בחוות הדעת) . לשיטתם,
התיקון בוצע ע"י אברהם כהן בעלות של 2,800 ₪
והם דורשים פיצוי בהתאם לעלות זו.
הנתבעים טוענים כי
עבודה זו נכללה בהסכם
תחת המינוח:"הכנסת צנרת קיימת במרפסת שירות לקיר
ושיקום קיר בטיח" (עמ' 3 להסכם).
מנגד טוען התובע כי עבודה זו לא היתה כלולה בהסכם ובכל מקרה של פגם הנתבעים היו צריכים לאפשר לו את תיקון הפגם.
הכרעה
בית המשפט סבור כי לא עלה בידי הנתבעים להרים את הנטל כי הם זכאים לפיצוי בגין עבודה זו.
ראשית, לא ברור הקשר אותו עורכים הנתבעים בין "החלפת מחלקי הסקה והתקנת סיפון" ל"הכנסת צנרת קיימת במרפסת שירות לקיר ושיקום קיר בטיח" .
שנית, לא הוכח כי עבודה זו נכללה בהסכם בין הצדדים ולא נעשתה .
נוכח הטעמים הללו אין מקום לפצות על
עבודה זו.
ו. תיקון ליקויים במערכת הגז
- לטענת הנתבעים הליקויים במערכת הגז מפורטים בסעיף 5 לחוות הדעת. המומחה מציין כי התקנת הגז יצרה מפגע בטיחותי
ולפיכך יש לזמן טכנאי להשלמת העבודות. חב' פזגז הגיעה לדירה וערכה תיקונים ובדיקות בעלות כוללת של 1,190 ₪. הנתבעים דורשים פיצוי בעלות זו. הנתבעים מפנים לחשבוניות 20.
התובע טוען כי היה על נתבעים לזמנו לתיקון . מעבר לאמור לשיטתו
אין פירוט בקבלה על התשלום ועל כן לא הוכח הקשר לליקוי הנטען.
הכרעה
אין חולק כי התובע הוא זה שהתקין את נק' הגז.
בית המשפט אף פסק לזכותו סך 700 ₪ כיון שמצא עבודה זו כעבודה נוספת.
ברור איפוא שכל ליקוי שיתגלה בקשר עם ההתקנה קשור ישירות לעבודת התובע.
בסעיף 5.1. לחוות דעת המומחה ברגמן ישנה התייחסות להתקנת הגז:"צנרת הגז הותקנה בצורה מאולתרת... המצב הקיים מהווה מפגע בטיחותי . יש לזמן טכנאי גז
מוסמך להשלמת העבודות"....
הנתבעים טענו כי הזמינו טכנאים של חב' פז גז לצורך ביצוע בדיקות ותיקונים והציגו חשבוניות מיום 11.12.05 ומיום 3.4.06.
יחד עם זאת, חשבונית אחת , הראשונה אינה רלבנטית לענייננו שכן היא אינה מתייחסת לתקופה שלאחר עזיבת התובע את הדירה ועל כן לא יכולה להנתן על רקע תשלום לטכנאי הגז. החשבונית השניה רובה ככולה הינה על צריכת גז ולא מצויין בה כי ניתנה בגין תשלום על ביקור טכנאי גז.
יוצא איפוא כי לעניין זה לא הרימו הנתבעים את הנטל כי ההתקנה הלקויה תוקנה על ידם. בנוסף, אפילו אם אניח כי אכן הגיע אליהם טכנאי גז שתיקן את הבעיה
לא הרימו הנתבעים את הנטל בהוכחת הסכום ששולם לו.
נוכח כל האמור איני מורה על פיצוי בגין עבודה זו.

ז. רכישת מיכלי הדחה סמויים

- לטענת הנתבעים האינסטלטור מטעם התובע התקין את האסלות התלויות בצורה שגויה . הנתבעים מפנים לחוות הדעת. מר כץ שחזר והתקינם בצורה תקנית מציין בדו"ח שהגיש לנתבעים כי היתה נזילה ממיכלי ההדחה. הנתבעים נדרשו לקנות מיכלי הדחה חדשים בעלות של 2,287 ₪ ולהוציא לצורך נסיעה מיוחדת לשיש אלוני באזור השרון 350 ₪ הוצאות נסיעה. הנתבעים מבקשים איפוא
לחייב את התובע בשתי עלויות האמורות.
התובע טוען כי סביר שמיכלי ההדחה שהותקנו על ידו פורקו, הורכבו מחדש ע"י מר כץ ולא ניזוקו. התובע טוען כי השמעת טענה כאילו מישהו חיבל במתקני ההדחה אינה מיוחסת דווקא לו או לעובדיו ויתכן כי העובדים שזומנו לאחריו לדירה הם אלה שיצרו את הנזק.
הכרעה
בית המשפט סבור כי הנתבעים לא הרימו את הנטל כי אכן רכשו מיכלי הדחה סמויים חדשים.
החשבונית אליה מפנים הנתבעים נושאת תאריך 7.12.05. מועד המוקדם ב-3 חודשים למועד בו עזב התובע את הדירה. סביר שמיכלים אלה הותקנו ע"י התובע ולא ע"י בעל מקצוע אחר.
הנתבעים אף לא נתנו הסבר אשר יביא את בית המשפט למסקנה שונה.
גם נספח 21 ב

אשר הודפס בחודש 3/06 אולם ההזמנה שלו היא כמס' ההזמנה מיום 7.12.05.
אף תעודת המשלוח שהפנו אליה הנתבעים אינה ברור ואינה נספח 22א. שכן נספח זה אינו תעודת משלוח . נוכח כל אלה איני מורה על פיצוי .
ח. תיקון נזקים שנגרמו לגינה
– לטענת הנתבעים, המומחה ברגמן ציין כי עקב העבודות נגרמו נזקים לאדניות ולמערכת ההשקיה.
הנתבעים טוענים כי עקב העבודות נדרשו לרכוש טפטפות וחומרי עזר בשווי 5,693 ₪.
הנתבעים טוענים כי התובע הסכים לקזז מהסכום הנתבע על ידו 1,000 ₪ עבור רכישת הטפטפות אולם בכך לא די לטעמם. הנתבעים מבקשים פיצוי משלים בסך 4,693 ₪.
התובע טוען כי האמור בחוות הדעת לא קשור לעבודתו כמו כן,הפיצוי בגין נזק לאדניות עומד על מאות בודדות לכל היותר ולא על הסכומים הנזכרים בחוות הדעת.
לבדוק סעיף 4.2 לחוות הדעת לבדוק כפילות עם סעיף הגינה והשמשתה האם לא תומחר סעיף זה הכרעה
התובע התחייב במסגרת ההסכם :
""פירוק והזזה של העציצים
ומערכת ההשקיה למקום שלא יפריע לעבודות הריצוף כולל החזרת העציצים /האדניות
למקום ושיקום מערכת ההשקיה והשמשתה " (עמ' 2 להסכם).
לטענת הנתבעים במהלך העבודות ניזוקו האדניות
ואף ניזוקה מערכת ההשקיה.
הנתבעים טוענים כי התובע לא ביצע עבודה זו
וחב' א.נ. גנים יפים ביצעה עבודה זו.
התובע הפנה לנספח 22 א המפרט את העבודות שבוצעו ואת עלותן.
נושא זה כבר עלה לדיון כידוע בפרק הקיזוזים.
במסגרת זו פסק בית המשפט כי יש לקזז מהתמורה שתשתלם לתובע סך 5,200 ₪ בגין העבודה שנדרשה ביחס לאדניות ולמערכת ההשקיה.
אין לפסוק פיצוי כפול בגין אותו נזק.
יתר על כן, החשבוניות שצירפו הנתבעים מלמדות כי הם עשו שיפוץ ורענון משמעותי למערכת ההשקיה. אין שום סיבה להטיל עלויות אלה על התובע. הוצאות אלה אינן נכללות בין העבודות שהוטלו עליו.
יוצא איפוא כי אינני מורה על פיצוי בגין עבודה זו.
ט. תיקונים נוספים בהתאם לחוות הדעת –
הנתבעים טוענים כי שבו ופנו למומחה ברגמן על מנת
שייתן חוות דעת עדכנית אודות ליקויים שטרם תוקנו. חוות הדעת העדכנית התקבלה והיא מבוססת לשיטתם על האמור בחוות הדעת הראשונה מיום 8.3.06. הנתבעים סבורים כי שעה שהתובע חתם על מסמך הפסקת ההתקשרות הוא הסכים למעשה לכך שהמומחה ברגמן יחווה דעתו על הנקודה בה הופסקו העבודות על הליקויים ועל התיקונים הנדרשים. הנתבעים סבורים כי התובע מנוע מלהתנער כעת מחוות הדעת ומממצאיה. הנתבעים טוענים כי שתיקתו של התובע ביחס לחוות הדעת במשך חודשים פועלת לחובתו.
הנתבעים טוענים כי הממצאים בחוות הדעת
משמשים ראיה לכאורה לאמיתות תוכנן ומשלא הוגשה חוות דעת סותרת ע"י התובע
יש לקבל את ממצאי חוות דעת ברגמן הראשונה.
הנתבעים מפנים בהקשר ראש נזק זה לסעיפים שונים בחוות הדעת ומצביעים על עבודות שלטעמם לא בוצעו על ידי התובע.
לטעמם עבודות אלה מסתכמות ב 33,350 ₪ ועל הנתבעים לפצותם בסכום זה.
התובע משמיע מספר טיעונים כנגד דרישה זו:
התובע לא זומן לביצוע התיקונים.
חוות הדעת נערכה שלא בתיאום עם התובע . התובע ביקש לקבל ממנה עותק אך לא קיבלו בזמן אמת.
הנתבעים מיהרו להשלים את התיקונים בעצמם ובכך מנעו מהתובע
לבצע את הטעון תיקון בעלות נמוכה משמעותית. לטענת הנתבעים,
מסקנות המומחה מר שנהב שמונה מטעם בית המשפט וקבע לאחר ביקור כי לא ניתן להעריך את הסוגיות שבמחלוקת נוכח ביצוע התיקונים ע"י הנתבעים יפה אף לעניינינו. עוד טוען התובע כי בעלי המקצוע מטעמו המשיכו בעבודות לאחר שמומחה הנתבעים נתן את חוות דעתו וגם משום כך לא ניתן להסתמך עליה כמי שמתארת נכונה את פני הדברים בשטח.
התובע טען באופן ספציפי כי חלק מהעבודות הנטענות בוצעו ו/או הושלמו , חלקן לא נכללו בהסכם ואת התיקונים הנתבעים לא אפשרו לו לבצע על כן לשיטתו יש לדחות את דרישת הנתבעים לפיצוי בעניין זה.
הכרעה
המומחה ברגמן הינו מומחה שמונה מטעם הנתבעים .
חתימתו של התובע ע"ג מסמך הפסקת העבודה ,אפילו אם אקבל את טענת הנתבעים אין בה כדי להפוך את חוות דעת המומחה ברגמן לחוות דעת מטעם 2 הצדדים. ודאי כאשר התובע מתנגד לטענה זו.
בית המשפט אינו מקבל את
חוות הדעת המעודכנת כמסמך שיכול לזכות את הנתבעים בפיצוי נוסף.
לאורך כל הדיון גלוי וידוע בפני
בית המשפט כי התובע לא השלים את העבודות עליהן התחייב בהסכם וכך אף קבע בית המשפט , מטעם זה הסכימו הצדדים על קיזוז מסמך ההורדות וכן קיזוז עבודות נוספות ומטעם זה ובניגוד לעמדת התובע הורה בית המשפט על קיזוזים נוספים ככל שאלה גובו בתצהירים או אסמכתאות אחרות .
נוכח כל האמור איני מזכה את הנתבעים בפיצוי בגין סעיף זה.
י . פיקוח
- הנתבעים מבקשים פיצוי בסך 65,000 ₪ בגין אובדן של 65 ימי עבודה . בימים אלה טוענים הנתבעים נדרשו הם לפקח על בעלי המקצוע שעבדו בדירה על מנת לתקן את הליקויים שהתובע יצר.
התובע דוחה טענה זו . אם היו ליקויים היה על הנתבעים לזמנו לתקנם. הנתבעים לא הוכיחו כי הפסידו ימים אלה או מהו ערך יום עבודה עבורם.
הכרעה
בית המשפט סבור כי הנתבעים לא הוכיחו שהם זכאים לתשלום עבור הפיקוח כביכול שהם נאלצו לפקח על בעלי המקצוע.
הסכום הנכבד אותו דורשים הנתבעים לא הוכח בראיות.
אין אזכור במסמך כלשהו מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט כי התובעים יפקחו על העבודה ויהיו זכאים לשכר.
מטבע הדברים הלקוחות מפקחים ועוקבים תמיד אחרי העבודה המתבצעת בדירותיהם.
אשר על כן קובע בית המשפט כי דרישה זו מוזרה על פניה ומכל מקום לא הוכחה ועל כן היא נדחית.
יא. רגליות לקיר גבס

- לטענת הנתבעים , רכש הנתבע עפ"י דרישת התובע 2 רגליות בעלות של 350 ₪ לקיר גבס. התובע לא התקינם ולכן עליו לשאת בעלות רכישתן. התובע לא זוכר כי התבקש לבצע עבודה זו .
הכרעה
הנתבעים בשונה ממנהגם לא הפנו את בית המשפט להתחייבות של התובע לרכוש רגליות לקיר גבס. צירוף הקבלה בדבר הקניה כאשר התובע היה עדיין בעיצומן של העבודות אין בו כדי לזכות את הנתבעים בעלות חלק זה.
יתכן שהחלקים נרכשו לצורך השיפוץ מעבר לעבודות עליהן התחייבו בהסכם כמו נושא המזגנים או עבודות אחרות שהוזמנו מחברות אחרות.
יוצא איפוא שהנתבעים לא הרימו את הנטל כי הם זכאים לתשלום בגין רכישה זו.
יג. חומרים לצביעה –
הנתבעים טוענים כי עפ"י ההסכם היה על התובע לרכוש חומרים אלה. בתמורה לרכישת צבעים אלה שלמו הנתבעים לחב' טובול שצבעה את דירתם 871 ₪ . על כן דורשים הנתבעים השבת עלות חומרים אלה בהתאם לאמור בהסכם.
הכרעה
הנתבעים מצרפים תנא דמסייע לדרישתם חשבוניות לרכישת צבע וציוד . החשבוניות ניתנו בין המועדים 13.3.06-24.3.06. מועדים אלה תואמים את המועד שבעלי המקצוע מטעם התובע כבר לא שהו בדירה ובמקומם נכנסו בעלי מקצוע שהובאו לדירה ע"י הנתבעים.
סמיכות הזמנים מלמדת אף היא כי מדובר בהשלמה של עבודת התובעת.
אני קובע כי לעניין זה הרימו הנתבעים את הנטל שעבודה זו באה על רקע אי השלמת העבודה ע"י התובע בהתאם להסכם ולפיכך מורה לתובע לשלם לנתבעים את כל סכום החשבוניות וזאת בניכוי 17% שהם 720 ₪.
יד. נזקים למכונת כביסה

הנתבעים טוענים כי בראשית העבודות פועל שהוא שוהה בלתי חוקי חיבל במכונת כביסה חדשה שנקנתה והונחה בדירה וכי התובע התחייב לפצות את הנתבעים בעניין זה.
בעקבות הנזק הכבד שהוסב למכונה טוענים הנתבעים כי נדרשו לקנות מכונה חדשה תחתיה
כמו גם לשלם על בדיקת המכונה שהיתה בדירה. לפיכך מבקשים לחייב את התובע
בעלות המכונה החדשה והבדיקה, וביחד ב-3,500 ₪.
התובע מכחיש כי נגרם על ידו נזק למכונת הכביסה של הנתבעים .
טו. העלמות של דוד קיים
– הנתבעים מבקשים לפצותם על הדוד שהיה בדירתם ושהתובע לשיטתם נתנו לצד ג' בסך 2,000 ₪. התובע מכחיש מכל וכל את טענת הנתבעים לפיו הנתבע הוא שהרשה לצד ג' לקחת את הדוד ובכל מקרה הערכת שוויו מופרזת.
טז. העלמות מרצפות קרמיקה-
לטענת הנתבעים התובע התבקש לא להשאיר חומרי בניה מחוץ לדירה . חרף הוראה זו התובע השאיר את המרצפות בחוץ ועקב כך נגנבו 6 מ"ר של ריצוף על כן מבקשים הנתבעים פיצוי שהתובע בתחייב להשיב להם בשל הפרת האמור בהסכם לעניין זה , בשווי 1,000 ₪.

התובע טוען כי הנתבעת בקשה ממנו להוציא את המרצפות מהבית לאחר שהנתבעים אחסנו אותם בדירה. הנתבעת התקשרה אליו בדרכו הביתה על מנת שיחזירם , אולם לא היה בידו לחזור לדירה ועל כן ככל שנגנבו מרצפות בעת זו אין לנתבעת אלא להלין על עצמה.
הכרעה בסעיפים יד-טז
בשלושת הסעיפים האחרונים מבקשים הנתבעים פיצוי בגיו נזקים שמתבססים על טענות בעלמא בלא שהובאה עדות או ראיה כי אכן התרחשו ואיזה נזק בדיוק הסבו לתובעים.
ברור כי הנטל להוכחת נזקים אלה מוטל על שכמם של הנתבעים.
הנתבעים לא הרימו נטל זה.
משכך אין בידי בית המשפט לקבוע כי אירועים אלה אכן התרחשו או ליתן פיצוי בגינם.

סיכום התמורה והקיזוזים
התביעה העיקרית
פירוט הסכומים אותם יוסיפו הנתבעים וישלמו מעבר ל-80,000 ₪ שהעבירו לתובע :
א. יתרת תשלום עפ"י ההסכם


40,000 ₪.
ב. עבודות נוספות:
עבודות מוסכמות
:
1.ריצוף הגינה בשטח 16.68 מ"ר





2,720 ₪.
2. התקנת דוד שמש חדש


3,000 ₪.
עבודות שבמחלוקת :
1.פריצת פתח לחלון חדר העבודה
2,000 ₪.
2.התקנת דלת פלדלת



2,000 ₪.
3.נקודות חשמל נוספות

13,000 ₪.
4.יציקת משטח בטון באמבטיה


650 ₪ .
5.הקטנת פתח חלון מטבח
1,000 ₪.
6.שינויים בצנרת הגז במטבח

700 ₪.
7.התקנת מפסק לטיימר
150 ₪.
8.שינויים דלת הזזה בסלון


1,200 ₪.
9.תוספות ושנויים בעבודת הצבע



1,000 ₪.
סך כל התשלומים שיש לשלם לתובע בגין ההסכם והעבודות הנוספות
67,420 ₪.
מסכום זה יש להפחית את הקיזוזים המוסכמים והמוכרעים וכן את הליקויים עפ"י התביעה שכנגד:
א. העבודות המקוזזות
עבודות מוסכמות:
1.סכומים ששולמו ישירות לבעלי מקצוע
5,524 ₪.
2.קיזוזים עפ"י מסמך ההורדות
8,900 ₪ .
3.הרכבת דלת הזזה בסלון
500 ₪.
4.הנמכת סל בחצר
150 ₪.
5.הגדלת חלון חדר יותם+ תריס אלומיניום

5,500 ₪.
6.מסנן מים ליד ברז ראשי+שסתום חד כיווני
250 ₪ .
עבודות שבמחלוקת
1. הרכבת רדיאטורים
6,000 ₪.
2.התקנת דלת אמבטיה במהופך +דלת הזזה




3,600 ₪.
3.התקנת פתחים למזגן
1,000 ₪.
4.הנמכת ביוב בחצר


350 ₪.
5.בניית כיסוי לניאגרה סמויה
700 ₪.
6.שיקום מערכת ההשקיה והשמשתה לעבודה
3,200 ₪.
7.נק' אינסטלציה למדיח במטבח




450 ₪.
סך כל עלות הקיזוזים




36,124 ₪.
ב.תביעה שכנגד-
ליקויים המותרים בקיזוז


יתרת עבודות אינסטלציה
5,320 ₪.
תיקון איטום

2,500 ₪ .
שכר חוו"ד מומחה

641 ₪.
תיקון ליקויים במערכת החשמל
1,500 ₪
חומרים לצביעה

720 ₪ .
סך כל הליקויים
10,681
₪ .

סוף דבר
התובע זכאי לתשלום מצטבר נוסף בסך
67,420 ₪ ( סכום זה כולל את יתרת התשלום בסך 40,000 ₪ בתוספת העבודות הנוספות שביצע התובע בסך 27,420 ₪). מסכום זה יש להפחית את סך כל הקיזוזים ( 36,124 ₪) והליקויים (שבתביעה שכנגד בסך 10,681ש"ח) המסתכמים ב- 46,805 ₪.
יוצא איפוא, כי על הנתבעים (התובעים שכנגד) לשלם לתובע (הנתבע שכנגד) סך
20,615 ₪ לחיסול התביעה והתביעה שכנגד..
בנסיבות אלה ובהתחשב בהסכמה הדיונית לגבי אופן ניהול התיק
יישא כל צד בהוצאותיו.



ניתן היום,
3.7.12, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 13947/07 אלי שבתאי נ' יוסי כהן, סיגל קובל כהן (פורסם ב-ֽ 03/07/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים